השבוע החולף היה חיובי בעולם תוך שת"א מתקנת מעלה ומתאוששת משבירת 1400 הנקודות. הדבר אינו מפתיע מאחר ו s&p כבר רשם פעמיים התנועה מרמת 1840 ועד 1940 ומן הסתם המעוף שמחציתו דואליות יבצע תנועה דומה. תמיכה זו בולטת אך בו זמנית מבליטה את החסר של ת"א: בעוד שאירופה וארה"ב עשו כברת דרך משמעותית מהשפל של החודשים האחרונים (שהוא למעשה שפל שנתי ויותר) המעוף ניצב במרחק 3% בלבד מהשפל האחרון הוא 1380. שתי סיבות חברו להן לעניין זה כשהראשונה היא התגובה האיטית של הציבור – הפדיונות נמשכו במהלך השבוע ורק בסיומו ראינו רגיעה ואף גיוס קל. בעוד שמרבית הקרנות באירופה מגייסות באופן עקבי ופודות לפרקים ההיפך הוא הנכון ביחס למעוף מתחילת השנה. ירידות בעולם = פדיונות בשוק המקומי; דשדוש עולמי = פדיונות בשוק המקומי; עליה קלה = פדיונות בשוק המקומי. בכדי שהציבור ירגע, וחשוב מכך יראה כדאיות בבורסה אל מול שוק הנדלן האטרקטיבי, צריך רצף עליות מתמשך וזה כרגע אינו על הפרק בארה"ב.

הסיבה השניה היתה פעילות שחקני המעוף שרואים כיצד הפקיעה האופטימאלית בסביבות 1390-1410 חומקת להם מבין האצבעות. במדד 1380 חששו הכותבים משבירת תמיכות וצלילה אך לא התערבו ואילו ברמת 1445 כבר ניכר היה שאנו יכולים להיות בפתחו של ראלי ולכן נכס בסיס רב הושקע לבלום המדד ולהפוך המגמה (ובכדי להבהיר כי אין מדובר בחוכמה שבדיעבד נציין כי עוד במהלך הבוקר עת הגיע המדד ל 1445 ציינו ב PRO כי היום יחתם בסביבות 1430). זה עבד אך הותיר את הכותבים עם נכס בסיס ליום מסחר בודד ולכן העצבנות גבוהה למדי. במידה והמדד לא ירד מתחת ל 1425 עד צהרי שלישי (כעת 1430 ) קרוב לודאי שנראה גלגול מוקדם, גם אם חלקי שכן הדבר הודאי הוא שסטית התקן בתרחיש שכזה תאבד גובה ובהתאם פרמית מרץ שממילא נחתכה בחצי רובה בשל דעיכת הסטיה.

מה הוביל לתיקון בשוק המקומי? עוד נגע בכך בהמשך הסקירה בהקשר אירופה וארה"ב אך בשוק המקומי רבים מצטטים את סיטי בנוגע להורדת הריבית לשלילית ואולי אף עוד היום (הדברים נכתבים בבוקר שני טרם החלטת הריבית). הסבירות לכך אפסית מסיבות רבות שמנינו בעבר אך כעת אחת הסיבות שהיתה בגדר ספקולציה שלנו הופכת לעובדה גמורה עם נתק מוחלט בין האוצר לבין בנק ישראל. הורדת ריבית היא למעשה הכרזת מלחמה של הנגידה על שר האוצר ותכניתו להורדת מחירים בשוק הנדלן ואם לרגע מישהו סבור שזוהי דווקא סיבה לחיוב להורדת ריבית נזכיר כי בנק ישראל פחות מתמקד כעת בצמיחה ואינפלציה ויותר חשוב לו לסנגר על הבנקים. זו גולת הכותרת של ההתנגשות בין שני הגופים והורדת ריבית בחודשים הקרובים תוביל את שר האוצר להגיש לממשלה את המלצות שטרום להגברת התחרות בבנקים מעל הראש של בנק ישראל. יש כאן מעין מאזן אימה חיצוני לנתוני הצמיחה במשק ויתר הנתונים החשובים שלא ישתנה עד שיוחלט מה בדיוק עושים עם המלצות הועדה ואם בנק ישראל ימשיך לעודד בעקיפין את שוק הנדלן הוא יגלה כי האוצר העביר סמכויות הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לידיו. זהו מהלך קל למדי לו רוה"מ לא יתנגד, בטח כשהוא נלחץ לקיר בגין אי עידוד התחרות בשוק הגז, ונזכיר בהקשר זה כי מלכתחילה פלוג אינה מהחביבות על רוה"מ והוא נאנס לבחרה.
אם נבחן אוביקטיבית גם את צמיחת המשק ב 2015, הרי שהלמ"ס תיקן השבוע הצמיחה מ 2.3% ל 2.6%. לאמריקנים יש את שוק התעסוקה ולנו יש את צמיחת המשק גם אם נתון זה מאוד לא מדויק. מדובר על שיעור צמיחה דומה לזה שרשם המשק ב 2014 ולכן מבחינת קובעי המדיניות השנתיים האחרונות הן בסימן יציבות. זה כמובן סותר לחלוטין את נתוני האינפלציה המלמדים על נסיגה אך בבואם לבצע מהלך מוניטרי בוחרים הנגידים להיות שמרניים ביותר וזה לבטח מוסיף נקודות לצד הלאו על פני נקיטה בצעד הבא שהוא בהכרח צעד לא קונבציונאלי.

