השבוע, אנתח באופן מעט שונה מהרגיל. ניתוח השוק אותו אני מבצע מדי שבוע (בניגוד לניתוח האופציות) הינו ניתוח פונדמנטאלי. כנגזרת, המסקנות אליהן אני מגיע נשענות על ניתוחי מאקרו, מעקב אחר דו"חות, ריביות המגולמות בשוק, וכן הלאה. זהו אחד הכלים המרכזיים בניתוח אך בהחלט לא היחידי, כשאף ישנן תקופות המאופיינות במתן עדיפות לכלי מסויים על פני כלי אחר. לא פעם התבטאתי כאן כי הניתוח הטכני פשט את הרגל וכי כל הניתוחים כשלו בסימון תחתית ו/או תיקונים (חשוב לציין שוב שאני מוצא בניתוח הטכני ניתוח לגיטימי אך יחד עם זאת, רק ככלי נוסף בארסנל ולא כשיטה בלעדית ללקיחת החלטות). עם זאת, אין להתכחש כי הניתוח הפונדמנטאלי אינו משביע רצון בשבועיים האחרונים. נתוני המאקרו המתפרסמים שחורים משחור והמלחמה רק היתה אמורה להוסיף שמן למדורה, כשבפועל השוק בצע מהלך עליות לא מבוטל כנגד הצפוי. מכיוון שכך, עלינו למצוא הסבר ל"חוסר ההגיון" בו השוק לוקה, והפעם הניתוח הטכני מציע הסבר משכנע. עוד טרם תחילת ההסבר, אציין רק כי ישראל לוקה בעודף על פני העולם באותו חוסר הגיון משום שהשבוע הירידות בעולם נעו בשיעור שבין 1.5% ועד 5% בעוד אנו עלינו 1.5%.
הניתוח עצמו מתבסס על פיבונאצ'י תוך הכרה כי המחזורים דלילים, ולכן קיימת עליה בסטיית התקן. הנתונים לא יפתיעו את העוקב אחר הסקירות שכן כבר ציינתי כאן את חלקם, אך הם מקבלים משנה תוקף לאחר מספר פעמים של חוסר יכולת פריצה.
המעוף נע ברצועה צרה יחסית, כשרמת 610-620 מהווה רמת תמיכה ואילו 710-715 מהווה רמת התנגדות. במשך 3 פעמים ראינו נסיונות שבירה לכל כיוון ללא הצלחה כשהשוק מתנהל בתווך בתנודתיות חריפה אך עקבית – הכוונה היא שלרוב ישנו רצף ימים מסויימים לכיוון ולא יום ירוק יום אדום. זוהי תופעת המניה-דיפרסיה השורה במחוזותינו ועליה אני כותב מדי פעם בפעם. המחזורים הגדלים מופיעים רק כ 20-30 נקודות לערך לפני התמיכה/התנגדות ומתפוגגים להם ככל שקרבים ליעד. יתרה מזאת, אין עדיפות לכיוון מסויים מבחינת המחזורים, וניתן לראות זאת מצויין ביום העליות של שלישי במהלכו המעוף הגיע למחזור לא אופייני לתקופה של 1.3 מיליארד (לא, המוסדיים לא חזרו זו סתם ספקולציה אחרת הייתם מבחינים בגידול עקבי בהיקפים) אך גם יום הירידות שלאחריו היה באותו היקף. לכן, כל אלה מלמדים כי אנו צפויים להישאר ברצועה כשפריצה לכשתגיע תוביל למהלך ירידות חד / תיקון חד ומשמעותי. זו גם הסיבה שאני חוזר וטוען כי אין מקום לחזור למניות משום שאם ההתנגדות תיפרץ יתחיל לו תיקון משמעותי שימשך עד איזור 850 ואף למעלה מכך, ויהיה מספיק זמן להצטרף.
דוגמא מצויינת נוספת היא מדד הנדלן שכ"כ פופולארי באתר. המדד נע על רצועה דקה של רמת תמיכה ב 130 (וכמדומני היה זה לירן מורנו הראשון שהבחין בכך) ועד רמת התנגדות באיזור 153-155. כאן המצב אף חריג יותר משום ש 130 מתהווה כתחתית כפולה מה שאומר שיקשה על המדד לרדת מתחתיה אך כשזה יקרה הירידה תהא אלימה אף מהירידה במעוף.
מדד נוסף המתנהג בצורה דומה הוא מדד הדאו – בו רמת 9000 מהווה התנגדות ואילו רמת 8000 מהווה תמיכה. כל נסיון לפרוץ רמה זו נתקל בקושי בעת האחרונה ועל פניו נוצרה התנגדות אמיתית.
כל פריצה עפ"י הכתוב לעיל תוביל לחיזוק המגמה בצורה משמעותית ותסמן את כיוון השוק בימים ובשבועות שלאחר מכן.
למען הסדר הטוב ואף שכבר ציינתי זאת, אחזור ואסביר כי פריצה אינה רק מעבר של אותה החסימה אלא מעבר המלווה במחזור משמעותי והתבססות בת מספר ימים. בכל מקרה, ובניגוד לחלק מהמנתחים הטכניים שמדברים על 620 כתחתית אחרונה, איני מבחין בכך וחוזר ואומר כי השוק מסוכן מאוד ואנו עודנו נמצאים במגמת ירידה.
השבוע אף הלחימה ברצועת עזה נמשכה במלוא עוזה אך נדמה כי השפעתה, שמלכתחילה לא היתה משמעותית, הולכת ומתפגגת. נדמה אך לא באמת. אם היתה קורמת כאן תכנית של הממשלה להזרמת 3-4 מיליארד שקל לשוק תסכימו איתי שבוודאי השוק היה מגיב בעוצמה למהלך שכזה, והתקשורת הכלכלית היתה עוסקת בו ימים רבים. זה בעצם מה שקורה בזמן המלחמה אך רק מהכיוון ההפוך. עלות המלחמה היא כ 200 מליון ₪ ליום ובהנחה האופטימית כי היא תימשך רק 20 יום הרי שאנו כבר מגיעים לאותם 4 מיליארד ₪ מדוברים ! הסיבה להתעלמות נעוצה בעיקר ב"העתקת המצב" מארה"ב אך בשלב מסויים הקורלציה תפחת, השוק יחזור לפתח אישיות עצמאית ואז נגלה כי אין אפשרות שהוצאה שכזו לא תבוא לידי ביטוי במספר דרכים: ראשית, מסגרת התקציב נפרצה הלכה למעשה ולכן הגירעון התקציבי צפוי לזנק בעוד מספר מיליארדים. אותו גירעון יגרור הורדת דירוג או לכל הפחות הורדת אופק הדירוג של ישראל כתוצאה מעליה בפרמית הסיכון הפיסקלית מה שבהכרח יוביל לעליה בתשואות האגח הארוכות (מזכיר באגח המצב הפוך ממניות). את הגרעון יש לסגור ולכן הממשלה צפויה לעשות אחד מהשניים: או להגדיל את מיסי האזרחים (קשה להאמין ובפרט בתקופה זו) או לחילופין הגדלת גיוסי האג"ח של המדינה. הגדלת גיוסים משמעה הגדלת ההיצע וכתוצאה מכך, ירידת מחירים ועליה בתשואות האג"ח. למלחמה יש עלויות כלכליות וגם אם שכחנו לזמן קצר עוד ניפגש בהן בחודשים הבאים.
בארה"ב, היה שבוע מאוד מסקרן שעיקרו תכנית החילוץ של אובמה אותה הוא פועל במלוא המרץ לאשר. מדובר ב 775 מיליארד דולר תוך כדי קיצוץ חד במיסים. הקונגרס עצמו אולי יעשה שריר ואז יאשר, ולו משום שפשוט לא יהיה קל כרגע לסרב לכל תכנית הבראה שרק תוצע. עם זאת, אני המום מאיבוד הבלמים של קברניטי המשק האמריקני שלא עוצרים רגע ובודקים תוצאות. בתחילה היתה זו הורדת הריבית המטורפת שגם כשהיה ברור שהכסף לא מתגלגל לצרכנים, עדין ברננקי המשיך להתעקש לחתוך, ולגרור את כל העולם אחריו. לאחר מכן רצף ההצלות האין-סופי תוך מתן סכומי כסף אסטרונומיים לחברות שהן בהגדרה חברות כושלות. ולסיום, תכנית הצלה אחת אחרי השניה שכל אחת ממנה מסתכמת בסכום ה"פעוט" של כמה מאות מיליארדים. ועל מה כל המהומה? 1000$ בממוצע אותם יקבל כל בית אב, בתקווה שיבחר לבזבזהו ולהניע את הכלכלה האמריקנית השוקעת. אם יש לכם תחושת דה ז'ה וו זה לא מקרי – זה בדיוק מה שעשה בוש לפני מספר חודשים (600$ בממוצע) וכולם יודעים היכן אנו מצויים היום. אין לי דרכים להבין כיצד אובמה וראשי הכלכלה לא מבינים שמפוטרים / מעוקלים / עוד שניה הומלסים לא יכולים להרשות לעצמם לבזבז עוד 1000 דולר אלא יעדיפו לשמור אותם עמוק עמוק בארנק לכל צרה שלא תבוא. יש דוגמא חיה לכך רק בקנה מידה של 1 למיליארד והיא הבנקים שזה בדיוק מה שהם עושים. שוב מה הפתרון? לתת לדברים לקרות. האמריקני הממוצע לא ישנה תפיסת מחשבה כל עוד מנסים לפתור משבר הנוצר כתוצאה מאשראי שבוזבז ללא הכרה ע"י מתן אשראי נוסף. אני חוזר ואומר, אובמה לא עושה פעולות חכמות כרגע שלא לומר פעולות פופוליסטיות, והשוק האמריקני יודע להעניש. באותה נשימה יש לציין לשבח את פישר (שכן הוא כל ההנהגה הכלכלית במדינה בפועל) המונע כל רעיון של הזרמת כספים למשק ביודעו כי הדבר מיותר.
הפד מצידו כבר אובד עצות כשהשבוע נודע כי הבנק החל לרכוש ני"ע מגובי משכנתאות. המטרה של מהלך זה היא כפולה. גם הקלה מסוימת על שוק הנדל"ן הממאן להתאושש וגם הורדת הריבית על המשכנתאות. אין מקום לנתח בניגוד למהלכי אובמה אם הפעולה של הפד נכונה או שגויה. האמת הפשוטה היא שמדובר בפעולה הכרחית שבלעדיה אין סיכוי לראות התאוששות במהלך החצי שנה הקרובה. ברור שהממשל יפסיד כתוצאה ממהלך כזה אך לפחות המהלך משדר סוג של אמון ואופק בניגוד להזרמת כספים סתמית שהיתה יכולה להשיג את אותה התוצאה רק בדרך בעייתית יותר. בניגוד לכך, הרעיון ההזוי שנשלח כבלון ניסוי ע"י מספר מיועצי הפד בדבר שימוש בדוח המאזן על מנת לקלוט ולהחזיק בהלוואות, נכסים חולים, ואג"ח שאינם רצויים עוד על ידי המשקיעים, הוא רעיון שאם יתממש יגרום לכך שהפד יכול לשנות את שמו ל"פח האשפה של המשקיעים" וככזה הוא גם יתפס. הפד הפך את עצמו למשקיע בכל הפעולות בהן נקט ב 2008 וכמשקיע אסור לו לבצע פעולות אובדניות דוגמת קניית נכסים שאיש אינו חפץ בהם. אני מסרב להאמין שזה יכול אך מצד שני לא אופתע.
