השבוע החולף אופיין בדשדוש ניכר לעין, ובחולשה נוספת של המעוף אל מול מדדי העולם. ארה"ב אולי עמדה במקום אך אירופה שעטה קדימה בחודש שהמאפיין הבולט שלו הוא חזרה עקבית לתחומי 1550-1560. בסיכומו של חודש המעוף רושם ירידה של כ 1% וזאת על אף שלכאורה אין סיבות ממשיות לכך: שחקני המעוף הפסידו להכביד כבר בתחילת השבוע החולף, הסביבה הנוכחית בעולם נוחה להמשך הקלות כאלה ואחרות ונדמה כי הריבית הולכת ומגולמת במדדים. הפקטור הנעלם היה גם הפעם המוסדיים שממשיכים לממש סחורה בקצב ולהעביר האפיק המנייתי אל מעבר לים. בסיכום נובמבר האפיק המנייתי כמעט ולא השתנה (0.1% בלבד ברמת החשיפה, קרי זניח לחלוטין) אך המנייתי מקומי איבד כ 0.8% ואילו אפיק מנייתי חול רשם עליה זהה. כל עוד זהו הכיוון מדד הבנקים אינו צפוי להתאושש, ובהעדרו ברור כי המעוף לא ירשום תנועה ממשית מעלה אם בכלל. כשזה המצב אנו נותרים למעשה לחסדי הארביטראז' ולכן לא פלא כי עת וול סטריט אינה גואה המעוף מציג תשואת חסר כשגם הפרמטר הטכני הנ"ל (ארביטראז') הוא זמני בלבד לאור צפי זליגה בארה"ב/חולשת הדולר.
ראו זאת שחקני המעוף, ובמידה רבה כ"שידור חוזר" לאוקטובר בחרו גם הפעם להסתכן ולהמשיך לבוקר הפקיעה. שבוע שלם ללא נכס בסיס עבר ברוגע ותחת הנחתנו לפקיעה שלילית בגלל המוסדיים התקבל בסופו של יום רווח נאה. בודאי לא נאה כפי שניתן היה לצפות ברמת 1520 אך כמובן לא הנזק ברמת 1585. באופן כללי יש לזכור כי הנחת הכותבים לשוק יורד התאמתה שכן פקיעה קודמת היתה ברמת 1573 ולכן אין זה פלא שגם הפעם הכיוון והציפיות עודן מטה לרמת 1520-30 לכל הפחות (כשגם דשדוש הוא תרחיש נוח אך פחות רווחי). עד שהחודש יתקדם דוקא שחקני המעוף יספקו תמיכה קלה למדד הבנקים בשל רכישה חוזרת של נכס הבסיס ולכן תנועה אמיתית מטה במגזר תאלץ לחכות.
בצד המאקרו, בדומה לעולם, כל צעדי בנק ישראל לדחיפת האיפלציה מעלה עולים בתוהו. אם לא יהיה מהפך של הרגע האחרון 2015 תיחתם באינפלציה שלילית של 0.8%. אם בזה נכשל בנק ישראל נזכיר כי ב 2014 שיעור האיפלציה עמד של 0.2% - וכך אנו מקבלים שנתיים של נסיגה. זו אולי לא הגדרת המיתון הקלאסית למשק אך בהחלט ניתן לומר כי מצב המשק המקומי בכי רע – לא משום קריאה שלילית אלא בשל התמיכה שמספק הנדל"ן למשוואה. בנטרול הנדלן, אירוע נקודתי וחד-פעמי בחייו של הישראלי הממוצע, מדובר על נסיגה של 4-5% ואיכשהו הדבר עובר מתחת לרדאר של העתונות הכלכלית והמשקיעים. זה לא נכון למשקיעים זרים שרואים כיוון חיובי בארה"ב ואפילו אור בקצה המנהרה באירופה ולכן זוהי סיבה נוספת בגינה אנו מתקשים לראות תשואת יתר של המעוף על העולם. הערכתנו כי האפיק המנייתי צריך להיות ברובו בארה"ב (ובמיעוטו בהודו, אוסטרליה, דרום אמריקה) רק הולכת ומקבלת משנה תוקף גם נוכח התערבות בנק ישראל = שוב פעם רכישות בהיקף של 400 מליון דולר ביום. בזמן שהיורו רושם שפל לרמת 4.09 ניתן היה לצפות לגיוון כלשהו של סל המטבעות האינסופי של הבנק אך הנגידה מתעקשת לתמוך דווקא ברמה סבירה יחסית של המטבע האמריקני על פני אחיו האירופאי, ונבהיר: היצוא לאירופה אינו נופל כלל וכלל מהיקף היצוא לארה"ב. זו גם הסיבה שבשוק המט"ח מזהים, כפי שציינו לפני שתי סקירות, את
