השבוע החולף עמד בצל תיקון קל בשווקי העולם, שגרר את ת"א לבחינת רמת 1300 הנקודות. עם התיקון ובלעדיו מטרת שחקני המעוף אותה ציינו כבר באמצע דצמבר היתה להשיב המדד לרמת 1300, והסופ"ש האחרון בסה"כ הוביל לתנועה חדה מכפי שהערכנו אך ללא דרמה מיוחדת – רמת 1300 נשמרה, סטית התקן עלתה ל 15% בלבד ובסה"כ קרנות הנאמנות בשלהן מוסיפות לגייס. הנחתנו לינואר התאמתה ועכשיו כל שנותר הוא לבחון האם אכן עד שלהי מרץ נרד עמוק מתחת לרמה זו – כבר כעת בפתיחות פברואר רואים פתיחה נמוכה ביחס לספוט והדבר בהחלט נותן רמז לעתיד להתרחש לדעת הכותבים.
חשוב מהרווח שיהא החודש הוא נכס הבסיס שנרכש עד תום: מצב בו לא היינו החל מספטמבר לרבות חודשי רווח במהלך הרבעון החותם את 2013. כוחם של הכותבים קהה מעט וכעת ניתן להניח ביסוס גדול יותר ביחס לנקודת הפקיעה האופטימאלית שלא השתנתה כמעט ביחס לשבוע החולף: פקיעה אופטימאלית ברמת 1295-1315; גבול עליון רחוק ב 1370 ותחתון בסביבות 1280. בהתאם למצב הנוח, להוציא מקרה של דשדוש מוחלט השבוע נתחיל לראות החל מצהרי שלישי גלגול איטי ומתמשך עד בוקר הפקיעה. המטרה היא לא רק להבטיח את הרווחים אלא בעיקר לנצל סטיה גבוהה יחסית לתקופה ובפרט שהפקיעות האחרונות ניפקו רנדומלי הזוי ולא מייצג לחלוטין המדד.
אל מול שחקני המעוף שהעריכו ירידה והגופים המוסדיים הממשיכים לממש מניות בנקים בקצב (ירידה המתקרבת כבר ל 10%) ניצב הציבור שאינו פוסק לרגע מלרכוש מניות גם אל תוך הירידות: 200 מליון ₪ זרמו בשבוע החולף לקרנות הקנייתיות, וסה"כ גיוס של 900 מליון ₪ מתחילת החודש. המעניין הוא שהציבור המקומי הגדיל אחוז החשיפה המקומית ל 60% וחשיפת חו"ל ל 40% בעוד המצב היה הפוך עד לפני חודשיים. יתכן ויש בכותרות התקשורת קטליזטור לכך ובסה"כ מדובר על עיתוי אומלל למדי.
אותו עיתוי אומלל, אך בכספים לא לו, עלה השבוע גם מהחלטת בנק ישראל להשקיע עד 36 מיליארד ₪ במניות חו"ל. בנק ישראל צפוי להשקיע 12% מיתרות המט"ח, פי 2 מהמצב הנוכחי, כשפישר התווה מניות חול בלבד. מדוע דווקא חו"ל ואולי נכון יותר לשאול מי בכלל אישר לבנק ישראל לפעול בכספי האזרחים ?! אם נשפוט לרגע את "הצלחתו" של בנק ישראל בתחום המט"ח, הרי שנכון לזמן כתיבת שורות אלה סף ההפסד עומד על היקף בלתי נתפס של 43 מיליארד ₪. כעת, בשיא כל הזמנים בבורסות הזרות רוצה הבנק לרכוש מניות ולא ברור כיצד הדבר עובר מתחת לרדאר הציבור/התקשורת. מלבד הביצועים הנוראיים, מדובר על סכום עתק שמבטל את הצורך בהעלאת מיסים בעשור הקרוב ועדיין המשך רכישת הדולרים (ח)סרת הטעם רק מלמד כי בנק ישראל מאבד עצמו לדעת.
על רקע ועדת החקירה העתידית או ההאשמות שיוטחו בבנק עם הנפילה במחירי הנדל"ן מתקשה פלוג להוריד את הריבית. הנגידה אינה יכולה להוריד ריבית ימים בודדים לאחר שדו"ח בנק ישראל ניפק את הנתונים הבאים: עליה של 40% בחוב המשכנתאות, 287 מיליארד ₪ חוב כללי, 4.7 מיליארד ₪ בדצמבר ועליה בעקבית מדי חודש גם ברבעון החותם את 2013. אז פלוג הותירה את הריבית על כנה, למגנת ליבם של רוכשי מניות הבנקים אבל רכשה מייד דולרים בכדי להתמודד עם אכזבה פוטנציאלית. גם כאן לא ברור מה הטעם ברכישה לאחר המסחר בבין-בנקאי שהרי האפקט בטל בשישים אל מול הפתיחה ובטח ובטח אל מול רכישה בשלב הנעילה. בנק ישראל טוען כי הוא מעביר בכך מסר אך נדמה כי התבלבלו ראשיו עם רשות הדואר שכן המסר כבר שנתיים לא עובר, ובינתיים מסרבים להבין כי הפד הוא הקובע את שער השקל.
אם לסכם, לראשונה מזה זמן אנו ניצבים בבחינת רמת 1300 כשהסנטימנט העולמי שלילי משהו, וכאן חשוב להדגיש: לא אלו הירידות להם כיוונו עם פאניקת הציבור. כל עוד הציבור רוכש בקרנות כל ירידה, גם אם של כ 1.5%, נחשבת כמתונה. העניין האמיתי יתעורר עת הציבור ילחץ ואז אנו צפויים לשוב בימים בודדים את מרבית התשואה אשתקד. זאת יתרחש עם שבירת סביבות 1770 הנקודות ב s&p או בסטית תקן 16% ממנה כבר יחל כדור שלג.
בשוק המט"ח הדולר/שקל ממשיכים לדשדש ומהלך משמעותי אינו צפוי גם השבוע 3.45-3.5 ישאר עימנו עד סוף החודש כשרק תרחיש ירידה חדה בארה"ב יכול להוביל להתבצרות במטבע האמריקני. נכון הדבר גם ביחס ליורו/דולר אם כי שם התנועה צפויה להיות מינורית באופן משמעותי.
בגיזרת הסחורות להוציא הכסף ששמר על יציבות שבועית אך בעצבנות לא מבוטלת, הן הזהב והן הנפט לא פיתחו כל מהלך. בנפט עדין הפוזיציה הינה ניטרלית עם המתנה לתנועה לאחד הכיוונים ואילו בזהב הצפי היה ונותר חזרה לרמת 1200 $/אונקיה. בדומה לפיסקה הקודמת, ירידה חדה בוול סטריט יכולה להקפיץ מחיר המתכת והזהב אף יהווה אינדיקטור מוקדם למהלך מתמשך.
באירופה רשמו המדדים השבוע ירידות חדות אך לא בשל סיבות מוצדקות (אסיה) אלא אך ורק כתמונת ראי של הנעשה בוול סטריט. המדדים ביבשת התעלמו מנתוני המקרו אך בכל זאת יש מקום להתעכב על אחד המרכזיים שלא זכה לתהודה בשל האדום בני-יורק. סקר ה ZEW שהתרגלנו ממנו להפתעה חיובית זינק ל 41.2 נקודות. אין בכך חדש כאמור והגרמנים יכולים להרגיש בטוחים בכלכלתם ובצדק. ברם, הנתון העתידי צלל חדות וכאן יש בהחלט מקום להתעכב – שלל נתונים ביבשת מציירים תמונת שיפור בטווח הקצר ובלימה (במקרה הטוב) בטווח הארוך. ארוך לעניינינו הוא רבעון ולכן הרושם המתקבל הוא שאנו כעת במיצוי הגל החיובי הדל שעבר על אירופה. זה נכון במידה רבה גם לארה"ב אלא שהיבשת הישנה נישאת על גלי הצהרות ולא הדפסות ולכן שבריריותה בולטת בהרבה. כך גם נכונה ההתיחסות בכל סקר עתידי לרבות אמון הצרכן ולכן באירופה אם עד כה הנחנו תשואת חסר מול וול סטריט, כעת אנו יכולים להוסיף לכך אפשרות לאובדן קורלציה ואף תשואה שלילית במקביל ליציבות בארה"ב.
על פניו המהלך השלילי החל השבוע באסיה, ואף הערכנו בסקירה השנתית כי ממזרח תיפתח הרעה אבל צריך להדגיש – המדדים התקשו לפתח מומנטום חיובי בחודשיים האחרונים ובסה"כ הציגו דשדוש. לאחר ראלי של למעלה מ 100% במרבית הבורסות אין בדבר דרמה מיוחדת ובכל זאת סין עדין לא הציגה את קצה הקרחון של בעיותיה. נתוני הייצור הציגו קריאה של 49.6 נקודות לעומת צפי ל 50.6 נקודות או בהומאנית: ירידה בתחזית היצור ביצואנית הגדולה בעולם, ומעבר של המשק להתכווצות. תהינו בסקירה הקודמת הכיצד קרן המטבע שואבת בטחון להעלות תחזית הצמיחה העולמית, והדגשנו כי נתוני סין יעכירו. כעת, שבוע בלבד לאחר תחזית אופורית ולא מבוססת סוטרת המציאות ומציגה צפי בעייתי למדי כבר ברבעון הנוכחי. במצב דברים זה וול סטריט תתקשה אף לסכם שנה מאופסת וכעת הפוקוס ינדוד אל עבר המזרח לכל הפחות עד רגיעה במדדי ארה"ב שאינה צפויה בשלב זה.
אם בארה"ב עסקינן, הרי שהסיפור של השבוע מסתכם במדד הויקס: זינוק של 40% במדד שהפך מתאר משקיעים (ופרשנים) שלא האמינו כי קיימת אפשרות לירידה חדה. אם עד כה הערכנו ירידה של 2-3%, שאכן התרחשה השבוע, כעת מצב הדברים שונה בתכלית. אם המדד לא יפתח מומנטום חיובי/יציבות ביומיים הראשונים השבוע, הרי שאנו צפויים במהירות לרדת אל מתחת לרמת 1750 הנקודות בשל לחץ מצד מנהלי הקרנות. אלו כבר הבהירו בסקר השבוע של מריל לינץ' כי 72% מהם סבורים שהשוק יקר ועל רקע האפשרות להבטיח תשואה מאופסת ל 2014 (מי יבוא בטענה על רקע התשואות הפנומנאליות בחמש השנים האחרונות) האצבע קלה מתמיד על המקלדת. חציית רמת 20% בויקס היא-היא האינדיקציה למהלך מתגלגל ומשמעותי הרבה יותר. על תיקון טכני כמשמעו, שליש העליה, מוקדם מאוד לדבר אבל בהחלט אנו מצפים לירידה שתמחק תשואה רבעונית כבר בחודש הנוכחי כשהפעם אין ברננקי לספק תמיכה (ע"ע סקירות קודמות). כשמניות כמו IBM, ובמידה מסוימת של הימור אפל (נכתב טרם הדוח כמובן) מאכזבות בהחלט ניתן לצפות כי גם השורה השניה והשלישית תיפגע ולכן תמיכתה s&p שהוזכרה לעיל קריטית מעין כמותה.
מניות ומגזרים
IDB אג"ח ד' – שינוי המלצה ! לאחר 73% תשואה בתיק המניות ולא פחות מ 143.6% בתיק האג"ח אנו נפרדים מהאיגרת לאחר שהפכה קונצנזוס ולא מהסיבות הנכונות. איני רואה בבעלים החדש משביח ערך, איני מבין את תרומתו למחזיקים והמחיר הנוכחי תלוש מעט ממצבה העגום של החברה על פריסת החוב החשבונאית.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה !
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
