שבוע המסחר בבורסה המקומית התנהל בניגוד לצפוי, ובפרט ביחס לשנה האחרונה. אם עד כה המדד חיקה פחות או יותר את מדדי ארה"ב (וחוזיהם), הרי שהשבוע פיתחה הבורסה הישראלית אישיות משל עצמה. וכך, בימים בהם ציפו המשקיעים לעליות חדות התהפכו אלה במהרה למסכים אדומים, כשגם חוזים ירוקים ואירופה חיובית אינם תומכים. מעבר לכך, נדמה כי על אף כתיבות השחקנים סביב רמות 980, הוסט במעט מרכז הכובד לכיוון 960-970, כשהמדד מפגין חולשה אמיתית כל אימת שהוא מתקרב לאיזור ה 990. זאת ועוד, המוכרים שהתרבו ברמת 1000 הנקודות ונעלמו עם נגיסת המדד ברמה זו בפעמיים הקודמות שבים כעת להכביד על המדד וניתן לראות שינוי מהותי בנטיית השוק לצד המוכרים. אם נוסיף לכך את כתיבות השחקנים הרי שבהתאם לצפי מהסקירה האחרונה, השחקנים מוסיפים לכתוב CALL1000 מה שצפוי מצידו אף להכביד על המדד ולהאט מגמת עליה מובהקת.
שחקני המעוף מצידם יכולים לסמן עוד שבוע מוצלח במיוחד, שבו הרווח כולו נגזר משחיקה מקסימאלית שכן על אף התנודתיות החריפה במהלך השבוע ואף בטווח התוך יומי, המדד סיים מרחק אפסי מהנקודה בה פתח את השבוע (ובהתאם הצלחת האסטרטגיה השבועית אותה ביצענו).
אם ננסה לנתח את המונח החמקמק מכל, הסנטימנט, הרי שנדמה כי משהו בסנטימנט החיובי ששרר בבורסה עד לא מזמן נפגם, וכעת מפנה זה את מקומו לחשש הולך וגובר. סיבות יש לרוב, החל מהתיקון המתבקש וכלה בחשש מכדור שלג שתחילתו אפריקה אך נדמה כי מעבר לכל אלה לשוק פשוט אזלו הסיבות להמשיך ולהעלות. לא הייתי ממהר לגזור מכך כי פני השוק בצורה מובהקת דרומה, אך בהיעדר נתונים תומכים (שאינם בין הנמצא גם באופק) חזקה עלינו ההנחה כי השוק יוסיף לדשדש ואף יחזור לרדת.
לרוב איני מחסידי הניתוח הטכני באופן בלעדי, אך ככלי לגיטימי בארסנל הכלים בהחלט יש מקום לבדוק את המדד גם מפן זה. רמת התמיכה הקריטית היא 940-945. עד כה כל אימת שהמדד התקרב לרמה זו צצו קונים ובמחזורים גבוהים מהממוצע שתמכו משמעותית במהלך עליות גם אם קצר מועד. מנגד מדד המעוף נכשל 3 פעמים בשבירת רף 1000 הנקודות, ובהתאם המוכרים הקדימו במעט את סף המכירה לרמת 990 הנקודות. כל דשדוש ברמות אלה אין בו בכדי להוסיף או לגרוע, ולכן רק שבירה של אחת הרמות צפויה עפ"י הניתוח הטכני להוביל את המדד לאחת משתי רמות אלה: 920; 1005.
לסיכום, בכל שיטת ניתוח ובפרט ברמת המאקרו הנחת היסוד עודנה שרירה והיא שהשוק צפוי לדשדש בטווח הקרוב ולהערכתי אף לרדת משמעותית מהרמות בו הוא מצוי כעת.
