השבוע, רצף החדשות הרעות בעולם נמשך וישראל המשיכה להתעלם ממנו באלגנטיות. מתחילת השנה נפער פער של עד 8% בינינו לבין שאר בורסות העולם, ואם לשפוט עפ"י נתונים יבשים הרי שהבורסה הישראלית היא החזקה מכולן. הסיבות לכך הן סימן שאלה אחד גדול, אך אנו מצויים בתקופת קורלציה עולמית, ולכן לא יתכן מצב של פתיחת פערים כה דרמטית, בטח ללא סיבה נראית לעין. מכיוון שכך, אחד משני תהליכים יתרחש: או שהבורסה הישראלית תפתח במהלך ירידות חד משל שאר הבורסות או שתעלה בצורה פחות חדה מהשאר. בכל מקרה התוצאה הסופית היא דמיון משמעותי לבורסות אחרות ובפרט לבורסות ניו יורק. דוגמא מצוינת היא הפער שנפתח בתקופת חגי תשרי האחרונה בה בשל מספר ימים ללא מסחר הבורסה הישראלית רשמה תשואה עדיפה משמעותית, אך בחודש שלאחר מכן קיזזה את הפער לחלוטין.
בשוק המקומי נוכחנו אף לדעת כי הגירעון הממשלתי צפוי לעלות לרמה של 4.2% מהתוצר ב 2009. הדבר מוכיח עד כמה המצב בעייתי לאחר שבחמש השנים האחרונות צומצם הגרעון באופן עקבי. כבר לפני חודש הצבעתי על האינדיקטור החשוב ביותר לדעתי בבואנו לבחון את השוק, הלו הוא הכנסת המדינה ממיסים. זהו הסמן הראשון המלמד על כיוון המשק ולכן לא מפתיע כי את עיקר ההסבר לגירעון הגבוה בהשוואה לתכנון התקציבי מספק צד ההכנסות. הכנסות ממסים היו נמוכות בכ-6.5 מיליארד שקלים מהתכנון. זהו מבחינתי הסמן הראשון לכניסה למיתון או ליציאה ממנו. אם לשפוט עפ"י נתוני העבר בהשוואה לירידה באחוזים הרי שירידה כה חדה התרחשה לאחרונה רק בשנת 2002 ובשנים בהן המדינה היתה במיתון. אני מדגיש שוב מיתון ולא האטה, ולכן אני סבור שאנו כבר בתחילת מיתון/ האטה חריפה ביותר.
השבוע גם פורסם מדד חודש דצמבר שהצביע על ירידה של 0.1% בלבד, בדגש על ירידה במחירי מוצרי אנרגיה, שירדו ב-5%, וצניחה חדה במחיר העגבניות שנפל ב-41%. זהו מדד שלילי שני ברציפות ואני מעריך כי אנו צפויים לפחות לעוד שני מדדים שליליים רצופים. המדד עצמו הפתיע את כל אנשי שוק ההון כשקונצנזוס היה סביב רמות 0.5% והיו אף שהעריכו כי נראה ירידה של 0.9%. הירידה המינורית עומדת לכאורה בסתירה אל מול מציאות האזרח הפשוט. האחרון נתקל בהוזלות והורדת מחירים כמעט בכל תחום וניתן היה לשער כי הדבר ימצא את ביטויו אף בנתוני הלמ"ס. אמנם נכון שמדובר במקרה קיצוני אך בהחלט לא חד פעמי. הזיקה בין מדד המחירים לצרכן ובין הכלכלה הריאלית מעולם לא היה בולט. במקרים קיצוניים אף זכורה שנה בה צפו בלמ"ס אינפלציה בגובה 5% ובפועל היא היתה אינפלציה אפסית, ואף להיפך. ללמ"ס נוסחאות מסתוריות שלהערכתי עודכנו פעם אחרונה קצת לפני קום המדינה אחרת אני מתקשה להבין איך בתקופה כזו היה צפוי מדד חיובי אלמלא העגבניה היתה יורדת 41%? איך לדלק הוצאה מרכזית קצת יותר מהעגבניה אין השפעה ממשית לאחר ירידה בת 10%?