בצר להם פונים המשקיעים, בפרט המוסדיים, להנפקות לא הנפקות בתשואה לא תשואה. בטחונות הם כבר דבר נדיר ואפילו דירוג לא נדרש כפי שראינו בשבוע החולף ועד כמה שהדבר מציף את השוק הקונצרני זה סיפור עם סוף ידוע מראש. נתעלם לרגע מהנפקות דוגמת פתאל שהיו בתשואה שמגלמת אפס סיכון וניקח דוגמה בולטת יותר דוגמת הנפקת חברת החשמל. 1.3 מיליארד ₪ הזרימו המוסדיים לחברת החשמל בהרחבות סדרה 26 ו 27. 1.3 מיליארד ₪ לחברה שמצויה בגרעון אדיר, בחובות על עשרות מיליארדים ובשום יכולת להוציא לפועל תכנית התיעלות. ככשואלים מוסדיים שלקחו חלק בנוגע לשאלת יכולת ההחזר מקבלים תשובה כפולה: אין אלטרנטיבה לכסף + המדינה לא תתן לחברת החשמל ליפול בדיוק כבנקים. ביחס לטיעון הראשון אין כלל שאלה אך ביחס לטיעון השני חברת החשמל לא דומה במאום לבנקים. המדינה יכולה לשמוט חלק מהחוב של חברת החשמל והלכה למעשה אין מצב בו תרחיש זה לא יתממש. במידה וסדרה 27 לא תשולם הדבר לא יפגע בפסיק בחברת החשמל עצמה או באזרחים ולכן אנו רואים כיצד השוק הקונצרני רושם קפיצה של 1.5% תוך שהוא מסתמך על גיוסי חוב גרועים אלו. אם חברה עם חוב של 30 מיליארד ₪ מגייסת (הביקושים היו 35% מעל הגיוס) מה יאמרו אזובי הקיר להם "רק" אין רווחים.


בשוק הסחורות הנפט שוב חצה את רף 30$/חבית אך פעם נוספת ללא השפעה על האופציות הרחוקות. כל עוד גלום רחוק נסחר מתחת לגלום קצר קשה לראות בפריצות אלה יותר מאשר פריצות שווא ולכן ההערכה עודנה כי נראה שבירה נוספת של 30 בטרם התאוששות אמיתית וחזקה בהמשך השנה. דווקא הזהב מעניין בהרבה היות ורבים קישרו בין תנועתו מעלה ובין חולשת השוק. קורלציה זו נותקה השבוע עת אונקיה עודנה נסחרת מעל 1200 למרות עליות מסביב לגלובוס דבר המלמד כי הרמה הנוכחית בסביבות 1210 אינה סוף פוסק וכדאי להמשיך עם מגמת הלונג.

