השבוע החולף, ולמעשה השבועיים האחרונים, היו בסימן דשדוש ותום הראלי הגם שמבחינת הציבור דבר לא השתנה. בנטרול עניין אקסוגני דוגמת פריגו, המדד מציג בסה"כ יציבות בתנודתיות גבוהה המובילה יממה לפקיעה לסטיה הגבוה מזה כחצי שנה. נדמה כי היעדר שחקני המעוף באפריל איפשר מחד פרץ התלהבות יוצא דופן (חסר תקדים ממש מבחינת זינוק בנקודות) של הציבור ומאידך הערכת תיקון ממשית למאי. הכותבים שויתרו על כתיבות מסיביות (60% מממוצע שנה אחרונה בלבד) מתמקדים כעת במאי, בחודש בו לא יוכלו לבחור להימנע – כבר כעת היקף הכתיבות גבוה, עמוק בכסף (הערכות לירידה מ 1650 לכל הפחות) ותוך ניצול הפרמיה הגבוהה.
ללא הפתעה מכיוון בנק ישראל, ניתן להסכים כי לכל הפחות הסתיים המהלך המקומי צפונה. שיפור הצעת רכישה לפריגו בהחלט יכול לשנות התמונה במעט (עוד כ 10% למניה שהם כ 1% למדד) ועדין בטווח הארוך אנו עדים לקשיים מסביב לגלובוס להתמודד עם רמות השיא ועל כך בהמשך.
מבחינת הציבור דבר לא השתנה וזה לבדו סיבה מספקת להמשיך את הראלי מעלה. מתחילת החודש, ועל אף חוה"מ גיוסי הקרנות המסורתיות עומדים על 2.6 מיליארד ₪ שהם לערך כ 500-600 מליון לאפיק המנייתי. נוסף על כך הקנייתיות הטהורות גייסו בשבוע החולף 220 מליון ₪ וכך גם בנטרול פריגו ניכר כי עבור הציבור החגיגה רק החלה. זה יכל להיות נכון אלמלא מדד המחירים לצרכן שרשם עליה של 0.3% במרץ והרס מעט את החגיגה: על פניו המדד נמוך מהצפי דבר שבהחלט תורם לאפשרות הורדת ריבית נוספת אך בפועל עודנו חיובי. על פניו מצב נוח בהזכירו את מאזן הכוחות בארה"ב אלא שנבירה בפרטי המדד כבר משנה הסבירות מהותית להורדת ריבית נוספת – סעיף הדיור רשם זינוק נוסף של 0.9% וכך מסנדל למעשה את הנגידה החפצה בפמפום בועת הנדל"ן ובכל זאת מוגבלת. בנק ישראל לא יכול להתעלם משינוי הכיוון בדמות ירידה מהגדר לטובת רכישות שהתרחשה ברבעון הפותח של השנה, ונדמה כי צעדים אחרים (ריבית בינבנקאית) הרבה יותר ריאלים כעת מהמשך מתווה ההורדה.
תחת אותו סעיף נבירה במדד אפשר גם להבין כי המשק לא באמת התאושש – עליה דרמטית של 6.2% בסעיף הדלקים היא שאיפשרה למעשה מדד חיובי. המדד ירד בשנה החולפת גם בגלל הדלקים אך גם בשל ירידה בצריכה (ע"ע קמעונאות בסקירות קודמות) והוא מתאושש רק על רקע הדלקים. זה יכול להימשך כמובן מאחר ויעד 58$ בנפט אותו סימנו הושג וזה לא סוף פסוק, ועדין העיוות במדד גדול מדי לטובת נתוני הנדל"ן שבאיפוסם נרשמת ירידה של 2.2% בזה בשנים עשר החודשים האחרונים.
