הסקירה השבוע מטבע הדברים תהא שונה ותעסוק רובה ככולה בברקזיט אבל מזוית מעט אחרת.
היציאה של בריטניה מהאיחוד היא רעידת אדמה. קשה לומר שהדבר מפתיע באופן חסר תקדים מאחר וגם הסקרים האופטימיים ניבאו נצחון ב 2% בלבד לצד ההופכי ועדין השוק לא גילם לחלוטין מהלך שכזה. יותר מאשר ראינו הדבר במדדי המניות, ניכר העניין בשוק האג"ח הממשלתי וביתר שאת בשוק המט"ח שרשם תנועה יומית חסרת תקדים.
הדבר המשמעותי ביותר לטעמי ביציאה מהאיחוד הוא לא העתיד לקרות בדמות יציאה של מדינות נוספות או ההשפעה המיידית כי אם מה שהתרחש טרם ובסמוך למועד ההחלטה. הדבר לא זוכה כלל לתהודה ואתרי הכלכלה מפספסים העניין המהותי – לראשונה בהסטוריה, בנקים מרכזיים חברו יחדיו לאירוע בודד והזרימו עפ"י הערכות למעלה מרבע טריליון דולר לשוק כמקהלה מתואמת. זה דרמטי יותר מכל השפעות כאלו או אחרות על האיחוד מאחר וזה מעלה מספר סוגיות המקרינות על השקעות עתידיות וגבולות מסחר:
1. הסתברות לתרחיש מפולת – הנחנו כי בשנה הקרובה, לראשונה מזה 5 שנים, ישנה הסתברות ממשית לתרחיש מפולת. כיניתי זאת "מפולת שקטה", קרי מהלך שנמתח על פני פרק זמן ארוך יחסית ולא אירוע נקודתי כב 2008. רוצה לומר, אם בסוף שנה המעוף ירד 25% זוהי מפולת אך היא לא תזכה לכותרת זו, כתרחיש בו היה יורד המדד 25% בחודש. בשני המקרים התוצאה דומה אבל הרעש התקשורתי אחר. והנה, אנו רואים כי בנקים מרכזיים קונים וסופגים, יורים ומתמודדים בנסיון גלובאלי למנוע מהלך דרמטי מטה. כל העת אנו מדברים על קטליזטור שחסר כדי שתהא מפולת, ומשאנו פוגשים אחד שכזה מייד מתייצבים הבנקים בעולם ורוכשים. זה מקטין את הסבירות למפולת מפתיעה בשווקים וסביר שאנו נמשיך לראות תרחיש זליגה מטה ולא אירוע נקודתי.
2. הרצה של השוק – אין הכוונה ברכישות שביצעו הבנקים בשישי אלא לשאלה כללית יותר. אם כבר רוכשים בשביל למנוע ירידות אולי בכלל כדאי להקדים רכישות בכדי שאם נרד בסה"כ נשוב לאותה הנקודה. זו לא שאלה היפותטית אלא עניין שהתרחש הלכה למעשה – ראינו כיצד טרם הצבעת הברקזיט רשמו המדדים בעולם ראלי מרשים של 4-7%. כשמפשפשים קצת יותר בנתונים רואים שהדבר התרחש במרבית הבורסות בעליה של 25-40% במחזור (!) . משקיעים מפחדים מאי ודאות, ומוסדיים בטח לא ששים להיכנס לשוק טרם הודעות דרמטיות. יתרה מכך, אם בריטניה נשארת באיחוד אזי המצב הקיים נשמר = זו אינה סיבה לעליה כלל וכלל, ובזמן שאנחנו מנסים להבין על מה הצהלה הוסיפו הכותרות להסביר לנו כי הראלי של 4% בדאקס ו 1.5% בוול סטריט נובע מכך שסקר עדכני נתן במקום 51% להשארות 52%. האתרים הכלכליים משתפים פעולה ולא חוקרים לעומק וככה מתקבלת תוצאה הזויה: שאלו את עצמכם אם יומיים למשאל הייתם מגלים שהסקר העדכני והמהימן נותן 52-48 להשארות האם הייתם מגדילים חשיפה בצורה אגרסיבית? אני מניח שלא וקרוב לודאי שרובנו היו רואים בכך תוצאה בעייתית ודווקא יוצאים מהשוק.
3. חוסר הגיון במסחר שניתן לנצלו – מרגע שאנו מסכימים שזה העניין וזו ההתערבות ניתן לנצל הדבר למסחר. ברגע שדאקס פתח בירידה של 10%, הפוטסי ב 7% והליש"ט ב 10% ירידה ניתן היה לשער כי תגיע תנועת הרכישה שתספק תמיכה. אודה כי להאמין שנראה ביום תנועה מטה של 10% במטבע וקפיצה מעלה של 6% מבלי שהיתה כל הודעה נדמה לי כמדע בדיוני, בדיוק כלהאמין שבשלב מסוים הפוטסי ירד 25 בלבד. זה קרה, וניתן להניח שהפעמים הבאות יהיו אלימות במידה דומה ולכן לפחות במסחר היומי חובה לסחור הצד ההופכי עד כדי שליש-רבע מהתמונה. במעין נבואה שמגשימה עצמה מספר קרנות גידור ניצלו העניין וכמובן תרמו משלהם למגמה הכללית.
4. התמקדות במסחר – הן בארה"ב והן באירופה אין מדובר על רכישה רוחבית ולכן חשוב להתמקד במדדים ומגזרים רלונטיים. איטליה וספרד אינן מהוות אינדיקציה ליבשת כי אם קאק, פוטסי ודאקס. לפיכך ראינו כי מילנו ומדריד ננטשו לחלוטין ושמרו על ירידות של כ 12% בניגוד ל"מגמה הכללית". גם מניות הדאו לא מעניינות בוול סטריט אלא נושאות הדגל דוגמת אפל, גוגל ופייסבוק ובהתאם ההתמקדות. מעל הכל המערכת הבנקאית היא זו שזוכה לתמיכה (ממוצע תיקון של 19% יומי בשישי !!) ולכן מוטב להתמקד בהן.
5. בנקים מקומיים – בזעיר אנפין ראינו נסיון של בנק ישראל והמפקחת על הבנקים להריץ המגזר. אפעס, פלוג היא לא יאלן והמפקחת על הבנקים לא משפיעה על המוסדיים (אבל כן על הציבור) ולכן אלו לא ששו לרכוש מניות המגזר. כפי שהתיחסנו בסקירה השבועית, אין מוסדי אחד בנמצא שניצל ההוראה של בנק ישראל להגדיל חשיפה ולפיכך ההערכות בדבר הסתערות של רוכשים נידונו להתבדות. מרגע שהציבור יבין זאת, נקבל שוב תנועה מטה ושבירת 1300 במגזר שלא שווה גם 1200. הדברים נאמרים לא במקרה על רקע סקירת הברקזיט: מרבית הבנקים ביבשת נסחרים כעת נמוך ממחירי 2008. בארה"ב ניתן למצוא בנקים מובילים במחירים נמוכים ב 30-60% ממחירי השיא שלהם. במצב דברים זה פשוט אין מה לחפש במערכת הבנקאות המקומית שבנוסף לטלטלות עולמיות חשופה לרגולציה לא יציבה, חילופי שלטון, מצב בטחוני וכן הלאה. משקיעים זרים הבינו זאת מזמן ולכן אנו חותמים ירידה של 9 רבעונים רצופים בהשקעת זרים במניות הבנקים. מתישהו גם הציבור יפנים זאת ובסוף (רק בסוף...) יבינו גם האנליסטים של המגזר שמכפיל הרווח לא רלונטי לחלוטין.
6. יציאת הציבור מהשוק – אם אלו פני הדברים והשוק אינו חופשי אלא מורץ, קל יותר להבין את ירידת המחזורים בעולם. אלו לא המדדים שמציגים דשדוש או יציבות זה פשוט סימון תחתית של הבנקים המרכזיים, ופוטנציאל מוגבל לעליה במניות שממילא היו אמורות לרדת. גם במעוף מרבית התנועה נובעת משני גורמים: ארביטראז' – ענין טכני לחלוטין; לחץ סוחרים באופציות – עניין בעל השפעה גבולית לרוב של עד 10 נקודות. המשמעות היא שמה שנחשב פעם סטיה 30% כיום הוא 25% ואפילו מעט פחות ולכן צריך לבצע התאמות כנדרש.
מכאן קל יותר להתייחס להשפעות הברקזיט. זו אינה תחילתה של מפולת אלא לכל היותר ירידות, וגם הן תחומות למדי. בהערכה גסה ניתן לומר כי קצה גבול הוצאת ה"בזוקות" וה"טנקים" אי-שם בירידה נוספת של 5%. קצת לפני דראגי כבר יתחיל להבטיח הרים וגבעות, והמשקיעים בשל היעדר אלטרנטיבה יאלצו להסכים עם דבריו. זה כן מהלך שיכול להוביל את הדאקס לכיוון 8900-9100 אך לא מעבר, ואת s&p לכל היותר ל 1960-2000. לא נקודות שלא היינו בהן בשנה האחרונה ולא נקודות שניתן לגזור מהן יותר מדי.
זה מוסיף להותיר את הבעיה המרכזית = אסיה. סין נעלם אחד גדול ושוקע; יפן לא מתקדמת למרות קצב הדפסות חסר תקדים; קוריאה נסוגה וגם הודו מציגה התיעלות ברמה המנייתית (שורת ההוצאה) אבל נסיגה ריאלית. הפוקוס צריך להיות גם כעת לכיוון מזרח ולא לאירופה שכמו שאנו מציינים פעם אחר פעם, הבעיות בה ידועות.
עבור בריטניה היציאה מהאיחוד הן חדשות נהדרות. לא בטווח המיידי אבל להערכתי כבר תוך חודשים הממלכה תבין שהיא נתנה לאיחוד הרבה יותר משקיבלה. זה נכון ברמת הסיוע, ברמת הגבולות וברמת היכולת לפעול בעצמאות כלכלית. ראו שתי סקירות אחרונות ותיוכחו כי רוב הנתונים מהמדינה מצויינים בדגש על אחוז האבטלה העומד על מחצית מהאיחוד וזה עוד במצב עם גבולות פתוחים. ירידה בליש"ט מצוינת לצרכנים, ויתכן בהחלט שרמת הצריכה תעלה באופן שיקהה לחלוטין את ירידת ערך המטבע. גם מבחינת המדינה – לא יכלנו לבחור בחירה יותר טבעית מבריטניה. המטבע הנפרד ממילא הופך הענין לפשוט ביותר, ואמנם ההסכמים מול האיחוד יקחו זמן אבל אין ספק כי האיחוד לא יקשיח עמדות עם בריטניה. זו תאוריה שעולה, כאילו האיחוד יקשה על הבריטים כדי שיתר המדינות יראו וייראו. זה יכול להחזיק מיים מול מדינה כמו יוון אבל לא מול מדינה כמו בריטניה שהכח הצבאי שהיא תורמת לאיחוד, ותמשיך מן הסתם לתרום, הוא הגדול ביותר (פי 2 מגרמניה) ובלעדיו אין באמת זכות קיום צבאית לאיחוד (עניין משמעותי בהתחשב בסיטואציה עם רוסיה). נכון, סקוטלנד היא בעיה קשה אבל בכדי לקיים שוב משאל עם יש צורך להעביר חקיקה חדשה. בכל תרחיש שהוא לא יתקיים משאל עם לפני שתעבור שנה לערך ועד אז לא בטוח שהסקוטים עוד ירצו להישאר חלק מהאיחוד. בהנחה לא מאוד פרועה שספרד/איטליה יודיעו שהן מתחילות לבדוק היתכנות יציאה מוטב לסקוטים להישאר חלק מבריטניה הגדולה מאשר לתמוך ברומניה, הונגריה ויתר המדינות שלא תורמות דבר לאיחוד ורק צורכות. יגיע השלב שבו הפוטסי יהפוך להיות האטרטקיבי בעולם ואז נראה כיצד הבורסות ביבשת יתמודדו עם כך.
