השבוע החולף עלול לבלבל משהו, לאור העליה החדה במדד שלכאורה ניתקה אותנו מרצועת 1320-1340. אכן, המדד פרץ הגבול העליון ובתנועה משמעותית אך הדבר לא נעשה בשל חוזקו או כל סיבה אחרת כי אם בשל עניין טכני, הוא העליה במניית טבע. המניה תרמה ברמה השבועית 1.1% והובילה להעתקת הדשדוש אך לא לחוסר עניין או תחילת מגמה: עודנו נסחרים בטווח צר של נקודות לאחר הפתיחה, ובטח ובטח שאין כאן מומנטום לכיוון זה או אחר. ככלל, גם העליה של טבע מציגה מצב עגום של חברה וניתוח משקיעיה ולא בשורה משמחת – פיטורין טובים למניה ליום בודד או שבוע לכל היותר, וגם כאן מדובר עדין על אותם קשיים ובראשם פקיעת תוקף הקופקסון ואפס בלוקבאסטרים בקנה. אם טבע הגיעה למצב בו היא מצליחה לשמר רווח (להבדיל מלהעלותו !) רק בשל קיצוצים נרחבים הדבר מחדד שוב כי מצב החברה בכי רע ובהתאם הצפי מהמניה למחוק העליה האחרונה כליל.
ברם, עליה היא עליה ועבור שחקני המעוף התחומים בדד-ליין הדבר היה בעייתי ואילץ להעתיק הפוזיציה אחוז שלם מעלה ע"י כיתוב הכתיבה התחתונה. עדין מדובר במרחק גבוה יחסית מהספוט עם פקיעה אופטימאלית ברמת 1300-1320; גבול עליון ברמת 1372 (ללא שינוי משבוע שעבר בשל תקבול נמוך) וגבול תחתון ברמת 1280. בחמישי וראשון עסקו שחקני המעוף ברכישה חוזרת של מניות הבנקים לאור דלילות נכס הבסיס וההנחה היא שלכל הפחות יהיה בו די עד תום השבוע הנוכחי.

ברמה הפונדמנטלית היו השבוע שני נתונים קריטיים שמציגים יפה את הפער בין האזרח וממשלתו. הראשון הוא הירידה המפתיעה בגרעון ל 33.2 מיליארד ₪ בלבד לעומת התכנון שעמד על 45 מיליארד. גביה מסיבית של מיסים, ישירים ועקיפים, אחראית להישג החיובי ובהחלט הדבר מאפשר לשחרר מעט את החגורה המכבידה על האזרחים כפי שנעשה לפני כחודשיים. ברם, לעומת מצב הממשלה המשתפר הצמיחה ברבעון השלישי הינו הנמוך מזה כחמש שנים עם קצב שנתי של 2.3% ויתכן ולא סופי בהתחשב ברבעון החותם את השנה. להוציא הגז, מדובר על עמידה במקום שלא לומר נסיגה קלה, והיות והגז לבטח לא חילחל לכיסי האזרחים אנו יכולים להניח כי הצמיחה במחצית הראשונה של 2014 תרשום קצב איטי אף יותר.

זה איכשהו לא עוצר את טירוף הנדל"ן כשהנתון הסופי עומד על 11 אלף דירות שנרכשו בשנה החולפת, שיא מאז שנת 2000 ולא פחות חשוב מזה שיא ברכישות שאינן של משקיעים (דירה שניה). כל נתון שכזו מסנדל עוד ועוד את פלוג שכל הנתונים הפונדמנטליים מאפשרים לה להוריד הריבית אך היא מתקשה לעשות כן בשל דהירת שוק הנדל"ן. זו אחת הסיבות בגינן מוסדיים מוסיפים להקטין חשיפה במניות הבנקים מתוך הנחה שהורדת ריבית בהחלט על הפרק אך היא תהא בודדת במהלך הרבעון הראשון וזה כבר בטל בשישים.
והיכן שמוסדיים יוצאים שם נכנס הציבור עם נתון שבועי חסר תקדים אף ביחס לנעשה בחודשים האחרונים: גיוס של 320 מליון ₪ בשבוע לקרנות המנייתיות ולא פחות מ 700 מליון מתחילת החודש. אנו עומדים על קצב של 1.4 מיליארד ₪ חודשי במנייתיות טהורות והדבר מוכיח כי מי שאינו יכול לרכוש נדל"ן – רוכש מניות. דווקא כאן זהו תמרור האזהרה הגדול מכולם כי אם ברכישות כאלו מצד הציבור המדד לא מזנק- אימתי? כמובן שהדבר אינו מקרי לאור הקטנת החשיפה מצד מוסדיים והלחץ הכמעט טבעי בחודשים האחרונים מצד שחקני המעוף, אך בניעור הראשון בוול סטריט אנו נקבל ירידה חדה להפליא בת"א שממנה המעוף כבר יתקשה לפתח מומנטום לאור הראלי האינסופי בעולם שכבר הגדיל משמעותית הפער.