בקיצור, זהו נתון כלכלי שאינו נהיר לכל אדם וטוב שכך אחרת עוד היינו מתיחסים אליו ברצינות.
מה שכן צריך ללמוד מנתון זה הוא כי ישראל עושה דרכה בביטחה אל עבר דפלציה. אז כהתחלה אין לנו מה לחפש בצמודים למיניהם כי ברור שבחודשים הקרובים לא צפויה התאוששות מרשימה. מעבר לכך ציפיות לדפלציה בהכרח גוררות דפלציה משום שהאזרח "יודע" שמחר המחיר יהיה זול יותר ולכן דוחה קניות בלתי חיוניות. הבעיה האמיתית היא לא אפשרות השקעה אלטרנטיבית כי כזאת יש ומייד אסקור אותה אלא דווקא המילכוד אליו נקלע פישר. אם נצא מנקודת הנחה כי ברננקי יוריד לכל היותר את הריבית בעוד 0.25% (וגם זה מוטל בספק) הרי שפישר מצידו מוגבל עד להורדת ריבית של אחוז (או 0.75% לכל היותר). כרגע השוק מגלם הורדת ריבית של חצי אחוז ולכן המרווח שנותר הוא אפסי. הורדה מעבר לריבית זו תגרום למשקיעים הסיט את כספיהם והדבר יגרור הוצאת כספים מהמשק הישראלי. לכן אני מעריך כי אנו לא נראה הורדת ריבית מעבר למה שציינתי ובמלים אחרות פישר יאלץ להמציא נשק חדש.
אלטרנטיבה למצב, ובהנחה כי מדובר על משקיע מלכתחילה סולידי היא השקעה באגרות חוב של ממשלת ישראל. בשבועות האחרונים אנו עדים לתנועה של המוסדיים בכיוון זה כחלק ממגמת ההתבצרות, שרק הולכת וגוברת. כיום, ניתן לקבל 5-6% תשואה ריאלית וישנם רבים שמוצאים בתשואה זו חוף מבטחים (רבים יותר לא רואים בתשואה זו ראויה אף מבחינה יומית, בטח בהשתוללות המתרחשת בשוק המנייתי). למעשה, כל אגח שקלי עם מחמ קצר אף הוא פתרון טוב שיניב תשואה בטוחה, ולכן איני סבור כי המזומן הוא כיום הפתרון הטוב ביותר. עדיפה תשואה נמוכה על תשואה שלילית (בשל הדפלציה).
בעקבות כל אלה מעריכים במריל לינץ' כי הצמיחה בשנת 2009 תהא אפסית. אני מעריך כי המשק הישראלי לא יתאושש בו זמנית עם המשק האמריקני כי הוא נקלע למשבר זמן רב אחריו ולכן יתכן בהחלט מצב שנראה בסוף השנה אף צמיחה שלילית.וכמובן שבלתי אפשרי לדבר על השוק השבוע ללא הקנס אותו צפויים לספוג הבנקים . קשה היה לרחם עליהם משום שהבנקים מודים בפה מלא בעבירה. הכעס שלהם נובע דווקא מההעזה לדרוש מהם (לאחר שהורשעו) סכום "כה מופרז" של 290 מליון שקל. הכנסות הבנקים עומדות על למעלה מ 10 מיליארד שקל בשנה, ולכן לא מדובר על פגיעה אקוטית, ולא צפוי ירידת ערך במניות בשל כך. ירידה אם תהא תנבע ממצב הבנקים בארה"ב, ובכלל באוירה הנוכחית עושה רושם שחדשות מקומיות כלל לא מעניינות ביחס לחדשות המגיעות מארה"ב.