חולשת בנק ישראל ביורו או יותר נכון העדרותו ופשוט רומסים המטבע הרבה מעבר לתנועתו מול סל המטבעות. רמת 4.09 היא אתנחתא בדרך לרמת 4.05 וזאת נזכיר למרות דריכה במקום בצמד יורו/דולר 1.06. אם בנק ישראל לא יתעשת במהרה נקבל רמה כמעט זהה מול שני המטבעות המובילים על אף ששערם לא יהיה 1/1. לפיכך, השורט יורו/דולר ממשיך לפחות עד 1.05, הצפי ליורו/שקל הינו 4.05 ואילו בדולר/שקל רמת 3.85 היתה ונותרה היעד. וכן, בנק ישראל שוב הכניס עצמו למלכוד עם התערבות ברמת 3.86 שכן שקט הפעם ברמה זו תוביל ללחץ ואז התערבות מוגברת ב 3.84 וחוזר חלילה.
ובכל זאת יש מגזר אחד במניות שחטף יתר על המידה וכרגע הופך אטרקטיבי בעקבות הירידה החדה בו הוא מגזר הביטוח. הדוחות האחרונים של החברות פשוט גרועים אבל בסופו של יום אנו רואים כניסה לעוד ועוד תחומים (מגדל והראל בעיקר) מעוטי סיכון ורווחיים (אשראי) ולכן ניתן כרגע להתחיל ולאסוף ממניות המגזר ואף תעודת סל על המגזר עצמו. האנומליה הבולטת היא מול מניות הבנקים שמשום מה עדין נהנות מרכישות הציבור אך זהות למניות הביטוח באפקטים השונים המשפיעים עליהם (רגולציה, ריבית,...) ולכן המצב הנכון ביותר לפוזיציה זו הינו שורט בנקים לונג ביטוח עד כדי סגירת גאפ של 8-10%.
בשוק הסחורות ראינו השבוע זליגה איטית בזהב ועצירה בנפט אך בשני המקרים עדין מדובר על היפוך רחוק. תיקון של 2-3% מעלה בהחלט אפשרי אבל מהלך אמיתי אינו מתאפשר כל עוד אין החלטה ברורה בנוגע להקלה באירופה וריבית בארה"ב ולכן הצפי להמשך דשדוש בעינו עם אפשרות לכתוב אוכפים על הספוט הפסיכולוגי 40 ו 1050$ בהתאמה. הסטיה שם גבוהה בהרבה מה s&p ולכן מבטיחה טווח הגנה רחב יותר עת ממילא הנחתנו היא כי גם השבוע יסחר בדשדוש (ובמידה וההנחה תתאמת סגירה כמובן).
באירופה עיקר הברברת השבועית היתה לכיוון התנגשות רוסיה-טורקיה שאין לה דבר וחצי דבר עם השווקים. נכון שאירופה הגיבה באלימות, ליום בודד בלבד, לענין אך יש לזכור כי לאחר הראלי הנוכחי באירופה שאיש אינו מבין את פשרו בהחלט כל סיבה היא תירוץ לתיקון מטה. בסופו של יום כלכלת רוסיה אינה יכולה לאפשר לעצמה עימות נוסף מעבר לאירופה הקלאסית וטורקיה פשוט תלויה מדי ברוסיה מבכדי להמשיך ולעשות שרירים. אפס עניין מצד הבורסה ואפס משמעות להמשך.
ראוי כי המשקיעים יתמקדו בהודעת ה ECB בימים הקרובים בנוגע להקלה נוספת אם כי חוץ ממיליטנטיות מעושה קשה לראות כיצד דראגי מרחיב תכנית ההקלה הכמותית בזמן או בסכום. הדבר היחיד שכרגע עומד על הפרק, ואף הוא בסבירות נמוכה, הוא הגדלת הריבית השלילית על הפקדונות אך זה אינו צפוי באמת להשפיע על השווקים. הבנקים כבר נקנסים ממילא על כך שלא משרשרים את האשראי לצרכנים ולכן הכפלת הקנס בעוד עשירית היא כוסות רוח למת. גם בקנס של 1% שכמובן לעולם לא יתממש מעדיפים הבנקים להחזיק האשראי אצלם ולנצלו לשוק ההון מאשר להעבירו הלאה בכדי לקדם הכלכלה. אם זה הצעד שינקוט ה ECB הבורסות יגיבו באכזבה מאחר ועליה של 10% היא לא קורלטיבית כלל וכלל לעוד עשירית קנס לבנקים.
