המחירים השליליים, העודפים העצומים והמחסור במקומות האחסון מובילים כעת לפרק חדש ובלתי נמנע בעולם הנפט: סגירה של חלקים גדולים בתעשייה.


וירוס קורונה עשה שמות בתעשיית הנפט. תחילה הוחרב הביקוש, עם סגירת המפעלים ברחבי העולם והטלת הסגרים, שהשאירו נהגים רבים בבית. לאחר מכן נוצרו עודפי ענק, והסוחרים נאלצו לאחסן חביות בספינות ענק ובמכלי אחסון נייחים בתקווה לעליה במחירים. כעת, משאוזלים מקומות האחסון, גם מחירי השינוע מרקיעים שחקים - סימן לעיוות החמור שנוצר בתעשייה בתקופה האחרונה.


הפחד מפני שיתוק ייצור הנפט - וההשפעה שתהיה לפעולה שכזו על מקומות העבודה, החברות, הבנקים שמלווים להן והכלכלות המקומיות - היה אחד הגורמים שהביאו לכך שמנהיגי העולם איחדו כוחות לפני שבועיים והסכימו על צמצום התפוקה. אבל עוצמת המשבר גברה על המאמצים המשותפים, ומחירי הנפט המשיכו לצנוח בשבוע שעבר, ואף ירדו אל מתחת לאפס. השבתת הפעילות, התרחיש הגרוע ביותר עבור היצרנים ובתי הזיקוק, הופכת כעת למציאות.


הגיוני לחשוב שהקיצוצים הראשונים בתפוקה יגיעו מכיוון אופ"ק פלוס, שחתמה על ההסכם לקיצוץ של 9.7 מיליון חביות בתקופה החל מה-1 במאי. אבל לאחר צניחת המחירים ביום שני, כשמחיר נפט מסוג טקסס מתוק ירד למינוס 40 דולר לחבית, נראה שיצרניות נפט הפצלים האמריקאיות הן שמובילות את המגמה.


האינדיקציה הטובה ביותר לתגובה של התעשייה האמריקאית היא הירידה במספר אסדות הקידוח הפעילות, שנפל בשבוע שעבר ב-40% לשפל של ארבע שנים - מ-650 אסדות פעילות לפני משבר הקורונה, ל-378 בלבד. "מה שקרה ביום שני גרם לכך שאנשים הבינו שחייבים להאט את התפוקה", אמר בן לוקוק, שעומד בראש תחום המסחר בנפט בחברת טרפיגורה. "זוהי המכה שהשוק היה צריך כדי להבין את רצינות העניין".


טרפיגורה, אחת מיצאניות הנפט האמריקאיות הגדולות ביותר, שפועלת ממפרץ מקסיקו, מאמינה שהייצור בטקסס, ניו מקסיקו, דקוטה הצפונית ומדינות אחרות יאט כעת במהירות רבה מהצפוי בעקבות מחירי הנפט שנותרו ברמה נמוכה בשבוע שעבר.

דהמרקר