בסקירה האחרונה התיחסנו להסכם עם איחוד האמירויות והזינוק בעקבותיו. צפינו כי הדבר לא צפוי לשנות במאום את השממון בשוק המקומי ובהתאם לאחריו תגיע ירידה חדה ומהירה בדיוק לרמת הבסיס טרום ההסכם. בראשון עוד היתה אוירה אופטימית אבל בהמשך השבוע כבר ירדנו אף מעט מתחת לרמה ההתחלתית ולמעשה העניין עם איחוד האמירויות היה כלא היה. לא נמנה שוב הסיבות בגינן הדבר היה צפוי להחריד אך נציין כי כל תנועה נקודתית שכזו ברמת אלימות גבוהה, ללא קשר לכיוונה, מתוקנת תוך ימים בודדים בין אם מדובר על מלחמה ובין אם על צעד מפתיע זה או אחר של בנק ישראל.
בתום אוגוסט ניתן לציין כי שחקני המעוף חוו חודש מתיש. מביט מהצד יראה דשדוש מוחלט אבל בפועל אם עד כה התרגלנו למעורבות נמוכה ראינו בשבועיים האחרונים כיצד הכותבים בולמים את השוק פעם אחר פעם. שחקני המעוף צדקו במאת האחוזים – השוק לא יתקדם ולא משנה מה יתרחש בוול סטריט; בו זמנית שגינו במאת האחוזים עת הערכנו כי ניו יורק תעצור לקחת אויר.
במבט לספטמבר התמונה זהה אך מורכבת – הקפיץ מעלה מתוח עד הקצה. ארביטראז חיובי משמעותי, תמיכה מוניטרית כזו או אחרת ואנו מקבלים זינוק אלים מעלה. מנגד, המשך זחילה מעבר לים = דשדוש מוחלט בשוק המקומי ולכן אנו רואים תחילת פתיחת פוזיציות אבל אם התרגלנו למרכז פוזיציה נמוך ב 4-6% מהספוט והתקדמות במהלך החודש כעת אנו רואים מהלך הרבה יותר מוגבלת של 2-3% מטה. אם מישהו סבור שהסיפור הוא אך ורק שחקני המעוף נזכיר כי להוציא ציבור "טפש" איש אינו מוצא עניין בשוק המקומי המתקדם בשנה פחות מכפי שנסד"ק מתקדם בחודש. לאות זו מהשוק היתה מתורגמת לירידות חדות אלא שהתמיכה מעבר לים כה מדהימה שמהלך שלילי משמעותי פשוט אינו על הפרק.
דוקא הממשלה בישראל, בניגוד לפד/טראמפ, עושים הכל בכדי לסכל התקדמות המשק המקומי והבורסה. יממה לפתיחת שנת הלימודים – ולא ברור האם זו תיפתח; כשלושה שבועות לחגים – ולא ברור האם יוטל סגר או לא; אנו נהיה מופתעים ביותר אם ימים בודדים לחגים נדע בודאות האם יתקיים סגר ובאוירה נכאים זו אין מה להשקיע בחברות תעופה / מלונאות / נדלן מניב / וכן הלאה. בבחינת נמתין אחרי החגים ונראה, ולכן המשקיע המקומי אינו יכול להסתמך באמת על כך שהקורונה הכלכלית במגמת שיפור (על מחיקתה אין כלל מה לדבר).
על אף הפקיעה, השיאים בניו יורק והתמיכה של בנק ישראל בשוק הקונצרני – הסיפור היה ונותר הדולר. עם ירידה מתחת ל 3.4 ₪/ דולר קשה לראות כיצד בנק ישראל לא "מתאבד" על הדולר. זה חסר טעם בטווח הארוך, ולראיה 1.18-1.19 בצמד המוביל ועדין יש כאן ללא ספק שבירה פסיכולוגית. הבעיה של בנק ישראל שאף אחד לא יודע מה הוא רוצה. הודיעו על הפסקת התערבות ורכישות (למה היה צריך להודיע ?!) ואז חזרה, ואז נסיגה ושוב חזרה. במקום ללבות מגמה כשהדולר מתחזק קצת מול היורו ראינו משיכת ידיים ולכן הדבר היחיד הבטוח הוא המשך תנודתיות גבוהה אותה ניתן לסחור. במאקרו, הכיוון צפונה הרבה מעל 3.4 אבל כרגע אין שום תרחיש התיצבות מעל או מתחת. בכדי שהמטבע האמריקני יוציא לפועל מהלך מתמשך צריך מאקרו כלכלי / בריאותי מכיוון ארה"ב ולפחות כרגע, למרות מספר המתים הגבוה, זה לא על הפרק.
