השבוע החולף היה בסימן המשך הסנטימנט השלילי קלות, ובאקורד צורם שהגיע מכיוון שוק הנגזרים בדגש על הפקיעה. אם התיחסנו בסקירה הקודמת לפקיעות הבעייתיות המרחיקות את שחקני המעוף ועל חוסר ההאתמה בין המדד הפותח והרנדומלי, הרי שלא יכלה להתקבל דוגמה טובה ומיידית מכך: פקיעה בנמוך היומי ללא כל תגובה מצד הרוכשים ואין זה מפתיע כלל וכלל – עסקנו בפקיעות האחרונות בעובדה כי מוסדיים מנצלים המחזור להקטנת האפיק המנייתי (בד בבד עם המלצות רכישה מצידם לציבור), ומרגע שהכותבים יצאו מהשוק ברביעי החוזים נאלצו להדביק הפער במהירות. להבדיל מפקיעות קודמות ועל אף שניכרה תנועת הכותבים החוצה באופן בולט מפתיעה תגובת המוסדיים שמימשו מניות על אף שירדו שלא יתייצבו מולם רוכשים מאזנים עד כדי מחזור של 940 מליון ₪. נדמה כי המוכרים מאבדים את הסבלנות בשוק ומוכנים להתפשר לא מעט כשמדד הבנקים מהווה אבן בוחן למעוף כולו ומספר את הסיפור.
שחקני המעוף שחותמים חודש רווחי ביותר פותחים את פברואר תחת הנחה של המשך ירידות מתונות. לראשונה מאז ספטמבר די יהיה בדשדוש ללא תנוגע מוגדרת בכדי להוביל ליעדי הרווח, ובהתאם הצורך (והרצון) להתערבות בשלב זה של החודש נמוך להפליא. גבולות הפקיעה הושפעו מהותית מחמישי והירידה במדד וכך אנו מקבלים גבול עליון ברמת 1345 נקודות; גבול תחתון ברמת 1255, וטווח פקיעה אופטימאלי ברמת 1280-1290. הטווח הקרוב יחסית שעלותו באה לידי ביטוי גם בכתיבות ה"רחוקות" מדגיש כי בניגוד לחודשים קודמים ירידה דרמטית במדד תאלץ את הכותבים לפעול ועלולה לסבך העניינים ולכן יתכן כי מעבר ל 2-3% ירידה תחל לראשונה מזה חצי שנה ויותר תמיכה מכיוון הגבול התחתון.
ברמת המאקרו פלוג הותירה את הריבית על כנה כפי שהתיחסנו לדברים בסקירה הקודמת. ימים בודדים מואחר יותר כבר הבהיר בנק ישראל עצמו כי "הריבית הנמוכה ממריצה משקי בית להוסיף לרכוש דירות", ולכן קשה לראות על מה בדיוק מתבסס העקום בהנחתו הורדת ריבית במועד הבא. בהיעדר רגיעה בשוק הנדל"ן פלוג תעדיף לטפל בשער הדולר ע"י רכישה ישירה והשבוע עמד בסימן התרת הרסן: מייד לאחר הורדת הריבית, וכמעט מדי יום רכש בנק ישראל דולרים בהיקף הנושק ל800 מליון דולר. מדובר על היקפים החורגים אף מימי שיא הפעילות של פישר ולא ברור מדוע עושה כן הבנק ביד אחת, וביד שניה מנהל חטיבת השווקים מתראיין ומסביר כי השקל נסחר ברמה גבוהה שלא ניתן להסביר עפ"י היסודות הכלכליים. אם זה המצב, ויסוד בסיסי ביותר הוא היצע-ביקוש הרי שיש מקום לעצירה וחשיבה מחודשת על העניין אלא שיתרות המטח השנה עושות דרכן בביטחה אל עבר רף ה 90 מיליארד על כל הנגזרות הבעייתיות שחווינו בשנים האחרונות.