ועדין גם לכך הסבירות נמוכה שהרי מדד סנטימנט הצרכנים של גרמניה רשם קריאה מעל הצפי; מדד השירותים בבריטניה הציג איתנו וכך גם אחוז האבטלה שאמנם אסטרונומי אבל מציג שיפור מסויים בארבעת החודשים האחרונים. יאמרו המקטרגים כי תמיד ניתן להאיץ את הקצב, וזה נכון, אלא שקשה לטעון זאת כשכל חודש נשרפים 60 מיליארד יורו וכל שהם תרמו הוא 0.9% לממוצע האבטלה בגוש.
הסיפור השנה היה ונותר אסיה וכפי שציינו לא פעם בעוד באירופה הבעיות מוכרות ושקופות באסיה הנעלם עודנו גדול. שיעור צריכת מוצרי יוקרה בסין רשם ירידה לראשונה מזה עשור, והדבר קריטי מאחר ואם בארזים נפלה שלהבת מה יאמר הסיני הממוצע שרחוק כמזרח ממערב מלואי ויטון ורולס רויס. הוסיפו לכך ירידה שנתית של 4.6% ברווח התעשיה, וירידה שלישית ברציפות במדד הליבה של הצרכן היפני עת שר האוצר מבהיר כי גם ב 2016 אין לצפות לצמיחה במדינה וככה קיבלנו פתאום ירידה של 5% בשנחאי. נכון שמדובר על בורסת-קזינו ותו לא אבל זה יכול בקלות להיפגש עם רצף שלילי בוול סטריט או נפילה אקראית באירופה וככה נקבל תגובת שרשרת מוקצנת. הכנסת היואן לסל המטבעות לראשונה בהסטוריה מנסה למנוע בדיוק את מצב זה אך דווקא היא מבהירה כי הבנקים המרכזיים ממשיכים לראות בסין את הפקטור הבעייתי ביותר במשוואת הצמיחה/התקדמות השווקים ולפיכך ההשקעה במזרח עודנה ברמת סיכון גבוהה ואינה כדאית.
במרחק רב משם ארה"ב מתנהלת בשלה עם קושי לפרוץ 2100 אך עדין ריחוק מרמת 2040-50 לה אנו ממתינים. שוב – דשדוש והיעדר ראלי סוף שנה בשל החלטת הריבית המחכה מעבר לפינה אך הנתונים בסה"כ ממשיכים להציג שיפור מה: סנטימנט צרכני עם קריאה נאה של 91.3, מדד מכירות בתים חדשים עם 495K, ומדד הוצאה פרטית חיובי פעם נוספת אלו מספיק נתונים שהופכים את ההחלטה הקרובה לודאית. עד כדי כך ודאית שיתכן ואם הנגידה לא תעלה בסופו של יום את הריבית עלול הדבר להוביל לתגובת שרשרת שלילית שכן המשקיעים יופתעו מ"מה הפד יודע ואנו לא" ולכן העוקץ הולך ומתעמעם ובהחלט יתכן כי החלטת הריבית הקרובה תהא עם השפעה מתונה יחסית לצפוי. כל זאת תלוי כמובן בפער שיפתח מול אירופה, קרי בהחלטת דראגי שמקדימה את הריבית, שכן על פניו עוד הקלה כמותית באירופה כמוה כאוטוסטראדה מחברת למשקיעים מכיוון ארה"ב לאירופה ולכן זוהי עוד סיבה בגינה בארה"ב ינסו לעצור את ה ECB מלבצע מהלך מעין זה.
מניות ומגזרים
הראל – המלצת קניה ! כאמור בסקירה, אכן דוחות גרועים למניות המגזר אבל מכאן ועד החיתוך המרחק רב ולכן נוצר גאפ בודאי בהתחשב בעובדה שאנו מגודרים שם שורט בנקים.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט