השבוע החולף היה בסימן רגיעה עולמית עם תשואות אפסיות והמשך חולשה מקומית בולטת. מי שיביט במדד לא יראה חולשה זו מאחר ואנו מצויים באותה הרמה וללא שינוי של ממש מרבית הימים. מנגד, מי שיבחן השפעת הדואליות יבין עד כמה ת"א ניצלת פעם אחר פעם באקראיות של ממש ממהלך יורד. הפעם היתה זו החלטת הפד בה נעסוק בהמשך שהובילה לזינוק של כ 2% בדולר. חישוב מהיר מגלה שהדואליות זכו לרוח גבית שתורגמה במעוף לכדי 14 נקודות, במהלך שבאופן לא ברור התקבל באדישות מוחלטת בפן המנייתי אך בדרמה בשוק המט"ח.
במצב דברים זה שחקני המעוף לחצו נקודתית לבלום סנטימנט מאוד חיובי בדגש על שעות הצהריים. וכשאנו אומרים "מאוד" אין זו טעות: ממוצע גיוסים בקרנות המנייתיות של 40 מליון ₪ ביום ועוד כ 30 מליון ₪ בתעודות המניתיות המקומיות מספקים תמיכה רצינית למעוף. זה לא שהציבור הדיר רגליו מהשוק המנייתי בחודשים האחרונים אלא שכעת (ראלי סוף שנה שכבר לא יקרה?) פתאום רואים הסתערות שהרבה מעבר להפקדות הנקודתיות של הגמל לשם ניצול המס. רבים מעריכים כי מתישהו השנה הנאה יחסית מעבר לים תחלחל לת"א ובזמן שהם ממתינים הפער הולך ומתרחב וכך גם צפוי בהמשך.
ובכל זאת, דרמה היתה בכל מה שאינו מנייתי. שוק האג"ח הלך בעקבות אחיו הגדול והאמריקני ורשם עלית תשואות חדה. היורו צלל אל מתחת ל 4 והדולר כאמור זינק. משאנו כעת בתקופת רגיעה יחסית ניתן לומר כי התגובה הפסימית מוגזמת ולכן ניתן לצפות לתיקון מהיר בשלושת אלו: ירידה בשער הדולר לסביבות 3.82-3.84; ירידה של עשירית עד 0.25 באג"ח ויורו שמטפס לאט לכיוון 4.07. עוד תגיע הירידה החדה במטבע האירופאי והתשואות ישובו לחזור אבל נדרש ריבאונד של השוק לאחר תגובה חסרת פרופורציה לחלוטין. ברור כי אין מדובר רק בהחלטת הריבית אלא גם בצפי העלאה 3 פעמים ב 2017 אל מול הערכה לפעמיים אבל גם משקיעים מתחילים זוכרים כי הקונצנזוס בשוק ל 2016 עמד על 4-5 העלאות והנה אנו חותמים שנה הרחק מהצפי. זו לא החלטה שיכולה לשנות מגמת שוק והיא לכל היותר יכולה לבלום הסנטימנט החיובי בוול סטריט עד ירידה זניחה של 1-2% במצטבר.
צריך לזכור שבזירה המקומית הכלכלה משדרת חולשה. אחוז מועסקים או נתוני יצוא חשובים אבל בשורה התחתונה גם בשבוע החולף נתוני האינפלציה אכזבו עם קריאה שלילית של 0.4% ובסה"כ דיפלציה של 0.3% בשנים עשר החודשים האחרונים. אלו לא נתונים של משק חזק ולכן בבחינת אלטרנטיבות השקעה זו האמריקנית, האסייתית או אפילו האירופאית מציגות כעת אטרקטיביות גבוהה בהרבה. צריך לזכור שאלו נתונים טרם התמתנות שוק הנדלן ולכן הריאלי בנטרול סעיף זה עומד על מינוס 2.8%. אם זו היתה הקריאה הרשמית השוק כבר היה במקום אחר אבל נוח ללמ"ס ולמשרד האוצר שלא להרעיד השוק ובהתאם הנתונים. מה שבטוח הוא שכל עליה בשוק המקומי מצריכה תנועה מכיוון וול סטריט כי אורגנית אין שום הצדקה לעליה מהצד הפונדמנטלי.