עבור האיחוד האירופאי זו מפלה קשה. ציינו כבר בסקירה השנתית של 2015 כי מדינה גדולה תצא מהאיחוד במהלך השנה, ואפילו המרנו על בריטניה. להיות חכמים על גדולים מול קפריסין ויוון זה לא רציני. החוכמה היא להתמודד עם מדינות מפותחות דוגמת ספרד, איטליה וצרפת. בכל אחת משלוש המדינות הללו אם היו מבטיחים חופש תנועה ותעסוקה היה רוב ליציאה מהאיחוד. זה הפרמטר המרכזי השולט בהחלטה אבל צריך לבחון כמה בריטים באמת עובדים מחוץ לממלכה? מעט מאוד ביחס ליתר המדינות וגם הם יוסדר מעמדם. כמה ספרדים עובדים מחוץ למדינה? הרבה מאוד. בתווך ישנה איטליה – מעט איטלקים עובדים באופן יחסי מחוץ למדינה, ולכן היא המועמדת הטבעית לעשות בעיות כעת לגוש. ישנה תסיסה באיטליה, גם אם לא כבספרד, אך לא משנה מי מהשתיים תחל מהלך יציאה ברור למדי שאיחוד בלי הכלכלה החמישית בעולם (בריטניה) וה 8/10 בעולם הוא לא באמת איחוד.
מבחינת המעוף, וכפי שצויין בהודעת הגלגול – אם אחרי זינוק פיקטיבי בפריגו, הרצה של מניות הבנקים וראלי עולמי המדד לא התקדם זה סימן חולשה שמיותר להכביר בו במלים. שחקני המעוף ממילא הניחו עוד טרם הברקזיט פקיעת יולי ב 1380 וכעת הספוט הנוכחי מוביל לכך שכל עליה תוביל להרחקת אופציות PUT, קרי זה לבדו יכביד החודש על המדד כ 10- 15 נקודות. אין למעוף התמיכות כבאירופה וארה"ב וצריך לזכור כי בעוד שהנתונים מוכרים בשתי היבשות הרי שבישראל המיתון עודנו סימן שאלה על פוטנציאל הירידה בו. כבר במרץ ציינו שיהיה זה נס אם המדד לא ירד מתחת ל 1400. המעוף חווה מספר נסים, רובם בעקבות תמיכה בעולם, אבל גם זה עתיד להסתיים ובסופו של יום המדד צפוי להמשיך ולגלוש (גם ללא קשר לברקזיט או לתיקון חיובי בעולם) אל עבר 1340-1360.
מניות ומגזרים
כסף - המלצת קניה ! הזהב נסחר ברמת שיא שנתית עוד טרם הברקזיט ולכן מחירו מעט מנופח ואינו מזמין הגנה מפני הסערה בשווקים. להבדיל ממנו, בשורה השניה מצויה מתכת הכסף שבהחלט לא סגרה הגאפ מול קורלציה מתבקשת בזהב ובהתאם המלצת הקניה.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגית נגזרים חדש היא אסטרטגית יולי. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
) שכידוע ספגו, תקנו ועכשיו שוב סופגים ולא מעט.מה ההמלצות להמשך לטעמך?