רקע
המהפכה הטכנולוגית המשפיעה על כל תחומי החיים, הביאה לשינויים במגוון תעשיות ואף יצרה תעשיות חדשות שלא היו קיימות לולא אותם חידושים טכנולוגיים השוטפים את חיינו. אחת הבולטות שבהן, בעיקר בעשור האחרון, היא תעשיית הפינטק.
טכנולוגיה ופיננסיים הם שניים מהתחומים היותר רחבים, גדולים וחשובים ביותר בכלכלות המפותחות של ימינו ועל כן, החיבור של השניים הפך לחיבור מנצח ואטרקטיבי ביותר בעיניי המשקיעים.
כאמור, המציאות של ימינו, בה קטר הצמיחה הגלובלי מונע על ידי עולם הטכנולוגיה, יצרה מצב בו אפילו התעשייה השמרנית והממוסדת ביותר – הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח), נפתחה לחדשנות הטכנולוגית הכל כך דומיננטית, וכך נולדה לה תעשייה חדשה; הפינטק (Fin-Tech).
הגופים הפיננסיים המוכרים, כגון בתי ההשקעות, הבנקים, חברות הביטוח, חברות המרת הכספים, חברות מסחר דיגיטלי ועוד – נחשפו לתחרות אמתית רק עם בואן של חברות הפינטק, ובכך הביאו בשורה עצומה ופוטנציאל אדיר עבור הצרכנים, היזמים וכן, גם עבור המשקיעים.
מהפכה תעשייתית - סקטוריאלית
פעילותן של מרבית של החברות בתחום מתרכזת במתן שירותים פיננסיים לגופים מוסדיים, עסקיים ואף למגזר הפרטי. חברות הפינטק נמצאות כמעט בכל תחום מסחרי, החל מבנקאות דיגיטלית, ביטוח, פלטפורמות לסליקת תשלומים, מידע פיננסי, מסחר במט"ח, ואף הנפקת מטבעות דיגיטליים שימושיים בתעשיית הבלוקצ'יין. במילים אחרות, כמעט כל התעסקות המערבת מסחר מכל סוג שהוא, אם זה מוצרי צריכה, ניירות ערך, העברות בנקאיות, מנוהלת או צפויה בעתיד להיות מונעת על ידי פלטפורמות אותן מפתחות ומייצרות חברות הפינטק.
בתחילה הגופים הפיננסיים המוסדיים, הגדולים והמוכרים סבלו מאיזשהו 'ריחוק' מהצרכנים שלהם, כיוון שהם לא ידעו לעשות את ההתאמות הנדרשות על מנת להיות נוחים ונגישים יותר, ובעצם לקחת חלק מהמהפכה הדיגיטלית שכמעט ולא פסחה על אף תחום. אותו 'הוואקום' שנוצר, הוביל לתנופה ביצירתן של הרבה חברות חדשניות וחברות הזנק שביקשו לחולל מהפכה בתחום.
עם כניסתם של החברות החדשות לשווקים, נראה היה כי הצורך בשיתוף פעולה רגולטורי הדוק עשוי לאיים על התפתחות סקטור הפינטק, אבל כוחות השוק וכאמור, רצונם של הצרכנים ב'מוצרים תחליפיים' לבנקים, חברות הביטוח, חברות המסחר המקוון ועוד, הוא זה שלבסוף התווה את התנהלות המדינות, בעיקר אלה המפותחות והביא לשיתוף פעולה עם החברות, היזמים והרעיונות החדשים.
כיום, כלל הגופים, גם הבנקים וחברות הביטוח הגדולות, מבינים את המגמה ומובילים גם הם שינויים ארגוניים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים, החל מפלטפורמות שירותים דיגיטליות ועד לניהול פנסיוני דיגיטלי.
חברות הפינטק מתחלקות למספר תתי קטגוריות, ובהן; שירותי מחשוב הניתנים למוסדות פיננסיים, חברות סליקה, חברות צריכה מקוונת, חברות תוכנה, חברות שירותי תוכנה, חברות מסחר בשוק ההון, חברות שירותים פיננסיים, חברות להלוואות למגזר הפרטי ועוד. הרשימה עוד ארוכה, אבל הנקודה החשובה היא הפוטנציאל הגלום בתעשייה כולה, דבר הבא לידי ביטוי בנתוני צמיחה מרשימים.
