השבוע החולף היה בסימן ירוק בוהק עם רצף עליות של שבעה ימים רצופים, כשמדי יום גומע מדד המעוף כעשר נקודות ויותר. לא הסיפור היווני עומד במוקד, שהרי ארה"ב באחוזים רשמו עליה מתונה ביותר אלא התמיכות הקבועות: 1640 שתמך שלוש פעמים רק בחודש האחרון ו 314 בתלבונד 20 שעשה כן מספר רב של פעמים בשנה האחרונה. בהיעדר חדשות שליליות הניחו המשקיעים כי פעם נוספת נשוב כמטוטלת לצידו השני של המשקל = 2100 ויותר ב s&p, בהתאם 1700 במעוף ו 320 בתל-בונד. התנועה אמנם מרשימה אבל ממש לא חסרת תקדים אף לא ברבעון האחרון, ולכן קשה לראות באופק גל חיובי מתפרץ. לרוב, המדדים בולמים ברמה זו ואז מתחילים לאבד גובה בעקביות מטה וחוזר חלילה עד לקבלת תמונת החודשים האחרונים – דשדוש מוחלט.
מהלך זה אולי מרגיע את השוק, ולראיה סטית התקן שצנחה ב 35% בשבועיים האחרונים אך הוא עושה לא מעט כאבי ראש לשחקני המעוף. הכותבים שהניחו חודש רגוע סביבות 1650 קיבלו את מבוקשם בשלב מוקדם של החודש. אכן הפוזציות נפתחו במדד גבוה בהרבה ולכן גם רמת 1700 אינה מסבה נזק אך ההגעה כבר לסביבות יעד פקיעה אופטימאלי הפיחה תקווה לחודש רגוע ואין זאת המצב. לפיכך אנו עדים בשבועיים האחרונים לקידום פוטים עקבי אך לא נמהר: עדין ישנה הציפייה לירידה מ 170 הנקודות ומרכז פקיעה אופטימאלי רחוק מהשער הנוכחי בסביבות 1680. בעייתית יותר מהספוט היא הסטיה שכן אין טעם בקידום מסיביב של 3 סטרייקים בשביל 100 ₪ ולכן אנו קרבים במהירות לשלב בו נראה גלגולים לאוגוסט למרות המרחק מהפקיעה.
בצד המקרו, מדד המחירים לצרכן עלה 0.3% לעומת צפי לעליה של 0.2% וחיש קל הוציא הערכות כלכלנים לחזרה למתווה אינפלציה חיובית והתכנסות לטווח יעדי הבנק. בפועל, לא דובים ולא יער = בניכוי סעיף הנדל"ן המדד נותר ללא שינוי, ויש לזכור כי עדין מתחילת השנה נרשמה ירידה של 0.2%. הסבירות לעליה של 1% נמוכה ביותר ומסתמכת על המשך עלית מחירים בשוק הנדל"ן ולכן אנו מצפים לעדכון קרוב מבנק ישראל.
נקודה נוספת בה בנק ישראל אינו מיישר קו עם המציאות הינה בנתון הצמיחה. הערכות בנק ישראל, בטח לאור האמור ביחס לאינפלציה, לעליה של 3.2% תלושות מהמציאות. הלמ"ס הבין את זה השבוע ועדכן לצמיחה של 2% אך באוצר ובבנק ישראל מתעקשים על עליה מעל 3% וזאת לאחר שבתחילת השנה דובר על 3.6%-4%. הנגידה מגיבה באיטיות רבה לנתונים ובעקבותיה הממשלה שדוחקת הכלכלה לשוליים (להבדיל מהנדל"ן הסקסי) אך משקיעים זרים כבר מסמנים את ישראל כאחת המדינות המערביות עם הנסיגה הגבוהה ב 2015 כשזהו המצב עבור משקיע זר מעניין הרבה יותר להיכנס להשקעה באגח ממשלתי ואף במניות במדינה חבוטה ומרוסקת כמו יוון מאשר במדינה יציבה ולו משום המומנט.
