השבוע החולף היה יציב עם תנועות מינוריות לאחר פתיחת המסחר. המחזורים הנמוכים לצד תום השפעת שתי הורדות הריבית של הנגיד הובילו לחמסין בת"א תוך התעלמות מופגנת מהנעשה מעבר לים. ברם, כניסת הציבור לא פסקה לרגע עם זינוק של חצי מיליארד בגיוסי הקרנות המנייתיות. תעשיית הקרנות רושמת נותנת מדהים של 14 חודשי צמיחה וגיוסים על כל האפיקים והמגזרים, הן בשוק המקומי והן בשוק הזר. זוהי עדנה לתעשיית הקרנות עת הנגיד שולח עוד ועוד ציבור רעב לאלטרנטיבה אל עבר השוק אבל היעדר הזרים והמוסדיים הופכים את תרחיש הירידות, לכשיגיע, לבעייתי ובעל תגובה חסרת פרופורציות. בעוד שבשנים קודמות היו ידיים חזקות מרבית השוק, וכמובן שגופי פנסיה וגמל אינם ממהרים לממש ולברוח בפאניקה, הרי שהפעם מדובר על בית ישראל הרוכש את אותן 10 מניות מוכרות ועלול למממש באופן לא רציונאלי.

השומרים את המדד בגבולות רצועה צרה, כבשנה האחרונה, הם שחקני המעוף שהשבוע התערבו כל אימת שהמדד הראה סימנים לפריצת 1230. אף הבוקר עם פער ארביטראז' חיובי של 0.64% ניכרה פעילות ערה דרך מניית כיל ומדד הבנקים, ובסה"כ הדשדוש משרת את הכותבים אך עדיין אינו עונה על הצורך הדחוף לירידת המדד לרמות 1210-1220. וזה לא שלא ניסינו השבוע: הזדמנויות היו עם תיקונים חדים באסיה (ניקיי) וחוזים הנוטים לאדום אבל אותה כניסה עקבית של ציבור, המובילה בין השאר לסטית תקן של 12% על יציבות המדד הנגזרת ממנה, מונעת אפשרות אמיתית למהלך דרמטי ללא עזרה מעבר לים. הגבולות מהשבוע החולף כמעט ולא השתנו עם פקיעה אופטימאלית סביב 1206-1218; גבול עליון ברמת 1260 וגבול תחתון ברמת 1170 (שינוי של 2 נק' בלבד על כל המפה). בשל אורכו של החודש אי-התקרבות לרמת 1220 תחייב קידום משמעותי יותר של פוזיציות בחמישי ואז בהחלט תיתכן קפיצה בגלום לקראת סיום השבוע.

כיוון שזהו השבוע האחרון של המסחר המקוצר,וטרם הארכתו בשעה חובה להתייחס למהלך של הבורסה והשפעותיו. לאורך שלוש השנים האחרונות ציינו שתי פעולות בהן על הנהלת הבורסה לנקוט ובאופן מיידי. הראשונה, ביטול יום ראשון כליל וחצי יום מסחר בשישי; השניה, דחיית שעת הפתיחה למקבילה האירופאית (10:00) והארכת המסחר בחצי שעה/שעה. ההגיון מאחרי שני המהלכים, לרבות המסחר החופף במט"ח, ברור ומתבקש אלא שהנהלת הבורסה התעוררה מאוחר מדי ובאיחור של שנה לכל הפחות. נשמת אפה של הבורסה היא המסחר הספקולטיבי – יומי במניות ומדדים, נגזרי מעוף וסגירת פערים בדואליות. מרגע שהבורסה לא השכילה להפנים כי הקידמה הטכנולוגית הפכה את המסחר מעבר לים לפשוט מאי-פעם היא איבדה קהל שהיה בעבר שבוי וכעת לא באמת מוצא סיבה לחזור. נוסיף על כך את הבדלי המיסוי בשני המקרים, וקבלנו מעט מדי ומאוחר מדי. להערכת הבורסה מחזור המסחר יגדל ב 100 מליון ₪ לכל הפחות, תוך שהם מסתמכים על המסחר המקביל בדואליות אלא שבפועל אנו צפויים לאפס שינוי במחזורים ויתכן אף ירידה בהם. בעוד האפשרות הראשונה נראית אפשרית, ירידה במחזורים נראית משוללת יסוד אך לא אם נזכור כי מרבית היום אנו סוחרים לפי החוזים העתידיים. מרגע שקיים מסחר חופף, הרי שאין כל משמעות למסחר המוקדם ומרבית המשקיעים, בטח שחקני המעוף ולבטח הפעילים בדואליות ימתינו לשעת המסחר האחרונה. מה שהפך לאיטיות מרגיזה בביצוע במהלך היום יהפך ליובש של ממש שהרי החוזים מאבדים מחשיבותם, וכך גם הנעשה אמש במסחר. כלל בסיסי בפיזיקה הינו שככל שקוטר הצינור צר יותר כך הזרימה גבוהה יותר, ולכן לכאורה היה מקום להפחית משעות המסחר ולא להאריך בהחלטה שכעת תוביל בת"א 75 לפרקי זמן כפולים להערכתנו ללא עיסקה.

