השבוע החולף עמד בסימן המשך הראלי וקביעת שיאים חדשים מדי יום. על הציבור השועט כבר כתבנו לא מעט בסקירות האחרונות, וכמובן שגם השבוע לא היה יוצא דופן עם קביעת שיאי גיוס בקרנות המנייתיות, אך ההתמקדות הראויה היא בשחקני המעוף החותמים חודש שלם כמעט ללא התערבות.
ברביעי החל גלגול פוזיציות הכותבים לדצמבר במטרה להימנע מסקוויז בשעות הנעילה. הנחת המוצא החודשית היתה תיקון קל של 2-3% אך חשוב מכך לאורך כל הדרך היה לקבל תיקון במדד הבנקים – תיקון שיאפשר לשוב ולהתערב בשוק מסיבות ספקולנטיות אישיות עבור הכותבים, ובמטרה למנוע התנפחות בועה/מפולת מצד הבורסה. לאורך חודש שלם התקשו הכותבים לרכוש נכס בסיס בכמות מספקת. מניות בנקים שנרכשו בבוקר הוחזרו לשוק בצהרים, ולהוציא בזק, השפעת הדואליות גרמה עיוותים יוצאי דופן: 5.44% עלה המעוף בנובמבר אך 4 המניות המובילות היו דואליות – סלקום (18%), פריגו (17%), פרטנר (15%) וטבע (9%). מרבית העליה החודשית הגיעה ממניות אלו בהן אין כמובן לשחקני המעוף יכולת השפעה ובצירוף מדד הבנקים שלא רשם תיקון כבר כ 25% לא באמת היתה אפשרות לכוון המדד. אין תקדים לראלי שכזה בהתחשב בכניסת הציבור ועוצמתו אך משמעותי יותר כי אין תקדים לחודש שלם בו אין אפשרות התערבות במדד. עבור הלונגיסטים מדובר בחוייה מאחר ושחקני המעוף בולמים לרוב ראלי אך הדבר מוסיף לתמחור הלקוי במדד ומדגיש את פוטנציאל הנפילה לכשיגיע התיקון. במצב דברים זה בוודאי שלא היה מקום להיכנס לבוקר הפקיעה אלא לחתום חודש על גבול האפס וגלגול פוזיציות לדצמבר עם גבולות נמוכים משמעותית מהספוט: גבול עליון בסביבות 1375 (שכבר עכשיו מייצר כאב ראש לא קטן); פקיעה אופטימאלית ברמת 1305-1315 וגבול תחתון שככל שיעבור החודש יצומצם בצורה אגרסיבית במידה ולא יתרחש תיקון. הפקיעה כבר היתה חסרת עניין לחלוטין כשהשוק מגלם פקיעת בספוט ע"י אוכף 1350 הנסחר ב 570 ₪ בצהרי רביעי (תופעה חסרת תקדים בתמחור).
עבור שחקני המעוף אמש (ראשון) הינו דוגמה ומופת לחוסר היכולת להשפיע ב"הגיון" על השוק. ארביטראז' שהחל את היום מאופס הלך והפך שלילי ככל שנקפו השעות עד לכדי ירידה של מחצית האחוז. בו בזמן הדולר איבד מעט גובה ולכן הרכישה בצהרי ראשון לתוך ארביטראז' שלילי התבססה על זינוק חד בחוזים בבוקר שני (מהלך שכמובן לא ניתן לצפות מראש) או אנומליית מחירים יוצאת דופן. כמובן שהאפשרות השניה, של טיב הרוכשים, היא המדויקת.
ברמת המאקרו, הלמ"ס הודיעה השבוע כי אחוז האבטלה בישראל ירד ל5.9% בלבד וזאת יש להזכיר על רקע גלי פיטורים הנישאים מדרום ומצפון. יש ללמ"ס דרכים מיוחדות למדוד פקטורים, דוגמת חישוב רבע וחצי משרה כתעסוקה, אך הפעם מדובר בפיגור מדידה – מרבית המפוטרים טרם התדפקו על דלתות הלשכה ולכן ניתן להניח בסבירות גבוהה כי נתון זה הוא הנמוך לשנה הקרובה.
במקביל, בטל שר האוצר את גזירות העלאת מס הכנסה אך בכך אין השפעה מהותית על הכלכלה ובפרט שמדובר בפלח אוכלוסייה קטן ביותר שממילא ההעלאה היתה מתקבלת אצלו באדישות. יחד עם זאת, הבטחון של האוצר שהמצב משתפר ושהגרעון לא יגדל מגלם בחובו, מלבד מעט יהירות, גם נקודת מוצא ברורה לפיה בועת הנדלן אינה עומדת בפני פיצוץ גם לא ב 2014. אחרת, בלתי אפשרי לעמוד ביעדי המיסוי הדרושים ולכן נדמה כי האוצר יסנדל כל מהלך שיש בו הורדת מחירים, אף קלה ביותר, בכדי למנוע מהאווזה להפסיק ולהטיל ביצי זהב. רק השוק (אבטלה/אינפלציה) יוביל בסופו של דבר לפיצוץ הבועה וכמובן שלא שום מהלך ממשלתי.
עוד ברמת המאקרו, פלוג הפתיעה ולא הפתיעה כאשר הותירה את הריבית על כנה ברמת 1% וללא שינוי. לא הפתיעה מאחר וזו היתה ציפיית האנליסטים, ובו-זמנית הפתיעה משום שהתרגלנו לפישר – כשיש ספק, אין ספק ולכן מורידים את הריבית. העקום גילם בסבירות גבוהה יותר הורדת ריבית מאשר הותרתה על כנה אך גם כאן הדבר נובע מרכישות עוורות של הציבור שגם הגיב על ההחלטה באופן "רציונאלי" – אי הורדת הריבית הובילה לעליה של אחוז במדד הבנקים...
ההחלטה של פלוג שקולה ונבונה ואין ספק שבנק ישראל מודע היה להשפעה המיידית שתהא על שער הדולר כפי שציינו בסקירה האחרונה. הנפילה בשער המטבע רק מדגישה את הפתעת השוק במידה לא מבוטלת אך היא התאפשרה הודות לשער גבוה יחסית (3.56 ₪/דולר) שממנו ועד שבירת התמיכה ההסטורית (3.5) מרחק רב. הורדת ריבית, אם היתה מתממשת, היתה בגדר דחיפה לדולר, שכאמור כבר גילם הורדה, אך בעלת משמעות נרחבת על בועת הנדל"ן והדברים אמורים בפרט שהאינפלציה מצויה באמצע טווח היעד וללא חשש התפרצות.
בשוק המט"ח הדולר אמנם איבד גובה השבוע במהירות לאחר החלטת הנגידה אך שמר על יציבות מעל 3.5, והדבר מאשש את כוחו של הצד להמשיך בגבולות צרים של 3.5-3.55. כפי שלא היתה סיבה בחודשיים האחרונים לפריצת מי מאלה כך גם השבוע איננו רואים שינוי צפוי.
בשוק הסחורות, הנפט והזהב רשמו החלשות קלה ובסה"כ המשיכו את המגמה השלילית מהשבועות האחרונים. בעוד שבזהב לא צפוי שינוי מהותי הנפט עודנו צפוי לזלוג לרמת 91-92 $/חבית ואין ספק שהתחממות היחסים עם איראן תספק את התמיכה הראויה.
באירופה, לשם שינוי, נשענו העליות השבוע על נתונים מקומיים ולא חיקוי הנעשה בוול סטריט. כמעט כל הנתונים המשמעותיים הפתיעו לטובה ובראשם צמיחת התמ"ג בבריטניה ב 0.8% בעקבות עליה בהוצאה הפרטית, ירידה בשיעור האבטלה ל 12.1% בניגוד לצפי של עמידה במקום/עליה של עשירית ומעל הכל סנטימנט הצרכנים בגרמניה שרשם שיא של שש שנים. המשקיעים מפנימים כי בסנטימנט כה חיובי טרם עונת החגים יהא קל על הרוכשים להגדיל הוצאות ולכן בהחלט התמיכה של הדאקס השבוע מוכחת ומוצדקת. בשבועות האחרונים אנו עדים לפער גדל בין דאקס ובין פוטסי וקאק והדבר כה מתבקש עד כי קשה להבין איך עד כה לא התרחש ובפער ניכר בהרבה.