בתוך כל אותה עצבנות ותנודתיות שמפגין השוק, ניתן בהחלט לסכם כבר עכשיו כי המפסיד העיקרי נכון לשלב זה הוא הציבור. הגיוסים בקרנות נמשכים ביתר שאת, עת כ 160 מליון שקל נטו ביום מופנים לרכישה של לונגים על כיווניהם השונים. יתרה מזאת, אוגוסט נחתם כחודש הטוב ביותר בגיוסי הקרנות המנייתיות, כשמחצית הסכום נרכשה עת המדד שהה בקירבת 1000 הנקודות. בעייתי מכך הוא הסכום האדיר שהופנה לקרנות האג"ח והתל בונדים שסופגים זה שבועיים ירידות תלולות. הציבור לא נכנס לתל-בונדים אלא נדחף באדיבות בנק ישראל ששמט את הקרקע תחת רגלי המשקיעים הסולידיים ולא הותיר כל ברירה. כל יועץ השקעות מדקלם ברבעון האחרון מדוע מחירי אג"חי החברות מופקעים אך באותה נשימה לספר כיצד מרבית ההמלצה הגורפת למשקיעים הסולידיים היתה בדיוק על קרנות אלה בשל היעדר אלטרנטיבה.
כעת הצפוי מתרחש ושוק האג"ח הבועתי מתקרר במהירות עם וללא קשר לאפריקה. שיא כל הזמנים הבלתי נתפס בתל-בונד גרר יציאה של המוסדיים (בד בבד עם הנפקות גורפות המנצלות את הצמאון הרב), והנפילה באפריקה רק ליבתה את האש ותפסה משקייעם רבים לא מוכנים. מגמה זו לא צפויה להשתנות וסביר שהחששות יגברו על היעדר האלטרנטיבה לפחות לטווח הקצר.
אפריקה בהתאם להערכותינו מוסיפה לרדת ומושכת אחריה את מדד הנדלן מטה. הערכה אחרונה היתה כי מדד הנדלן ירד מתחת לרמת 275 הנקודות. כעת מתבקש כי המדד יוסיף לרדת והיעד הוסט לרמת 250 הנקודות.
השאלה המרכזית הנוגעת כעת לאפריקה היא האם לבייב, בעל השליטה באפריקה, יאלץ בסוף תהליך המו"מ עם הנושים לותר על מרבית אחזקותיו ויישאר עם אחוזים בודדים מהמניות, ובלי תפקיד ניהולי כלשהו בחברה. לדעתי זו תהא טעות פטאלית לנשל את לביב מניהול החברה, ראשית כי אפריקה היא לב לבייב, ואין מישהו המכיר טוב ממנו את יסודות החברה. שנית, רבים מהישגי החברה מיוחסים להצלחתה במזרח אירופה ובפרט ברוסיה. הישגים אלה הושגו בראש ובראשונה בזכות קשריו הענפים של לבייב עם ראשי הממשל וקובעי המדיניות, ולכן בהיעדר הגורם המקשר אפריקה תינזק משמעותית.
הפתרון המתחיל להסתמן כעת הוא שנתח מרכזי מהסכום יגיע לכדי פריסת התשלומים ואולי ויתור על חלק מהחוב ובתמורה בעלי האג"ח יקבלו חלק לא מבוטל ממניות אפריקה. במלים אחרות, בתרחיש זה, שלרבים נחשב כאופטימי, גורר אחריו דילול מחזיקי מניות וגם בכך יש בכדי ללחוץ את המניה מטה.
להערכתי, ובניגוד לפרסומים, העניין לא יסגר במהרה ונכונו לנו עוד לא מעט שבועות עד שיגובש הסדר המקובל על הנושים / המוסדיים, שמצידם הולכים בין הטיפות פן לבייב ישבור את הכלים ויגלגל את החבילה הלוהטת במלואה לפיתחם.