חברות ענק – יציבות וצמיחה
תעשיית הפינטק היא אמנם צעירה יחסית לתעשיות טכנולוגיות אחרות, אבל זה לא מונע ממנה להיות מהגדולות שבהן, ובעיקר מהמסוקרות ביותר בקהילת המשקיעים. אם בשנים האחרונות התרגלנו שתעשיית הטכנולוגיה עם דגש על מוצרי המובייל הובילה את תיקי הנכסים הטכנולוגיים של קרנות ההשקעה הגדולות בעולם, נראה כי מתחולל שינוי מגמתי וחלקן של חברות הפינטק עולה בהדרגה. בשונה מתחומים אחרים, חברות פינטק חדשות אינן מוגדרות כעוד 'תוסף' או שדרוג חדשני למחשב או למובייל, אלא כיוצרות מהפכות של ממש, עד כדי שינויים בתרבויות הצריכה, החיסכון, והגישה הכלכלית בכלל.
במה דברים אמורים? חברת פייפל (PayPal) למשל, הביאה לעולם את היכולת לבצע העברות כספים מאובטחות גם לצרכן הקצה, דבר שהשפיע רבות הן על השימוש באמצעי הטרנזקציות המוכרות (בעיקר בנקים וחברות אשראי) והן על פלטפורמות המסחר, להן נפתח פלח שוק חדש, הצרכנים הפרטיים. המנעד הרחב של המשתמשים (סוחרים, קמעונאים, צרכנים) בPayPal - כל כך גדול, עד ששווי השוק של החברה הגיע לכ- 100 מיליארד דולר. סכום אדיר בכל קנה מידה, אך המשמעות העסקית היותר מרשימה של החברה, היא הצורך הכמעט בסיסי שיש לכל גוף צרכני, קמעונאי, בנקאי ובפרט שמעורב בהליך העברת כספים להשתמש בשירותיה. יתרה מכך, השפעתה של PayPal על צמיחתן של ענקיות מסחר כמו Amazon ו- Ebay היא עצומה, שהרי הם הלקוחות העיקריים שלה.
בלוקצ'יין ומטבעות ווירטואליים (ICO)
תחום נוסף שעלה לכותרות בחודשים האחרונים הוא תעשיית הבלוקצ'יין. אם דיברנו על מהפכות, נראה כי אין ולא יכולה להיות בשורה דרמטית יותר בעולם הפיננסים מאשר תחליף אפשרי לבנקים, או לפחות לחלק מהפעילות הממוסדת והמוכרת שאנחנו מכירים, תיאור העונה לאספירציות המוצהרות של חברות הבלוקצ'יין. בשונה ממטבעות הקריפטו המהווים תחליף ווירטואלי לכסף הפיזי אליו אנו רגילים, בלוקצ'יין הינה טכנולוגיה באמצעותה ניתן להעביר כספים בצורה מאובטחת וחסויה לכל מקום, בכל זמן לצד יתרונות ייחודיים עבור הצרכן. עניין המשקיעים בחברות הבלוקצ'יין הוא עצום. אם בשנת 2016 הושקעו בחברות הזנק מהתחום כ- 580 מיליון $, בשנה שלאחריה עלה היקף ההשקעות לכ- 950 מיליון $ ואילו רק בחודשיים הראשונים של השנה הנוכחית הגיע סכום זה לכ- 150 מיליון$. נכון, סימן השאלה הגדול עדיין טמון בהחלטות ובקואופרטיביות הרגולטורית שתצטרך להיות על מנת להנגיש את חברות הבלוקצ'יין לצרכנים, אך נראה כי שום דבר לא יוכל באמת למנוע ולהפסיק את הפעילות שלהן, ולכן אנחנו צפויים לראות שיתופי פעולה ממוסדים בין הרגולטורים לבין הגופים בתעשייה.
