מאז הסקירה האחרונה נדמה כי חולשת המעוף אותה זיהינו הפכה לעניין ידוע לכל ולתשואת חסר מביכה במיוחד. אם לרוב "מואשמים" שחקני המעוף בלפיתת השוק בטווח קצר הרי שהפעם לא רק שהכותבים עוד רחוקים מפקיעה ואינם מעורבים אלא אפילו עונת הבחירות לא הצליחה להזיז במאום השוק התקוע.
ניתן להניח כי קצב הטיפוס מעבר לים, ואנו מעריכים כי זה עוד ימשך מעט, יואט לאור אויר הפסגות אלו נסקו המדדים. במצב דברים זה וללא ארביטראז דרמטי המעוף לא יתקדם, יתכן אף יסוג. במלים פשוטות כל אסטרטגיה שאינה מבוססת על שחיקה / ירידה מתונה, דינה להיכשל לא משום הסנטימנט הכללי אלא בשל היעדר פוטנציאל ממשי לעליה רצינית. אי שם בסביבות 1580 נראה שוב התנגדות, תימצא הסיבה בדיעבד לירידה וחוזר חלילה.
ביחס לבחירות, במידה רבה ניתן לומר כי נוצר תקדים: אפס השפעה על שוק המניות בבחינת לא מעניין מי יהיה רוה"מ, שר האוצר ובכלל. עניין זה הוא חלק ממגמה ארוכת טווח של התעלמות (כמעט) מהכל לרבות מבצעים צבאיים וכן הלאה אבל הפעם הסוחרים מפגינים בטחון בכך שלא תהא טלטלה. מפתה לומר כי נצחון של גנץ, ואפילו של גוש השמאל, יטלטל המדדים ביום המחרת אבל גם בתרחיש זה איננו רואים באמת דרמה – בסופו של דבר עבור שוק ההון שתי האפשרויות דומות למדי, ויתרה מכך עם שרי אוצר שכבר עשו התפקיד בעבר (כחלון? גנץ?) ולכן באמת שאין כאן סיפור של ממש, כל שכן אם גוש הימים ינצח בפער ניכר.
במצב דברים זה בו אין משמעות לנאמר, אין זה מפתיע שנגיד בנק ישראל נאלם כלא היה. זה המקום להכין את הקרקע לקראת ויתורי עתק אך הנגיד (שוב ושוב ושוב) שותק ואינו מגיב. מה כן היה לנו השבוע מבנק ישראל? דוח שנתי של בנק ישראל בו ציין הוא כי ישנה התיצבות במחירי הדיור ואף נסיגה קלה. איכשהו איש לא שאל מאין הנתונים – עיון קצר בדוח השנתי מגלה כי הם מתבססים על נתוני הלמ"ס שאותם כינה הבנק לא פעם שגויים ואף מוטים מטה באופן עקבי. זה פחות או יותר התרומה של בנק ישראל כלכלה המקומית – דוח שנתי שגם הוא שגוי מיסודו וועדה המתכנסת פעם בחודשיים לערך בכי להחליט שלא להחליט. במצב דברים זה אין סיבה למשקיעים להתמקד בשוק המקומי – הפד מבטיח הורדת ריבית אגרסיבית בסממן שלילי ראשון; ה ECB ידפיס עצמו לדעת; בבנק ישראל יחשבו מה לעשות במשך מספר שנים עד שהמשבר כבר לא יהיה רלונטי.
וזהו עניין קריטי לנקודה הבאה – שבירת רמת 3.6 ₪/ דולר. פתאום רמת 3.58 היא כבר איננה אסון (הבנק כאמור נאלם). פתאום אין כל צורך ברכישות אמוק במיליארדים וניחא שמדובר על הפסד של עשרות מיליארדי ₪. סוחרי המטח היו בטוחים שלא יתנו בבנק לרמת 3.65 להישבר ללא תגובה אלימה. ואז היו בטוחים ברמת 3.6. כעת עולה השאלה האם בכלל יש גבול התערבות ברור?! לא שרכישות הדולרים מוצדקות אבל איש לא הבהיר מה מדיניות הבנק ובמצב דברים זה לאחר שלושה חודשים בלבד מתחילת השנה השקל הוא שוב המטבע החזק בעולם. נזכיר – עם גרעון עצום ביחס לצפי, בחירות, ואפס צמיחה. זה לא עניין ספקולטיבי אלא צורך שהנגיד יבהיר מהי גישת בנק ישראל ביחס להררי הדולרים שנרכשו זה מכבר. כל עוד זה לא יקרה אין סיבה שרמת 3.56 הבעייתית לא תהא מעבר לפינה ולהערכתנו עוד השבוע.
בשוק הסחורות הנפט מבהיר היטב את מצבה של ארה"ב – כל עוד אנו מעל 60$ קשה לראות כיצד המדדים האמריקנים יסוגו. בסה"כ ישנה צמיחה אמריקנית וגם אם זו מעוותת מעלה הרי שאין ספק כי מדובר על כלכלת רכישה ממשית. הוסיפו לכך הסכם הסחר שעתיד להיסגר בכל רגע עם סין וקבלנו ביקושים העולים לאין שיעור על המצב הנוכחי. השורט הוא כעת נוח משום שארה"ב מיצתה כמעט כל קלף חזק ברשותה להמשך הראלי, ועדין היפוך אינו על הפרק בימים הקרובים.
הסיפור הוא גם הפעם לא ארה"ב ובטח לא תל אביב כי אם אירופה. המצב ביבשת פשוט נוראי אך נעלם בערפל השיאים מעבר לים. בשבוע החולף תשואת אגח גרמניה חזרה להיסחר בטריטוריה השלילית. עד כאן מפתיע אבל לא מצב שאינו מוכר. ברם, את הרכישות והפדיונות עבור האגח שפקע לקח ה ECB ורכש עימם אגח צרפת ואיטליה בכדי לייצב התשואה. זה שזה ער – אין עוררין. השאלה היא מעבר לטווח המיידי, שכן כפי שהחזק יכול לתמוך בחלש כך יתר המדינות השוקעות יכולות למשוך את גרמניה מטה ומשם קצרה הדרך לסוף האיחוד כפי שאנו מכירים אותו כיום.
ואם בסוף האיחוד עסקינן כי הסיפור הבריטי הוא לא פחות מהזוי. יש ברקזיט או אין? מתי? באיזה אופן? כלום לא ברור עבור מדינה המתנהלת כלכלית באופן מתון ומדוד לאורך השנים. האיחוד בינתיים מפנה כתף קרה ולכאורה לא מתרגש אבל בשורה תחתונה כל התקציבים החל מיוני 2019 צפויים להשתנות. בראשי האיחוד לא יכולים לעשות תכניות מרחיקות לכת שכן הכלכלה הבריטית היא אחת הגדולות ביבשת וכבר כעת ברור כי מדובר על הליך פרוגרסיבי הצפוי להיפרש על פני שנתיים ואולי יותר. במצב דברים זה קשה לראות הכיצד בריטניה לא חורגת מיעד הגרעון שכבר כעת אנו מצפים כי בעדכון הקרוב יועלה זה בעוד 0.3%.
עדין באירופה, ואפרופו גרעון, איטליה לא המתינה והורידה השבוע את תחזית הצמיחה. זהו בהחלט עניין מפתיע שכן הורדת התחזית האחרונה התרחשה לפני פרק זמן קצרצר ובנוסף ההערכה היתה כי הפעם הממשל לקח מקדם בטחון משמעותי דיו בכדי שלא יאלץ לשפץ פעם אחר פעם יעד הגרעון. מכאן שמצב הכלכלה באיטליה קרוב לודאי חמור אף מכפי שאנו מעריכים, ובודאי חמור מכפי שהדבר בא לידי ביטוי בתשואת האגח ואם עלינו לבחור אסטרטגית אגח עדיפה הרי שזו תהא כנגד האגח האיטלקי.
בארה"ב הסיפור מוסיף להתנהל בעצלתיים ובירוק אך השאלה היא האם ישנו גיים צ'נג'ר בטווח המיידי היכול להוביל לפריצה? התשובה חיובית להערכתנו וזאת יתרחש עם ההודעה המשותפת של סין וארה"ב על חתימת הסכם סחר חדש ותום המלחמה שלא החלה. אמנם זה על השולחן וכולם מעריכים שמדובר על עינין של זמן בלבד אבל המשקיעים צמאים לבשורה חיובית וכזו איין. היה וזאת תצא לפועל אזי המשקיעים כבר יובילו מהלך מעלה ולהערכתנו פוטנציאל השורט סקוויז משמעותי ביותר, שכן ההערכות מדברות על תחילת מאי אך במידה וההודעה תוקדם (על רקע ענייני הנשיא?) אזי השוק יתפס לא מוכן . אחרת, איננו רואים יותר מדי פוטנציאל עליה אלא זחילה איטית שכאמור אין בה בכדי לקדם את ת"א אל עבר רף פריצת הדשדוש.
מניות ומגזרים
אלביט מערכות – המלצת קניה ! חפשנו הזדמנות חזרה לנייר וכעת אנו מוצאים כזו: שילוב של רכישה שעתידה לאותת על שימוש ראוי בקופת המזומנים האדירה של החברה, לצד שער דולר נמוך שתיקון שלו לבדו יכול להיות שווה לתשואה של 3-4%.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
