השבוע החולף היה חיובי במיוחד, עם קפיצה מפתיעה במדדים שנתמכה ע"י המגמה מעבר לים. אלמלא ארביטראז' חיובי קרוב לודאי שהיינו מקבלים תשואת חסר חריפה מהמצב הקיים אך המשקיעים שכבר ציינו בסקירות האחרונות כי שבו וחזק למניות ראו בגל הנוכחי הזדמנות, שלא לומר ראלי סוף שנה.
אין זה המצב. סטית התקן המקומית מלמדת כי המצב כאן עודנו שברירי וחשוב מכך היעדר הקורלציה בין עליות ובין תחושת בטחון המשקיעים: במשך שבוע כמעט רצוף של זחילה מעלה קיבלנו עמידה במקום בויקס המקומי ללא כל שינוי סנטימנט. ראוי לציין כי גם הגיזרה הבטחונית נרגעה באופן ניכר ולכן ניתן היה לצפות לעליות מקומיות גם מעבר לארביטראז' הנוצר ולא זאת המצב – בקיזוז הארבירטאז' השבועי (לרבות ראשון) מדד המעוף רשם עליה של 0.9% בלבד, הרחק מתשואות אירופה וארה"ב. יתרה מכך, גם היינו קרובים כמעט מדי יום (שלישי-חמישי) לארביטראז' שלילי של אחוז שתיקן בשעת המסחר האחרונה, קודם בגלל פריגו ולאחר מכן בגלל טבע. כל אלו מובילים למסקנה אחת: ההשקעה בארה"ב היתה ונותרה המועדפת עלינו ואילו השוק המקומי אינו בשינוי סנטימנט אלא מבצע התאמות לגל עולמי.
אם יש מי שעבורו הדברים כבר פחות רלונטיים בטווח החודשי אלו שחקני המעוף שנתפסו בראשון לא מוכנים לחלוטין. את חמישי, עם עליות של 2.5% מעבר לים, צלחנו במחיר נכס בסיס רב אך לארביטראז' של 1% עם קפיצה של 4% בסופ"ש בוול סטריט לא יכלו כבר הכותבים ונאלצו להקטין נזקים. פקיעה 1550 והחודש יזכר כרב תהפוכות ורווחי במיוחד אך היות ונכס הבסיס בידי הכותבים שואף לאפס ללא תרחיש ירידות בעולם אנו נראה גלגול מוקדם לגבולות שעודם נמוכים מהספוט.
הסיבה המרכזית עבורנו להניח כי רמת 1550 היא היעד לכל הפחות גם בחודש הבא היא ברמת המאקרו: המצב המקומי בנסיגה כמעט בכל פרמטר ובנק ישראל אינו באמת יכול לצאת בתכנית הקלה כמותית. כך ציפיות האינפלציה ירדו בשבוע החולף ל 0.4% בלבד, וזאת לאחר שבאוגוסט עוד עמדו על 0.8%. בנק ישראל מצליח לפספס גם כשנותרו רק ארבעה חודשים לתום השנה ולכן בהחלט יתכן כי גם 0.4% הינו שיעור מופרז יחסית כשהשוק מתיישר על סביבות 0.1-0.3%. מוקדם לקבוע הנחות ביחס לחודש הנוכחי אך יהא זה הגיוני להניח כי בעקבות הטרור חלה נסיגה משמעותית בהיקף הרכישות, וכיוון שבנק ישראל התעלם בתחזיתו מאוקטובר ניתן לצפות לתיקון נוסף מטה.
לזאת יש להוסיף את תשואת קופ"ג וקה"ל שהתאפסו בחודש החולף (ריאלית) ובהן עומדים על הפרק פדיונות של ציבור שמחציתו אינו מחויב במס. לא ראינו פאניקה בקרנות, אף לא צל צילה בהקשר המניתיות, ולכן זהו מהלך רחוק יותר אך הוא שוב מדגיש הפערים בין האיומים בשוק המקומי ובין וול סטריט ובפרט שזו נתמכת ע"י הפד.
