מחקר ראשון מסוגו הראה כי 10% מהסיוע מוקדש לקניית משקאות קלים וממותקים, "סובסידיה של מיליארדים לתעשייה"; הרשויות וארגוני רפואה דורשים לשנות את התוכנית

מה קונים בחנות המכולת משקי בית מעוטי הכנסה שזכאים לתלושי מזון? התשובה היתה עלומה עד כה ברובה. עתה, משרד החקלאות, שמפקח על תוכנית חלוקת תלושי מזון בהיקף של 74 מיליארד דולר שנקראת SNAP (Supplemental Nutrition Assistance Program –תוכנית סיוע לתזונה משלימה), פירסם דו"ח מפורט שמציץ לעגלת הקניות של הנזקקים.
הממצאים מראים כי הרכישה מספר אחת של משקי בית שמשתתפים ב-SNAP היא משקאות קלים (לפי ההגדרה האמריקאית - משקאות מוגזים), שכילו 5% מהכסף שהם הוציאו על מזון. משקאות ממותקים – שכוללים בנוסף למשקאות קלים עם סוכר גם מיצי פירות, משקאות אנרגיה ותה ממותק, היוו 10% מההוצאה על מזון. "במובן הזה SNAP הוא סובסידיה של מיליארדי דולרים לתעשיית המשקאות הקלים", אמרה מריון נסטלה, פרופסור לתזונה, לימודי מזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק. "זה די מזעזע".


הממשל הפדרלי מספק הטבות SNAP בהיקף שנתי של 74 מיליארד דולר לכ-23 מיליון משקי בית, רבים מהם מתחת לקו העוני. משק בית ממוצע מקבל 256 דולר לחודש בהטבות בתוכנית, כך ש-10% מכך משמשים לקניית 40 ליטר של סודה בטעם תפוז בחודש או 50 פחיות ספרייט.
במשך שנים דרשו עשרות ערים, מדינות וארגונים רפואיים שינוי בתוכנית SNAP, כדי לשפר את התזונה בקרב זכאים לתלושי מזון. הם קראו להגבלות על השימוש בתלושים כך שלא ניתן יהיה לרכוש בהם ג'אנק פוד או משקאות ממותקים.
אולם תעשיות המזון והמשקה הוציאו מיליוני דולרים כדי לבלום מהלכים כאלה. פפסיקו, למשל, הפעילה לוביסטים כדי למנוע מגבלות ב-2011-2013, לפי המרכז לפוליטיקה תגובתית – עמותה שעוקבת אחר השימוש בכספים במערכת הפוליטית. קוקה קולה, קראפט וארגון תעשיית הסוכר פעלו באופן דומה נגד הצעת חוק בפלורידה ב-2012 שנועדה לאסור על שימוש בתלושי מזון לקניית משקאות תוססים וג'אנק פוד. ב-2011 פעלו לובי של תעשיית החטיפים ולובי של תעשיית המשקאות הממותקים לבלום איסור דומה בניו יורק.


משרד החקלאות דחה לפיכך כל בקשה לשינוי, באומרו כי איסור סלקטיבי של מזונות מסוימים אינו הוגן כלפי הזכאים לתלושים ויוצר יותר מדי מעמסה בירוקרטית.
בהשוואה למשקי בית שאינם בתוכנית SNAP התקלה כי המשתמשים בתלושי מזון קנו יותר ג'אנק פוד ופחות ירקות. משקאות ממותקים, ממתקים, גלידה וחטיפי צ'יפס למיניהם נקנו במידה שווה על ידי שתי הקבוצות. חלב הוביל כמוצר הנרכש ביותר בקבוצה שאינה זכאית לתלושים.
"משקאות ממותקים הם רכישה שכל משקי הבית בארה"ב עושים", אמר תת השר למזון, תזונה ושירותי צרכנים במשרד החקלאות, קווין קונקנון. מסקנת משרד החקלאות מהמחקר היא שדפוסי הקנייה של משקי בית עם תלושי מזון דומים לאלה שבלעדיהם.
אולם אחרים טוענים כי הממצאים מטרידים ביותר. דיוויד לודוויג, מנהל המכון למניעת השמנת יתר בבי"ח לילדים בבוסטון אמר כי מטרת SNAP היא להגן על בריאותה ומיטביותה של האומה, ולא להבטיח שיש לעניים גישה למשקאות ממותקים. תוכניות אחרות, כמו WIC (תוכנית מיוחדת לתזונה משלימה לנשים, תינוקות וילדים) ותוכנית ארוחות הצהרים בבתי הספר, כוללות מגבלות מחמירות. מדיקייר, תוכנית ביטוח הבריאות הממלכתי למעוטי יכולת לא מממנת פרוצדורות רפואיות מזיקות, מיותרות או לא אפקטיביות. באותו אופן צריך להגביל את SNAP, אמר לודוויג. "אף אחד לא טוען שעניים לא צריכים לבחור מה הם רוצים לאכול, אבל לא צריך להשתמש בכספי הממשלה כדי לשלם על מזון שידוע שהוא פוגע בבריאות הציבור".
הדו"ח התבסס על מידע מרשת מזון ארצית ששמה לא נאמר, שסיפקה למשרד החקלאות דו"חות חודשיים של פריטי המזון שנקנו ב-2011 על ידי יותר מ-26 מיליון משקי בית, כשלושה מיליון מהם מקבלי תלושי מזון. אחת המגבלות של המחקר היא שלא ניתן לדעת אם משקי הבית שזכאים לתלושים השתמשו בתלושים עצמם או בכסף משלהם כדי לשלם.
חלב, גבינה, צ'יפס, בשר בקר, דגני בוקר ולחם אפוי היו הפריטים הפופולריים ביותר לכל משקי הבית אחרי משקאות ממותקים. כמו כן נקנו כמויות גדולות של קינוחים, חטיפים מלוחים, ממתקים וג'אנק פוד לסוגיו. משקי בית עם תלושי מזון הוציאו מעט פחות כסף על מזון מזין, כולל פירות וירקות, קטניות, ביצים, אגוזים וזרעים.
40% מהוצאות משקי הבית בתוכנית SNAP היו על פריטים בסיסים: בשר, פירות, ירקות, חלב, ביצים ולחם. 40% נוספים הוקדשו ל"דגני בוקר, מזון מוכן, מוצרי חלב, אורז וקטניות". 20% הושקעו בג'אנק פוד.

TheMarker