באירופה דראגי המשיך לפזר רמזים, קריצות ותמיכות לשוק ההון. הדאקס ממשיך להגיב בפראות הפעם מעלה ודווקא נקודה זו היא הבעייתית. תנועה של 3% ביום לעיתים 4-5% ביומיים אינה תנועה המעידה על בריאות השוק. ניתן להבין תנועה שכזו בעקבות תכנית זו או אחרת אך שזה מגיע משום מקום, רק בשל הערכות כאלה או אחרות בתקשורת הדבר מעיד כי המשבר באירופה (ובכלל) רחוק מלהסתיים. ניקח כדוגמה ההסתברות לחדלות פרעון של דויטשה בנק, מי שעמד במרכז הסערה האחרונה – חדלות הפרעון נותרה ללא שינוי בשבוע החולף מה שלא מנע מהבנק לזנק בלמעלה מ 15%.
הרעש בשווקים מוריד מבחינת המשקיעים בחשיבותם את נתוני המאקרו אך זוהי שגיאה. גם אם נניח כי מסין לא תיפתח הרעה וארה"ב תוסיף להתקדם באיטיות נתוני האבטלה האחרונים מלמדים כי אנו במרחק ממוצע של מחצית האחוז בלבד מהשיא ובכלל גוש היורו ממוצע האבטלה עודנו דו-ספרתי. האירופאים מושכים ומושכים זמן אבל בסופו של דבר המשבר בעולם יגיע ובפועל במשך כמעט 8 שנים מהמשבר העולמי הגדול לא השכילו הם לתקן במשהו את קצב הצמיחה, אחוז האבטלה וכיוצא באלה. זו תעודת עניות לאירופה ולכן העדיפות היתה ונותרה בהשקעה בוול סטריט על פני מי ממדינות היבשת בצד המערבי כשהסיבה היחידה שהכסף אינו בורח הוא הבטחות דראגי להקלה נוספת.


בארה"ב היה זה השבוע הטוב מתחילת השנה אך אליה וקוץ בה. הנתונים שפורסמו מלמדים כי מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בעוד הצפי היה לירידה של 0.1% במדד. במלים פשוטות הצרכן האמריקני אינו מרגיש את המשבר העולמי ולכן לפחות מבחינת החברות הדבר אינו מחלחל עדין לשורה התחתונה. במקביל מדד הליבה על ב 0.3% ורשם העליה החדה מזה למעלה מ 4 שנים. שני הנתונים הללו מבהירים כי הכלכלה הריאלית אינה חווה המשבר כי שהשווקים חווים אותו ולכן ניתן לצפות לדוחות מעט טובים מההערכות מוקדמות. אולי הורדות תחזית שראינו היו מוגזמות, כך סבורים המשקיעים, ואין ספק כי המשך מגמה זו תצדיק ההנחה. ברם, ציינו אליה וקוץ בה וצריך לזכור כי תחילת התיקון העולה הגיע בעקבות תמחור אפס סבירות להעלאת ריבית קרובה בדגש על מספר קטן מהצפוי של 4 העלאות בשנה. אנו רואים התעוררות מכיוון זה וגם אם אין בנתונים כדי לשנות באמת את מועד מרץ יש בכך לספק תמיכה להעלאה עוקבת ולכן פוטנציאל העליה הינו מוגבל ואנו מניחים דשדוש קצר (ימים בודדים לכל היותר) וחזרה למגמת הירידה.


מניות ומגזרים
אקויטל - שינוי המלצה ! המניה לא מוכיחה את עצמה ואינה מתקדמת כשרף העניין בה הולך וירד. אנו נעדיף לממש כעת בשל סנטימנט שלילי כללי מאשר להסתמך על מנית שורה שלישית שעלולה לספוג ולכן נממש ללא רווח.


  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
  • שימו לב כי לאחר סגירת שתי אסטרטגיות פברואר בתשואה של 25% האחת, נפתחה אסטרטגיה חדשה – מרץ. הינכם מוזמנים לעקוב בפורום אופציות, להאיר ולהעיר.


שבוע טוב ומוצלח !