השבוע החולף היה רווי תהפוכות אך הוא הסתיים בקול ענות חלוש, עת הפקיעה מובילה לירידה חדה בבוקר שלא תוקנה לאורך כל היום. שחקני המעוף שבמהלך השבוע השקיעו את מלוא נכס הבסיס נכנסו לבוקר הפקיעה ללא יכולת השפעה ולאחר סגירת הפוזיציות הקרובות לספוט (ראה הודעה נפרדת). מנגד, הגיעו המוסדיים שממשיכים לממש סחורה במרץ וכך שיווי המשקל הטבעי לרוב הופר והרנדומלי (שיטה נוראית בפניה עצמה) שנתפס מוקדם הוביל לפתיחה השלילית. מכאן, כבר מבחינה טכנית לא היה סיכוי למעוף להתאושש בשל חוזים ושחקני ארביטראז' שנאלצו לבצע התאמות וכך המדד איבד כעשר נקודות רק כתוצאה משיטת קביעת שער הפתיחה.
יחד עם זאת, שחקני המעוף חותמים חודש מוצלח עם יעד פקיעה נמוך שכמעט והושג במלואו (מרחק של פחות מאחוז). עם האוכל בא התאבון, ופקיעת ינואר מכוונת אל מתחת ל 1300 הנקודות במטרה להביאל למקסימום רווח כבר בתחילת השנה, ומתוך הנחת תיקון מתבקש. ויש לנו על מה להסתמך: המוסדיים מממשים סחורה מקומית ומעדיפים לרכוש מעבר לים, זרים איין, והציבור לראשונה נלחץ ומימש בשבוע החולף כ 110 מליון ₪ מהקרנות המנייתיות. אותו ציבור שהבטיחו לו רק לפני שבועיים במדד 1370 פקיעה מעל 1400 נאלץ כעת לשוב על עקבותיו והחשש של כל משקיע בת"א צריך להיות מפאניקה. האופוריה שהובילה לזינוק של 100 נקודות יכולה להוביל למהלך הפוך אלא שירידות מגיעות באגרסיביות ודי יהיה בשבוע בכדי למחוק תשואה רבעונית. כצפוי, ראלי סוף שנה לא יהיה כאן וישאר (כרגיל) בגדר אגדה אורבנית ומאווים של בעלי עניין.
גם עבור שחקני המעוף מהלך שכזה אינו בריא ואנו נסתפק בפקיעה ברמות 1295-1305. טווח הפקיעה האופטימאלי צר יחסית החודש היות ומדובר על חודש ארוך למדי בו תהיה תזוזה רבה במדד ולכן מוטב להתפרש על פני הסטרייקים ולא להתמקד באוכף הקלאסי. גבול הפקיעה העליון הינו 1365, והתחתון 1270. זינוק בסטיה יכול לסבך סגירה מוקדמת אך בשלב זה אנו מסתמכים על כך שלמרות רצוננו רמת 1300 הנקודות לא תישבר באחת, ובהתאם השחיקה תיכנס לפעולה.
ובכל זאת, התמונה שונה מעט החודש ומחייבת מעקב. במשך חודשים אנו מציינים תיקון חד במדדי התל-בונד כהקדמה לתיקון עמוק במדדי המניות. הבהרנו את חוסר ההגיון בתשואה השווה בין התלבונד 20 והתלבונד 40, כמו גם העובדה שמדובר על תשואה ריאלית שלילית. התקשורת שנזכרה בכך בשבועיים האחרונים גרמה לציבור להבין זו, גם אם רק בכותרות, ואנו עדים בשבועיים האחרונים למימוש חד ולא אופייני למדד שחתם במשך 35 שבועות רצופים בשיא כל הזמנים. הדבר כמובן מקרין על הקרנות המעורבות שמאכזבות בתשואה, מזמינות מימוש וחוזר חלילה. רמת 295 בתל-בונד 40 תהיה האות לתיקון עמוק ומתמשך במדד המעוף שכמובן יגרור אחריו את יתר המדדים. רגישות המדד גבוהה בשל תמחור מניות הבנקים המופרך, וכך אנו מצפים לחזרה לגבולות הדשדוש 1150-1250 לכל המאוחר בתחילת הרבעון השני, בין אם בתמיכת וול סטריט ובין אם לאו.
