השבוע החולף היה חיובי אבל מי בכלל זוכר את זה עת בזמן שורות אלו מאבד המדד כ 3%. קשה לומר שהדבר מפתיע והיו לא מעט רמזים שרק הציבור הרחב לא קורא נכון: חוסר יכולת להתמודד עם רמת 1600, מחזורי ירידות גודלים באופן ניכר ממחזורי עליה ומעבר להכל סטית התקן שנותרה ללא שינוי גם לאחר שתיקנו 40 נקודות מעלה.
נדמה שאין דרך טובה יותר להבהיר את מגמת הדשדוש בה אנו דבקים ממעקב אחר השבוע הנוכחי. הרבה עליות קטנות יותר או פחות ויום או יומיים המשיבים אותנו לאחור. זו הסיבה שציינו בסקירה האחרונה ששחקני המעוף אינם ממהרים להתערב – אנו פשוט לא מאמינים שת"א מסוגלת להתקדם כפקטור של חולשה אמריקנית. באותה נשימה ראוי לציין כי החוסן המקומי עם תשואת יתר ביחס לניו יורק אבד במהלך האחרון ובל נשכח כי טבע הציגה ביצועים יפה מה שסייע למדד, ועדיין ללא הואיל.
אנחנו פחות מתרגשים מהיפוך עקום התשואות. נניח לרגע וכל הכלכלנים צודקים ומדובר על מיתון בסבירות גבוהה. מהר מאוד כולם רצים להבהיר את גודל הנזק אבל צריך לזכור כי מיתון לא נוגע בשוק המניות ואם כבר ההיפך: מיתון מובהק ומבטיח QE3 וזה מה שמעניין את המשקיעים. כמה הפד יהיה מוכן להדפיס, כמה הריבית תרד ובאיזו מהירות. מזמן אין קשר בין הכלכלה לביצועי המניות ולכן מעבר לטווח המיידי צריך להבין שחוסר ההחלטיות ביחס לטווח הקצר, אם מיתון אם לאו, פוגע בשוק אבל מרגע שיהיה כיוון ברור אזי המדדים ימצאו תחתית. זה לא מעבר לפינה וארה"ב תאבד עוד לא מעט אחוזים אבל כל קשקושי המפולת אינם במקום. שוק המניות האמריקני בבועה מוחלטת אבל כך היה גם בשלוש השנים האחרונות. עדין אנו לא מוצאים את הקטליזטור שיוביל למפולת, והסיפור האמריקני-סיני ממש לא עונה להגדרה זו. קל להתלהם, משני הצדדים, כשהשוק יציב יחסית. מינוס 10% והנשיאים יתחבקו וההרמוניה תחזור לשוק במטרה לבלום המגמה השלילית.
כמה מזה משפיע על ישראל? כלום. אם תקופת בחירות בשיאה ואיש לא מרגיש זאת, וחשוב מכך איש לא רואה כיצד תורכב הממשלה הבאה ועדין האגח המקומי מושפע רק מהנעשה מעבר לים יש בכך ללמד כי ת"א מתנהלת ביקום מקביל. כאן אין חשש ממפולת, ואין שום ענין בזינוק. 1530-1600. בהחלט קיים פוטנציאל גבוה יותר לצד התחתון אבל באחוזים זה לא באמת משנה 2% או 4% הסוחרים המקומיים פשוט לא מקבלים את זה שהמחירים של המניות בת"א מנופחים (ולהיעדר אלטרנטיבה חשיבות גבוהה בכך).
התרגלנו לפערי תשואה ניכרים בין הממשלתי השקלי לאפיק הצמוד. לכאורה, עלית האינפלציה צפויה להוביל להיפוך מגמה ועדיפות לאפיק הצמוד. זה לא קורה ולא צפוי לקרות על אף שכלכלית אין הגיון בסיפור. משקיעי האגח רואים את נתוני הלמס אבל מתקשים לקבלם כלשונם. בבנק ישראל ובלמס יכולים לספר שיש אינפלציה קלה החותרת ליעדי הבנק אבל אם מרימים את הראש חודש או חודשיים קדימה מבינים כי הטיפול בגרעון יגרור דעיכה אינפלציונית. שר האוצר הבא, אדם אומלל למדי עוד לפני שנכנס לתפקיד, יצטרך להתמודד עם משק כמעט בלתי אפשרי אך חמור מכך אפס כלים. חיתוך במשרדים זה ברור אבל מאיין תגיע גביית המסים העודפת? אפשרות השכירות בנדלן היא המתבקשת אבל בלי העלאת מע"מ הדבר כמעט לא יתאפשר ועל גבית מס משוק ההון אין בכלל מה לדבר. רוצה לומר, משקיעי האגח קוראים את הנתונים אבל כבר מדפדפים לפרקים הבאים ולכן העדפת האפיק השקלי תימשך.