דוגמה נוספת להתנהלות ההזויה והמופרכת של בנק ישראל הגיע עם הותרת הריבית על כנה. עניין מתבקש וצפוי אלא שההערכה של בנק ישראל תוקנה וכעת צופים בבנק צמיחה שלילית של 4.5% בלבד. לפני כחודשיים העריכו בבנק צמיחה שלילית של 6% . מתמטית לא יתכן תיקון של 6% (שנתי) אלא אפ הצמיחה במשק מאופסת לכל הפחות. ברם, בנק ישראל בעצמו צופה ברבעון השלישי צמיחה שלילית של 3.5%. זה יכל להיות מצחיק אלמלא מדיניות הממשלה, המדיניות המוניטרית ושער הדולר לא היו תלויים בעניין ולא נותר לנו שוב אלא להתקנא בהתנהלות אירופה וארה"ב.
בשוק הסחורות ניתן היה לצפות כי לאחר חמישה ימי ראלי וקביעת שיאים הזהב יתרסק. לא זה המצב והאופציות הרחוקות עודן נסחרות עמוק מעל 2000$. במלים אחרות, כולם מבינים שזו בועה רק שלאיש אין מושג מתי היא תתפוצץ. ברור כי תקופת הבחירות היא – היא הקריטית עבור וול סטריט אבל הגידורים של ממשלות וקרנות גידור מעריכות שינוי מגמה בסוף ספטמבר – אוקטובר.
באירופה אנו ממשיכים לקבל צל חיוור של הראלי האמריקני אבל לפחות הקורלציה נשמרת. הפסדי 2020 ביבשת הישנה עודם עימנו בניגוד לוול סטריט, הנתונים מוסיפים להיות גרועים (בדגש על התמ"ג) אבל התמונה היא שהמשקיע האירופאי הגיוני ואילו זה האמריקני איבד את הברקסים. מכפילי אירופה עומדים על ממוצע של 24 (גבוה ביותר). של ארה"ב 38. אין מה להתווכח עם המגמה וצריך לרכב עליה כל עוד אפשרי ועדין המצב של אירופה טוב לאין שיעור מזה של ארה"ב (הדפסת כסף אינה משפרת את המאקרו). יודעים שאלו פני הדברים לפי התנועה ההופכית באגח הממשלתי, ואם באופן עקבי אנו נותנים עדיפות לשוק האמריקני הרי שנקודת ההיפוך לטובת זה האירופאי קרובה מתמיד. אותן חברות ענק טכנולוגיות שהובילו את ניו יורק מעלה הן גם עקב אכילס הנעלם מאירופה ובשיא כל הזמנים, עם רצף של 41 ימים חיוביים מתוך 49, אין ספק שדקס וקאק הופכים אטרקטיביים. הפוטסי הוא סיפור אחר עם יציבות שלטונית המזכירה את ימי המנדט הבריטי ולכן אין כל אפשרות לצפות לקורלציה מול יתר הבורסות ביבשת.
מה כן יכול להרוס את הראלי בארה"ב מלבד קורונה חוזרת ויתר תרחישי אימים? אנו מוסיפים להעריך כי הקירבה לבחירות, ובמידה והפער בין המועמדים ישמר, יחלחל בסופו של דבר לבורסות. ציוץ של טראמפ שמיהר השבוע להכריז ש"ארה"ב לא חייבת לעשות עסקים עם סין" יכול אף הוא לשבש הראלי אבל צריך להבין שאין עוררין שטראמפ מחובר בנימי נפשו לוול סטריט אבל הבייס שלו הרבה פחות. לכן הטוענים כי טראמפ לא יחרב לעצמו רגע לבחירות את הראלי מפספסים את העובדה שהראלי הוא עובדה מוגמרת וגם ירידה של 5-10% אינה משנה מהעניין. להבדיל הצהרות לוחמניות מול סין משרתות אותו פי כמה אל מול תיקון קטן במדדים ולכן קצב ההתבטאויות מול סין ילך ויגבר. טראמפ כנראה יקצין ניסוחיו ובטווח המיידי זהו סיכון הרבה יותר משמעותי עבור התקדמות הבורסות מאשר השלכות הקורונה.
מניות ומגזרים
באטמ – שינוי המלצה ! הומלצה לפני קצת יותר משבוע וכבר גמעה 10%. ציינו את כניסת המוסדיים וכעת אולי המגמה תימשך (יותר מסביר להניח) אבל גאפ השווי כבר נגמר. מוסדיים פועלים טרנדית ולכן גם תיקון קל בשוק יכול לבלום מגמה שהחלה ולהותיר לציבור מניה קטנטנה ולכן נעדיף לממש הרווח המהיר בשלב זה.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
