השבוע החולף היה שלילי ופעמיים נוספות נמנעה שבירת 1400 רק בנס, ואם לדייק במעורבות חיצונית. המדד בת"א חלש, לא מהווה אלטרנטיבה לעולם ובאופן כללי בדיפולט שלילי. פעם ראשונה היתה זו מנית פריגו שמשכה את המדד למעלה בלי שום סיבה רצינית. כבר עם הידיעה, שהיא בכלל כותרת באתר כלכלי, מיהרו כל חברי הנוסטרו למהר ולפתוח פוזיציות שורט על המניה. כ"כ שקוף היה המצב עד כי במהלך המסחר לא נותרו עוד השאלות ולא ניתן היה לפתוח שורט על המניה הגדולה במעוף (!). זו לא חוכמה בדיעבד אלא חשבון פשוט – אם לפני חצי שנה אמרו ראשי החברה לא ל 27 מיליארד דולר מדוע יסכימו הם ל 20 מיליארד דולר? הסכימו – הרי הם מודים בטעות פטאלית ומזמינים גל תביעות יצוגיות וכנראה גם תביעות אישיות. אי לכך, הרבה יותר פשוט לדחות הצעה וירטואלית בטענת "זול מדי" מאשר להתמודד עם העובדה הפשוטה שאנו מציינים מתחילת השנה ולתוך גל הירידה האחרון במניה = אין שום הצדקה למחיר המופרך של החברה (כנ"ל לטבע) וגם השווי הנוכחי הוא בעיקר אינרציה של ציבור ומנהלי קרנות ולא תמחור ריאלי. התוצאה עדין המנעות משבירת 1400 ואקראית שמירה על טווח הדשדוש.
אם כאן עוד ניתן לתלות האשם בחוסר הבנה של הציבור, הרי שבהודעת בנק ישראל והמפקח על הביטוח יש כבר משום בזיון מוחלט. זה נראה מתוזמן מדי, מושחת מדי ופשוט מריח כמו הרצה. רגע לפני שהמדד שובר התמיכה וכנ"ל מניות המגזר (ואין ספק בנוגע לכך היות והן אירופה והן ארה"ב הכפילו הירידה בשעה המדוברת) להוציא הודעה לתוך שעות המסחר זהו דבר שיכול להתרחש רק בבורסת ישראל. עליה של 2.5% ביכולת להחזיק ממניות הבנקים היא עניין מהותי שיכול כמובן להשליך על כלל המשקיעים אבל לתרץ המהלך בכך שהדבר "יגדיל הנזילות במניות הבנקים" זהו כבר לעג לרש. אין יש מניות שאין בהן בעית נזילות, גם בגלל פעילות שחקני המעוף, הרי אלו מניות הבנקים. התוצאה כמובן ידועה עם זינוק של 4% ביומיים ונשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו?? זהו צעד שמשדר פאניקה. פאניקה משבירה אלימה ואולי ירידה חדה בבורסה; פאניקה מכעס הבנקים בעקבות אפשרות הגדלת התחרות ומתן סוכריה; ואולי פאניקה מסיבות אחרות ולא ידועות כרגע. איך שלא נהפוך בדבר מדובר על צעד שערורייתי ובניגוד למה שניתן לסבור, אין מדובר על מהלך שיקפיץ המניות מעלה ממספר סיבות:
- בנק ישראל והמפקח על הבנקים פגעו בעקרון ההגינות בשוק. מרגע שיצאה הודעה, וכמובן מוסדיים אינם יכולים להגיב לב כמשקיע מהשורה, נוצר מצב שרק הציבור נכנס. אותו ציבור הקפיץ באחת ערך מניות הבנקים ב 2.5 מיליארד ₪ וללא הצדקה = לא חל כל שינוי בדוחות והכל מתבסס על רכישה מסיבית שלא תצא לפועל.