כלום לא תלוי בבנק ישראל וכל "המחקרים" למיניהם שמספרים על אפשרות מעבר לשבוע לימודים של 5 ימים בכדי לחסוך כסף אינם שווים את הנייר שהם כתובים עליו. יחד עם זאת, בנושא אחד חייב לגעת בשבועיים האחרונים הוא המעורבות של בנק ישראל בשוק המטח. בניגוד לנטען הנגיד כן התערב אבל באופן מתון בהרבה. אנו מעריכים כי בשבועיים האחרונים רכש הבנק סביבות ה 400 מליון דולר בשוק. פעמים קודמות תחת הצמד פישר/פלוג ירידה מ 3.5 הובילה למיליארד ומעלה תוך כמה ימים. האם הנגיד החדש הפנים שמעורבות בשוק המטח אינה עוזרת? סיכוי טוב שהתשובה חיובית. הנגיד התיחס במעט הפעמים שבהן דיבר (מעט מדי באופן חריג) לאקזיטים בענף ההייטק שהם לבדם יכולים להוביל ליצירת עודף מבני במאזן התשלומים במשק. פה חצי מיליארד שם 100 מליון דולר ובסה"כ קצב האקזיטים המקומי מצוי בשיא כל הזמנים. יתרה מכך, ברגע ששחרר הנגיד את הרצועה (בדיוק כפי שהערכנו בסקירה האחרונה) או אז זינק הדולר מול השקל ב 1.5%. כיוון שאנו נוטים להעריך כי המגמה השלילית בעולם תימשך בטווח המיידי הדבר מספק דחיפה לדולר מול סל המטבעות ובכלל זה השקל. התחזקות של 25% בעשור האחרון במטבע המקומי היא עניין שמזמין תיקון והוא יתרחש להערכתנו בשלב ראשון לכל הפחות לכיוון 3.57.
רמז לכך ניתן לקבל משוק הסחורות עם הזהב שפשוט לא עוצר. 1530$ הוא פריצה ודאית בדרך ל 1600. צריך לנתח זאת על רקע היציבות היחסית במדדים (יציב = ראו סיכום שבועי בחודשים האחרונים). מבחינת המתכת אנו כבר בפיתחה של מפולת. אם נדרג את "חוכמת" המשקיעים נהוג לומר כי הסחורות מקדימות את השוק, לאחריהן האגח, המטח ולבסוף המניות. בינתיים המתכת יצאה למהלך פריצה שמגיע לאחר דשדוש חמש שנתי וכל עוד אין רגיעה בזה אין סיבה שסטית התקן האמריקנית תאבד גובה והשוק ירגע. קו ישיר עובר בין הזהב ובין הביטקוין ולכן המטבע שנסחר סביב 10 אלף הדולר צפוי להערכתנו להישבר בימים הקרובים ולצלול לכל הפחות ל 9,000$ שאחרת יעיד הדבר כי המהלך השלילי קרוב למיצוי.
צריך להבין שהסיפור האמריקני הוא ידוע ומוכר. המשקיעים בוול סטריט חיפשו תירוץ לירידה אבל הבעיה היתה ונותרה אירופה. ברקזיט ומיתון בבריטניה, גרמניה התכווצה ועל סף מיתון, איטליה מעולם לא יצאה ממיתון וזה לא שיתר המדינות באיחוד באמת יצאו ממשבר 2008. ולמרות כל זאת הסיפור האירופאי הגיע השבוע מארגנטינה – אלברטו פרננדס, המועמד הכמעט ודאי לנשיאות, אמר בקול את מה שכולם יודעים: ארגנטינה לא יכולה (ולא מתכוונת) להחזיר את ההלוואה. על מה אנו מדברים? 57 מיליארד דולר שלקחה המדינה עוד לפני שחלפה שנה. זה סיפור אירופאי ולא דרום אמריקני מאחר ואם ארגננטינה לא יכולה ברור שיוון לא יכולה (וכן באמת לא רוצה בודאות) להחזיר. איטליה, ספרד פורטוגל איסלנד. זה מגדל קלפים וארגנטינה הראשונה לומר בפשטות "הלך הכסף". אי אפשר להקל ראש במצב המדובר מאחר וקרן המטבע קיימת מעצם האמון בה ולמרות שברור שמרבית המדינות לקחו הלוואה ללא יכולת להחזיר, המשחק שוחק עד כה. מהצד השני, מדוע שגרמניה תלווה או תתמוך? אין הכוונה רק בהעברת כסף כקרן המטבע אלא מדוע שגרמניה תסכים שה ECB ימשיך לקנות אגח רעילות. זה לא יעלה על הדעת וזה הכאוס האמיתי בפתח לצד הבנקים הגרמנים. כאמור בפתיח, טראמפ גיבור כל עוד הכל יציב יחסית. עוד רגע בשנת בחירות אם וול סטריט תרעד הוא יטוס לסין ויסיים הסיפור באחת. באירופה אין לו שום יכולת השפעה, וכל זה עוד לפני שדברנו על הברקזיט שבמצב הנוכחי לא יכול להתקיים ולא יכול שלאו.
בגלל זה אנו לא מתרגשים כלל ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. טראמפ לא מדבר לסינים אלא לצווארון הכחול שבחר בו בפעם האחרונה. הוא מסב נזק אבל מאוד (!) מבוקר. מכאן לא תיפתח הרעה.
ההוכחה הטובה ביותר לכך היא פרוטוקול הפד שממנו עולה בבהירות כי תכנית רכישות לא רק על הפרק אלא מדובר על חודשים בודדים בלבד. בכלל, הפד בחודשים האחרונים מבהיר כי תכנית רכישות תצא לפועל רק במידה ויתקיימו תנאים מסויימים אבל התנאים הללו זהים לכך שהשמש תזרח מחר: אם הגרעון של ארה"ב לא יבלם – הוא יעלה לטריליון דולר בשנה הבאה ושום כוח בעולם לא יכול למנוע את זה; אם הצמיחה תרשום היפוך – מדוע שזה יקרה; אם ההכנסות יגדלו באופן לא צפוי – טראמפ מודיע באותו הזמן על סבב קיצוצי מסים וכן הלאה.
השאלה הגדולה היא מתי המשקיעים יתחילו לתמחר תכנית רכישות? בעבר תמחור תכנית רכישות היה בגדר נבואה שהגשימה את עצמה כי הפד נאלץ ליישר קו אחרת השווקים היו מתאכזבים וצוללים. אנחנו עוד לא שם אבל בספטמבר פאואל לא יוכל עוד להתחבא מאחרי ניסוחים של "ריבית אמצוע מחזור החיים הכלכלי" ויאלץ לתת טווח זמן. השבועיים הקרובים מאוד רגישים לשוק האמריקני מאחר וחדשות רעות יש למכביר אך אלו, גם אם יורידו השוק, עדין לא יובילו לצעדים דרסטיים. זוהי בדיוק נקודת התפר בה ארה"ב מחפשת תמיכה שאינה בנמצא והמשקיעים פשוט עוצרים לקחת אויר אחרי ראלי אינסופי = עניין ששווה לערך לירידה של עוד 3% לכל הפחות לפני שנוכל בכלל לדבר על רגיעה.
מניות ומגזרים
נאוי – המלצת קניה ! ממתינים לנקודת כניסה טובה שפשוט לא מגיעה וקשה לומר שזה מפתיע. המשק יצמח והכל ישגשג – החברה תרויח; המשק ידעך והבנקים יסגרו הברזים – החברה תרויח. בגדול שוק המימון החוץ בנקאי בישראל ממש בחיתוליו והדבר היחיד שמדאיג במניה הוא הניהול המשפחתי וחוסר היכולת להתפתח לכיוונים נוספים. זה לא מספיק בשביל להטות לשלילה והכיוון להערכתנו עודנו חיובי למדי.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- הינכם מוזמנים להיכנס לצ'אט מעוף המשודרג שהשקנו בימים האחרונים.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
