השבוע החולף היה שלילי אך במידה: כן חזרה מהירה לכיוון 1430 ועדין באופן מדוד ומהוסס. חזרה שיותר מכל מעידה כי עודנו במגמת דשדוש וכי גם הפעם המעוף פיספס אופוריה זמנית בוול סטריט. כבעבר חוזרת ועולה השאלה עד מתי? ברור כי מרגע שניו יורק תצא למגמת תיקון אלים המדדים בת"א יצטרפו אך לשמחת המשקיעים המקומיים נמצא פעם אחר פעם התירוץ וככה אנו נותרים במקום ללא שבירה דרמטית של 1400.
הבוקר אנו לאחר ההחלטה במשאל העם האיטלקי שלא לשנות החוקה ובעקבות כך פיטורי רוה"מ. השווקים הגיבו באדישות בולטת לאפשרות זו על אף שהתוצאה לכאורה היתה מובהקת (70-30 באתרי ההימורים) והנה הבוקר התעלמות מוחלטת ויתרה מכך עליות. אנו לא נוטים להסביר בדיעבד אך גם אם ננסה כעת להבין פשר העליות ולתרצם נעמוד חסר אונים מול העניין. פרישת איטליה מהאיחוד, גם אם לא מחר בבוקר, התקדמה שלב נוסף ויותר מכך מעיד הדבר על (אי) חוזקו של האיחוד ועל עתידו הלוט בערפל.
עבור שחקני המעוף די בבלימה הנוכחית ברצף העליות בכדי להתחיל החודש כראוי. הנחתנו לתיקון מהיר מטה התאמתה במשך חמישה ימי מסחר רצופים וכעת סביבות 1440 זוהי רמה נוחה בהרבה לדשדוש. גם העליה בסטיה תתבטל כלא היתה כל עוד ניו יורק תישאר ברמות הללו ולמרות הקפיצה היום איננו רואים בכך עניין שיחזיק מעמד. לפיכך הדלתא נותרת שלילית והצפי הוא שהירידה בסטיה תתהפך בהמשך השבוע אלא שבשלב זה איננו רואים תרחיש של חציית 12.5%. אם זה המצב כבר אין כדאיות המתנה והמשמעות היא חודש נוסף של דשדוש ברמה השבועית גם אם עם מעט רעשי רקע ביומי ולכן אנו עדים לריבוי כתיבות יחסי בקצוות. בד בבד תרחיש הירידה החדה עודנו רחוק ממימוש מאחר ואם המשאל באיטליה התקבל באדישות כל שכן העלאת הריבית הקרובה של הפד ולכן גבולות 1400-1470 כאן בכדי להשיאר לפחות עד תום המחצית הראשונה של החודש.
בזירה המקומית הותרת הריבית של בנק ישראל על כנה אינה מפתיעה וכך ישאר עמוק לתוך 2017. העניין המפתיע הוא היעדר ההודעה הנלווית לשוק הנדלן אלא רק בעקיפין – האם בבנקים ישראל סבורים כי המחירים מאטים? אל מול הנתונים המצביעים על המשך עליה משרד האוצר מציג נתונים מעט שונים וכנ"ל הנגידה. אלו כמובן בעלי אינטרס אבל אם נבחן את המדד נראה מגמת האטה בקצב העליה בנתוני האינפלציה. זו אינה כמובן כוונתו של כחלון לעליה מתונה במקום לירידת מחירים ועדין הריבית על המשכנתאות בין הבנקים נסקה גם החודש ב 0.15%. בגדול, לפחות עבור לווי המשכנתא, הריבית הנוכחית היא לא 0.1% כי אם 1.1% וכל זאת עוד לפני העלאת ריבית הפריים.
סביר כי פלוג ממתינה להעלאת הריבית האמריקנית לפחות מבחינת התמיכה בדולר אלא שבדיוק כפי ששוק המניות מתעלם כך אין סיבה כי השוק המטח ינהג אחרת = אל לנו להיות מופתעים אם לאחר העלאת הריבית הדולר יפול. זו הסיבה שהערכנו חזרה מהירה ל 3.8 וכעת אנו מעריכים דשדוש סביב רמה זו בטווח צר של 3.78-3.82.
בזהב השבירה של 1200 היא זמנית אבל אין קטליזטור לעליה. די ביום מסחר בודד בכדי להקפיץ הויקס ולאחריו הזהב אבל אנו נתקלים במחזורי מסחר מנומנמים גם בירידות בתקופה האחרונה ולמרות החזרה לדשדוש זו לבטח לא מגמה שלילית. להבדיל מהזהב הנפט מצוי ברמה נוחה לשורט כי אין כל הצדקה לזינוק הדו-ספרתי ביומיים הנשען על הסכמות אופ"ק. אלו הסכמות זניחות שכותרתן מתאימה לעתונות בלבד ומחציתן כלל לא נאכפות. אין צמיחה עולמית ולכן אין צריכה עולמית ומחיר חבית נפט ישוב במהירות אל מתחת ל 50 וקרוב לודאי שאף קרוב ל 45. זה לא שורט טהור בבחינת מהלך מתמשך אבל זה כן מספיק ל5-10% מהירים.
