השבוע החולף היה בסימן שבירת רצועת הדשדוש, וכפי שציינו כל החודשיים האחרונים התרחש זה לכיוון הצד התחתון. אם עד כה היתה אופטימיות רבה בקרב הפעילים בשוק, כיום מבינים רבים כי הסיפור המקומי הולך ודועך. הנחת שחקני המעוף היתה כי (1) לא משנה מה יתרחש בוול סטריט, מעט מאוד מזה יחלחל לת"א וגם אם כן (2) די בתיקון קטן מעבר לים בכדי שכאן נרשום נפילה משמעותית. זו הסיבה המרכזית בגינה התעקשנו על מרכז פוזיציה מתחת ל 1400 והיות וההערכה זו דומה גם ביולי, אנו מעריכים ירידה לרמת 1300 לא להפחות.
בחינת נמוך שנתי בהחלט עומדת על הפרק אבל זאת כבר תלוי ניו יורק. דעיכה חודשית של 2-3% בזמן שניו יורק רושמת עליה קלה היא הגיונית. מעבר לזה, וכיום אנו מרחק של למעלה מ 10% מהשפל התוך יומי שנרשם כבר תחייב תיקון עולמי. ועדין, איש לא יקרא לתיקון של 10% על רקע ראלי של 30% כלא סביר או אפילו כמגמה דובית חדשה ולכן ת"א החלשה תמיד היא ברמת סיכון משמעותית מכל בורסה מערבית אחרת.
מכאן כמובן לשאלה מהי הסבירות לתיקון בניו יורק? להערכתנו, והדברים נאמרו גם עם הקירבה ל 3200, הסבירות היא 99%: תיקון טכני לראלי העצום; התפרצות חוזרת; השקיעה האיטית אך עקבית של טראמפ בסקרים; ומעל הכל סטית תקן ברמת 35%. הראלי בניו יורק מנותק מהכלכלה הריאלית אבל הסטיה לחלוטין מנותקת מהראלי. זוהי סטיה של שוק יורד וכפי שציינו חזור ונשנה, הסטיה תמיד מקדימה את השוק ותמיד היא "הצודקת". למי שסבור שפנינו מעלה, צריכה להיות אמתלה כלשהי וכאן הדבר היחיד התומך בשוק הוא הפד. בטח שלא צריך לזלזל בכח הקניה האינסופי אבל הפד לא ימהר להתערב ולשפוך כספים לשוק מאחר ואם מישהו יכול היה להבטיח בחירות ברמות המדד הנוכחיות בפד היו ממהרים לחתום. להערכתנו תמיכה מצד הפד תגיע בסביבות 2920-30 ולכן בתרגום לתל-אביבית שבירת 1300 היא עניין של זמן.
במעוף ישנה בעיה נוספת ובה עסקנו בעבר היא מדד הבנקים. השווי הנוכחי שלו, 1880, הוא עדין מנופח להחריד. נכון, אך לפני שבועיים נסחרו מעל 2000 הנקודות אבל זה היה ראלי של עיוורים, ציבור שחוזר פעם אחר פעם למוכר והבטוח בו בזמן שקרנות גידור ברחו מהמניות הללו (שם דוקא יש עניין בקטנות כיום). בין לבין ישנם מוסדיים שסיפרו כמה שזו טעות לממש בפאניקה אבל ניתן להם עוד שבוע- שבועיים ולהערכתנו כבר כיום הם מבינים שאי קיבוע התשואה והקטנת הרכיב המנייתי (או לכל הפחות הסטה מסיבית מחוץ לישראל) תעמוד להם לרועץ בהמשך השנה.
הנעלם הגדול בסיפור הוא הדולר. זה שהמטבע שובר שפל כמעט מדי שבוע מול סל המטבעות הוא עניין מתבקש למדי לאור ההדפסה המוטרפת של הפד. יחד עם זאת, המשקיעים שוכחים שבעוד שבארה"ב ישנו הפד באירופה ה ECB הוא חלש ומפוזר והמצב ביבשת רחוק מלהיות משביע רצון. ניתן להתווכח רפואית מי היבשת החולה יותר אבל מרגע שיפתחו הגבולות אין ספק שאירופה תסגור הפער במהירות. זה לבדו מצדיק סביבות 1.08 ביורו/דולר ואילו בשקל 3.5 ₪/דולר. אנו לא שם ולא מתקרבים לשם אבל אם רק ישכילו בבנק ישראל להעתיק מהפד את ההצהרות, די יהיה בזה לספק תמיכה שאחרת הדעיכה מטה תימשך. בשורה תחתונה לונג למיטבי לכת.