בשוק הסחורות ראינו הרבה עצבנות השבוע אבל ללא כיוון ברור. הזהב התרחק מעט מיעד חציית 1200 ועדין ברור למדי כי שבירת הנפט קרובה. זה הולך נמשך ונמתח בגלל נתוני מאקרו טובים בארה"ב כפי שנציין בהמשך אבל אם בעבר אלו הקפיצו את מחיר הזהב השחור כעת הם בסה"כ מספקים תמיכה. המצב בזהב מחייב דחיפה. מהלך חד בדמות ירידה של 1% שפשוט יגדיל את המחזורים במתכת שהולכים וקטנים בשבועות האחרונים הן בעליה והן בירידה. נדמה כי פעילות הציבור הולכת וגדלה ולפיכך הנהנה המרכזי הוא שוק המניות אליו מנותבים מרבית הכספים.
במקביל החלטת הריבית בארה"ב מדד המחירים לצרכן רשם בנובמבר עליה של 0.2%. מדובר על קצב שנתי של 1.7% והוא מצוין לוול סטריט: מספיק חיובי בצד הריאלי ועדין לא עוצמתי בכדי להעלות ריבית בצד המנייתי. הבעיה היא שמה שמתקיים מ 2008, קרי הכלכלה הריאלית מנותקת משוק ההון, מתקיים גם בחודש האחרון וכעת מכפיל הרווח טיפס ב 1.3. זו קפיצה חודשית דרמטית מבלי כמובן שהחברות עצמן הציגו דוחות כל שכן צפי הגדלת הכנסות. הכל נשען על הבטחות טראמפ אלא שבפועל יש כאן התכסות שורטיסטים שתורמת מעט, התחזקות הדולר שתורמת נקודתית לרווח החברות האמריקניות, ועוד כמה וכמה נתונים שדוחפים מעלה. רמת 2200 אינה יכולה להישמר רק על סמך אלו ולכן ההערכה היתה ונותרה חולשה קלה בימים הקרובים לכיוון 2200. פסיכולוגית, וכרגע זה האלמנט הדומיננטי בשל פעילות גברת סמית' שחזרה בחודש האחרון לשוק המניות, רמת 20,000 הנקודות בדאו מאוד קורצת ובהחלט יתכן ועוד תושג אבל ככל שהמדד יתקרב לרמה זו כך הויקס יטפס ויזמין תיקון אלים יותר.
וישנו גם עניין שוק החוב. עליה מרמת 2.45% ל 2.6% על אג"ח 10 שנים היא כבר הזמנה לרכישה. ההערכות הן כי סביב 2.75-2.8 כבר יווצר לחץ סקוויז גם בשל ירידה חדה בנזילות ובתשואה הנושקת ל 3% אין משקיע מוסדי של השנים האחרונות שלא יעדיף אפיק זה על פני המנייתי. זו לא שאלה של היעדר אלטרנטיבה אלא פשוט של תיקונים מתבקשים: אג"ח ארה"ב 10 שנים הוא עניין שלא ראינו עשור ושוק מניות בועתי בשיא כל הזמנים מזמין התיקון ההופכי. כדי שהשוק המנייתי יתקדם הוא חייב היפוך לכיוון 2.35 בשוק האגח ואז יוכל דאו להתקדם בביטחה ל 20K. עד אז, ויתכן גם בניתוק גמור מ s&p, היעד היה ונתר ירידה קלה לכיוון 2200 בשנה בה, למרבה ההזיה, וול סטריט חייבת את כל התשואה השנתית לטראמפ.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