בינתיים, טוב לדעת שיש מי שגם שומר על עקביות ורוכש דולרים ללא הפסק וללא כל הגיון. בשתי הסקירות האחרונות הערכנו כי צעדי הנגיד לא יחזיקו מיים, ואנו נשוב לרצעות 3.65-3.6 באופן מיידי. שבוע ממועד הריבית, ואין לזה זכר. כנ"ל נכון הדבר גם ביחס לרכישות בנק ישראל בימים האחרונים, עם התערבות ממוצעת של 120 מליון דולר ביום, ובל נשכח רכישה של למעלה ממיליארד דולר במאי. תמות נפשי עם פלישתים, זוהי גישת פישר שממאן להבין כי בשוק המט"ח העולמי הוא חסר כל השפעה. לא נלאה שוב בהשפעות השליליות הדרמטיות אותן מוביל פישר, ונסתפק בשתי הערכות עתידיות. הראשונה: על אפו וחמתו של הנגיד, הדולר ירד מתחת לרמת 3.6 ₪/דולר. השניה, והיא בבחינת הערכה מאוד לא זהירה, הנגיד לא יתאפק ויוריד שוב את הריבית במהלך המסחר וטרם המועד הרשמי. אין בזה הגיון או הסתכלות כלכלית ראויה אבל פישר פשוט איבד את זה בכל הנוגע להתיחסותו לדולר, וכיוון שהוא פשוט התאהב בפוזיציית ההשפעה על השער (והבורסה) הוא ינסה לשחזר העניין טרם לכתו.
בשוק המט"ח העולמי איננו צופים שינוי אלא חזרה לרמת 1.3 של היורו שהתחזק בשבוע החולף, כשכדאי לבחון את רמת 1.33 כרמת התנגדות קריטית במסחר.

בשוק הסחורות לא הזהב ולא הנפט רשמו מהלך משמעותי, כשרצועת 1350-1400 לאונקיה מסרבת להיפרץ. פעם נוספת נדמה כי הנטייה היא לגבול התחתון ברצועה, כשהדבר ילווה בתיקון נוסף בוול סטריט בואכה 1600.

באירופה, ראינו השבוע כיצד נראה כאוס במלוא הדרו ואין הכוונה כלל לנעשה בטורקיה. כל ראש מדינה רואה הדברים אחרת, כל ארגון מכוון למטרות אחרות ודרך הפוכה. קרן המטבע העולמית ניפקה דו"ח על כלכלת צרפת לפיו הכלכלה נמצאת במצב טוב וצפויה לזנק קדימה במהלך השנתיים האחרונות. שבוע קודם לכן האיחוד האירופאי ציין כי מצבה של צרפת בכי רגע, ובעקבות המצב הוא מספק לה ארכה של שנתיים לעמוד ביעד גרעון של 3% מהתמ"ג ש"אין זה מובן מאליו כי תעמוד בו".

דרגי מציין כי גוש האירו "נמצא על מסלול של התאוששות הדרגתית" אך במועד החלטת הריבית הוא מציין כי המצב כה בעייתי עד כי נשקלה אפשרות לריבית שלילית (אגב, אין באמת מושג שכזה אבל הס מלהסביר למשקיעים). דראגי גם צופה התאוששות בשוק העבודה אבל ה ECB חותך את תחזית הצמיחה של אירופה וצופה התכווצות של 0.6% באיחוד (!). ציינו בסוף הרבעון הראשון כי האיחוד יכנס למיתון וכי כל ההערכות בדבר צמיחה קלה של 0.3% משוללות יסוד. האמת היא שה ECB עדיין אופטימי. האיחוד צריך לרכשום שני רבעונים יוצאים מגדר הרגיל בכדי שלא לרשום התכווצות של כ 1%, ובסה"כ כאוס ההודעות והידיעות מסמל את המצב: אירופה שוקעת ומידרדרת ואין כל עתיד אופטימי בטווח הקצר אבל ארה"ב מספקת תמיכה ודי לשמור על תכנית ההדפסה מעבר לים בכדי לספק תמיכה למדדים. המסחר בשישי היה דוגמה ומופת לעניין, עת האירופאים מתרגשים הרבה יותר מהאמריקנים מנתון המשרות ובסה"כ הריבית הנמוכה מהווה את הקטליזטור האופטימאלי לרמות הנוכחיות.