בעוד שבגיזרת הנדל"ן, המשק או בכלל כל דבר אחר בנק ישראל אינו מתערב הרי שבזירת המטבע הוא לא מושך ידיו לרגע. רכישות של 230 מליון דולר השבוע, וכ 450 מליון מתחילת השנה – והדולר ממאן מלזוז. בין השורות חמק מהמשקיעים כי המשקיע הגדול השבוע היה בכלל משרד האוצר שביצע עסקאות גידור ב 340 מליון דולר, מהלך נדיר למדי ברמה החודשית בהיקפו, ואם שני אלה לא הצליחו יחדיו ניתן היה לצפות כי יפנימו המסר. כמובן שאנו לא באמת סבורים כי בנק ישראל ישנה ממנהגו אך זה יצא מגדר הרגיל לראות את אוזלת היד של הממשלה לטפל בשער החליפין/נדל"ן/יוקר המחייה ובד בבד לפזר הצהרות כמעט על בסיס שבועי.

היות וזהו המצב עודנו מעריכים דשדוש ברמת 3.45-3.50 כשמהלך מטה יבלם נקודתית ע"י בנק ישראל. מהלך אמיתי לפריצת 3.5 יכול להתרחש רק ברמת יורו/דולר 1.34 ולא קודם ולכן אין מקום בשלב זה הניח תיקון למהלך יורד מזה שנתיים.

בשוק הסחורות הזהב נותר במקומו השבוע עם רמת 1250$ לאונקיה. בשלב זה הצפי עודנו חזרה ל 1200$ כשבכל מקרה המהלכים המדודים ישארו עימנו גם השבוע.
בגיזרת הנפט התנודתיות הגבוהה נמשכת אך חשוב לראות כי טווחי הדשדוש מתקצרים והם כעת 92-95. פריצת מי מהגבולות תוביל למהלך לכיוון 90/100 וכאן כבר תתאפשר פתיחת פוזיציה לטווח קצר בכיוון ההופכי.

באירופה, אל שוק הנדל"ן הבריטי מצטרף זה האירי עם זינוק של כ 14% בערים המרכזיות. הריביות הנמוכות מובילות לעיוותי מחירים (בדומה לישראל) ואנו כבר הרבה מעבר לשלב של תיקון בריא לירידה החדה. מחירי הדירות בלונדון לא רק שמחקו את הירידה מ 2008 אלא כבר רשמו עליה של כ 35% ביחס לתקופה טרום המשבר וכל הדרמה הזו בחמש שנים בלבד. קשה לראות פיצוץ הבועה בתחום הנדלן היות וברור כי באירופה הריבית יכולה בקלות להישאר כל כנה במהלך כל השנה, אם לא לרדת, אך דראגי מתעלם מהכלכלה הריאלית (בדומה לברננקי) ומעדיף להמשיך ולמלא אויר חם את השווקים.
נאומו בשבוע החולף היא כולו אופטימיות ותקווה, ואם אלו לא יגיעו "נפעל בכל הכלים לעידוד הצמיחה". אין פלא שהדאקס שובר שיאים מאחר והכלכלה היציבה באירופה היא כנראה היחידה שבאמת שומרת על אונה ביחס לצרפת בעלת הצמיחה השלילית וכנ"ל כלל האיחוד המדשדש.
הבשורה המעודדת הגיעה מכיוון הבנק העולמי שהעלה את תחזית הצמיחה העולמית ל 3.2% ושוגה בכך לחלוטין. לא שאין זה אפשרי כי הצמיחה תעלה במקצת ביחס לשנה החולפת (עשיריות בודדות ולא ברמת האופטימיות של הבנק), כי אם ההשענות בתחזית על המדינות המתפתחות ובראשן סין. עפ"י תחזית הבנק סין תציג התאוששות של מעל 8.5% ולא ברור מתי בדיוק הכלכלנים בבנק העולמי התעדכנו בנעשה באסיה. הנתון האחרון מאמש מציג צמיחה של 7.7% בלבד – ירידה ביחס לשלושת הרבעונים הקודמים, והמשך גרף הירידה המתמשך מזה שנה וחצי. בסין לא הפתיעו עם תחזית המתאמתת (שוב) ברמת העשירית ולכן בקלות ניתן להניח כי הצמיחה נמוכה משמעותית. חמור מכך, הבנק העולמי מתעלם מהנתון התורם ביותר לצמיחה הוא מחירי הבתים שזינקו השנה ב 15%, ובדומה למדינות שהוזכרו לעיל אינו באמת מגלם צמיחה כי אם ספק חוסר אלטרנטיבה ספק בועה. בניכוי נתוני הנדלן הצמיחה בסין רחוקה מלהשביע רצון וניחא שהם צריכים להתמודד עם בעיותיהם הם אך אין כל מצב שבעולם כי הם אלו שיסחבו את הכלכלה העולמית על כתפיהם ולראיה הבורסות במדינה שהיו היחידות לרשום ירידות חדות מתחילת השנה.

בארה"ב, יאלן יורשת מצב לא פשוט לו קיבלנו תזכורת עם ירידות שנשקו ל 2% וכל זאת בגין דברי נשיא הבנק המרכזי של אטלנטה שהעריך כי הפד ימשיך בצמצום תכנית הרכישות. אמר ולא יסף, והשווקים הזדעזעו. כי יאלן כאן בין הפטיש לסדן: לא תמשיך התכנית ווול סטריט תעניש דבר הפוגם בסנטימנט הכללי. תמשיך בתכנית, והרי זה מנוגד להצהרות הפד. כיוון שכך, לפחות בחודש הקרוב תעדיף יאלן לשבת על הגדר ואם יהא צמצום נוסף הרי שמדובר על סכום זניח לחלוטין של 5 מיליארד דולר (וגם זאת בספק). המשמעות היא שהסנטימנט הנוכחי ישמר ותיקון יהיה תיקון של עד 2-3% ולא מעבר. גם המשך ראלי אנו מתקשים לראות, ובינתיים התרחיש הסביר הוא 1830-1850 לשבוע הנוכחי כשרק עונת הדוחות יכולה ללבות מכירות.
כאן, אנו נכנסים כבר לעניין הדיווחים ואם ציפינו לעונה שחונה הרי שבהחלט מדובר על צפי בעייתי ביותר. אם גיזרת הבנקים מגמגמת, עם צניחה של 19% ברווחים בגולדמן זאקס, פספוס ניכר של אמריקן אקספרס ונפילה במניית סיטי קשה לראות איך שאר המגזרים רושמים עליה. הבנקים הם אלו המספקים אשראי ומקבלים אותו מהפד באפס עלות. במגזר הצפי כולו ירד ב 10% רווחיות, ואם נגזר מכך על כלל המשק ניתן לצפות להורדת תחזית לכל הפחות בעשירית מהחברות המדווחות – שיא מאז 2009.
לבעייתיות זו נוסף גם הסנטימנט הצרכני שירד השבוע לרמת 80.4, הרחק מהצפי לעליה לרמת 83.5 נקודות. ירידה של הסנטימנט מ 80 כבר תוביל לגל ירידות ניכר בהרבה, וכרגע כל שיש לוול סטריט הוא ההבטחה כי יאלן היא ממשיכת דרכו של ברננקי. המצב לאשורו רחוק מכך אך כל עוד נמנע מאיתנו דו"ח מזעזע באמת (גוגל,אפל,...?) המדדים יחזיקו עצמם ברמות המוזכרות לעיל ללא דרמה בסיכום שבועי אך עם תנודתיות עולה כפי שהערכנו החל מאמצע ינואר.
אגב, שלא במפתיע גם בארה"ב הנתונים העקביים היחידים מגיעים משוק הנדלן כשנתון התחלות הבניה רשם שיא מאז 2007 ושוק הנדל"ן האמריקני במרבית הערים המרכזיות מחק כליל את משבר הסאב-פריים. שנאמר, צרת רבים – חצי נחמה/נחמה לשוטים (כתלות אם הדובר הוא מצד הממשלה או מצד האזרחים...).


מניות ומגזרים
שורט על הדאקס – קיים בתיק וכעת אנו מנצלים את רמות השיא להכפיל את היקפו. אמנם יש סיבות בגינן זוהי הבורסה המועדפת באירופה גם השנה, אך פוטנציאל הדיסקאונט מול וול-סטריט אינו קיים ואחרי נהירה מארה"ב לאירופה אנו עדים להיפוך מגמה וחזרה לניו-יורק. בהתאם זהו זמן אידיאלי להגדיל/לפתוח פוזיציית שורט מתוך הנחה לתיקון של כ 10% במהלך המחצית הראשונה של 2014.



  • ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.


שבוע טוב ומוצלח !