ושוב מצב זה פוגש את הנגידה בצומת בעייתית: 3.92 ₪/דולר. לא תוריד הריבית, והגלישה מטה לכיוון 3.9 תימשך ובפרט שהסוחרים ערים להתנגדות העזה מעל 4. תוריד הריבית, וקיבלנו תגובה שכוחה יפה ליום או יומיים ולכן אין מנוס לבנק ישראל מהמשך רכישות אווילי. אנו מניחים שרמת 3.9 לא תישבר מאחר והבנק יתערב, ישירות או בעקיפין בהחלטה מוניטרית, ועדין התלות המוחלטת ביורו/דולר בולטת לכל משקיע.
בשוק הסחורות מזה שלושה חודשים אנו תמהים על הקונצנזוס העולמי ביחס למחיר הנפט וירידה הצפויה בזה ("עד רמת 20 $/חבית"). סימנו את מחיר 58 כיעד ראשוני ומשזאת הושג ניתן כעת כי 60 עומד על הפרק ולא תנועה מטה. דו"ח המלאים בארה"ב הוא התירוץ אך גם בלעדיו מהלך של 50% ירידה מחייב תיקון טכני וזאת מאפשר פתיחת שורט בסביבות 63-64 והיה ונגיע לרמה זו.
הזהב עודנו מפתיע באיתנותו ואנו נותרים ניטרלים ביחס אליו השבוע אך ההערכה שמעבר למיידי היתה ונותרה כי הכיוון הוא 1150 וכהפוך למחיר הנפט, מחיר זה כבר מגלם LONG קצר.
באירופה היה זה שבוע סוער של ירידות אך לא צריך לנתח מאקרו ואירועים בכדי להבין כי רמת 12,100 בדאקס היתה ונותרה אויב רציני למשקיעים. המדד אינו מצליח להתרומם כראוי וחציית רמה זו מזמינה תיקונים עם אשם תורן. הפעם (שוב) זוהי יוון שלכאורה נבעטת מהאיחוד אך לא זאת המצב ומלבד כותרת שובת עין אין בזה דבר – האיחוד אינו יכול להרשות לעצמו תרחיש שכזה ואם יוון תפרוש מהאיחוד יהא זה על דעתה ובחירתה היא ולא מצד היבשת. הסיפור החיובי בעניין הוא שלמשקיעים אין יותר מדי ברירות ולכן גם רמת 11,500 שהערכנו מגיעה אך משמשת מקפצה ולכן איננו רואים כרגע יציאה מגבולות אלה כשמהלך שכזה מזמין תיקון מיידי ופוזיציה מהירה.
ובכל זאת, נדמה כי כבטלנובלה גרועה יכול להיכנס למשוואה "נבל" שיהווה פקטור חדש ומפתיע - רוסיה, וליתר דיוק פוטין. נדמה כי היוונים ישמחו לסיוע מצד הרוסים (ואלו כמובן יכולים על אף המצב הכלכלי לסייע ללא קושי כלל) ואילו פוטין יוכל בדרך זו לקבל דריסת רגל באירופה המערבית. זו השערה בלבד, וכמובן שהאיחוד לא יסכים לגם וגם (הישארות באיחוד + סיוע מרוסיה) אך עדין כלכלית זה הפתרון הנוח לכולם, אפילו ל ECB, ולכל הפחות הוא נותן אפשרות חלופית ליוון במסגרת המו"מ שלא מוביל לשום מקום ויוסיף להוות משקולת על הבורסות ביבשת (ולכן גם אין מה לדבר בשלב זה על שיאים חדשים).
באסיה הערכנו כי בניגוד לדעה הרווחת צעדים מוניטריים בפתח באופן מיידי, ואכן הממשל בסין נקט הבוקר בצעד שכזה – הורדה של דרישות ההון מהבנקים בפעם השניה תוך חודשיים. זה לא המהלך שהוקדם כמו שזו האגרסיביות – הורדה של 1% באופן מיידי היא שוות ערך להורדת ריבית של 0.4-0.5% במדינות המערב. לא ניתן להקל ראש בצעד זה ובתמיכה שהוא יספק למדדים, ועדין הוא אינו גולת הכותרת. זאת שייך להחלטת רשות ני"ע במדינה על אפשרות פתיחת פוזיציית שורט על המניות. מהלך שכזה מבטיח תמחור ריאלי יותר, ואם תרצו מעט הוצאת אויר מהבועה שהרי מרגע שיש באמת שתי אפשרויות לרווח באופן טבעי פוטניאל העליה קטן. השוק הסיני צפוי לאבד גובה, למרות ההקלה בבנקים, והוא משתווה כעת בפוטנציאל הדיסקאונט לניקיי כמעט במלואו.
