עם עובדות אי אפשר להתווכח – אנחנו בוחרים שוב ושוב בפסיכופתים כדי שינהיגו אותנו. ד”ר ליאת יקיר חקרה את הנושא ומצאה שההרגל החברתי הזה לא השתנה אצלינו עוד מאז שהיינו קופים.
28736470374_f9fbe46dfe_z-32izk87o7t5cy24yowz474.jpg
אזרחי ארה”ב, הנחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם, יצטרכו לבחור בקרוב לנשיאות בין אדם שאובחן כפסיכופת קלאסי בעיני פסיכולוגים רבים, לבין אשה מניפולטיבית בעלת אלף הפנים, שגם היא נושאת תכונות שמאפיינות פסיכופתים.
כשרובנו שומעים את המילה פסיכופת, אנחנו מדמיינים את חניבעל לקטור משתיקת הכבשים. אבל במציאות סביר יותר להניח שאתם רואים אחד כזה כמעט מידי ערב בטלויזיה או שאתם פוגשים אותו מידי יום בעבודה. אחד מתוך מאה אנשים הוא פסיכופת ו-70% מתוכם גברים. לעומת זאת אחד מכל חמישה מנכ”לים הוא פסיכופת באותו יחס של מספר הפסיכופטים בבתי הכלא. על פי סקר שפורסם רוב הפסיכופתים בוחרים במקצועות ניהול, פוליטיקה, תקשורת ועריכת דין. רובם אינם אלימים פיזית. את האלימים נמצא, סביר להניח, בכלא.
.
*מיהו פסיכופת?*
המונח הנכון של פסיכופת מעולם הפסיכיאטריה הוא ‘הפרעה אנטי-חברתיות’, כאשר התכונות המאפיינות בעלי ההפרעה הן:
ביטחון עצמי גבוה וכריזמה כובשת, נטייה לתחרותיות, דחף להיות בראש הפירמידה ולקבל מחוות כבוד, הנאה משליטה, נטייה לקחת סיכונים , קור-רוח תחת לחץ, שימוש במניפולציות לצורך השגת המטרות, נרקיסיזם, חוסר אמפתיה לרגשות זולת, מצפון חלש וקושי להביע חרטה.
בגלל הדחף של אותם פסיכופתים לעמוד בראש הפירמידה ולקבל תשומת לב והערצה מהקבוצה, נמצא אותם לרוב בעמדות כוח בכירות, עמדות של השפעה עצומה על החברה.
.
*השאלה הגדולה היא למה? למה אנחנו בוחרים באנשים בעלי תכונות אופי אלו להנהיג אותנו?*
השורשים של התשובה לשאלה החשובה הזו נעוצים בשורשים שלנו, אבות אבותינו, בעלי החיים. אנחנו יונקים חברתיים וכמו כל היונקים החברתיים גם אנחנו בונים מבנים היררכיים. מסתבר שההיררכיה שלטת מאוד בעולם החי ודפוסי ההיררכיה כמעט זהים אצל כל היצורים.
מבנה היררכי נוצר לאחר סדרה של מאבקי שליטה אגרסיביים בין הזכרים בסיומם המנצח כובש ראש הפירמידה החברתית ומכונה זכר האלפא, בעל המעמד החברתי הגבוה ביותר. מרגע שהגיע לפסגה הוא מקבל זכויות בלעדיות על כל משאבי הקבוצה-טריטוריה ומזון וכן זכויות בלעדיות על הרבייה עם הנקבות. בד”כ אף אחד לא מעז להתנגד לו, כולם מיישרים קו מחשש לנחת זרועו.
במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע ראו החוקרים שההיררכיה מתפתחת ביונקים תוך 24 שעות. הם הכניסו לכלוב משותף (‘בית האח הגדול’) קבוצה של שישה עכברים זכרים ועקבו אחריהם. בתוך מספר דקות פרצו מאבקים בין הזכרים אך תוך יממה התקבעה ההיררכיה כשבראש זכר אלפא – אותו עכבר שרדף והפחיד את כולם ואף אחד לא רדף אחריו. אותו אלפא השתלט על עמוד המזון המשותף ולא איפשר לנמוכי המדרג להתקרב. כשהכניסו שש נקבות לבדן לא נצפתה דרמת מאבקים או התקבעות של היררכיה.
*על פסיכופתים, זכרי אלפא וטסטוסטרון*
תכונות האישיות שמאפיינות את זכרי האלפא זהות לתכונות האישיות של אלו שאנו מגדירים כבני אדם פסיכופתים או בעלי הפרעה אנטי-חברתית.
השכיחות הגבוהה של התכונות האלו אצל זכרים יותר מאשר אצל נקבות, מרמזת על מעורבותו של ההורמון הזכרי – הטסטוסטרון. טסטוסטרון הוא הורמון סטרואידי המופרש מהאשכים (בזכרים) ומהשחלות (בנקבות). הוא מופרש אצל זכרים עד פי 15 מנקבות. הורמון זה זכה לכינוי ‘הורמון המעמד החברתי’ משום שהוא מעודד תחרותיות והתנהגויות של שמירה על המעמד החברתי ושאיפה לטפס בסולם כולל הפגנת אגרסיה.
זכר אלפא יאופיין גם ברמות נמוכות של הפרשת קורטיזול. ,תכונה זו מאפשרת לזכר האלפא להשאר קר-רוח גם במצבי לחץ. כלומר כדי להיות אלפא לא מספיק להיות תחרותי ואגרסיבי אלא גם להיות קול וקר רוח בשעת סכנה ולחץ.
.