מסחר מקוון בני"ע, הלוואות חוץ בנקאיות, גיוסי חוב, שיתוף מידע
קטגוריה נוספת שצצה בשנים האחרונות היא זו המתעסקת בסחר בינלאומי בשווקי המניות, הסחורות, המט"ח וכו'. כאן, ניתן לראות שימוש בתת סקטור טכנולוגי אחר, ה- Data Information, בעזרתו ניתן לייצר מידע מהמבוסס על אינסוף נתונים וניתוח של אותם הנתונים למטרות מסחר, ניתוח והתקשרות בין סוחרים שונים ברחבי העולם, יזמים, חברות הזנק ומשקיעים. חברה בולטת בתחום היא חברת Intercontinental Exchange העוסקת בחיבור בין משקיעים, מידע, חדשנות, פלטפורמות מסחר, ניהול סיכונים וגיוסי חוב.
בראייה סקטוריאלית כללית, סך ההשקעות בתעשיית הפינטק בשלוש השנים האחרונות הגיע לכ- 122 מיליארד $. לשם השוואה, בשנת 2014 עמד היקף ההשקעות הגלובאלי על 12 מיליארד $, בשנה שאחריה הוא עלה לכ- 19 מיליארד וכאמור, בשלוש השנים האחרונות עמד הסכום על למעלה מ- 40 מיליארד $ בממוצע בשנה.
ארה"ב היא המובילה עם כ- 50% מהיקף ההשקעות, אסיה מיד אחריה עם כ- 26% ואירופה עם כ- 20%. ישראל אמנם אינה שחקן בולט בתחום, אך היא בהחלט חממה בולטת עבור מחלקות המחקר והפיתוח של גופים גדולים כדוגמת PayPal, City Bank ועוד.
שוק ההון ודרכי החשיפה לתעשיית הפינטק
למרות היותו צעיר יחסית, מדד הפינטק מציג ביצועים נאים הן באופן אבסולוטי והן ביחס למדדי הייחוס שלו, מדד הטכנולוגיה, הנאסד"ק או ה- S&P 500. מתחילת השנה עלה המדד בכ- 15%, ואילו בשנה האחרונה הוא כבר השיג כ- 36%.
כאמור, שלוש השנים האחרונות היו מצוינות עבור חברות הפינטק, הן מבחינת היקפי הגיוסים ועניין המשקיעים להם הם זכו והן מבחינת הביצועים העסקיים שלהם. על היות חלק מהן חברות 'צעירות', השוק אליו הן פונות הוא ותיק, ממוסד ובשל למוצרי הפינטק החדשים. לכן, ניתן לראות כי גם ביחס למדדי הטכנולוגיה הרחבים בארה"ב, הציג המדד ביצועים מרשימים ביותר ובעצם היה מהמובילים של סקטור הטכנולוגיה הכללי.
השנה האחרונה הייתה שנת השיא של החברות במדד הפינטק, שנה שבה גדל משמעותית הפער בתשואות ממדדי הטכנולוגיה הרחבים. כלומר, פוטנציאל הצמיחה האדיר של תעשיית הפינטק מתחיל לבוא לידי מימוש, אך נראה רחוק מסיום.
תיאור המדד
מדד Nasdaq Financial Technology הינו מדד הכולל את חברות הפינטק הגדולות ביותר שבבורסה בארה"ב. במדד נכללות חברות אשר עיסוקן הוא מתחום הפיננסיים והשירותים. המדד הינו מסוג משקל שווה, כשלא תיתכן השפעה דומיננטית של מניה ספציפית על המדד. המדד כולל 49 חברות (נכון ליום 21/5/201. משקולות והרכב המדד מתעדכנים אחת לרבעון.
תנאי כניסה למדד
נסחרת בבורסת ה- Nasdaq או Nyse.
שווי שוק מינימאלי למניה של 500 מיליון $.
מסחר יומי של 150,000 מניות ביום בממוצע במהלך החודש האחרון.
מניות 'צפות' בשיעור של 20% מסך מניות החברה.
תכלית תעודות סל
הגב עם ציטוט