השבוע החולף נחתם בירידות קלות בניגוד למגמה העולמית, שהקפיצה במדד אמש (ראשון) מותירה אותנו בשבועיים של דשדוש. על פניו בשורת ברננקי, וליתר דיוק המאקרו שהגיע לאחר הודעת הקיצוץ, דחף השווקים מעלה אך בשוק המקומי שחקני המעוף שרכשו מספיק נכס בסיס התערבו בחמישי. ציפייתנו היתה כי "דילוג" מעל הזינוק בליל רביעי בוול סטריט ע"י הורדת המדד בחמישי תאפשר לשוב מסופ"ש של דשדוש ואולי אף ירידות קלות. בפועל, נכס בסיס רב בוזבז בחמישי, שכן המדדים נסקו לשיאים חדשים בשישי ובעקבות כך אנו צפויים השבוע לגלגול פוזיציות מוקדם: אין זה מובן מאליו על רקע המתרחש בשלושת החודשים האחרונים להגיע לרמת 1320-1330, ולכן לסכן רווחים יהיה מיותר למדי ובפרט שהפרמיה נמוכה להחריד בשל הסטיה.
היות והגבול הרווחי נמשך עד 1360, ופקיעה אופטימאלית הינה ברמת 1310-1325 (כמעט ללא שינוי מהשבוע החולף) לכשתתחיל מלאכת הגלגול אנו צפויים לגלגול מדורג של פוזיציות קרובות לספוט ולא של מלוא הפוזיציות. לרוב מהלך שכזה מאופיין בפחות תנודתיות הנובעת מגלגול, כשרק ירידה מהירה לכיוון 1330 תעכב המהלך מעבר לצהרי שלישי.
כשהעיניים כולן נשואות לברננקי לא היה כמעט מקום לנתונים מקומיים כשהמדד הנמוך לצד השקל המתחזק מאפשרים על פניו לנגידה להוריד הריבית בטווח המיידי. בניגוד להחלטה הקודמת, ההחלטה הפעם ברמת הנתונים מאפשרת בהחלט להוריד ברבע האחוז את הריבית – ההמתנה בהחלטת הריבית כמו גם באי-התערבות ממשית בשוק המט"ח הוכיחו עצמן ותמיכה למטבע לכאורה מחייבת מהלך שכזה. הבעיה של פלוג אינה נוגעת בנתונים כי אם בעליהום מסביב לשוק הנדל"ן, כשהפעם לא מדובר על ביקורת מבית אלא מחוץ: ברקליס ניפק סקירה לפיה לבנק ישראל סיבות של ממש לדאוג מקיומה של בועת נדל"ן. לברקליס הצטרפה קרן המטבע העולמית שקראה להטיל הגבלות כבדות יותר על משכנתאות לאור חשש מבועת נכסים, ושני אלו בשבוע שטרם החלטת הריבית. לנגידה יש חמצן מסויים מכיוון צמצום תכניתו של ברננקי ולכן בהחלט מדובר על החלטה גבולית עם נטיה קלה להותרת הריבית על כנה, כשבינתיים השוק מגלם זאת היטב בדולר- שקל בו רמת 3.5 עודנה נשמרת.
נתון מקומי בולט נוסף, שמשום מה אינו זוכה להתיחסות ראויה, הינו מדד מנהלי הרכש שירד ל 44.5 נקודות. רמת 50 נעלמה לה כלא היתה וברור כי גם בנתונים הבאים אין לצפות להתרחבות בתעשייה אך המדהים הוא שמדובר על חודש שביעי ברציפות בו התעשייה מתכווצת ואין איש פוצה פה. נתון זה, על מגמתו העקבית, חשוב לאין ערוך אל מול עוד החלטת ריבית כזו או אחרת הנוגעת נקודתית בשוק אך אינו פופולרי וסקסי כיתר הנתונים. יתרה מכך, ידוע כי נתון זה באופן טבעי מקדים את נתוני האבטלה ולכן עולה הסבירות לתחילת גל פיטורים ממושך במשק הנובע מרווחיות נשחקת.
בגזרת הסחורות הזהב אותו ציינו כמועד להמשך ירידות אכן רשם מהלך חד השבוע אל מתחת לרמת 1200 דולר לאונקיה. התחזקות קלה בשישי מנעה מהשבירה להתבסס אך נדמה כי אין כרגע סיבות פונדמנטליות לרכישת המתכת, ובהתבסס על הרמות הגבוהות והספקולנטיות להן נסקה בהחלט ניתן לשער כי המגמה השלילית צפויה להימשך.
מנגד, הנפט בו סגרנו את השורט והנחנו כי יוסיף להתחזק אכן ביצע המהלך בואכה רמת 100 $/חבית. לא מדובר בספקולציה אלא בביקושים אמיתיים, והמשך נתונים חיוביים בארה"ב יוביל בקלות לשבירת רמה זו, בהחלט יתכן אף השבוע, ולכן ניתן לצפות כי נתוני המאקרו לא ישפיעו על הבורסות באופן מהותי אך על הזהב השחור בהחלט כן. הסיבה שלא יהיה נכון לפתוח פוזיציית לונג נובע מהתערבות של אופ"ק במידת הצורך כך שפוטנציאל ההתחזקות מוגבל לאחוזים בודדים.
בשוק המט"ח, הדולר – שקל אכן שמרו על רמת 3.5 גם ללא התערבות יוצאת דופן. ברם, לא יהיה זה נכון לומר שבנק ישראל לא התערב כלל במסחר: אמנם לא מדובר על התערבות בקנה מידה כשל פישר אך אנו רואים מדי פעם בפעם רכישה של עשרות בודדות של מליונים בעיקר לקראת קביעת היציג. מגמה זו צפויה להישמר גם השבוע עם תמיכה כמעט בלתי שבירה ברמת 3.48 שספק רב אף אם נגיע אליה בטווח המיידי.
באירופה, ראלי של ממש בעקבות מהלך וול סטריט ברביעי עת הבורסות ביבשת אינן ממתינות לברננקי ומקדימות את העולם. הורדת דירוג האשראי המושלם של s&p נבלעה בנתוני המאקרו החיוביים מארה"ב כששני נתונים מקומיים מספקים תמיכה: הפעילות היצרנית שהתרחבה החודש לצד ירידה בשיעור האבטלה לרמת 7.4% בבריטניה. בשני המקרים מדובר על נתונים טובים מהצפי, ועדיין כאלו שאינם מחייבים העלאת ריבית ואף לא רומזים לה. כיוון שכך, הבורסות ביבשת הישנה הפנימו כי אי-קיצוץ שווה עליה בשווקים, וקיצוץ חד ומפתיע שווה ירידה מהירה בשער היורו שהיא בסה"כ נצחון זמני לאיחוד האירופאי במלחמת המטבעות. במצב WIN-WIN זה לא פלא שהדאקס רשם מהלך של כמעט 4% ביומיים ומחק הלכה למעשה את כל הירידות מהשבועיים האחרונים.
המעניין הוא שהסכם האיחוד הבנקאי הצפוי להיחתם הולך וצובר תאוצה ונדמה כי הוא כבר עובדה מוגמרת. לכל מדינה האינטרסים שלה כשעבור גרמניה איחוד שכזה פירושו שליטה הרבה יותר גדולה בנעשה באיחוד, כשההתנגדות המזויפת ירדה מהפרק עם ההחלטה כי הבנקים הגדולים ביבשת יהיו אלו שיזרימו כסף לקרן החדשה. הרעיון שאותה קרן תסייע למלווים בעיתיים אינו מפתיע ומושרש באיחוד מזה ארבע שנים אך ביחס לזהות המפקח נותרה התעלומה כשגרמניה צפויה להיות בוריאציה ישירה (הבנק המרכזי) או עקיפה (עפ"י גודל הכלכלות) נותן הטון. כל עוד הכלכלה הגרמנית תוסיף לגרור אחריה את יתר הגוש קשה למצוא קולות מתנגדים, ובצדק, למהלך גם אם מדובר ברעש רקע רב שכן ספק כמה יציבות הבנקים מאפשרת הזרמה ממשית.
בארה"ב קיבלנו השבוע דוגמה לכיצד מפרסמים נתונים או ליתר דיוק איך ממתיקים גלולה מרה. הנחתנו היתה כי ברננקי לא יצמצם בתכנית או שיבחר לצמצם 10 מיליארד דולר. האפשרות השניה התממשה במלואה והשווקים בשניות הראשונות הגיבו בירידה עוצמתית אלא שפחות מדקה לאחר פורסמה תחזית הצמיחה שהעולתה לטווח של 2.2-2.3% , עליה של שליש האחוז שבחלטה לא היתה צפויה, ותמכה בהמשך הראלי. מיטב הפרשנים מיהרו להסביר (כמובן בדיעבד) מדוע הצמצום אינו מהותי והצמיחה היא החשובה אך האמת הפשוטה אליה התייחסנו היא שמדובר על הרבה מהומה על לא מאומה - ממילא הריבית האפסית שומרת את השוק ברמות הנוכחיות, ולכן החלטת הפד שנעטפה כראוי בעטיפת ממתק לא רק שלא פגעה אלא אף הקפיצה השווקים בשל הסרת עננת אי הודעות.
זאת ועוד, הפד לא הודיע מהו השלב הבא בו תיבחן התכנית וכך למעשה אפשר טווח של רבעון, יתכן אף למעלה מכך, של המשך ההדפסה ללא שינוי מהותי. לבטח אין כוונת הפד כבר בינואר להוסיף והלקטין התכנית ולכן אם עד כה דיברנו על תמיכה למדדי וול סטריט ברמות הנוכחיות, הרי שכעת ניתן לסמן את רמת 1800 כרמת התמיכה המשמעותית. חשוב לציין שבפועל אין קשר בין הצמיחה ובין הכלכלה הריאלית ולא רק בין הצמיחה והבורסות: הקריאה השלישית של נתון הצמיחה השבוע רשמה עליה של 4.1% ושיא של שנתיים. בכלכלה הריאלית מספר דורשי האבטלה השבועיים זינק ל 380 אלף, ממש כמו בימים הטובים שמעבר ל 400, ושיעור ההוצאה הולך וקטן. הסיבה לעיוות נובעת ממחירי הנדלן שבממוצע טיפסו כבר 40% מהשפל שנרשם ב 2009 אך מעוותים משמעותית בשל פעילות ספקולנטים וזרים. לאזרח הממוצע בארה"ב, לו דירה אחת ואף היא קרוב לוודאי אינה בבעלותו המלאה, לא באמת משתנה איכות החיים בעקבות עליה במחירי הנדל"ן. עבור הבורסות הנתונים הללו מספיקים אך יש לזכור כי התיקון האגרסיבי בנדלן מיצה עצמו לעת עתה ולכן ארה"ב תזדקק לייצור קטר חדש כי קצב הצמיחה הנוכחי אינו יכול להישמר מעבר לרבעון נוסף.
מניות ומגזרים
ביג – שינוי המלצה ! לאחר 30% תשואה נדמה כי המניה מיצתה את המהלך. בהיעדר שטחים מוכנים בטווח המיידי להשכרה, ובהתחשב בכך שדמי השכירות כבר נקבעו במודל הייחודי עבור שלוש שנים ויותר בממוצע, ניתן כעת לומר כי המניה מתומחרת במלואה ואין עוד מקום להחזיק.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