אם כן, הערכת המעוף לשבוע הקרוב היא המשך דשדוש ללא מגמה חד משמעית לכיוון מסויים.באירופה, המדדים נסחרו מרבית השבוע בירידות שערים על אף שנגיד ה-ECB, הפחית את שיעור הריבית ב-0.5% ל-2% . הסיבה לחוסר ההתרגשות נבע כמובן מכך שזו היתה התחזית עוד מהורדת הריבית הקודמת. מכיוון שכך אני כבר מביט אל עבר הפחתת הריבית הבאה כשהשוק מגלם כמעט ב 100% הורדת 0.25% נוספים. שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה בקצב שנתי 1.6% ב-2008, מתחת ליעד הבנק המרכזי של אירופה שעומד על 2%. אך בהחלט מעל לארה"ב בחצי השנה האחרונה מה שמלמד שוב על הפנמה מאוחרת של המשבר וככל הנראה יציאה מאוחרת ממנו ביחס לארה"ב.
בארה"ב השבוע צפויה השבעת הנשיא ברק אובמה. לשאלת רבים, לא צפויה שום התרגשות דרמטית בשווקים ואני לא צופה שההשבעה תוביל לפרץ אופטימיות.
במקביל להשבעתו ימשיכו גלי הדיווחים הפסימיים והורדת התחזית גם השבוע מה שבטח לא יוסיף לסנטימנט החיובי. בהקשר לזה שוב פעם ניתנה ההוכחה עליה אני מדבר שאין דבר כזה - השוק מגלם. לפני שבועיים אנשים הסבירו כי גל העליות נוסע מכך שהשוק כבר מגלם את הנורא מכל. אותם אנשים בדיוק הסבירו השבוע כי הירידות נובעות מדוחות שליליים ולכן השוק לא מגלם דבר וחצי דבר.
אובמה עצמו עוד לא דרך בחדר הסגלגל וכבר פנה לכספומט (קונגרס) בבקשת אישור 350 מיליארד הדולר הנוספים. מה נעשה עם ה 350 מיליארד הקודמים – האמת שכלום. הם התפוגגו כלא היו. אפשר כמובן לטעון כי המצב יכול היה להיות יותר גרוע אך תמיד ניתן לטעון זאת ולכן משיכת הכספים הנוכחית שוב מיותרת לחלוטין ולא תשפר את המצב. ארה"ב הולכת ומעמיקה את הבור ומוסיפה קשיים חדשים שלא היו טרם המשבר שבסיסו הוא אמון. לא תהיה יציאה מהמשבר ברבעון הנוכחי כי יציאה כה מהירה תוביל בהכרח לאינפלציה חדה ביותר ולשלל בעיות חדשות. כמובן שנתוני המאקרו מוסיפים להשפיע הפעם בדמות המכירות הקמעונאיות בדצמבר שהציגו ירידה חדה של 2.7% לעומת החודש המקביל אשתקד, הירידה היא יותר מכפולה ביחס לצפי האנליסטים שציפו לירידה של 1.2% ומיותר לציין את חשיבות נתון זה.
בגזרת הבנקים כמובן שלא רגוע ואלו שכעסו שאמרתי שמחירם עדין גבוה בטח שמחים למוצאם במחירי שפל חדשים. סיפור סיטי מזכיר את סיפור ליהמן בדמיון מפחיד רק ששוב, נפילת סיטי תעמיד בצל את כל המשבר עד כה וקשה להאמין שזה יכול לקרות. עם זאת מחיר המניה עודנו גבוה ויש מקום להמתין מעט עד שהסנטימנט השלילי שחזר יחלוף.
