השבוע החולף היה בסימן חיובי כשאנו למעשה מנסים להדביק הפער מהעליות בניו יורק. אם בסקירה האחרונה ציינו כי למרות כל רעשי הרקע טראמפ נצח ובגדול את פאואל / הפד, כעת כבר ברור כי מדובר בנוק אאוט מוחץ. כמעט מדי יום מבהירים בכירי הפד עד כמה כל שהעריכו מלפני חודש בלבד בטל – משלוש העלאות עברנו לשתיים וכיום אנו על 0; מנתונים מעודדים הדוחפים האינפלציה לנסיגה היכולה להוביל אף להיפוך מגמה; ובגדול כל מה שצריך כדי שניו יורק תמשיך לזנק מעלה.
בכדי לקבל פרופורציה עד כמה סיבוב הפרסה הזה אינו מובן מאליו די להביט בדולר. אין תקדים, ואין מדובר בהגזמה, למעבר בשבועיים מצפי לשלוש העלאות ריבית לכדי 0. זה כמובן מזניק את השוק אבל במקביל מרסק את המטבע שרשם נפילה של 4% והצלילה עודנה רחוקה מסיום. זה משרת את ארה"ב בטווח הקצר, ובודאי שצפוי היפוך בבינוני – ארוך אבל זוהי שוב דחית הקץ. פד שכבר עלה על דרך המלך ליציאה מאינספור הקלות כמותיות התקפל וכעת ירידה חדה אינה על הפרק בטווח המיידי. אין זה ענין מובן מאליו לאור הנפילה שחווינו בדצמבר והצפי להמשך הדרדרות אבל כאמור בטווח המיידי ההשפעה ברורה על המשקיעים, ואלו בצדק אינם רואים כל תרחיש שלילי.
ניתן וצריך לתהות גם ביחס להמשך – למעשה כל עוד טראמפ נשיא ארה"ב שקשר גורלו בגורל הבורסה הכיצד יכולה להתפתח מפולת? ההגדרה לא נבחרה כלאחר יד שכן ירידות פה ושם אפשריות ואף אלימות למדי אבל מפולת אמיתית אינה אפשרית – אם ככה התקפל הפד ב 10% סביר להניח שב 15% נשמע כבר קולות QE למיניהם. זה הגורם המרכזי לדחיפה מעלה של המדדים ולכן אי אפשר להטיל בו ספק. אמנם אנו רואים כי מוסדיים אינם מצטרפים לחגיגה, לא בת"א ולא בניו יורק, אבל זה נכון רק לשוק המניות.
בשוק הקונצרני התמונה שונה. מרגע שהובהר כי הריבית לא תעלה במהלך 2019, מייד הופנה כל ההון הנזיל לטובת האפיק הממשלתי והקונצרני ובחודש בודד קבלנו שיאים של אופוריה שלא היו כאן מזה עשורים: שפל תלת שנתי בתשואת אגל ארה"ב, שיא במדדי התלבונד המקומיים, המרווח הנמוך אי פעם בין ממשלתי וקונצרני ועוד שלל שיאים שבד"כ מאפיינים תקופות שיא במשק. בין אלו ובין הכלכלה אין דבר וחצי דבר. לא משנה אם מדובר באפל או בחברת נדלן מקומית בסופו של דבר באופן גורף חלה האטה בכלכלה העולמית. מאידך, מבחינת המשקיעים זה לא באמת מעניין כי כאמור ישנה מעין גישת "טראמפ יסדר" ולפחות עד תום הרבעון הנוכחי אי אפשר למצוא סדקים בה.
כשזה הסנטימנט הכללי קל להבין את גיוסי הקרנות בינואר. זה לא רק הריבאונד אלא בהחלט האוירה לפיה מי שיצא הפסיד וזהו רק עוד באמפר בגל העליות האינסופי של העשור האחרון. זה לא המצב ועדין אנו בדעה כי שיאים חדשים אין באופק אבל זו לבטח לא מגמה שלילית או כל מיני הגדרת תיקון למגמה רחבה יותר.
בתווך נמצאים שחקני המעוף שמנסים למצוא נקודה נוחה להשלים בה את מלאכת הכתיבה. זה החל ב 1490 וכעת סביבות 1520 וכשיש פיזור כה רחב כבר אין טעם לכתוב כי ממילא הסבירות לתנועה הופכית בחודש קצר נמוכה. אנו מניחים כי תיקון יגיע אך כאמור אינו צפוי להיות דרמטי ובסטית התקן הנוכחית זה בעיקר מלמד על חוסר כדאיות להרבות בכתיבות. ללא מטרית הפרמיה והסטיה החשיפה כרגע לשוק העומדת על 50% אינה צפויה לגדול ולכן שוק הנגזרים אינו צפוי לייצר החודש לונג/שורט סקוויז באף תרחיש.
ברקע לנעשה בארה"ב החששות באירופה מתמקדים בברקזיט. מכותרות אימה על התיקרות עצומה בפתח וכלה בתיקונים להסכם, האירופאים מפספסים את העיקר – יוון ואיטליה נכנסו רשמית למיתון ברבעון האחרון עפ"י הדגימות הרשמיות השבוע. אם למישהו יש דזה-וו זה לא מקרי שכן עבור איטליה זוהי הפעם השלישית ועבור יוון מי סופר אבל יש בכך ללמד שבעוד שהפד בארה"ב מצליח לאושש את הכלכלה האמריקנית הבנק המרכזי באירופה כושל בכך פעם אחר פעם. בניגוד לסיבובים קודמים גרמניה, ואנו מדגישים זאת כל העת, רגישה להחריד וכהוכחה המכירות הקמעונאיות שרשמו בדצמבר הנפילה החדה מזה 11 שנים.
וזו גם הסיבה מדוע הדולר צפוי להתאושש, וניו יורק היתה ונותרה מבחינתנו תשואת יתר: הכל עניין השוואתי. משקיע באירופה רואה את יוון ואיטליה ועוד רגע צרפת במיתון, את אגח הבנקים ביבשת ואת התשואה הממשלתית שעולה 10 חודשים ברציפות ומבין שאין לו כל אפשרות השקעה אחרת מלבד להסיט הכסף לארה"ב. במידה פחות עניין זה נכון גם עבור אסיה ורק בישראל המוסדיים מתעקשים להקטין חשיפה באופן איטי להחריד (1.1% בשנה).
מניות ומגזרים
המלט – המלצת קניה ! הרבה תנודתיות במניה שבעיקרה היא תחלופת ידיים: ציבור שמאס באי התשואה יוצא ומוסדיים קונים. לתוך גל הירידה האחרון המחיר כעת נוח למדי ומשקף דיסקאונ של 9-14% ולכן בהחלט יש מקום לרכישה.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
