השבוע החולף היה בסימן דשדוש מוחלט אך הדבר עלול להטעות – לא הגענו לרגיעה ולא לתמיכה כי אם מדובר בעניין טכני לחלוטין עת הדולר מזנק כ 3% ותומך במעוף כ 1.5%. אל הסיבות לעלית הדולר ניגע בהמשך ועדין חשוב להבהיר כי כפי שהערכנו אין מדובר במקפצה כפעמים קודמות אל עבר 1500 אלא פני הדברים שונים. מלבד העובדה שאירופה וארה"ב משדרות יציבות ולא מספקות רוח גבית לעליות, נתוני המאקרו המקומיים ודוחות החברות פשוט חלשים להחריד.
זה החל כצפוי עם דוחות הבנקים כשכל המגזר רושם ירידה בשורת הרווח. אל תתנו לסיפור מס החברות להטעות, מדובר לחלוטין על ירידה ברווחיות כנגזרת של ירידה בהיקף המשכנתאות. אולי מחירי הדירות מוסיפים לעלות אבל בינתיים הבנקים נתקלים בהוראות המפקח ובשוק מצטנן יחסית לקצב שהתרגלו ולכן גם הדוחות הבאים צפויים לאכזב. זו אחת הסיבות בגינה אנו מוסיפים להדגיש חשיבות שורט בנקים בתיק תוך התעלמות מהתנודתיות הגבוהה = פשוט צריך להיות עם החזקה זו ליום שבו מחירי הדיור ירדו.
בנתוני המאקרו התמונה כבר הרבה יותר בעייתית. ירידה במחירי הנדל"ן יכולה להתרחש עוד רבעון או עוד שנתיים אבל כאן ועכשיו המשק הולך ומקרטע מדחי לדחי. לא פעם הטלנו ספק בסקירות כאן בתחזיות המופרכות של האוצר ובנק ישראל, והנה המשק רושם קצב צמיחה ברבעון הראשון של 0.8% בלבד. נזכיר כי האוצר ובנק ישראל מעריכים צמיחה של 2.8-2.9% במהלך 2016 ולכן או שצריך להגיע תיקון אגרסיבי ובהקדם או שהם יודעים על קפיצה מטאורית שצפוי לרשום המשק במחצית השניה של השנה. בכוונה אנו מחריגים הרבעון הנוכחי שכן הירידה ביצוא סותמת הגולל על אפשרות עליה משמעותית. מכאן אנו עוברים לנגזרת הצמיחה היא האינפלציה עת בנק ישראל מניח 1.5% אינפלציה בשנה הנוכחית. שימו לב למה מתמחר השוק: העקומים באג"ח מגלמים אינפלציה של 0.2% בשנה הקרובה ואילו ריביות הבנקים מגלמות אינפלציה של 0.7%. עפ"י מה בנק ישראל קובע מהלכיו? קרוב לודאי שעפ"י התחזיות שלו עצמו ולכן עד שהוא יגיב, אם הוא יגיב ואם בכלל נותרו לו כלים כלשהם הסמויים מהעין, מצב המשק כבר יהיה בכי רע. לזאת צריך להוסיף כי אלמלא זינוק של 80% במחירי הנפט לא היינו אפילו בסביבת אינפלציה חיובית ולכן הסנונית הראשונה לא איחרה להגיע – במודיס התיחסו לשוק המקומי תוך שהם מבהירים כי הסבירות לעמידה ביעדי הבנק והממשלה אפסית ורומזים לאפשרות הורדת אופק הדירוג. אם בסוכנויות הדירוג, הידועות כסוגרות הדלת לאחר שכל הסוסים ברחו, התעוררו ככל הנראה אנו צפויים להורדת תחזית אגרסיבית במהלך החודש הקרוב שבתורה תשליך על הדולר.
וזו למעשה הבשורה הממשית של השבוע. מהלך אלים ביותר בשוק המט"ח עם קפיצה של 3% ללא תיקונים ואף ללא דחיפה כמעט בדמות רכישות של בנק ישראל. מה שהבורסה טרם הפנימה, בודאי האג"חים, סוחרי המט"ח מבינים ומיידית ומתמחרים האטה במשק ודיפלציה לצד עליה בחוב הממשלתי. אין ספק שהתנועה מעט חסרת פרופורציה בשל סקוויז בשוק ועדין כשמוסיפים לכך את הקפיצה הדרמטית בסבירות להעלאת ריבית אליה נתיחס בהמשך רמת 3.85 היא היעד הסביר וחזרה למתווה דשדוש.
בשוק הסחורות הנפט רשם שיא של 9 חודשים ונסוג לממוצע הדו-שבועי. אמת כי נתוני ירידה בתפוקה מספקים תמיכה רצינית ועדין זה פשוט לא זה. לא בתמחור הרחוק, לא בירידה בסטיה ולא מבחינת תמיכה פונדמנטלית ממשית אלא רצף אירועים נקודתיים.
בד בבד הזהב ממשיך לגלוש לכיוון 1250 ולהערכתנו יגיע עוד השבוע לסביבות 1240. ב 1200 ניתן כבר להתחיל ולשקול לונג אבל בהתחשב בתנועה המדודה של השנה האחרונה הדבר יכול לקחת פרק זמן ארוך. אם כבר אז האסטרטגיה המועדפת שהוכיחה עצמה באופן עקבי מזה 17 חודשים רצופים היא אוכף על מרכז הדשדוש (נכון להיום 1250) תוך ניצול הפרמיה הגבוהה יחסית כנגזרת נכס הבסיס להבדיל ממדד מניות.
באירופה הדאקס טרם השיג את יעדנו, סביבות 9400-9500, וזאת בעקבות מסחר מהוסס בארה"ב אך לא יורד באופן ממשי. ההערכה היתה ונותרה כי ככל שנתקרב למועד הברקזיט (23.6) כך המדדים יציגו תשואת חסר בולטת ומשכך מוטב לסוחרי הלונג להמשיך ולהתמקד בניו יורק. בין אם תתרחש היציאה ובין אם לאו השבוע קיבלנו תזכורת לכך שהיבשת לא מתאוששת: מדד המחירים לצרכן (ליבה) בבריטניה עם קריאה של 1.2% לעומת צפי ל 1.5%; מדד המחירים לצרכן בגוש האירו לחודש אפריל רשם ירידה של 0.2%. זוהי דיפלציה חמורה המוכיחה כי אולי צעדיו של דראגי תומכים בשוק ההון אבל בשום פנים ואופן לא בכלכלה הריאלית. כפי שציינו מתחילת השנה, זו השנה בה הכלכלה הריאלית ושוק ההון יפגשו בצורה של דוחות החברות. אנו רואים עליה במכפיל הרווח, ירידה בשורה הנקיה ואם כבר ישנה קפיצה ברווחיות היא לרוב נובעת מצעדי התיעלות. דראגי יקרא לדגל פעם נוספת לקראת יולי-אוגוסט (אם לא יהיה ברקזיט קודם לכן) אך איננו אופטימיים ביחס ליכולת הבורסות ביבשת לרשום עליות מתמשכות.
להבדיל מאירופה המקרטעת ארה"ב מוסיפה להתאושש והמשקיעים עדין לא בטוחים איך לעכל הבשורות. מדד המחירים לצרכן עלה ב 0.4% לעומת צפי עליה של 0.3%. זוהי הרמה הגבוהה מזה שלוש שנים עם קצב שנתי של 1.1% ואם לא עכשיו להעלות הריבית אימתי?! צריך לזכור כי מחירי הנפט, לפחות נכון לעכשיו, רשמו עליה נאה נוספת במאי ולכן גם המדד הקרוב אינו קוטל קנים ולכן היפוך חד התרחש השבוע מדי יום בסבירות להעלאת ריבית כבר ביוני. לא עוד עשיריות האחוז כי אם קירבה מהירה ל 40% והדבר בהחלט לוחץ השוק. לזאת יש להוסיף כי בפרוטוקול הישיבה האחרונה גרסו הרוב כי יש מקום להעלאה נוספת קרובה ולכן נדמה כי הסבירות תמשיך לטפס גם בימים הקרובים.
עד שזה יקרה, מדד ה s&p השיג את יעדנו בסביבות 2030 אך מהר תיקן מעלה. ניתן להבין מכך כי העלאת ריבית של רבע האחוז לא תזעזע השוק. היא כן תמנע שיאים חדשים, כן תכביד על המדד ותוביל לגלישה מטה אבל השוק בסה"כ חי בשלום עם העלאה שכזו ואם אנו צריכים לגלמה לירידה מדובר על 2-3% ולא מעבר (כמובן לא ביום בודד). זה זניח בראי הזמן ויאפשר לפד מרחב תמרון רחב יותר אך חשוב מכך יאותת למשקיעים כי הכלכלה הריאלית נכנסת למסלול צמיחה ושמה את המשבר מאחור. זה לא בהכרח נכון ולא בהכרח רלוונטי כשאירופה ואסיה מושכות מטה אבל אין ספק מבחינתנו כי תשואת היתר היתה ונותרה בוול סטריט.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- תשומת לבכם גם לתיק ניתוח טכני של לוי עובדיה שרושם בחודשים האחרונים תשואות מרשימות.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