אי הבהירות הגדולה ביותר, ובעקבותיה עיתוי מסיבת העיתונאים, הינה ביחס לאגח ט' האמור להיות משולם בתחילת נובמבר בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים. השוק היה משוכנע לחלוטין כי האגח יפרע במלואו והתמחור היה מלא וקרוב לערכו המתואם (1.1). חשוב לזכור שאך לפני ארבעה חודשים ציין לבייב כמו גם מנכל החברה בראיון כי החברה צפויה לצלוח ללא כל בעיה את 2009 ו 2010. בטחון המשקיעים התגלה כבטחון מופרז, וכעת כל העיניים נשואות אל עבר אגח זה בבחינת קביעת התקדים שייצור. כפועל יוצא לכך, חלק מהאגחים ובפרט הארוכים תיקנו במעט השבוע מהירידות החדות, ואילו אגח ט הוסיף להידרדר בעקביות.
כדור השלג שהתחיל באפריקה מקרין כמובן על כלל השוק הקונצרני שצנח חדות, ובפרט אמורים הדברים ביחס לסדרות של דלק נדלן, כלכלית, ודרבן.
הירידות בתל בונד 40 הציגו נפילה יומית של תשואת רבעון (1.4% בירידה ביום !), כשמעבר לאפריקה הדבר קיבל רוח גבית מהגאות בשוק ההנפקות והגיוסים. בדלק מעבר למינוף אותו אסקור בהמשך, קיימת גם הכנסת דירוג החוב של החברה לאופק שלילי או במלים אחרות הכנסת החברה לקטגוריה של חברות שיש ספק ביכולתן לעמוד בהתחייבויות לבעלי האג"ח.
אחרי אפריקה המצב מאוד פשוט: כל איזכור של המלה מינוף מעורר חששות ובהתאם הסלידה הפתאומית מאותם אג"חים. לא פעם ציינתי כאן כי יש להתרחק מאג"חי הנדל"ן . יתרה מזאת ציינתי כי יש לרכוש מדדי תל-בונד במלואם ללא מניות הנדל"ן על אף הסרבול הטכני שבכך. הדברים אז והיום זהים – המינופים של החברות הללו משאירים שולי בטחון צרים מאוד אם בכלל. ניתוח דוחות דלק נדלן מלפני שבוע מציג רמות מינוף גבוהות, יחסי כיסוי חלשים ונזילות שמקורה בעיקר בדחיית פירעון הלוואות מבעלי עניין וקבלת אשראי לצורך עמידה בתשלום החבויות. בכלכלית המצב קשה אף יותר: אם המלה מינוף הופכת בעייתית במיוחד הרי שבודדים אנשי העסקים הממונפים כאליעזר פישמן, ובהתאם הנפילות בכלכלית ודרבן שבשליטתו.
בהתאם לאמור לעיל וכהמשך לסקירות האחרונות, בטווח הקצר עד למיצוי תיקון חד ומתבקש יש להמשיך להתרחק ממדדי התל-בונד, ובפרט מאג"חי הנדל"ן על גווניהם השונים. אין כאן כרגע הזדמנות קניה !
ברמת המאקרו המקומי התבשרנו על גרעון של כ-2 מיליארד שקל בפעילות הממשלה באוגוסט, וזאת לאחר עודף גדול שנרשם בתקציב הממשלה בחודש שעבר, תריל לזכור כי מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 19.4 מיליארד שקלים, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ 1.5 מיליארד שקלים. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2008 עד אוגוסט 2009) עלה מכ-33.9 מיליארד שקלים בחודש הקודם לכ-36 מיליארד שקלים כעת. מצב המדינה טוב בהשוואה למדינות אחרות בעולם אך הדבר עלול להזיק במידה ומגמה זו תימשך. החוב של מרבית הממשלות כיום, ומכך על ישראל להיזהר, מתבסס על כך שלא ידרשו לשלם הלכה למעשה את החוב בתקופה הקרובה, אלא בעיקר למחזרו. במידה ומדינה תתקשה לעשות כן, נראה העלאת מיסים או העלאת ריבית מהירה. להערכתי אנו עוד רחוקים מכך, ורמת הגרעון סבירה אך תוספת של עשרה מיליארד ₪ לסכום זה בהחלט תשנה את סביבת הריבית והכלכלה.
עוד בזירה המקומית הדולר הוסיף לדשדש אך הבשורה היא הישארותו מתחת לרף 3.8 , ובהתחשב בחשיפת היקף ההתערבות של בנק שראל – למעלה מ 4 מיליארד דולר במהחלך אוגוסט ! במלם אחרות כמעט פי 2 מהקצב טרם הפסקת הקניה הקבועה ע"ס 100 מליון דולר. בעבר התנסחתי כאן כי הנגיד איבד את המצפן. כעת, אין דרך בכלל להבין את המהלך בו נוקט פישר. מהלך הרכישות נכשל כשלון חרוץ, אך העומד בראש הבנק מוסיף להתעקש ורק מגדיל את סכומי הרכישה. בסקירה הקודמת הערכתי שלאחר הלייבור דיי, פישר יתערב בצורה מסיבית. למען האמת אף שחזיתי זאת הופתעתי מהיקף הרכישה – למעלה מחצי מיליארד דולר ביום, סכום בלי נתפס לחלוטין שהביא את הדולר לעליה קלילה בלבד אל מול השקל. צריך לתת כאן את הדעת על ריכוז הכח האדיר בידיו של אדם אחד מוכשר ככל שיהיה.בסופו שלך יום פישר הוא משקיע עם 56 מיליארד בסחורה אחת – דולר. ללא פיזור, ללא גיוון, וללא יכולת לראות אפשרות שהוא שוגה. אם הדולר יחלש, "תיק ההשקעות" ינזק קשות ובעקבותיו גם המדינה.
ופישר נלחם במגמה עולמית עת הדולר נפל לרמתו הנמוכה ב-2009 למול האירו לרמה של 1.45 דולר לאירו. לא רק הנהירה לנכסים נושאי תשואה עדיפה על נכסים דולריים וירידה ברמת הסלידה מפני נטילת סיכון עומדים מאחוריי החלשות השטר הירוק, אלא הגרעון של ארה"ב לצד קריאות תיגר על הדולר כמטבע רזרבות עולמי לא יסייעו בידי הדולר לשמור על מעמדו או שערו.
הנפט מתנהג בדיוק כפי שצפינו ולאחר חציית רף 70$ חזר במהרה לדשדש ברמות 60-70$. אין כרגע עניין מיוחד כל עוד הוא שוהה ברמות אלה אך חשוב לשים לב כי הנפט מתנתק מהבורסות, וכרגע מאבד את הקורלציה שאפיינה אותו עת בורסות עולות סומנו ככלכלה מתאוששת שתוביל לצריכת נפט גבוהה.
הזהב הגיע ליעד אותו הזכרנו עוד בהיותו ברמת 850, ונגע קלות ברמת ה 1000. עכשיו נשאלת השאלה לאן מכאן: האם הזהב סיים לטפס או אולי דווקא יש בזה אות לתחילת ראלי מחודש? המחסום הפסיכולוגי בזהב הוא אמיתי ומוכח. להערכתי המחסום ישבר והמדד ימשיך לטפס אך הדבר רלוונטי רק למשקיעי הטווח הבינוני-ארוך שכבר מצויים בפוזיציה. לשאר המשקיעים מומלץ להמתין קלות להתבססות המדד ברמות 1020-1030 ואז להיכנס כי לא מן הנמנע שהזהב יבצע מהלך תיקון או בלימה וירד קלות. הסיבה בגינה אני סבור שלזהב נכונו עוד עליות היא בעיקר, משום שמחיר הזהב בעצם משקף חששות הולכים וגדלים לגבי האינפלציה שתתגבש בעוד מספר חודשים כאשר הריבית האפסית ותוכניות התמריצים ימשיכו לדחוף את השווקים ויגבירו את האינפלציה. הזהב משמש ככלי הגנה מפני אינפלציה ולכן כל עוד הערכות עומדות בעינן אין סיבה להיפוך מגמה.
אירופה כיכבה השבוע עם שבוע שכולו ירוק, ובאופן טבעי מתבקש תיקון לשבוע החיובי שחווינו. מעל לכל השבוע בלט באירופה מדד בטחון הצרכנים הבריטי שטיפס בחודש אוגוסט לרמתו הגבוהה ביותר מזה למעלה משנה, תוצאה אשר תומכת בכך שהכלכלה המקומית נמצאת על מסלול ההתאוששות. הדבר מפתיע במיקצת משום שהמצב בבריטניה בכי רע, ובפרט שוק התעסוקה והנדל"ן המוסיפים לקבוע שיאים שלילייים. ככל הנראה התשובה לפרדוקס טמונה במספר אינדיקטורים שפורסמו במהלך החודש המלמדים על שינוי מגמה (גם אם זמני) ומעודדים את המשקיעים הבריטים לחשוב שהרע מכל כבר מאחריהם.
באסיה ובפרט בסין ישנו שינוי מגמה לטווח הקצר. לאחר הירידות החדות השוק חוזר להתאושש והסיבה לכך נעוצה בחוסר החלטיות של הממשל. בתחילת אוגוסט לקח הממשל החלטה חכמה ואמיצה לקרר את שוק המניות, ולהוריד מבועת ההלוואת בנוצרה (נכתב על כך בהרחבה בסקירה לפני חודש). הממשל אכן התחיל במהלך ושוק המניות כצפוי הגיב בירידות אלימות של כ 20%. אז, נדמה היה שמישהו בממשל איבד מבטחונו ואלה החליטו להחזיר במהרה את השוק לקדמותו. רמזים פוזרו כבר במהלך הסופ"ש הקודם והשוק תירגם אותם מהרה לעליות. בהמשך השבוע הודיע הממשל על הקלת המגבלות על משקיעים זרים והעלאת הסכומים שיכולות קרנות זרות להשקיע במניות ב-25%. עליה משמעותית הצפויה להכניס עוד כספים לשוק ולדחוף מעלה את המדדים. אם כך לטווח המיידי השוק הסיני ברגיעה מהירידות ובתיקון זמני וקצר בלבד. מעבר לזה השוק צפוי לחזור להתממש משום שמכפילי הרווח, ורווחיות החברות התנתקו לחלוטין מכל חישוב כלכלי מתמטי בעל יסודות.
בארה"ב השבוע בהחלט היה חיובי, אך הדבר היה בעיקר בעקבות פגישת שרי האוצר ונגידי ה G20 אותה אסקור בהמשך. הנתונים באופן כללי היו ממוצעים והנתון היחידי שהפתיע לטובה היה נתון תביעות האבטלה שירד ל-550 אלף תביעות, ירידה חדה יותר מהצפי, עם ירידה 26,000 במספר התביעות ל-550,000 בניגוד להערכות האנליסטים שצפו ירידה מתונה יותר לכ-558,000 תביעות ראשונות. השוק והפרשנים ראו זאת על דרך החיוב אך באמת שהדבר כבר מגוחך. אמנם תוצאה טובה מהתחזית אך עדיין עגומה במיוחד. האם סטיה של 26,000 היא אכן סיבה למסיבה או אולי יותר בגדר סטיית תקן. מה שאני מנסה לומר הוא שעד שארה"ב לא תציג "רק" רבע מליון תביעות כל השמפניות צריכות להידחק עמוק לתוך המקרר. מכיוון שכך, העליות נשענות על דבר אחד כרגע והוא תכניות התמריצים השונות.