בשוליים הירידה בשער הדולר תורמת את שלה בהשפעתה על המניות הדואליות.
כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, בנק ישראל בחר שלא להוריד את הריבית ולמרות גל הכותרות הפופוליסטי על סוף העולם ממשיכה פלוג להוכיח מנהיגות. ירידה לרמת 3.49 הינה בהחלט נסבלת וגם הרכישה המינורית של 100 מליון ₪ היא יותר איתות מאשר פעולה של ממש. התיחסנו ברמת המקרו לבעייתיות הנובעת מהורדת ריבית והקורלציה לשוק הדירות, אך אין ספק שהנגידה מבינה שחבירה שלה לתכניתו של פישר תדביק את הכשלון (ואני משוכנע שהיום כבר כולם יסכימו על כך) של פישר גם בה, ובזאת אין צורך. הפעולה המתבקשת היא אחת משתיים: קביעת רצועת ניוד פשוטה ואפקטיבית או פשוט מימון גידור עבור יצואנים. האחרונים ממילא עושים זאת, ולא פעם אף מרויחים מפעולת הגידור בסיכומו של דבר, כך שהמשק צריך להתמודד עם העובדה שכל עוד ברננקי לא משנה ממדיניותו (וללא מצב בטחוני) אין סיבה להתחזקות ניכרת של הדולר. גם ההבדל של אגורה או שתיים אנה ואנה אינה דרמטית כפי שמציירים, והפתרון לבטח לא נמצא ברכישה אינסופית שלא השיגה דבר ב 2012.
מעניין מהריבית עצמה היתה תחזית בנק ישראל לפיה הצמיחה תאט לא רק ב 2014 ל 3% אלא אף ב2015, קרי פנינו כלפי משק "תקוע". אין להסתנוור מנתון הצמיחה המרשים לכשעצמו אלא לנכות ממנו השפעת הגז (כ 1.2%), והנה אנו שווי צמיחה לנעשה בארה"ב ובחלק ממדינות האיחוד.
במצב עניינים זה יותר חברות יעדיפו להיות פרטיות בשל עלויות הציבוריות והרגולציה, והמגמה של מחיקת חברות מהשוק צפויה להימשך. באופן טבעי המחשבה היא על חברות ענק דוגמת כיל אך בשקט – בשקט ב 2012 נמחקו 32 חברות ממסחר והבורסה הופכת מרוכזת יותר ולפיכך ממונפת יותר בעל כורחה (פירוט בשבוע הבא בסקירת תחילת השנה).
בשוק המט"ח כאמור רמת 3.48 אכן סיפקה את התמיכה הרצויה והוכיחה כי מפולת בשער החליפין אינה מעבר לפינה. אנו מצפים כעת לתנועה צרה אף יותר מהשבועות האחרונים ברמת 3.47-3.5 עם אפס השפעה מארה"ב. זאת ועוד, תמיכה ככל הנראה תגיע מהורדת הריבית במועד הקרוב וכך הסטטוס קוו הנוכחי צפוי להישמר לפחות בשבועיים הקרובים.
בשוק הסחורות, הנפט השיג את יעדו כפי שחזינו וחצה את סף 100$/חבית. העוקבים אחר הסקירות בחודש האחרון מודעים לסימנים המשונים שעלו מהזהב השחור ואף שעכשיו אנו מתקשים להדביק פונדמנטלית הסבר למהלך הרי שעודנו בר –קיימא ויש לצפות להמשך עליה לכיוון רמת 102$. מעבר לכך הדבר כבר יזמן מעורבות ממשלתית בשל לחץ על אובמה אך לכך נידרש בהמשך.