הממשל מצידו התחייב להעמיד הלוואות וערבונות בשווי 138 מיליארד דולר לבנק אוף אמריקה כדי לסייע לבנק למזג לתוכו את מריל לינץ' מה שנתפס ע"י הממשל כצעד חיוני בעצירת המשבר. שוב, כמקודם לא ברור מדוע זה הלך המחשב ה של הממשל לאחר שכבר העניקו לבנק אוף אמריקה 15 מיליארד דולר שהתאדו, ולמריל לינץ' 10 מיליארד דולר שהתפוגגו. ההערכה בזמן ההעברת הכספים הקודמת היתה כי די בזה בכדי לייצב את הבנקים אך כעת לא רק שמדובר על סכום גדול פי כמה אלא שכבר מדברים על הסכום הבא שיתכן וכנראה הבנקים הללו יזדקקו לו. איך חופרים בור נוסף? כשאת/ה (בנק) יודע כי הממשלה לא תיתן לך ליפול ותעניק לך ערבויות והלוואות בריבית חד פעמית שלעולם לא תחזור האם לא היית מתפתה להתדפק על דלתות הגביר העשיר ולדרוש אף הנתח שלך כמו שעושים מתחריך?
ולסיום, הרשות לני"ע. אחת העבירות החמורות ביותר, כפי שהרשות עצמה מגדירה זאת, היא שימוש במידע פנים. פעמים אין ספור היו דיווחים כי דבר זה התרחש אך הרשות פטרה זאת לאחר יד כחוסר יכולת להוכיח את הנ"ל, והעדיפה להתמקד במספר השעות השבועיות אותם עשה סטאז'ר בבית השקעות קטן. אז לתשומת לבכם, ולתשומת לב הרשות לני"ע, חברת אלדין זינקה ביותר מ 20% שעה לפני שההודעה על מכירתה התפרסמה. רבים הביטו במסכים ולא הבינו על מה כל המהומה כשבפועל לא מעט מקורבים עשו הון תוך מספר דקות. דוגמא קיצונית אף יותר היא מניית לייפובייב. משקיעים רבים שעקבו אחריה בשבועיים האחרונים לא הבינו את הסיבה לזינוקים של עשרות אחוזים מדי יום, וסה"כ זינוק של של 280% ! ההסבר הגיע רק לקראת סוף השבוע עת התברר כי החברה מנהלת מגעים למכירתה. במלים אחרות, ומכיוון שאני בטוח שהרשות לא תנקוט בהליכים, לעיתים יש לשים לב לתנודות קיצוניות במניה וגם אם לא לבסס קניה על סמך תחושת בטן בלבד צריך לזכור שבד"כ אין עשן בלי אש.
מניות ומגזרים
נדל"ן – חשוב מאוד לעקוב האם המדד מתבסס במשך מספר ימים מעל רמת 155 או שמא שוב שובר מטה.
בנקים - על רקע הסנטימנט השלילי בעולם צפויים להמשיך ולהציג תשואת חסר אל מול המדד.
נפט – התנודתיות תימשך עם נטיה לירידות על רקע הערכת המיתון הקרב וכתוצאה ממנו הקטנת הביקושים.
כיל וחברה – השבוע זו בדיוק הסיבה בגינה אני ממליץ להתרחק ממניות אלה. אני חוזר שוב שכל עוד שהערכות המיתון יהיה בקרבנו אין ולא תהיה התאוששות במחיר המניה. הנפט יכול לשמש אינדיקטור טוב שכן ישנה חפיפה מסוימת.
טאואר – צפוי המשך ירידות בתקופה הקרובה על אף ההצנחה של משפחת עופר.
בלופניקס – רק לחובבי האקסטרים, צפוי תיקון של עד 10% במניה בימים הקרובים.
טבע – למרות הסקירה החיובית והעלאת מחיר היעד, אין שינוי בהערכה והמניה לא צפויה לזנק או אף לעלות.
אלביט מערכות – ממשיכה לטפס בצורה עקבית. לחובבי הטווח הקצר מומלץ לממש חלק מסויים כי יתכן תיקון טכני. למשקיעי הטווח הארוך, המחיר עדין נמוך ושווה קניה.
* את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות ינואר.
שבוע טוב ומוצלח.
הגב עם ציטוט