*אז למה אנחנו בוחרים בהם?*
לכאורה נראה שמצאנו את התשובה לשאלה למה? כי אפשר לסמוך עליהם. הם קרי רוח, מסוגלים לקחת החלטות שקולות תחת לחץ, קולים, לא מתרגשים, מסוגלים לנהל סיכונים מבלי להתמוטט ולא נותנים לאמפתיה לבלבל אותם אל מול המטרות – אלו בדיוק התכונות שאנו מצפים ממנכ”ל שעומד בראש תאגיד ענק או בראש מדינה עם 50 מיליון תושבים.
הפסיכולוג סטיב בייקר, שמתמחה בהפרעות אנטי-חברתיות, טוען שהגענו כבר לנקודה בה אנו מצפים מהפוליטיקאים שלנו להתנהג כמו פסיכופתים. אנחנו רואים בתכונות פסיכופתיות מקובלות, הכרחיות, ואפילו בעלות יתרון לפוליטיקאים. הדבר נכון גם לגבי מנהלים בכירים. בעולם העסקים מניפולטיביות היא חלק מהאומנות, לסגור עסקה זה בעצם לגרום לאנשים לתת לך את מה שאתה רוצה ולא את מה שהם רוצים.
*האם התכונות האלו מעודדות אותם לפעול למען טובת כלל החברה?*
ממחקרים ביונקים ניתן ללמוד שזה לא ממש נכון. בלונדון קולג’ נעשה ניסוי מרתק על בבונים שחיים בשמורת טבע. הבבונים חיים גם הם במבנים היררכיים, כשזכר אלפא בראשם. החוקרים חילקו את השמורה לשני אזורים. באזור ניסוי אחד סידרו במרכז הר של מזון (פירות), ובאזור השני פיזרו את אותה כמות מזון להרבה מנות הגשה שמכילות פירות למספר פרטים, בצורה שיוויונית, די והותר לכל הקבוצה.
לאן יוביל המנהיג את קבוצתו? החוקרים הופתעו לראות שפעם אחר פעם הוביל מלך בבון את נתיניו לאזור עם הר המזון. הוא הגיע ראשון אל ההר ויחד עם מקורביו (זכרי הבתא) הם חלקו ביניהם בפירות ולא אפשרו לאחרים להתקרב להר ולאכול, לא משנה כמה מזון הכיל ההר. פעם אחר פעם כל חברי הקבוצה הלכו אחרי המלך בצורה עיוורת ולא סטו לרגע לאזור השני שהכיל מנות רבות מחולקות באופן שיוויוני.
מצב דומה נצפה גם בניסוי ההיררכיה בעכברים, זכר האלפא אכל לשובע ולא אפשר לעכברים בתחתית ההיררכיה לגשת למתקן ההאכלה שבמרכז הכלוב, ממש עד שהיה צורך להפסיק את הניסוי כדי להאכיל את העכברים המורעבים.
כשמסתכלים על חברת האדם התמונה לא שונה. גבוהי ההיררכיה מרכזים יותר ויותר משאבים של טריטוריה (נדל”ן) וממון ואלו שבתחתית ההיררכיה חיים בעוני ורעב. ואפילו כשהשפע גדל בזכות הישגי המדע והטכנולוגיה, הפערים רק מתרחבים ואי השיוויון גדל.
.
*האם הביולוגיה שלנו דנה אותנו לחיים בהיררכיה נצחית תחת שלטון פסיכופתים?*
אמנם לפי הסתכלות על ההיסטוריה שלנו ועל המציאות בהרבה חברות אדם, נראה שזה המצב. אך אם אנחנו רוצים לשנות את מסלול ההתרסקות שלנו עלינו להתעורר ולהפעיל את האונה המצחית המפותחת שלנו שמבדילה אותנו משאר בעלי החיים. בזכות יכולת התבונה האנושית אנחנו יכולים להבין וללמוד כיצד החיווטים המוחיים והביוכימיים מניעים אותנו, לחקור אותם ולטפל בהם.
הגענו לשלב באבולוציה בו, אם רק נרצה, בעזרת המדע והרפואה, אנחנו יכולים לשלוט בגורלנו – להחליט כיצד אנחנו בונים את הסדר החברתי שלנו? איזה סוג הנהגה אנחנו רוצים לייצר? אילו תכונות אנחנו מעודדים? אילו תכונות אנחנו מגנים וכיצד אנחנו מחנכים את ילדינו?
עלינו לזכור תמיד, שהיד הנעלמה העתיקה והחזקה של הגנים שלנו מובילה אותנו להיררכיה זכרית רצופת מאבקים וריכוז של משאבי החברה בידי יחידים דומיננטיים שמשעבדים את של שאר הפרטים באוכלוסייה. כדי למנוע זאת, עלינו לתכנן מנגנוני פיקוח ובקרה הדוקים מאוד שלא יאפשרו ליחידים להחזיק בידיהם כ”כ הרבה כוח והשפעה ולהוביל את החברה למשברים ואסונות.
דווקא בגלל שהמוח שלנו לא בנוי לדמוקרטיה ושיוויון, עלינו לבצר ולחזק את כל עמודי התווך של הדמוקרטיה, למנוע את הפרצות שמאפשרות ליחידים לנצל את המערכת לטובתם, למנוע מאנשים עם תכונות אופי סוציופתיות להגיע לעמדות כוח ע”י בדיקות ומבחנים ולהתמקד ברעיונות, אידיאולוגיות ודרכי מדיניות שרוצים לקדם ולא בבני אדם ספציפיים שבד”כ רוצים לקדם בעיקר את עצמם וחבריהם בראש ההיררכיה.
(מאת האתר הכלכלה האמיתית)
הגב עם ציטוט
