השבוע החולף היה בסימן דשדוש מוחלט כשהשוק ממאן להתרגש מהחוזים פעם הירוקים ופעם האדומים. באופן מסורתי החודשים יולי ואוגוסט הם חודשים באפס תנועה ולכן הדבר אינו חריג או מפתיע, כשהדרמה האמיתית רובה ככולה התרכזה בשוק האג"ח.
ירידה של 3% באגח הקונצרני, ללא תיקון ועל פני פרק זמן קצר של שבועיים, מאותתת על שינוי מגמה. כבר היינו לא פעם בתיקונים במה שאנו מכנים "הבועה הגדולה בת"א" אלא שהעוצמה הפעם היא חריגה. זה לא אומר נפילה מהירה ובינתיים גם לא תיקון שלהערכתנו שווה סביבות ה 15% בקלות, ומחיקת חלק מהאגרות. זה כן אומר תחילתה של מגמה שלילית עקבית בתורה תנגוס בקרנות המעורבות וזה למעשה כל הסיפור: בשבוע החולף נפדו 670 מליון ₪ מהקרנות המסורתיות כשהסיבה היחידה היא כמובן האפיק הקונצרני. בגין סיבה זו השוק בכללותו (מניות) מתקשה להתקדם וזו גם הסיבה שעם כניסת הקרנות אנו רואים נסיגה קלה במעוף.

מבחינת שחקני המעוף זו הסיבה המרכזית להמתין, מעבר לעובדה שטרם נרכשה כמות נכס בסיס מספקת. אנו לא רואים כיצד ת"א משלימה הפער מניו יורק וכרגע מתמקדים רק באפק הקונצרני. ירידה של תלבונד 20 מתחת ל 340 שווה מעוף ב 1520 בגלל פעילות הקרנות ולכן הציפייה לתשואת חסר הולכת וגדלה. הדבר בולט היום (ראשון) לאחר יומיים של זינוק אמריקני שאינם מתורגמים לעליה בת"א ואם ננכה השפעת הדואליות בהובלת אופקו אזי בכלל אנו במצב של אפס תנועה.
המעניין הוא שמגמת ההתעלמות בניו יורק ממשיכה ביתר שאת. המחזורים אולי קטנים כמעט מדי שבוע אבל מגמת הדשדוש יציבה ובולטת ואין זה משנה כלל עבור המשקיעים שהעברנו הילוך במלחמת הסחר. הבועה בטכנולוגיות היא לא רק בדמות שיאים חדשים בנסד"ק אחת למספר ימים כי אם בקפיצה של 15% מבלי שאף אחת (!) מהחברות המובילות המרכיבות את המדד סיפקה איזושהי אינדיקציה מפתיעה לחיוב ובכלל. ההיפך הוא הנכון, ויותר ויותר תאגידים נוקטים עמדה כנגד טראמפ ומהלכי הממשל אלא שבשטח המשקיעים שולחים המניות אל על גם אם שורת הרווח הולכת ונשחקת.
במידה מסוימת החולשה של הדולר עזרה נקודתית השבוע למשקיעים האמריקנים. אלו הניחו כי עלינו על דרך חד-סטרית אבל המטבע ביצע פרסה קלה, גם מול השקל כמובן, ונחלש במקצת. זה לא מספיק בשביל לשנות את עקום הריבית שעדין מניחה 3 העלאות אבל זה כן מאושש אפשרות לשיפור יחסי בדוחות הרבעון הקרובים ביחס לצפי. איך שלא נהפוך בדבר עדין מדובר על עניין זמני, ולכן הצפי נותר בעינו עם עליה לכיוון 3.7 ₪/דולר.