באירופה התוצאות באיטליה מתקבלות באדישות מוחלטת לרבות שוק האג"ח. זה נחמד לחשוב שהשוק התבגר אבל זו עוד לבנה סדוקה בחומה וטוב מכל יעיד הברקזיט: צמיחה של 0.5% ברבעון שלאחר הברקזיט ודומה לקצב אשתקד; אחוז אבטלה יורד; קצב השקעות שלא נפגע. עם כאלו נתונים אין כל סיבה להישאר באיחוד ולבטח האיטלקים יפזלו לכיוון הבריטים במועד הבחירות אי שם באמצע השנה הקרובה. אם גם הגרמנים יסכימו עם עמיתיהם האיחוד האירופאי התפרק הלכה למעשה ולכן למרות שאירופה כעת רושמת עליות נאות והמעוף מטפס למעלה מ 1% להערכתנו מדובר בעניין זמני ובימים הקרובים הדאקס יאבד גובה חזרה ל 10,400 והמעוף לסביבות 1430. משם שוב דשדוש וחוזר חלילה עד שניו יורק תבחר בכיוון מוחלט.
ונדמה שלאמריקנים לא אצה הדרך. הערכנו בסקירה האחרונה כי s&p ירד מ 2200 וישוב לרצועת הדשדוש .זה אכן התממש במלואו ועדין הסטיה איננה מלמדת על מהלך מתמשך. ירידה של עוד אחוז או אפילו שניים אולי עושים רעש ברמה השבועית אבל חסרי משמעות ברמה החודשית שלא לומר ברמה השנתית. עבור האמריקנים מכפיל הרווח הוא מזמן לא אישיו וההתמקדות היא יותר בנתוני המאקרו ולכן אין זה מפתיע שהגיע דו"ח תעסוקה שלכאורה, ובאופן מקרי לחלוטין לבחירת טראמפ, מזמין העלאת ריבית: תוספת של 178 אלף משרות וצלילה של אחוז האבטלה ל 4.6% מרמת 4.9%. פעם, מזמן –מזמן בתקופת ברננקי, הבטיח הפד כי הריבית תעלה עם ירידת אחוז האבטלה אל עבר ה 7%. אחרי זה תיקנו ל 6%. אחרי זה כבר ויתרו והתעלמו מהנושא. בפועל היינו בטוחים במאת האחוזים שהריבית תעלה וכעת אין כל שאלה. המפתיע הוא שהאמריקנים לא שינו הערכתם לאחר הנתון האחרון ביחס למועד העלאת הריבית הבא וכאן יש מעט נאיביות כי טראמפ יסתפק בהעלאת ריבית בודדת ברבעון הקרוב. לפחות הנתונים מלמדים כי אין זה המצב ולכן בימים הקרובים ניתן לשוב ולבחון רמות שיא, וכל זאת רק בכדי לסגת במחצית השניה של השבוע או במספרים – עליה לסביבות 2210-15 וירידה לסביבות 2200.
כדי שנוכל לדבר על תנועה שלילית וחזרה עמוקה לדשדוש, בואכה רמת 2150-60 על הסטיה ראשית כל לעלות אל עבר 15%. זה מספיק בכדי לבלום כדאיות רכישת מניות ועל רקע הפדיונות בקרנות די בזה לייצר מהלך מתגלגל. שנית, אי חציית 18% בסטיה יש בה ללמד על דשדוש מוחלט וכל ירידה לצורך בלימה והיפוך גם אם תהא שבירת 2100. למרות המומנטום הלכאורה חיובי בארה"ב צריך לזכור שיומיים שליליים מחקו שבוע וחצי של עליה מהטעם הפשוט של עלית נקודות בודדות. האג"ח האמריקני לא מצא מנוחה ולכן המשך מהלך עולה לא עומד כרגע על הפרק מעבר לגבולות שציינו בהיעדר קטליזטור. ההנחה של השוק כי טראמפ יפזר הצהרות טרם מועד השבעתו, 20.1, היא משאלת לב. נשיאים אינם מבצעים מהלכים טרם מינוי כלל הצוות מה גם שמבחינה חוקית יש בעיה בהצהרה של נשיא נבחר – מעין מעמד שונה מזה הישראל לאור פרק הזמן הארוך יחסית בו הלכה למעשה יש 2 נשיאים. לכן משלא יגיעו הצהרות פומפוזיות בדבר הורדת מס חברות וכדומה נראה שוב נסיגה. אם אגח איטליה (10 שנים) לא יעבור 2.5% הדבר יחמוק מהשוק. מנגד, אם העליה היום של 8% בתשואה תימשך אין אפשרות ממשית להמשך עליה במניות אירופה ולראשונה מזה תקופה אירופה תבלום ארה"ב ולא להיפך.
מניות ומגזרים
שורט על הנפט – כאמור בסקירה, קשה להתעלם מהזינוק מעלה שאינו מבוסס על צריכה אלא על הצהרות בלבד שלא מוכיחות עצמן מזה שנים. מהלך מהיר מטה של 5-10% ומימוש הם המצב המתבקש.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגית נגזרים חדשה, אסטרטגית דצמבר. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח !