השבוע החולף היה יציב כשאל מול עליות קלות מעבר לים מתייצבים שחקני המעוף ומושכים מעט מטה. אלה מכאן ואלה משם ובסופו של דבר כל עוד הארביטראז' אינו חיובי מובהק ו/או ארה"ב רושמת זינוק המהלך השלילי גובר גם אם באופן מתון. יש לזכור כי שחקני המעוף עודם רחוקים מטווח פקיעה אופטימאלי (אי שם ב 1530) ואע"פ שפקיעה ברמת 1540 היא נוחה למדי עדין אין מדובר ברווח המיוחל.
חום יולי – אוגוסט מורגש היטב בשוק המקומי וקשה לומר שישנם אילו שהם עניינים בוערים על הפרק. המצב הבטחוני חסר משמעותי והידיעה "המרעישה" של השבוע היתה החלטת בנק ישראל – לא בעצם הותרת הריבית על כנה, כי אם בהודעה כי הריבית צפויה לעלות עד סוף השנה ב 0.25%. את זאת הערכנו בסקירות השבועיות עוד לפני שלושה חודשים לאחר העלאה ראשונה של הפד, והשוק יישר איתנו קו לפני כחודש לערך. מכאן שלהודעת בנק ישראל אין כל משמעות אבל כה מפחדים בבנק מהצל של עצמם עד כי לצד ההודעה המתבקשת הבהירו בבנק כי ב 2019 צפויה רק העלאה אחת נוספת. אם שמים הודעת הבנק אל מול הודעת הפד, ואם באמת מאמינים לבנק ישראל (ואנחנו לא) אזי צפוי להיפתח פער של כ 3% בין הריביות. זה מצב בלתי אפשרי מול אירופה כל שכן מול ישראל המושקעת בדולר ולכן מצב זה בלתי אפשרי. בבנק ישראל יכולים לייחל לרגיעה אינפלציונית בארה"ב אבל מעבר לזה דבר לא תלוי בהם בהחלטת הריבית.
וכאן דוקא ישנן חדשות חיוביות מכיוון שוק הסחורות. הירידה של הנפט לכיוון 68 $/חבית שוות ערך לפגיעה של 0.2% בקצב האינפלציה החודשי. זה לא הרבה כי ארה"ב רותחת אבל זה מספיק בשביל לא לקחת החלטת ריבית חיובית במועד הקרוב. תחת הנחתנו כי הכיוון בשלב ראשון הוא 65$ אזי בהחלט ניתן להניח כי תתרחש רגיעה באינפלציה האמריקנית וזו למעשה גם הנחת השוק האמריקני כפי שהיא באה לידי ביטוי ישיר בעקום האגח הממשלתי, וכפי שהיא באה לידי ביטוי עקיף בשמירה על רמת המחיר הגבוהה של המניות.
בזהב הדברים מורכבים הרבה יותר. אם רואים בזהב מפלט מסוים אזי רמתו הנוכחית הנמוכה היא בין אדישות לכל תרחיש שלילי לבין אופוריה מוחלטת בשווקים. קשה להתווכח עם עובדות – מתחילת השנה לא ראינו בדל מהלך שלילי (באחוזים) ולכן הצורך בביטוח פוחת. העניין הוא שבמבט קדימה תמיד השווקים פסימיים והדבר בא לידי ביטוי במחיר המתכת אבל הפעם בתנודתיות נמוכה למדי. הנגזרת היא שפוטנציאל הזינוק מעלה לכיוון 1300 במהלך חד מאוד נמוך. אנו מעריכים עליה אך לא בגאפ ואם נתרגם הדבר לשוק המניות האמריקני אזי המשמעות היא סבירות מאוד נמוכה לגאפ שלילי דרמטי.
הסיפור השבוע לא היה באירופה המנומנמת כי אם באסיה וליתר דיוק בסין. לאחר תקופה קשה בכלכלה ובבורסה הסינית השיק הבנק המרכזי במדינה תכנית רכישות חדשה. זו לא ממש היתה בחירה כי אם כורח המציאות לאור הזינוק בתשואות האגח אבל שתי שאלות חשובות צריך כעת לשאול המשקיע הממוצע. הראשונה, מה הטעם בכלל להשקיע בסין לאור העובדה כי 63% ממניות ההאנג-סאנג מוגדרות כעסק חי? אלו מספרים מופרכים, לא הגיוניים ממש ולכן בריחת ההון מסין רק תלך ותצבור תאוצה ולמעשה אין מה לחפש בשנחאי. השאלה השניה כבר מורכבת יותר – איך יתכן שהענק מהמזרח מתפרק לחלוטין ואין כל השפעה על המערב בכלל וארה"ב בפרט? כאן כבר אין תשובה הגיונית לסיפור, ונכון שתשואות המזרח הסטורית לא ממש השפיעו אל השוק האמריקני אבל הדבר משליך ישירות על הצמיחה העולמית. קשה לבוא לסינים בטענות שכן הם ראו איך תכנית רכישות באירופה דוחה הקץ, ועדין אם יש משהו שלילי על הפרק, אירוע אחד שיכול להתלקח היינו שמים יהבנו על המצב בסין.
העלאת הריבית בארה"ב, העניין אליו נושאים המשקיעים מבט, היא עניין משמעותי אבל לא כזה היכול לייצר לחץ בטווח קצר. הוא יכול למנוע מארה"ב להתקדם אבל הקצב כה איטי ורמת הבסיס כה נמוכה, עד כי גם אם נניח עוד העלאה של מחצית האחוז עד סוף השנה הרי שזה לא מה שיפגע בשוק ויפילו. הפד מגיב לאט וזה ברור: קצב עליה של 2.9% מוציא את הפד מהטווח העליון אותו הציב (2%) אבל אין בזה להוביל לדרמה. כנ"ל ביחס למלחמת הסחר שאיכשהו נספגת בשוק, ותשואת האגח שירדה מ 3%. יש כאן סטטוס קוו שמוצא ביטויו היטב בסטיה הנוכחית ברמת 13%. בהערכה גסה תנועה של עד 0.35% לכיוון וגבוה – נמוך יומי של לא יותר מ 0.5% ובמצב דברים זה באמת שאין משמעות אם המדד יסיים בעליה או בירידה בשיעור זה ברמה השבועית.
מניות ומגזרים
- לאור הדשדוש בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע מוצלח !
הגב עם ציטוט