גולת הכותרת השבוע היא כמובן דוח התעסוקה שלמד כי המשק האמריקני אבד 525 אלף משרות בדצמבר, ולמעשה זהו שיא שלילי חדש מאז שנת 1945. מיותר לציין שאובדן המשרות בשנת 1945 נבע כתוצאה מסיום המלחמה, ואם לשפוט עפ"י שנים שקטות הרי שמדובר בשיא שלילי מאז ומעולם. לא לאורך זמן: לדעתי, הרבעון הראשון של 2009 יהיה הרבעון בעל איבוד המשרות הרב ביותר אי-פעם וזאת גם אם נאמין באופטימיות שתכניתו של אובמה תביא לשינוי. השינוי יארך זמן והשפעתו תהא איטית. אבטלה של 7.2 היא משהו שהמשק האמריקני עוד יכול לעמוד בו אך עליה לכיוון ה 9% משמעה קריסה אמיתית.
ומלה לסיום בנוגע לאנליסטים. לא פעם כתבתי כי הם כותבים מפוזיציה לא פחות מהטוקבקיסטים הגרועים ביותר. כולנו זוכרים את הקונצנזוס בנוגע לכך שכיל תגיע ל110 בזמן שהיתה 80, דיבורים על בורסה באיזור 1500 ועוד מטעמים. הפעם הבשורה מגיעה מכיוון כלל פיננסים, שבמהלך הסופ"ש אנליסט מטעמה התבטא כי אמנם שוויה של אפריקה הוא אפס אך החברה לא צפויה לפשוט רגל. טוב יעשה כל אדם הקורא סקירת אנליסט שיבדוק האם אותו אדם (חברה) מושקע בחברה עליה הוא כותב. בדיקה קצרה תחשוף עובדה מדהימה: כלל פיננסים היא המחזיקה השניה בגודלה באפריקה! בקיצור, נו באמת...
מניות ומגזרים
נדל"ן – מכיוון ששוב לא צלח את 153, הרי שכרגע מתחיל לו גל יורד לכיוון 130 כמצויין לעיל
בנקים - צפויה המשך התנודתיות שלדעתי המשקיעים יתחשבו גם במלחמה המתארכת השבוע ובפרט אם יכנסו כוחות מילואים. המשמעות היא שהייה ארוכה בפנים, ולכך יהיו השפעות על המשק ובראש ובראשונה על הבנקים.
נפט – אחרי תיקון אלים מעלה, נמשיך לצפות בירידה בשערו במהלך השבוע. חוזר ומדגיש – כל עוד הערכות המיתון איתנו המחיר לא יתאושש משמעותית.
כיל וחברה – המשך דשדוש במקום עם נטייה לירידות. גל העליות הינו בגדר תיקון טכני בלבד.
טאואר – מהלך נחמד ביצעה משפחת עופר, אך בפועל מינוי גברי לא משנה את מצב החברה במאום. צפו להמשך ירידות במניה על אף הירידות החדה בשערה בשנה האחרונה.
וריפון – מניה לסוחרי הטווח הקצר. צפויה להתנהג בצורה מאוד תנודתית בשבועיים הקרובים כתוצאה מפרסומים האמורים לגעת בחברה ובמתחרותיה.
טבע – אין טעם להמשיך ולהחזיק. המניה תמשיך להישאר ברמות אלה עוד זמן רב, ואם תהיה תנועה היא תהיה מטה.
אלביט מערכות – המלצתי עליה ובאותו שבוע ירדה 15%. מאז עבר חודש והמניה עלתה כבר 20%. אני חוזר על ההמלצה גם במחירים הנוכחיים, ולטווח הארוך מדובר על מניה מצוינת.
בזק – תמשיך להציג תשואת יתר על המדד. עדין יש מקום להצטרף במחיר הנוכחי גם לטווח קצר (עד פרסום הדו"ח הקרוב.
* את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות ינואר.
שיהיה שבוע מוצלח, שקט, ובעיקר שיעבור בשלום עלינו ועל חיילינו.
הגב עם ציטוט