בשוק הסחורות למי להאמין, לנפט הנושק ל 40$ או לזהב. הראשון, קיבל תמיכה בדמות קיצוץ, הבטחות שלא קוימו בינתיים מצד רוסיה ועוד ראלי פשוט כי ערכו נמוך מדי. השני, מקלט שגם בזמן הראלי הוסיף שומנים ומוכיח כי אין באמת אלטרנטיבה למתכת. בשורה תחתונה אנו מוסיפים להעריך כי הנפט יאבד גובה והזהב ירשום התחזקות גם אם מתונה ביחס לראלי האחרון.
באירופה חשוב לשים לב, בדומה לנתוני ארה"ב כי מצב הכלכלה בכי רע אך פחות מהצפי. בגרמניה, מדד מנהלי הרכש ליוני רשם קריאה של 44.6 אל מול קריאה קודמת של 36.6. זינוק של ממש. בגוש האירו כולו נרשמה קפיצה מרמת 39.4 לרמת 46.9 היות ו 50 שווה ערך להתרחבות הפעילות הכלכלית, הנה כי כן בחודש הבא היתה כלא היתה הקורונה. זו תופעה מוזרה ומתעתעת שנכון להיום אין לה הסבר מניח את הדעת. אם תרצו ראו נתוני האשראי בישראל – 30% מהמשק מושבת לחלוטין, אך קצב הקניות באשראי חזר למצבו טרום הקורונה. ההערכה היא שהנתונים הללו מעוותים (מי אמר למ"ס) ואינם משקפים עוד את הכלכלה. אם תרצו באשראי מגהץ מי שיש לו אשראי ועשירונים 1-4 , הנפגעים הגדולים, ממילא לא גיהצו ולכן העיוות. במלים אחרות הנתונים אינם משקפים כבר תקופה ארוכה (עשורים?) את מצב הכלכלה אבל כיוון שה 50% הנמדד הוא 100% רלונטי מקבלים נתונים חיוביים להחריד.
רואה זאת ה ECB, שלא אין שנת בחירות על הראש, ובוחר להקל בצורה מגוחכת למדי: פתיחת קווי ריפו לבנקים מרכזיים מחוץ לגוש האירו. החוזים זינקו, המדדים הגיבו בזמן אמת ורק מי שקראת את האותיות הקטנות (4 שעות לאחר הכותרת) גילה כי זאת ינתן לבנקים מרכזיים אשר יעמידו ערבות ראויה. זה כבר לעג לרש, כי ממילא האיחוד עשה זאת קודם לכן או יותר נכון לא עשה: אסיה לא צריכה את האיחוד, לארה"ב יש את הפד, דרום אמריקה הס מלדבר ואפריקה לא קיימת מבחינת האיחוד. רוצה לומר, שוב קפיצה לא מוצדקת ולכן זה אך טבעי שמתישהו יתחיל מימוש רווחי הראלי והאיחוד ימשיך בתשואת החסר הניכרת מול ארה"ב.
אבל, וזה אבל גדול, לארה"ב יש את טראמפ והפד. לכאורה, שני גופים מנותקים מעשית הפד סיים את תפקידו ההסטורי והוא כיום זרוע של הנשיא. לא ניתן לזלזל לרגע בכמה הנשיא הנוכחי מוכן לקחת את ארה"ב לקצה ומעבר לכך. מפולת אינה על הפרק, ולו משום סיבה זו ועדין הכסף שהממשל מפזר לא מגיע ליעדיו. ההערכות הן כי החלוקה עומדת על 80% חברות ענק ו 20% אזרחים (ישנה הערכה גם של 95-5). הבעיה היא שלא ראינו אף חברה, ואני מזכיר שאפל יושבת על מזומן שמדינת ישראל יכולה לחלום עליו כתקציב שנתי, מבצעת buyback. אגחים במחירי סוף עונה לא נרכשים. השקעה ממונפת לא מתקיימת, סגירת הלוואות עומדת על רמתה הזהה לטרום המשבר. חוסר אמון עצמי טוטאלי שלא אותן חברות אז מה הפלא שהאזרחים יוצאים לרחוב. אולי הנתון המעניין ביותר הוא שקצב המיזוגים והרכישות נחתך ב 70% (מתבקש) אבל גם עסקאות שכבר היו בשלבים מתקדמים נדחו וזה כבר מלמד על כך שאותן חברות מנסות לשפר תנאים / אינן בטוחות ביכולת התשלום = בשני המקרים המשמעות היא שהערכה היא שהריאלי בסופו של יום יחלחל לוול סטריט.
מניות ומגזרים
חילן – שינוי המלצה ! 12% מתחילת השנה זו תשואה חלומית בשנה כזו ועדין לטעמנו המשקיעים לא באמת קלטו את הפוטנציאל. מאידך, זו אינה מנית שורה ראשונה והציבור שצפוי היה לדחוף אותה מעלה מסתגר כעת בגלל ענייני קורונה, ולכן נבחר לממש הרווח בשלב זה .
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