מנגד, הזהב מוסיף לאבד גובה ואך בקושי שומר על רמת 1200$/אונקיה. המתכת טרם סיימה את מהלך הירידות, ובאין תמיכה פונדמנטלית/טכנית לבלימה בהחלט יש לצפות כבר בטווח המיידי לשבירת רמה זו.
באירופה, המדדים רשמו שבוע חגים פנומנאלי עם מחיקת מלוא הירידות מהשבועיים החולפים. אמנם אנו עדיין מצדדים בהשקעה ישירה בוול סטריט בשל תשואת יתר על פני היבשת הישנה, אך לבטח אין לטעון כי התשואה אינה מרשימה וכמעט בכל הבורסות מדובר על שנה יוצאת מגדר הרגיל.
על פניו כל עוד וול סטריט אינה מתקנת, אין לצפות לתיקון אף באיחוד אלא שהשוני הינו בבעיות הפוליטיות ביבשת. אמנם טורקיה אינה חלק מהאיחוד אך היא בבואה של הנעשה בעת חוסר יציבות שלטוני, ולפחות בצרפת, בספרד וכמובן ביוון המצב רחוק מלהשביע רצון. הדבר אינו צפוי להוביל לחילופי שלטון אך בהחלט מעורר קשיים להעביר חקיקה פרו-קפיטליסטית שרובה מבוססת ערבות הדדית. ההתאוששות ביבשת אינה מרשימה בלשון המעטה, ולמרות שיא של שנתיים בשער היורו/דולר עדין הבעיות המבניות באיחוד בעינהן עומדות.
לטובת המשקיעים עומד פרט אחד משמעותי והוא דראגי שתומך כל העת בבורסות. השבוע הצהיר הנגיד כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בשלב זה, וכך במשפט בודד הבהיר שגם המצב משתפר וגם טרם נאמרה המלה האחרונה בנושא. החשיבות שהמשקיעים נותנים לדברי דראגי גבוהה אך היא אינה באה לידי ביטוי של ממש, מאחר ודראגי הוא הזבוב שרוכב על הפיל, מביט לאחור ובטוח ש"הם" מפזרים הרבה אבק. הפיל הוא ברננקי והתלות של אירופה בוול סטריט מעולם לא היתה גבוהה יותר, ולכן החשוב לעקוב הוא אחר תשואות אג"ח 10 שנים של המדינות בכדי לקבל אינדיקציה של ממש וכאן – אין שינוי כלל. הכלכלה אינה משתפרת, המשקיעים לא מניחים ירידה בסיכון בחודשים האחרונים, ושוק המניות שמוזן מהדפסת כסף (וול סטריט) יכול להמשיך רק עד לנקודת התיקון בארה"ב. מרגע שזו תתרחש יהיה מדובר על תיקון כפול באירופה, והמדינות באיחוד לא שיפרו עמדות לקראת מהלך שכזה.
להבדיל, בסין עושים גם עושים ומתעקשים להתמודד עם המשבר שבפתח (האטה) ובועות שהתפתחו במדינה. בצעד אגרסיבי מעין כמותו החליט הבנק המרכזי במדינה להזרים אשראי לכלכלה בצורת מכירת כ 5 מיליארד דולר (29 מיליארד יואן) באג"ח לשבעה ימים הנותן תשואה של 4.1%. באופן טבעי מהלך שכזה שווה ערך להורדת ריבית אגרסיבית והריבית צללה. אנו מסמנים את הרעה העולמית ככזו שתיפתח מאסיה ולא מאירופה או ארה"ב, ובינתיים הממשל מוסיף להתמודד באיתנות עם הבעיות אך האם אין במהלכים אלו תגובות קיצון שלא לומר פאניקה? במידה רבה התגובה תקבע זאת: והיה והריבית תשוב לרמתה טרם החלטת הבנק הרי שמדובר היה בכוסות רוח למת אך במידה ותישאר כפי שהיא הממשל בסין מוכיח שוב שבכל הנוגע לטיפול במשברים פיננסים הוא המקצועי ביותר ויהווה הדבר נקודות זכות בעיני המשקיעים.