הנעלם הגדול כרגע הוא בגזרת מדד הבנקים שאיכשהו בחצי השנה האחרונה מתיצב סביב 1400 למרות לא מעט מהמורות. משבר הנדלן הוא כותרת מרחפת ומאיימת (ואולי רחוקה) אבל הציבור מתעלם לחלוטין מרפורמת כרטיסי האשראי. עפ"י ההערכות הבנקים יאבדו כ 700 מליון ₪, כשבמידה ודיסקונט יכלל ברפורמה הוא יאבד 21% מרווחיו ! כשאנו בודקים את שוק הגז, עם קפיצה של 20% מתחילת החודש, אישור מתווה או לאו הופך עולמות ואילו במקרה זה מדובר על חיתוך רווחים של 7-21% בין הבנקים והתעלמות מוחלטת של הציבור. אולי זו שאננות כי המהלך לא יצא לפועל אך יש לזכור כי "הטיקט" של שר האוצר הוא חברתי ולכן אם לא בנדלן לפחות בבנקים צריך לייצר מראית עין של תחרות ולכן הסבירות להתממשות הרפורמה גבוהה.
מנגד, ההערכות להורדת ריבית של בנק ישראל בעקבות נתוני האינפלציה שהתפרסמו בימים האחרונים הם שוב יותר משאלת לב מניתוח קר. עת הדולר נושק ל 3.9 ₪/דולר אין סיבה ממשית לבנק ישראל למהר ולפעול ובטח עדיף הדבר להמתין לנתון שלילי מפתיע, וכזה לבטח יגיע בחודשים הקרובים. עבור המשקיעים שצריכים לבחור בין ריבית 0% בארה"ב ובין הרחבת הדפסת הכסף באירופה אין לבנק ישראל מה להציע ולכן תשואת היתר היתה ונותרה מעבר לים, והערכתנו (הגם שיתכן ותתעכב מעט) היא עמוק מתחת ל 1550.
בשוק המט"ח דבריו של דראגי הפתיעו את הפעילים ושלחו את היורו/דולר לרמת 1.1 המוכרת. דוקא על רקע תנועה אלימה כ"כ קל לבחון את הדולר/שקל שהגיב באיפוק יחסי ובגבולות המוכרים ולכן למרות רמת 3.89 הנוכחית עודנו מעריכים סבירות גבוהה ל 3.85 והמשך דשדוש.
בשוק הסחורות הזהב והנפט איבדו גובה אך זהו צעד מתבקש לאור התחזקות הדולר ונתוני הגמגמום מאסיה. דוקא בנפט יכולים המשקיעים לשאוב עידוד מאחר והירידה אינה משמעותית כפי שניתן היה לצפות ולכן יש מקום להמשיך בפוזיציית הלונג ואילו בזהב אנו שוב רואים גמגום. אנו נעדיף לממש ברווח קל על פני פוטנציאל ירידה מהיר ולכן כרגע אנו בעיקר במגמת דשדוש 1120-1170 שאינה מזמינה טרייד.
באירופה היה זה ללא ספק השבוע של דראגי שכבר הכתרנו אותו לא פעם כאיש שתרם הכי הרבה לבורסות בעשור האחרון. דראגי יודע לספק לשוק בדיוק מה שהוא צריך ואין זה משנה כלל שעד דצמבר דבר מאלה לא יזכר: "בחינה מחדש לא תכנית ההקלה בדצמבר" היא מלים באויר שכן התכנית נבחנת ממילא בכל התכנסות אבל כשאתה מבטיח "תפריט שלם של כלים מוניטריים" זה כבר ניפוח בועה אימתני, כי מה כבר יש לבנק מרכזי? ריבית – כלי שמוצה. הדפסת כסף – כלי שמוצה עד שלהי 2016 ואין זה חשוב אם יגדילו הסכום בעוד 10 מיליארד יורו בחודש, וזה הכל. איננו בעידן של קיבוע שער חליפין באירופה ובכל מקרה רכישת 60 מיליארד יורו תרמה עד כה לאיחוד האירופאי ירידה של 0.4% באבטלה בספרד (ועדין מעל 20%...). לראות את דראגי מנסה להעביר את "בזוקה" מול מרקל שהיא וכלכלתה סוחבות לבד את כל היבשת.