הבעיה הסינית היא קצה הצמיחה, 7% והנמוך מזה שש שנים, שחותם למעשה את פוטנציאל העליה בבורסה המקומית: מצב כלכלי עולמי טוב – עדיפות ארה"ב ואירופה. רע- ממילא אין שום תשואה עודפת במזרח, בטח בהשוואה לבורסות בעלות שקיפות אמיתית דוגמת דאקס.
ועדיין, וול סטריט עושה קולות של רוצה ולא מעבר. שוב חוסר יכולת להתבסס מעל רמת 2100 הנקודות ב s&p אותה הגדרנו כקריטית ביותר לבחינת המשך מגמת העליה. העלאת הריבית תגיע ביוני, חרף אשליות המשקיעים, ומהם נתוני המאקרו שאמורים לעמעם עונת דוחות פרווה לחלוטין: לא מדד ה ISM שהציג קריאה חלשה של 56.5 נקודות וירדה לשפל רבעוני; לא ירידה של 10.5% ביבוא (החדה מאז 2009); ולא המכירות הקמעונאיות שסיימו מתחת לצפי מרץ חלש למדי. כן – חוסר אלטרנטיבה, אך שבוחנים אפשרות העלאת ריבית המצב כבר פחות ברור. הכסף לא עובר לאירופה עוד אלא זרזיף קלוש בלבד בהשוואה לדראגי ו"בזוקתו" והאמריקנים פשוט מחפשים טריגר להמשך עליות. אי-הורדת ריבית ביוני יכול לספק תמיכה ממשית ודחיפה מעלה אך עד אז מאי גורם לעליה בסטית התקן כשהאופציות הרחוקות (3 חודשים) מתמחרים ירידה של 30 נקודות על הספוט הנוכחי טרם פתיחת המסחר, קרי ירידה קלה. אם זאת יתרחש בסביבות 2000 הנקודות, מדובר על בשורה בעייתית ביותר ואם בגבולות 2000-2100, הרי זה זניח לחלוטין. כך או כך, רווחי החברות עד כה אינם מצדיקים המשך השקעה בטכנולוגיות אלא רק בתעשייה מסורתית (דאו) כשהדשדוש בגבולות 2050-2110 צפוי להישאר עימנו גם השבוע תחת הסתייגות קלה – רכישות בהיקף פי 4 מהממוצע על אופציות רחוקות מעלות את הסבירות לתנועה חדה לכיוון 2000 הנקודות בשבועות הקרובים. לא עצם המדד הוא החשוב אלא עצם התנועה, שכן ירידה של 4% אינה משמעותית אך היא יכולה להוביל לסגירת פוזיציות ערה בהמשך, ולכן אם לסכם דשדוש בתוך הטווח ובתרחיש יציאה ממנו – תנועה אלימה מעלה/מטה של עוד 4-5%.
מניות ומגזרים
מיילאן – פתיחת פוזיציית שורט! אם יש חברה מספיק גרועה לתת לפריגו תג מחיר כה הזוי מן הראוי להכניסה לשורט. יחד עם זאת, אנו נחליף שורט בפריגו על שורט במיילאן, ולכן נגרור את ההפסד בפריגו למיילאן (קרי אנו מתחילים בהפסד ניכר על מיילאן). סיבה נוספת היא ששיפור תג המחיר לפריגו כמובן יגרור עליה בערך המניה אך מכאן ואילך יפגע כבר במחיר מניית החברה הרוכשת.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