בינתיים הפוקוס על בועת הנדל"ן מפספס בתקשורת את בועת המניות עליה אנו כותבים ברבעון האחרון: גיוס של 900 מליון ₪ בינואר לקרנות הקנייתיות הטהורות, ועוד סכום של כ 2.5 מיליארד ₪ לאפיק המנייתי שהתקבל מכיוון הקרנות המעורבות (התעשיה כולה בינואר סביבות 5.5 מיליארד ₪). המדובר לא פחות מהיקף שנתי (שווה ערך לכל 2010) הרושם עליה של 70% לדצמבר שאף הוא היה חודש משובח – למנהלי הקרנות אך לא לציבור. קשה להתעלם מהכניסה המסיבית המקבילה לירידה בתשואות האפיק המנייתי דבר המוכיח בהכרח כי יותר כסף יוצא מכיוון מוסדיים/זרים/שחקנים כשלאלו מתווספים כל העת בעלי העניין. האחרונים מכרו בשנה החולפת 6 מיליארד ₪, פי 10 מאשתקד וזאת יש לזכור מצד מי שמכירים את החברות על בוריין. לצד פעילות זו שוק ההנפקות הקונצרני מתקרר במהירות עם ירידה עקבית, החודש של 11%, ביחס לחודש הקודם ובכלל ברמה הרבעונית כולה.
כעת קל להבין מה יהא המצב בתרחיש העלאת ריבית. קל לדמיין ויש אך מספר מאמרים רב בנושא עד כמה ינזק שוק המשכנתאות מעליה של 1% בריבית בנק ישראל, אך די יהיה בעליה מקבילה בכדי לסנדל את הבורסה ברמה שנתית כשכבר עכשיו פלא גדול הוא כיצד הציבור עודנו שועט פנימה ואינו נבהל.
בשוק המט"ח, הדולר טיפס מעט מעל 3.5 והתיצב כעת ברמת 3.51 לא חלילה בשל רכישות בנק ישראל כי אם בשל הסנטימנט העולמי. במידה והירידות לא תימשכנה אנו מצפים לחזרה מהירה סביבות 3.5 ומתחת לכך כשרק המשך משמעותי של המגמה האדומה ימנע זאת.
בשוק הסחורות, הזהב והנפט נסחרו ביציבות מפתיעה יחסית על רקע התנודתיות בעולם. אמת כי בתוך יומי היתה תנועה ערה אך זו הגיעה מבלי עליה בסטית התקן, בטח בהשוואה לויקס, ולכן ניתן להניח כבסקירה החולפת כי הרמות הללו ישמרו איתנו גם השבוע ובסיכום תנועה שולי.
באירופה, ניתן מעט להתבלבל מהשבוע האחרון עת המדדים צנחו וינואר נחתם כחודש הגרוע מזה חצי שנה עם ירידה ממוצעת של 3%. להתבלבל, מאחר והנתונים היו חיוביים למדי ובראשם התמ"ג בבריטניה שצמח 0.7% ברבעון הרביעי, מדד אמון הצרכנים באיטליה שזינק ל 98 ועקף את הצפי בנקודה שלמה ואף סנטימנט הצרכנים בגרמניה שזינק לשיא שש שנתי. כל אלו, ולא בכדי בחרנו להביא את צד הצרכנים, היה אמור להיום בהם די בכדי לספק את התמיכה הדרושה לחתום ביציבות לכל הפחות. בפועל, לא בלבול כי אם חיקוי של הנעשה בוול סטריט ובתשואת חסר. עסקנו בכך לא מעט בסקירות האחרונות ולכן לא נרחיב בנושא אך בהחלט ניתן לצפות להמשך הדרדרות אף אל מול יציבות בארה"ב.
יחד עם זאת, הדרמה הגדולה התרחשה דווקא בטורקיה עת הבנק המרכזי במדינה העלה את הריבית ב 5.5% ל 10% בעיקר במטרה לתמוך בלירה הטורקית שנסחרה ברמות שפל. אם עד כה מתחו הבנקים המרכזיים את גבולות התערבות הכלכלה הרי שהבנק הטורקי מראה שריבית היא "סתם" מספר ופועל באובדן עשתונות מוחלט. מבלי להיכנס להשפעה הקשה על הלווים בריבית משתנה, ובטורקיה מרבית הלווים משתייכים לפלח זה, יש לבחון את המטרה וההישג (?). המטרה: לתמוך בלירה הטורקית שאיבדה 11% מתחילת השנה. ההישג – עליה רגעית של 3%... (לתשומת ליבה של פלוג ושות'). אז אמת שבעולם לא היו מעלים הריבית בצורה כה חדה אף לא כדי רבע מהצעד הנוכחי אך גם מלכתחילה אין מדובר על רמת ריביות דומה.