בארה"ב, כצפוי חזינו במסחר יציב וחיובי כי עונת החגים היא בהחלט מבורכת ולאיש אין מצב רוח לראות שווקים אדומים בחג המולד. ההשלכה שמבצעים בתקשורת מסטטיסטיקות מעבר לים על ת"א קלושה (כאן אין חג...) אך בהחלט השבועיים החותמים את דצמבר לרוב מאופיינים במסחר רגוע וחיובי. ברם, המהלך החד מעלה מבטל את הסבירות לאפקט ינואר ולכן אנו מצפים להתבססות מעל רמת 1800 הנקודות ודשדוש עד רמת 1870 הנקודות. ויש כאן מעבר לעונת החגים ולמסורת: גם אם תתאמצו תתקשו למצוא בשבוע החולף נתון שלילי, כשכל הנתונים חברו לאוירה החיובית ממילא בכדי לשבור שיאים.
הצריכה הפרטית שעלה ב0.5% בנובמבר הוכיחה שכבר טרם חודש חגים הצרכן לא קפץ ידיו, ועל כך בסופו של דבר נשענת הכלכלה האמריקנית. בהתאם, סנטימנט הצרכנים אולי לא רשם עליה של עשירית כצפוי אך לאור המצב של הכלכלה הריאלית גם רמות השיא בהן הוא משייט (82.5 נקודות) אינן דבר מובן מאליו בטח בהשוואה לנעשה באירופה, או אסיה (שלא לדבר על ישראל). ההזמנות למוצרים ברי קיימא רשמו זינוק מרשים של 3.5%, מכירות הבתים ברמה הגבוהה מ 2008 ואפילו מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה הפתיע ורשם ירידה של 40 אלף.
חפשו חודש דצמבר שכזה במהלך שבע השנים האחרונות ולא תמצאו אף קרוב אליו. מכיוון שכך, הרי שטענתנו כי ארה"ב לכל היותר תגלוש מטה ולא סביר שנראה תיקון אלים/מפולת מקבלת משנה תוקף. בשבוע הקרוב אוירת החג עודה עימנו, ורמות השיא אף שהן מזמינות תיקון קל הרי שלא מעבר לכך.
הבעיה של האמריקנים תמתין לתחילת ינואר אז יפורסמו נתוני המקרו המהותיים שבהיעדר חדשות מכיוון ברננקי (מסיים תפקיד) יתנו את הטון, ובולט הדבר על רקע חוסר הכריזמה של מחליפתו. עד אז, אין צפי לשינוי בסנטימנט הנוכחי שישליך על אירופה אך לא על ת"א.
מניות ומגזרים
שורט על טוויטר – כי יש גבול לכל תעלול. יותר מדי רשתות חברתיות שהמשקיעים מתמחרים במלים שכולן בזמן "עתיד". הלכה למעשה החברה כרגע שורפת מזומנים, אינה בעלת הפלטפורמה כשל פייסבוק (שגם מחירה גבוה) ואינה מסוגלת לרשום את הצמיחה המיוחלת מבלי להתפרש לתחומים חדשים (וזאת הובהר שאינו עומד על הפרק בטווח הקצר). על אף הירידה החדה בשישי עודנה מהווה הזדמנות לביצוע שורט.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- לאחר חתימת אסטרטגיית דצמבר ברווח של 15%, נפתחה אמש אסטרטגיית ינואר. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח, ושנה אזרחית של שגשוג והצלחה !
הגב עם ציטוט