כך או כך הכסף החכם ממשיך לצאת החוצה וכאן זו כבר בהלה. מתחילת השנה, עפ"י דוח הבורסה שהתפרסם בשבוע החולף, מימשו בעלי עניין למעלה מ 5 מיליארד ₪. זה לא מפתיע כי גם ב 2017 היו מימושים ואף בהיקף דומה אלא שכעת קצב המימושים הוא כפול שכן מדובר בחציון, ולכן המתמטיקה היא פשוטה = מימוש של בעלי עניין לא הוביל לירידה בשוק אלא ליציבות ואף עליה זניחה בשל כניסה של הציבור, אם דרך קרנות ואם דרך האפיקים הפנסיוניים. בשני המקרים מדובר על "ידיים חלשות" ולכן שוב הרגישות המקומית גבוהה מהרגישות העולמית. ירידה אלימה בניו יורק אינה על הפרק אבל 2-3% הם אפילו לא בגדר תיקון ואילו בת"א מהלך שכזה בניו יורק יוביל כבר לשבירת 1500.
באופן פחות אך עדין בולט המצב באירופה מזכיר את זה הישראלי. יורדים עם החוזים וניו יורק אך לא מתקנים עת הנסד"ק קובע שיאים חדשים. דוקא חולשת היורו צפויה היתה לספק תמיכה מסוימת אך משזה לא קורה קשה להתעלם מכך שהקונצרני משלים שבוע נוסף של עלית תשואה ולמעשה להוציא שבוע בודד מתחילת השנה, מדובר על מגמה עקבית. זאת ועוד, הסטת הכסף מכיוון היבשת הישנה לארה"ב הולכת וצוברת תאוצה: בחודש יוני הנחשב למתון יחסית מבחינת מחזורים ועניין, היתה קפיצה של 15% בסך ההשקעות בארה"ב ביחס לזה המקומי. מהלך דומה נרשם באסיה עם עליה של 9% ובעוד בניו יורק אנו יכולים למצוא "אשמים" ברמת המחירים הגבוהה המצב באירופה ואסיה בהחלט מדאיג.
אם שנחאי רושמת שפל של שנתיים 0 בזמן שניו יורק בשיא חדש קל להבין את הנהירה מאסיה החוצה. בהערכה גסה, הממשל היפני מיצה את אפשרויות הפעולה שלו וללא יפן אין משמעות אמיתית לאסיה כהשקעה. האטרקטיביות של השווקים המתעוררים בכלל בעת האחרונה אינה מצדיקה השקעה מעבר לים, ולכן הסטת הכספים מספקת כרית רכה לכל נפילה בניו יורק ונכון הדבר גם ביחס ליולי בכללותו.

הקפיצה האחרונה לסביבות 2750 אינה מוצדקת ולהערכתנו לא תחזיק מעמד. מלחמת הסחר היא ענין נפיץ למדי, ובהתחשב בעובדה שטראמפ נכשל בכל הסיפור הצפון קוריאני קרוב לודאי שהוא יעלה את מפלס המליטנטיות בעת הקרובה. וול סטריט אינה מקבלת את היציבות המדינית לה היא זקוקה בכדי להתקדם. נשיאים בעבר תמיד ניתקו עצמם משוק ההון והתיחסו באופן מינורי, אם בכלל לביצועי המדדים. טראמפ עצמו ער לשוק, זוקף הקפיצה לזכותו ובאופן פרדוקסלי הוא הגורם המונע קפיצה של ממש. עליה להבדיל מקפיצה אף היא לטעמנו אינה על הפרק בשל מחירי הנפט שמריצים את האינפלציה מעלה אך כאמור תרחיש נפילה אינו על הפרק בשל הסיבות שהוזכרו לעיל ובסה"כ הצפי הינו להמשך דשדוש בטווח 2700-2750.

מניות ומגזרים
אלקטרה צריכה – אחרי שנה רציפה של ירידות המחיר כעת מגלם פחות או יותר כל תרחיש שלילי, הגיוני או מופרך. זה לא אומר שמחר תסתיים מגמת כה דומיננטית אבל כן בטווח הבינוני – ארוך כבר יש מקום לקפיצה במחיר המניה בשיעור דו-ספרתי לכל הפחות.

  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.


שבוע טוב ומוצלח !