בשוק המט"ח הדולר רשם קפיצה מפתיעה מול השקל אך צפויה מול היורו. הירידה לרמת 1.08 (והשורט עומד בעינו) הובילה למהלך דומה אל מעל 3.8 ₪/דולר בזירה המקומית. ספק רב אם רמה זו תוביל ל 3.9 ואנו מצפים לדשדוש סביבות 3.8-3.85 ואף מעט למטה מכך. התמיכה היחידה למטבע האמריקני הינה בדמות ירידה מתבקשת לרמת 1.07 בטווח של חודש ולכן מדובר על עמידה במקום ולא קפיצה מתמשכת.
בשוק הסחורות קיבלנו בימים האחרונים תמורה משמעותית בזהב. הירידה לרמת 1100 אינה מחויבת המציאות ונשענת על רגיעה בשווקים. בחינת הרמות הנוכחיות בבורסות לעומת מחיר המתכת מגלה עיוות משמעותי ולכן ההערכה היא כי הזהב יתקן או שהשוק ירד בחדות (האפשרות הראשונה הרבה יותר סבירה). הנפט שרבים העריכו שיצלול עם ההסכם האיראני אמנם זולג לאיטו מטה אך רמת 50 $/חבית מספקת תמיכה לא מבוטלת. נזכיר כי מתחת לרמה זו מדובר על קניה לטווח ארוך ובסה"כ אנו מצפים ליציבות של עד 2$ לכיוון עד סוף החודש.
באירופה ההסכם אושר בפרלמנט היווני אך צהלות שמחה והקלה לא נשמעו. ספק רב כיצד תגיב המערכת הבנקאית להתנפלות הצפויה של האזרחים, וזאת יש לזכור על אף שדראגי הגדיל באופן ניכר את קרן החירום למערכת. אזרחי יוון יוכלו כעת למשוך 60 יורו * 7 במשיכה בודדת, ללא תנועות הון משמעותיות וללא העברת כספים בין בנקים. מה שטוב לקפריסין, מדינה של חצי מליון תושבים, אינו טוב ליוון מאחר ואזרחיה נשענים באופן בולט על תיירות וכך למעשה האיחוד האירופאי מגדיל את הכלכלה השחורה במדינה, שבתורה תקטין את המיסים שיגבו ותגדיל את הגרעון. האנליסטים מעריכים ברובם כי שידור חוזר יתקבל בעוד שלוש שנים, מועד סיום תכנית החילוץ אך זוהי אופטימיות טהורה. מלבד בעיות פנימיות, וסבירות גבוהה לבחירות בשנה הקרובה כל המודלים מתבססים על קצב גביית מיסים של השנה החולפת, נתוני תפוקה זהים והגדלת הצנע. מצב זה מוביל להדרדרות ליניארית ולא להידרדרות איטית: אין טעם לחסוך לפנסיה ואף מוטב למשוך הכספים שנצברו; אין סיבה לשלם מיסים כחוק כי המדינה שומטת חובות בעצמה ודברים משתנים חדשות לבקרים; אין הגיון להפקיד אף לא יורו בודד במערכת הבנקאית. במידה והכל יתנהל כסידרו מדובר על שנה לכל היותר עד לסיוע הנדרש הבא וכל זאת מבלי מלה אחת על חוב הענק שלא יכול להיסגר גם בעוד יובל שנים.
להתנהלות זו יש שם גינרי כללי = אובדן האמון באיחוד האירופאי. הבורסות ביבשת אמנם סוגרות השבוע הטוב מתחילת השנה אבל שימו לב כי הבורסות אינן שבות לרמות הגבוהות. כל משבר שכזה מוריד יותר משמעלה ולכולם ברור שהמשבר הבא באירופה הוא שאלה של זמן. זו גם הסיבה שהאגחים הממשלתיות לא רשמו אנחת רווחה אמיתית עם היודע ההסכם וגם היורו במקום להתאושש רושם ירידה = שני פרמטרים שהינם לטווח ארוך יותר מהבורסות המגיבות בעיקר להיעדר אלטרנטיבה.
באסיה אחרי הצעדים האחרונים שסקרנו, ששידרו בעיקר פאניקה, הגיעה המהלומה המדהימה מכולם עת רשות ני"ע במדינה הודיעה על הזרקה של חצי טריליון דולר בכדי לתמוך בשוק המניות. שתי בעיות מרכזיות עולות מהתנהלות זו: (1) הממשל בסין תלוי במחירי המניות ולמעשה בהזרקתו הוא אינו נותן להן להתנהל בחופשיות. במלים אחרות ויסות ובמלים קשות יותר ניפוח בועה ושמירה עליה. (2) תגובת שוק המניות למהלך המדהים הזה = עליה של 3.5% בלבד. אם לבורסת וול סטריט שהיקפיה עשרות מונים מאשר בורסת שנחאי היו מוזרקים חצי טריליון דולר היינו מקבלים מהלך מתמשך עם תשואה דו-ספרתית שקשה בכלל להעריך היכן היה מסתיים. דוקא התגובה "הצנועה" של שנחאי מעוררת בעיתיות רבה ומחדדת כי הבועה בפני פיצוץ ועד כה ראינו רק את הקדימון.
בארה"ב האמריקנים לא יכלו להישאר אדישים לשבוע המצוין באירופה ועדין גם במקרה זה צריך לראות מה לא קיבלנו = אין עליה במחזורי המסחר, אין שיא חדש (למרות דוחות בפירוש מפתיעים לחיוב !), ואין שום יציאה מההתנגדות הקבועה בואכה 2130-35. שתי סיבות לאדישות יחסית זו מלבד העובדה שארה"ב מלכתחילה לא התרגשה מיוון: הנתונים האמריקנים טובים בסה"כ ובמקביל קיימת בריחה עקבית למזומן. ביחס לפרמטר הראשון יש שלל נתונים, גם השבוע המחדדים זאת: מדד המחירים ליצרן עלה 0.3% כפול מהצפי; תביעות האבטלה ירדו; ואישורי הבניה בשיא של 7 שנים. אינפלציה + נדלן + תעסוקה = העלאת ריבית קרובה בכלכלה שזוחלת לאיטה מעלה. אין מה לחגוג עבור המשקיעים המייחלים לבשורות שליליות (לא מהדוחות) ולכן אם נביט בפרופורציה על עונת הדוחות המצוינת (טכנולוגיה ובנקים במוקד) אל מול האנמיות של השוק בהחלט ניתן להתאכזב.
הפרמטר השני הוא כבר מפתיע בהרבה ודורש תשומת לב. כמות המזומן בתיקי ההשקעות עלתה לרמה הגבוהה מאז משבר הסאב פריים. החזקת המזומנים זינקה ל 5.5% וזה בזמני סטיה נמוכה בשוק, עת חלק ניכר מהעולם נסחר בשיא ובהיעדר אלטרנטיבת השקעה. אפשר לשייך העניין ללחץ בסין אבל מעקב אחר הנתון בשבועות הקרובים יוביל כבר לנבואה המגשימה עצמה ודי בפרמטרים הללו בכדי שלמרות מרחק של עשיריות האחוז משיא חדש להערכתנו פריצה אמיתית לא תתרחש גם השבוע.
מניות ומגזרים
ריבוע כחול – המלצת קניה ! אחרי שהציבור זרק סחורה הגיע זמן התמחור הראוי וכאן למרות סיכון גבוה בהחלט יש מקום לתיקון. מתאימה לרווח מהיר ויש להתיחס יותר כאל אופציה מאשר מניה.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
