השבוע החולף היה חיובי בעולם כשת"א משתרכת מאחור ומתקשה להדביק האוירה העולמית האופורית. אמנם אנו סבורים כי ארה"ב ואירופה מיצו המהלך עם העליה האחרונה אך בוודאי שחוסר העניין בת"א מזין את המתרחש בשנה החולפת – פדיונות בקרנות ובתעודות ומעבר עקבי, ממושך ומתעצם אל מעבר לים. בכל נקודת זמן בה נבחר ניוכח כי תנועה זו של הציבור מוצדקת וחכמה, וכמובן ביתר שאת בשל מחזורי המסחר בצד המוסדיים. אי לכך, העניין בשוק המקומי הולך וקטן ואנו מקבלים קפיצת ארביטראז' בבוקר +/- סנטימנט חוזים וטווח תנועה אפסי לאורך מרבית היום. כשאלו פני הדברים קל להבין מדוע מסטיה 18% איבדנו גובה במהירות אל עבר 12% במה שמקצועית הוא הרבה מעבר לעליה של 3%. כך בשישי למרות עליה בשלושת המדדים המובילים הויקס רשם עליה קלה ואילו בת"א אנו רואים פעם אחר פעם יומיים המוחקים תשואה של שבועיים וסטיה שניזונה במידה רבה מאפס תנועה.
בעית הנזילות חזרה השבוע באופן בולט לעין כשלמזלם של הכותבים פתיחת הכתיבות הסתיימה זה מכבר ובכל זאת להניע 1000 אופציות בשוק הפך למשימה מורכבת. אם בזה לא די שחקני המעוף נאלצו גם פעמיים בשבוע החולף להתערב במהלך המסחר ולבלום סנטימנט חיובי וכך אנו נותרים פעם נוספת ללא נכס בסיס, אך קושי בגלל הנזילות להגדיל האפיק המנייתי כנדרש. ללא הכותבים אין גורם ממתן בשוק ולכן הקורלציה לעולם, לכל הפחות השבוע, תהא גבוהה בדגש על תרחיש ירידות שמלכתחילה הוא המעורר עניין ומחזור בשוק.
במוקד המקומי השבוע עמדו דוחות הבנקים שהציגו כולם ללא יוצא מן הכלל שיפור בשורת הרווח. הכותרות עסקו במספרים רבים בדגש על הלימות ההון אך חשוב לראות מה לא היה שם= בנק מתפרנס מריבית, אשראי (בעיקר משכנתא בשנים האחרונות) ועמלות. יתר המרכיבים דוגמת נוסטרו וכיוצא באלה הינם מרכיב זניח וכך אנו שוב מקבלים הצצה לעתיד להתרחש עם בלימת מחירי הדיור ותחת הנחתנו כי שר האוצר יעשה "משהו" בהקשר עמלות הבנקים. דיסקונט הציג זינוק של 48% ברווח הנקי אבל גידול של 0.2% בלבד בהכנסות מריבית; לאומי רשם ירידה של 200 מליון ₪ בהכנסות מריבית ואילו פועלים רשם גידול של 8.3% בתיק המשכנתאות שבלעדיו לא היתה נרשמת צמיחה בבנק. הנכון ביחס לבנק האחרון נכון לכל הבנקים, תוך שהם נשענים על משכנתאות באופן מוחלט לשורת הרווח. בד בבד ההכנסות מריבית הלכו וקטנו (ללא הורדת ריבית בתקופה זו יש לציין) ולפיכך ניתן לגזור כי קצב המשכנתאות לא הואט (אולי אפילו הואץ) אך הריבית, היא מקדם הבטחון לענייננו, הולכת ונשחקת. עוד כמה רבעונים הדבר ימשך? כמובן שלא ניתן להעריך אבל הקצב יאבד מומנטום להערכתנו כבר ברבעון הקרוב ומשם כוחות השוק, בשנה-שנתיים הקרובות, כבר יעשו השינוי ובהתאם תמחור הבנקים הגבוה והלקוי.
בצד הסולידי של הדברים מדד המחירים בינואר שירד פחות מהצפוי החל מגמה של עליה באג"ח ממשלתי מדדי ונדמה כי מגמה זו רחוקה מסיום. היות ומהקביל השקלי מציג תשואה כמעט ומאופסת אין מנוס מהגדלת הרכיב צמוד המדד לפחות עד למחצית השנה. מהלך שכזה התפתח בארה"ב בשבועות האחרונים אך משום מה לא חלחל לת"א והפער צפוי להיסגר בטווח המיידי.
בזירת הסחורות הנפט ביצע המהלך הגדול עם פריצת 33 וריצה לכיוון 37. נזכיר כי אנו בפוזיציית לונג בנפט אלא שגם הפעם קשה לומר כי תמה המגמה השלילית באופן מובהק. דשדוש כן, ותמיכות חזקות לרוב אך בפן הפונדמנטלי לא קיבלנו נתונים המשנים במשהו את הצריכה (סין) או היצור (אופ"ק).
במקביל הזהב שאף בו אנו שוריים המשיך גם הוא מעלה אך כאן הדברים יותר ברורים ונשענים על פקטורים אמיתיים ולכן לכל הפחות עד 1290 אין כל סיבה לממש המתכת.
באירופה כל תכניות דראגי קבלו חותמת כשלום כשגוש האירו נכנס בשבוע החולף פעם נוספת לדיפלציה. ירידה במדד המחירים לצרכן של 0.2% בפברואר, חותכת את האשליות ביחס למדד ינואר ומחדדות שוב כי רכישה של 60 מיליארד יורו בחודש עד מרץ 2017 אינן הפתרון. אם מכאן משתמע כי על השווקים היה לצלול הרי שזוהי טעות שכן דווקא נתונים אלו מגדילים את הסבירות כי דראגי יבצע מהלך מוניטארי נוסף ולכן קבלנו עליות חדות באירופה. זה כרגיל אינו מבוסס, אינו סביר בצד ההיקף אבל זה יכול להחזיק השוק האירופאי ובתנאי וארה"ב אינה מתקנת (הנחתנו לשבוע זה – פירוט בהמשך).
אחת הסיבות בגינן יתקשה דראגי להוציא לפועל מהלך אמיתי, מלבד התנגדות מוצדקת של גרמניה, היא רמת האבטלה בגוש הממשיכה להציג שיפור. לא ש 10.3% זה נתון שצריך להתגאות בו אך מדובר בכל זאת בקריאה הטובה מזה כחמש שנים ולכן הנתונים אינם כה זועקים עזרה והמשקיעים שוב פעם אופטימיים לא סיבה ממשית.
באסיה, יפן הנפיקה אג"ח בתשואה שלילית והופכת את עולם הכלכלה להזוי עוד יותר. אם עד כה שאלנו מי רוכש אג"ח בתשואה ריאלית מובטחת שלילית כעת עלינו לשאול מי משלם בכדי ללוות כסף? מול הלונג הנצחי בדמות היעדר תשואה אלטרנטיבית קיים השורט הנצחי הוא מחירי האג"ח. מי שמוכן לשלם עבור הלוואה שבסופו של יום יפסיד בה בודאות הוא רק מי שחושש לשים כספו במזומן בבנק. מצב זה אינו מתישב עם האוירה האופטימית של השנים האחרונות והוא הסממן המרכזי כי מתחת לפני השטח ממשיכים הדברים לסעור הגם שאין הדבר מוצא ביטויו בבורסות העולם.
עדין באסיה, סין הודיעה כי יעד הצמיחה לשנים הקרובות יעמוד על 6.5% בלבד, במה שהוא לכאורה שבירת סטטוס קוו ארוך שנים. בפועל, תגובת השוק האדישה מבהירה עד כמה איש לא לוקח הנתונים הסיניים ברצינות תוך הסתמכות על כך שמזמן אנו בקצב צמיחה זה ואף למטה ממנו. כשוול סטריט מציגה יציבות שנחאי יכולה להמשיך ולצוף אך בהיפוך הראשון הירידות באסיה יחזרו ובאלימות משמעותית.
בארה"ב העליות המשיכו השבוע אך באופן מתון ותוך קושי מה להתמודד עם הרמה הפסיכולוגית/טכנית של 2000 הנקודות. הערכנו כי פוטנציאל העליה מוגבל אך ניו-יורק המשיכה עוד כ 2% מעבר להערכתנו וכעת אנו מצפים לחזרה ל 1960 – אותו גבול עליון שמשיב אותנו לטווח הדשדוש. הסיבות הן דווקא טובות ובראשן דוח התעסוקה שהצביע על תוספת 240 אלף משרות, אחוז אבטלה של 4.9% ועליה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. זה כבר מלבה את הסבירות להעלאת ריבית בארה"ב אף מעבר לקצב השבוע החולף וזה לבדו יבלום העליה לכדי דשדוש וירידה מתונה לטווח שציינו.
מניות ומגזרים
מבני תעשיה אג"ח טו – שינוי המלצה ! נכנסה לתיק האג"ח של האתר ורשמה תשואה של כ 6%. אמנם כל שוק הנדל"ו אינו מציג איתנות בחודשים האחרונים אבל האיגרת הולכת ומאבדת מומנטום ולכן אין מקום להמשיך ולהחזיק כשהמניה כבר הופכת יותר אטרקטיבית (ועדין אינה במחיר קניה).
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