כאן אנו שבים שוב להיעדר האלטרנטיבה אלא שהפעם נוצר מצב יחודי ולכן גם המשקיעים בוול סטריט צהלו. במקום לחשוש בשל התחזקות הדולר הרעה לכלכלתם, בחרו האמריקנים, בדגש על קרנות הגידור, להתמקד בתרחיש הבא: יורו/דולר ברמת 1.1 אינו מאפשר ליאלן להעלות ריבית שאחרת אנו נקבל מהלך מהיר עד לרמת 1. זאת ועוד לא נתפס עבור המשקיעים כי ארה"ב ואירופה ההולכות יד ביד יתנתקו – הפד יעלה ריבית בזמן שהלכה למעשה דראגי מוריד ריבית. לפיכך המסקנה הבלתי נמנעת היא שהפד יאלץ לדחות מועד העלאת הריבית ולכן יש מקום להיכנס במהירות לשוק ולנצל ההזדמנות לראלי סוף שנה או תרחיש דומה אחר. קשה לומר שאין הגיון רב בניתוח זה, שכן באמת חוסר קורלציה בין ארה"ב ואירופה נשמע כמיני אפוקליפסה אלא שזה לא צריך להפתיע איש. ארה"ב זוחלת באיטיות מעלה כבר שלוש שנים ואילו אירופה צונחת לפרקים אך בעקביות כבר שלוש שנים. יש גבול עד כמה הפד יכול להמתין לשיפור המצב האירופאי ולכן הפקטור היחיד המרכזי כעת הוא הצמד יורו/דולר. האבטלה כבר השיגה היעד וכנ"ל הצמיחה האמריקנית ולכן ככל שנתקרב לרמת 1 כך הסבירות תצנח פלאים להעלאת ריבית ולהיפך. המשקיעים האמריקנים שעד כה התמקדו בנתונים מקומיים כאלה ואחרים יכולים כעת לקבל תמיכה נוספת וגם אם נניח (וזו הנחתנו) כי הריבית תעלה בדצמבר לכל המאוחר, אין ספק כי קצב העלאת הריבית צפוי להיות נמוך מהתחזית.
כל זה מתרחש בזמן שבסין מורידים בפעם השישית את הריבית מאז נובמבר ב 0.25% בצירוף הורדת הריבית על פקדונות והורדת הריבית על הלוואות. סגן יו"ר הבנק המרכזי בסין יכול להמשיך ולספר עד מחר כי הכלכלה הסינית תוסיף לצמוח בקצב של 6-7% בשנה אך ממשלה שפועלת באמוק שכזה אינה ממשלה עם קצב הצמיחה המדובר. הסינים שמעולם לא האמינו בנתוניהם יתר על המידה איבדו לחלוטין קשר עם המציאות אך עבור המשקיעים שקר שקוף עדיף על אמת ולכן גם מכיוון זה ישנה רגיעה יחסית שבתורה, בהקשר רצף הורדות הריבית, מקשה על הפד להעלות ריבית באופן כלכלי מתבקש.
עד כאן הצד החיובי של הדברים. בצד הבעייתי יותר ניתן לראות בדוחות החברות שאמנם רשמו קפיצה אך זהו רבעון שלישי ברציפות של אי-שיפור תוצאות אלא צמצום היקף עבודה ושאר צעדי התיעלות. ניקח כדוגמה את המהלך החד של מיקרוסופט מעלה עם תשואה שבועית הנושקת לדו-ספרתי . פשפוש בדוחות לא יציג תוצאות שיא או עליה יוצאת דופן ביחס לאשתקד אלא בסה"כ פיטור 1% מכח העבודה, כ 1000 עובדים. מה היה לפני 2 דוחות שהקפיץ את המניה? פיטורי 8,000 עובדים. ולפני 4 דוחות? פיטורי 18,000 עובדים. בקיצור אם מביטים מדדית אפשר להמשיך ולהניח תשואת יתר בארה"ב ועדיפות השקעה בהתאם אך פרטנית המניות בוול סטריט אינן מציגות שיפור ויש גבול בסופו של דבר להליכי התיעלות שבמידה רבה מלמדים על צורך בצמצום חגורה בעקבות ירידה ברווחים, ע"ע 2010-2013 אפל וגוגל ומגזר הבנקים.
מניות ומגזרים
זהב – שינוי המלצה ! הפוטנציאל אולי קיים אך הגמגום האחרון במתכת וההשארות בטווח גבולות צר להחריד מובילים למימוש ברווח של 1.5% בלבד על פני המשך המתנה ואולי גם כניסה חוזרת במחיר נוח יותר.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