- לא תצא לפועל – עם כל הרעש סביב העניין כמה גופים כיום נתקלים בתקרת ה 5%? בצענו בדיקה מהירה ומדובר על 4 גופים. ספק רב אם אותם גופים ירכשו במחיר הנוכחי אבל גם אם נניח רכישה, הרי שאין מדובר על מיליארדים נזילים והם יאלצו למכור מניות אחרות. באופן טבעי מאופי הפעילות של אותם גופים כשאתה קונה מניות בנקים אתה מוכר מניות מעוף ולא מניות יתר ולכן ההשפעה נמוכה ולא בהכרח מוצדקת מלכתחילה להוציא המהלך. אם הדבר היה תלוי באותם גופים (אגב, נכון לכל המוסדיים) הם בכלל היו מעדיפים להתנזל ולעבור לאירופה שם הבנקים בירידה של 50% או ארה"ב שם המצב טוב פי כמה.
- זה לא באמת נכון שיש מגבלה של 5%. גוף שבאמת רצה להגדיל חשיפה למניות הבנקים, וכזה יש אחד כיום, פעל דרך האופציות על מדד הבנקים. זה לא נמנה בהיקף האחזקה ולכן לא היתה כל בעיה לקבל חשיפה של 7% או 10% אם רק רצו בכך.
- המחיר פשוט לא ריאלי – לא במקרה הבנקים עד כה לא הצליחו להתאושש ולהתקדם. ציינו שתמחור ריאלי, ללא שמץ משבר נדלן או מיתון מקומי, מוביל את המגזר אל מתחת ל 1200. לרכוש 12% מעל רק כי "כנראה" שעוד רבים ירכשו נשמע כמו החלטה שמתאימה לציבור נלהב ולא באמת מבוססת על דוחות. יתרה מכך, הדבר צריך לעבור ועדת השקעות כך שהדבר "ימרח" על פני חודשיים לערך (כל גוף ומועדו אבל לא פחות מפעם ברבעון) ולכן אין מדובר על פוש מיידי כי אם אסטרטגיה שנתית.
בשורה תחתונה – זו הזדמנות להגדיל שורט הבנקים. אני מניח שאותו ציבור נלהב יהיה חסר סבלנות וברגע שתתחיל מכירה משמעותית הוא ימהר לזרוק האחזקות מבלי לחשוב פעמיים. אובר שוטינג כזה יחזיר המדד ל 1300 ואז נראה מה ישלף הפעם בשביל לנסות ולהחיות המדד המקומי.
עם כל הדברים הללו צריך לזכור שמדובר בשבוע פקיעה. אנו מתחילים השבוע עת אנו בטווח מרכז פקיעה אופטימאלי והכותבים שלמדו בשלושת החודשים האחרונים לא להמתין מצויים עם האצבע על הדופק. עליות לכיוון 1430 ונראה סגירה מסיבית כשטווח פקיעה אופטימאלי ממילא נמצא ב 1390-1410. גם 1420 יחשב מצוין והעיקר שלא תתקבל תנועה מפתיעה מעלה. מנגד, שתי הקפיצות (פריגו ובנקים) מנעו אפשרות של לונג סקוויז סוחרים (1398 כבר היה מוביל ל 1385 בשל הקפיצה בסטיה) ולכן גם בתרחיש שבירת 1400 לא נקבל גאפים חריגים והסבירות לסקוויז נמוכה להפליא.
בינתיים, ליצוא שהתרסק במאי ב 16% הצטרף מדד המחירים לצרכן למאי שרשם עליה של 0.3%. אפריל ומאי היו צפויים כמדדים חיוביים אבל הבעיה היא במבט קדימה – האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים רשמה ירידה של 0.8% והנעלם הגדול חזר לתמונה הוא מחיר הנפט. תחת הנחתנו מהשבועות האחרונים להמשך החלשות, ניתן להניח כי המדדים הבאים שאמורים היו להיות מאופסים ירשמו ירידה קלה וכך נחתום את 2016 כבר במחציתה עם דיפלציה. אף מלה על מחירי הנדלן שתומכים, ודי בזה בשביל להציג הצמיחה של 1.3% בקצב שנתי בפרספקטיבה הראויה – שאריות אינרציה של השנתיים האחרונות בהן המשק אמנם צמח אך הממשלה לא השכילה לצבור שומנים.
והנפט אכן רשם השבוע את התנועה לה ציפינו עם צלילה מהירה ל 46$. לאחר ההגעה ליעד רשמה הסחורה קפיצה אבל התנועה החלה וכעת היעד הבא הינו 44$. לא במקרה הסטיות עלו בשבוע האחרון גם לתוך התיקון מעלה בבחינת תיקון טכני והחשוב הוא בחינת האלימות: תנועה תלת יומית שמחקה חודש של עליה מרמזת כי אנו מדייקים באמירתנו כי אין לנפט שום הצדקה ברמת המחיר הנוכחית. זה כמובן משליך על המניות ובכלל, ומתחת ל 40$, עם / בלי ברקזיט הדבר בהחלט יכביד על השווקים.
הזהב שרשם עליה אל מעבר ל 1300 צפוי לחזור בו לטווח הדשדוש 1200-1300. גם כאן מדובר על פאניקה נקודתית ולא מעבר ובמידה רבה, בדיוק כפי שמתרחש באגח ממשלות ארה"ב ומערב אירופה, הקניות החזקות מגלמות מפולת שפשוט לא נמצאת מעבר לפינה או בכלל.
בשוק המט"ח הדבר אמנם לא זכה לכותרות אבל משרד האוצר פתח חזית מול בנק ישראל בנוגע לרכישות הדולרים. כשהכלכלן הראשי באוצר מזהיר מפני הגדלת הרכישות יש בכך נקיטת עמדה ושינוי קו כשעד עכשיו האוצר נמנע מלהתערב. עדין אנו ממתינים לנתוני הרכישות ממאי (עיכוב מאוד לא אופנתי...) אבל ככל הנראה הדבר מחדד כי היקף ה"התפרעות" של הנגידה במאי היה חריג עד כי גם באוצר הרימו גבות. מחלוקת שכזו יכולה לבוא לידי ביטוי רק בעוד חודשים מספר, כשבינתיים הברקזיט יקבע את היורו/דולר ובהתאם את הדולר/שקל.
והברקזיט הוא כל הסיפור. המשקיעים מפחדים אבל לא מספיק. אם נבחן ההערכות בשוק ההון לפי העקום ולפי הסטיה אנו מקבלים תוצאה אופטימית (שאננות?) לפיה 75% יתמכו בהשארות באיחוד. ביחס לסקרים המנבאים 53-56% מדובר על אי-גילום העניין לחלוטין בשוק. אני לא רוצה לעסוק בספקולציות ביחס ליום שאחרי כי זהו ניחוש ולא מעבר אבל מלבד תגובה אלימה של הדאקס (כמו תמיד), השארות באיחוד אינה בשורה ואילו יציאה היא בשורת איוב. ירידה של 4-5% מתבקשת כשליש"ט יכולה לאבד 6-7% במהלך השבוע העוקב והיורו סביב ה 3-4%. קשה בכלל להעריך את גלי ההדף אבל מפולת לא תהא. כן תהא התפרקות של האיחוד בטווח הארוך כפי שהוא מוכר לנו אבל חשוב מכך, הדלת תיפתח בפני מדינות נוספות שיוכלו לסחוט את ה ECB. זה אירוע אפי שבכלל לא ניתן לכמת ולכן במידה והוא יתרחש נעדכן בזמן אמת את הסקירה ואת הצפוי בשווקים.
כלכלית, מעבר לפגיעה הראשונית, בריטניה לא צריכה את האיחוד. עם אחוז אבטלה של 5% המהווה מחצית ממוצע האיחוד; מדד מחירים שרשם קפיצה של 2.6% (!) לעומת צפי ל 0.9%, ועליה בשכר שעתי, בפריון ובתחזית הצמיחה אירופה היא מגפה רעה שרודפת אחרי הבריטים. חוקי ההגירה פשוט מאיימים על בריטניה שמסרבת להיות גרמניה – מדינה שבעצמה לא בטוח שהיתה חוזרת על קליטת הפליטים של השנה האחרונה (ויעידו על כך הסקרים כנגד מרקל). אם וכאשר תתרחש מפולת בפוטסי/בליש"ט תהא זו הזדמנות קניה ראשונה לטווח בינוני ומעלה בבורסות המערב דבר שלא ראינו כמותו מזה זמן רב ודי לבחון מדינות קודמות שנקלעו למשבר, דוגמת איסלנד אירלנד וסקוטלנד בכדי להבין עד כמה האיחוד מכביד ולא תורם.
זה פוגש את המשקיעים באירופה כשהנתונים ממשיכים להיות טובים במידה הגרועה ביותר – שיפור שמרחיק עוד צעדים מוניטארים אבל אינו באמת מגמת עליה. יצור תעשייתי קצת מעל הצפי, מדד מחירים כצפי ואחוז אבטלה שיורד עשירית ברבעון. אין למשקיעים ישועה מכיוון דראגי וזוהי בשורה המונעת כל אפשרות חזרה לשיא.
הצצה לעניין זה ניתן לראות ביפן – קריסה של 3.5% בניקיי ועל שום מה? על שום שהבנק המרכזי במדינה העז להותיר את הריבית ללא שינוי. המשקיעים אונסים הבנק המרכזי לפעולה ולמעשה אין די בעמידה במקום ובתכנית הדפסות גרנדיוזית. הניקיי מוסיף להיות שורט ולמרות הרווח בתיק האתר אין כרגע סיבה לממש הרווח עת המדד נסוג בזמן שוול סטריט כ 4% משיא כל הזמנים
וארה"ב בסופו של יום הגיעה בדיוק ליעדנו – 2070 הנקודות. הירידה לרמה זו אותה הערכנו בסקירה האחרונה הגיעה לא משום ברקזיט או סיבה מרכזית אלא פשוט משום שהמדד אינו יכול להתמודד עם רמת השיא מבחינת הצדקת רמת המחירים. גם הותרת הריבית על כנה לא תרמה למשקיעים מאום וכפי שציינו זו כבר הפכה חלוטה מלפני שבועיים. אם דיברנו על משקיעים המכתיבים לבנק המרכזי מדיניות, הרי שתוך שעתיים לאחר ההחלטה הנוכחית ירדה הסבירות להעלאת ריבית בספטמבר מ 28% ל 11% בלבד. במלים פשוטות, המשקיעים פשוט לא מתיחסים ברצינות לפד וזה עוד במקביל להערכה שלא יתרחש ברקזיט.
כל הנתונים בשבוע האחרון תמכו בהעלאת ריבית: מדד מחירים לצרכן 0.4% לעומת צפי ל 0.3%; מדד ליבה 0.3% לעומת צפי ל 0.1%; מדד פילדלפיה 4.7 מול צפי ל 1.1; התחלות בניה 1.16M לעומת צפי ל 1.15 M, והרשימה עוד ארוכה. אומרים לעצמם המשקיעים אם עכשיו יאלן מהוססת אזי אימתי תתעורר היא להעלות הריבית והדבר מדויק להפליא. הנגידה מפספסת פעם אחר פעם הזדמנות להתחיל להחזיר המדינה למסלול, ובתרחיש מפולת להשאיר לעצמה רזרבה להשפעה. המשקיעים מבינים זאת וזו למעשה הסיבה המרכזית שברקזיט לא ימוטט את הבורסות – במשוואת היעדר האלטרנטיבה, יאלן מתדלקת את השווקים בחדלותה ולכן הערכתנו מוסיפה להיות ירידה מתונה בלבד לסביבות 2030-40.
מניות ומגזרים
שורט יורו/דולר – סגירת פוזיציה. ברווח זניח של מחצית האחוז אנו מעדיפים שלא להמר על תוצאות המשאל במה שיכול להוביל למהלך דרמטי לאחד הכיוונים. מוטב לממש כעת ולשוב לאחר עליה / לתוך מגמת ירידה מובהקת מאשר להחזיק כעת ובפרט שאנו ברווח קל.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