וכאן חשוב לבחון את התנהגות המשקיעים שהרגישו כי מדובר על הרבה יותר מדי התערבות. מה שהחל בזינוק של החוזים עד 1% בשעות הבוקר, הפך במהירות לצלילה של אלו לירידה של 1% מהלך שגרר את כל אירופה לתנודיות שלא נראתה זה למעלה משנה. המשקיעים מבינים (ע"ע טבע סקירה קודמת) כי מעבר להשפעה נקודתית אין בכך לשנות את מאזן הכוחות ולכן מיהרו להשליך סחורה. כל זאת מתקיים כחלק מהסנטימנט העולמי השלילי למדי, שכן בתקופה אחרת ללא ספק הצעד היה מחזיק ימים בודדים ולא שעות וכעת הבנק המרכזי בטורקיה מיצה את המהלך ואיבד אף הוא את הנשק המוניטרי.
באסיה, האשמה התורנית בגל הירידות הנוכחי, מה שהחל כטפטוף הפך כבר לשטפון של ממש עת 12.5 מיליארד דולר נמשכו מהשווקים המתעוררים בחודש האחרון. בשבוע האחרון נדדו 6.7 מיליארד דולר חזרה לארה"ב ובעדיפות משנית לאירופה כשהחשש של המשקיעים או מהמשך האטה בצמיחה הסינית. הממשל במדינה נתן לכלכלת הסתרים להתנהל זמן רב מדי עד כי הערכות כיום גורסות כי כמחצית ההלוואות הינן חוץ בנקאיות ובמצב שכזה קיים קושי ניכר לצעדים הרגולטורים להשפיע ולחלחל לכלל האזרחים.
גם כאן התקשורת עושה לעצמה מעט חיים קלים ומתמקדת בברור ובסקסי אך בעוד המצב בסין מוכר, דווקא רוסיה איכזבה ובגדול עת רשמה צמיחה של 1.3% ב 2013. המדובר בקצב הנמוך מאז 2008 ואין כמובן מה להשוות ל 2012 אז עמד קצב הצמיחה על 3.4% (ואף מלה על הבטחתו של פוטין לצמיחה של 5% השנה).
כעת, תחזיות 2014 בדומה להצהרות קרן המטבע והפד נראות אופטימיות שלא לומר תלושות מהמציאות: צמיחה של 2.5% בהאטה ברורה וצפי לנסיגה ברבעון הראשון של השנה אינן הולכת יד ביד עם הנסיגה והנתונים האחרונים ולכן אם מהפרט ניתן להעיד על הכלל עודנו מחזיקים בדעה כי גל תיקוני תחזית צמיחה לפנינו.
הבעיה של אירופה היא למעשה הבעיה האמריקנית, וכאן כבר המצב שונה בתכלית השבוע. אם ציינו לעיל את הנתונים החיוביים שהתקבלו ביבשת הישנה בארה"ב הנתונים היו חלשים ביותר, הדוחות איכזבו ברובם והחלול לשוק הנדלן הוא המדאיג. עד כה ציינו כי שוק הנדלן הוא הסוחב את הכלכלה האמריקנית על גבו. כעת מספר נתונים מראים שינוי מגמה לראשונה מזה שלוש שנים: מכירות הבתים החדשים בארה"ב נפלו ל 414 אלף אל מול צפי של 450 אלף, וכמוהו עשה גם מדד מחירי הבתים בארה"ב שרשם ירידה ובלם עליה רצופה בת תשעה חודשים. לא אחוז הבטלה האמורפי הוא שילחץ השוק האמריקני מטה אלא בראש ובראשונה שוק הנדלן. אם עד כה התרגלנו לסמן V בגיזרה זו, כעת החשש הוא כי הכלכלה הריאלית חודרת גם מבעד למשקיעים הזרים בנדלן ולכן בראש ובראשונה הסנטימנט השלילי. גם יתר הנתונים לא הרוו נחת, וביניהם מכירות המוצרים בני קיימא שרשמו ירידה של 4.3% בדצמבר, אך כמובן שהיה זה ברננקי שנתן את אקורד הסיום המשמעותי מכולם: צמצום נוסף בתכנית רכישות האג"ח בהיקף של 10 מיליארד דולר. הצעד אינו מפתיע וכמובן שיש בו להעים על השוק אך החשוב הוא בהודעה המצורפת ממנה ניתן ללמוד כי צפויים צמצומים נוספים במהלך החודשים האחרונים. כנושאת מטוסים אין סיבה לחשוב שברגע יפרו. גל יורד משמעותי, ובפרט שעדין נרכשים מדי חודש 65 מיליארד דולר, אך זו כבר לא אותה הבורסה של שלהי 2013 כשרמה הקריטית אותה ציינו בשבוע החולף (1770 ב s&p) צלחה השבוע רק בקושי.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