מה שכמובן לא ניתן לומר על אסיה, ובראשותה הניקיי. ציינו כי תכנית הממשל ביפן הינה בועה ובזעיר אנפין הנעשה בוול סטריט, אלא שמעבר לשוק דובי (ירידה של 20%) בשבועיים בלבד הוא נתון שמזכיר יותר אסונות טבע מאשר מסחר תקין.
בדומה לברננקי, אף ביפן היו נסיונות לבלום את המגמה השלילית עם סימני הפסקת תכנית ההדפסות עת רוה"מ היפני שינזו אבה חשף את תכנית "החץ השלישי". עוד תכנית תמריצים שעיקרה הפחתת הרגולציה למינימום בשוק האלקטרוניקה, הגדלת ההשקעות בתעשייה ב 300 מיליארד דולר בעשור, והטבות למשקיעים זרים. בכל עת אחרת הדבר היה מתקבל באופן חיובי להדהים אלא שבעת הנוכחית אחרי שכבר הרגיל רו"המ את המשקיעים להזרמה ישירה ועקיפה של כ 110 מיליארד דולר מדי חודש, מהם 300 מיליארד הנחלקים לעשור. היפנים מחפשים את התמיכה המיידית ולא זו הרחוקה, ובניגוד לאירופאים היכולים להסתמך על וול סטריט יש לזכור כי היפנים רשמו תשואה משולשת ביחס ליבשת הישנה, וכפי שידענו לסמן פריצה של 13,800 מבעוד מועד כך נדמה כי רמת 12,500 תעמוד אף היא למבחן בימים הקרובים.

במסגרת ה"חגיגה" היפנית חמק מעיני המשקיעים הזרים (אך לא המקומיים) נתון היצוא בסין במאי שרשם עליה של 1% בלבד לעומת צפי לעליה של 5.5% ובהשוואה ל 14.7% באפריל. המדובר בקריאה הנמוכה מזה שנה וכמובן שישנו קשר ישיר לצמיחה החלשה שמעכבת את כל היבשת מלהדביק פערים, וצפויה להמשיך ולהוביל לתשואת חסר.

היינו עלולים לקבל תגובה אלימה בהרבה באסיה אלמלא ארה"ב היתה יוצאת לתיקון דו-יומי ניכר ומוחקת את מרבית ירידות השבועיים האחרונים. בסקירה האחרונה הערכנו כי נכונו לנו עוד כ 2% ירידה מבדד ולא תיקון חריף מעבר בשלב זה. כבמטה קסמים, בדיוק בנקודת התמיכה (15,000 ו 1600) קיבלו המשקיעים האמריקנים אם שילוב הנתונים הטוב ביותר אותו יכלו לבקש. נתון האבטלה בארה"ב הצביע על תוספת של 175 אלף משרות לעומת צפי לתוספת של 167 אלף בלבד, ובו-זמנית עליה באחוז האבטלה מ 7.5% ל 7.6%. החלק הראשון הוא החלק הטוב וההגיוני אלא שהוא לבדו עלול היה להוסיף ולהכביד על וול סטריט, שכן נתונים טובים תומכים בהקטנת תכנית התמריצים. לעומת זאת, כשלטוב הזה נוסף עליה באחוז האבטלה אין אלא לקשר להבטחת ברננקי כי לא תופסק התכנית כל עוד האבטלה מעל 7%. מכיוון שבשנתיים האחרונות פעם אחת בלבד רשמה האבטלה קפיצה דו-ספרתית, הרי שהמשקיעים זכו לכל הפחות לחודש נוסף של עדנה (והדפסה) ועל כן התיקון החד בארה"ב. ובכל זאת, נתוני המאקרו האבסולטיים היו בעיתיים ולא בכדי המדדים איבדו גובה במהירות. מדד ה ISM שירד בהתפתעה ל 49 נקודות, ומתחת לרמת ה 50 דבר המעיד על התכווצות, הינו תמרור בעייתי. בפרט אמורים הדברים לאור העובדה כי אין מדובר באירוע חד-פעמי שכן מדידת המנות חדשות נפלה מ 52.3 באפריל ל 48.8 במאי. לזאת ניתן להוסיף את פרסום ספר הבז' ששוב בחר במלים "צנוע" ו"איטי" לתיאור התאוששות הכלכלה האמריקנית, ומכאן המסקנה היא אחת לפיה ארה"ב תידרש לנתוני מאקרו חזקים השבוע (רביעי ואילך) לא רק בכדי להתקדם אלא אפילו בשביל לשמור על הרמות הנוכחיות, ובהחלט יתכן שנחזור למגמת התיקון של 1-2% ברמה השבועית.


מניות ומגזרים


  • בכל המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.



שבוע טוב ומוצלח !