בשולי הדברים הולנד איבדה את דירוג האשראי המושלם בעקבות הורדת תחזית הצמיחה בחודש החולף אך עבור המשקיעים הדבר הוא חסר משמעות לחלוטין אל מול האפשרות שדראגי יעשה כברננקי – הורדת הריבית לשלילית ואולי אף הדפסת כסף.
משאת נפשם של המשקיעים לא תתקיים דווקא מכיוון גרמניה – הכלכלה החזקה ביבשת וללא ספק המדינה הדומיננטית באיחוד פשוט לא צריכה את זה. ראשיה יעדיפו להמתין עם צעדי קיצון שכאלה למצב בו הצמיחה תיסוג באופן משמעותי ולכן דראגי יכול להוסיף וללבות עליות בנאומים אך בפועל איננו צפויים לכל פעולה לכל הפחות בשלושת החודשים הקרובים.
וכשצרכן אחד שמח, צרכן אחר – זה האמריקני, מאוד מודאג. מדד אמון הצרכנים נפל השבוע ל 70.4 נקודות כשהביטוי הבולט מכל הוא הבלאק פריידי הנוכחי: מרבית הרשתות מדווחות על ירידה בהכנסות ועל קניה ממוצעת הנמוכה ב 10-15% בהשוואה לאשתקד. הנתון לכשעצמו לא מפתיע כי מצב הכלכלה האמריקנית בכי רע אך בהחלט הוא מעמיד שוב את מכפילי הרווח של המניות בסימן שאלה, כל שכן את של המניות בנסד"ק. הקושי לפתח מומנטום ניכר השבוע במדדים לא רק ברמת המחזור אלא גם בסגירה הרחק מגבוה יומי, ולא פעם עם גל מימושים בשעת המסחר האחרונה – הציבור אמנם לא נסוג והקרנות הקנייתיות מגייסות ללא הפסקה בוול סטריט אך ההרגשה הכללית היא שההיפוך קרוב או לכל הפחות המהלך מיצה את עצמו ולכן מוטב להימנע מלהחזיק סחורה ובפרט בסופ"ש. ביטוי לאותה "הרגשה" ניתן לראות גם במדד הפחד שרושם עליה בשבועיים האחרונים, לרבות בימי עליות וממסך נתונים המעידים על יציבות ואף שיפור קל.
הבולטים שבנתונים אלו מגיעים משוק הנדלן כשמדד אישור הבנייה רושם שיא של יותר מחמש שנים לאחר עליה של 6.2%. במקביל קייס שילר רשם זינוק של 1% בספטמבר, וגם נתוני האבטלה בדמות ירידה ל 316 אלף דורשים היו אמורים לספק לשוק תמיכה חזקה בהרבה. אחת הטענות הרווחות כעת בוול סטריט כנגד תמיכת נתוני הנדל"ן, המורידה מערכם, נובעת מכך שעליית המחירים בשנתיים האחרונות מקורן במשקיעים זרים הרבה יותר מאשר בהתחזקות אוטרקית
מניות ומגזרים
חנן מור ד' – שינוי המלצה (תיק האג"ח) ! דומיננטית בתיק האג"ח באתר ולאחר 7.5% תשואה מתחילת השנה כבר אינה מגלמת כראוי את הסיכון, ובפרט עבור חברה שכל עיסוקה הוא בנייה לשוק המקומי.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגית אופציות חדשה, אסטרטגיית דצמבר, אותה ניתן למצוא תחת פורום אופציות. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