תכניות אלו נידונו בהרחבה בפגישת שרי האוצר ונגידי ה-G20 והבשורה שיצאה מאיתם היא המשך בתוכניות התמריצים עד אשר הצמיחה תתייצב. ישנה הסכמה רבתי כי ההתאוששות מקורה בתכנית התמריצים, ולכן הקביים הללו חיוניים אך מה יקרה אם יסירו אותם ?! אפילו קרן המטבע הבינלאומית הכריזה השבוע כי "ביטול מוקדם מדי של תמריצים כלכליים עלול לבלום התאוששות הכלכלה העולמית", אך נדמה כי החשש הזה נדחק לעת עתה מעבר לחשיבת המשקיעים המצפים כי במידה והשוק לא יתאושש דיו, תירקם תכנית תמריצים נוספת עד שהצרכן ישוב לרכוש כבעבר. אני סבור שדווקא הבשורה שיצאה היתה מעט שונה משפורש וניתן היה לראות סדקים בקו האחיד ובתמימות הדעים. צרפת ובריטניה קוראות להצגת תכנית יציאה ואילו גייטנר מחדד כי "אין כלל מקום עדיין לדון בכלל באסטרטגית היציאה". כל מדינה ומצבה והשקפתה, אך לא מן הנמנע כי הראשונה לשבור את הטאבו תמשוך מדינות נוספות אחריה.
ארה"ב תהא כמובן הניזוקה המרכזית במצב זה עם דולר חלש ועם הצגת גירעון בתקציב זה החודש ה-11 ברציפות, גירעון שמתחילת שנת התקציב (אשר מסתיימת בסוף החודש הנוכחי) מסתכם בשיא של 1.38 טריליון דולר.
בגרעון כזה הממשל יתקשה לתפקד, ועל ארה"ב לחזור למקורות הקפיטליזם ממנו צמחה ולעודד תחרות בריאה והישגית. לא חוקים ותקנות דוגמת זה שהעביר אובמה השבוע עת הודיע על הטלת מס של 35% על ייבוא צמיגים זולים מסין במטרה למנוע פיטורים בארה"ב, אלא התיחסות ריאלית והבנה שבעולם הגלובאלי לא ניתן להרים חסמים כלכליים בפני כח אדם זול ויעיל. בצעד אחרון זה, הטלת המס, אובמה שגה משום שהוא למעשה הודיע לארה"ב שהיא אינה מעצמה כפי שסברה ולמעשה משך אליו עוד אש וביקורת מצד אזרחיה הפטריוטיים של המדינה.
מניות ומגזרים
נפט – בהתאם לסקירה יוסיף לדשדש.
ברזל – נראה בעמדה טובה לפרוץ, יש מקום להיכנס לטווח בינוני ומעלה.
זהב – לאחר תיקון מינורי צפוי המשך עליות. יש להמתין שהמדד יתבסס מעל רמת 1000 למי שאינו מחזיק במתכת.
מדד הנדל"ן – לאחר הגעה ליעד שציינו, 275, שם פעמיו לכיוון איזור 250-255. עדיין יש מקום להמתין עם פוזיציית השורט אותה פתחנו לפני שבועיים אך להמיר את הממונפים ברגילים מחשש לשחיקה.
נכסים ובניין אג"ח ג' – האג"ח נראה לא טוב וניכרת תנועה של מוסדיים החוצה. נדמה כי למחזיקים מוטב לממש בהקדם.
פז נפט אג"ח א – כנ"ל.
כלל עסקי ביטוח – למשקיעים עם סבלנות, צפויה להחליף את אפריקה במדד המעו"ף על המשמעות החיובית הנגזרת מכך. מתחילה תנועה איטית של מוסדיים המזהים זאת, ולכן מומלץ להצטרף כבר כעת לטווח בינוני ומעלה.
רדוור (RDWR) – עולם ה IAS מציג התאוששות נאה וגורפת. החברה הציגה דוח מעולה והערכות בדבר פיתוח מוצרי אופטימיזציה נוספים שחלקם אם יגיעו לכדי מימוש יהיו בגדר מונופול. מניה נהדרת לכל טווח.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות ספטמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
