השבועיים שחלפו מאז הסקירה האחרונה הותירו אותנו עם הרבה עצבנות אבל ללא שינוי במדדים. השוק המקומי לא מצליח לפתח מומנטום עצמאי אבל הוא כמובן נשען על הנעשה בניו יורק, כשפה ושם שחקני המעוף פוגעים במדד הבנקים במטרה לבלום הסנטימנט המקומי. זה עוזר אך ורק נקודתית שכן דור שלם של סוחרים לא מכיר אפשרותך אחרת חוץ מעליה, ולכן בהיעדר כדור שלג הדוחף מכיוון וול סטריט כל מצב ירידה במעוף מזמין רוכשים וחוזר חלילה.

לרוב אנו מנתחים בראש ובראשונה את הזירה המקומית אלא שהסיפור השבוע הוא האיפלציה בארה"ב עם שיא של 40 שנה וקצב של 6.8%. בחודשים האחרונים עסקנו באובדן השליטה של הפד והממשל וכעת נדמה שהדברים כבר מדברים בעד עצמם והאטה באינפלציה, אם תגיע, הינה פועל יוצא של פקטורים שלא בשליטת שני אלו באופן ממשי (דוגמת צלילה במחירי הנפט). זהו קצב דורסני ונזכיר כי להוציא אירועי טבע קיצונים מעולם בשנה העוקבת לא נחתכה אינפלציה ביותר ממחצית הקריאה הנוכחית. מכאן, שאינפלציה של סביבות 7% משמעה לכל הפחות 10% בשנתיים וזה כפול מהערכה ראשונית של הבנק המרכזי.
אם כך מדוע עלו המדדים בניו יורק? חלק מהניתוחים הצביעו על כך שהקריאה היתה כצפי ולא איכזבה ודי בזה בסנטימנט הנוכחי. הדברים שגויים משום שהנתון בעייתי ברמת התמחור קדימה היות ובעיות השינוע הולכות ומתעצמות לכן אם יתוקן יהיה זה מעלה. אחרים הסתמכו על דברי ביידן שהבהיר שזהו שיא האיפלציה – משמע, מכאן ניתן רק לרדת. ניחא שביידן לא מסונכרן עם פאואל שהודיע לפני שבועיים כי האינפלציה כאן בכדי להישאר (ואולי בכלל לא כדאי יותר למדוד אותה...) אלא שהדברים שאומר הנשיא הם כורח המציאות עבורו: 14 שבועות ברציפות של ירידה באמון בנשיא ובאובדן הפופולריות והכל בראש ובראשונה בשל הכלכלה. ביידן צפוי להגיע לבחירות אמצע קדנציה עם כלכלה רעועה עבור פחות או יותר כל מי שהצביע בעבר עבור טראמפ.

כאן המשקיעים כבר עשו 1+1 ובתקופה שבה מחפשים את החיובי בכל בשורה או נתון שלילי, נמצא הפתרון והוא לא תלוש מהמציאות: במצב הדברים הנוכחי הדבר האחרון שביידן יכול להרשות לעצמו הוא מפולת בשווקים כי אז גם מצביעיו יעלו למתקפה ולכן הנשיא ידחה את העלאת הריבית כמה שרק ניתן (והרי הפד / פאואל לא באמת עצמאיים). זו פחות או יותר הבשורה שיצאה שעתיים לפני סיום המסחר בניו יורק בתקשורת האמריקנית ומכאן קצרה היתה הדרך להמריץ את כל סוחרי רובין הוד להסתער.
כבכל שנה, בשלב זה של החודש אנו צריכים להתייחס לראלי סוף שנה והסבירות שלו. מדובר בעיקר על אגדה (ע"ע שנים אחרונות) אבל בדומה לשנה שעברה שאיכזבה את מי שרכש בכדי לרכב על הראלי, גם השנה אין ראלי סוף שנה כשכל השנה ניו יורק היתה בראלי אחד מתמשך. ההיפך הוא הנכון, ואם ניו יורק תעלה רק 1-2% עד תום החודש יחשב הדבר לחודש סטנדרטי ו"מאכזב" ולכן להסתמך על כך יהיה טעות.

הבעיה של האינפלציה האמריקנית היא למעשה הפתרון / בעיה (תלוי באיזה צד אתם) של הדולר/שקל. ההתחזקות האחרונה הגיעה מבלי שבנק ישראל התערב ורק לאחר שנודע שהוא שב ובגדול לשוק חזרו הספקולנטים במהלך דרמטי של 4% ירידה. נקודתי לפה או לשם זה פחות רלונטי והשווי ההוגן ביחס לסל המטבעות הוא אי – שם סביבות 3.2-3.25. הבעיה היא שהמשך האינפלציה בארה"ב לא תוביל רק להעלאת ריבית מוקדמת אלא להתחזקות הדולר דבר שהופכו כרגע בולם במידה רבה אינפלציה מקומית. ההערכה היא שהשפעת הדולר, ממחירי חופשות ועד יבוא מכוניות, היא סביבות 2-25% מהמדד ולכן גם נניח עליה של 5% בלבד בשער הדולר בחודשים הקרובים (ונזכיר כי כבר היינו מרבית הדרך לשם) אזי המשמעות היא תוספת של 1% וקצת לקצב האינפלציה המקומי. מחיר חבית נפט הנקוב בדולרים יעלה אף הוא לאזרח המקומי ובסה"כ בנק ישראל אולי נלחם ביסוף השקל אבל לא בטוח עד כמה הוא יכול להרשות לעצמו באמת דולר ברמת 3.5.

כשמביטים קדימה מעבר לרבעון הקרוב ניתן לומר כי האינפלציה האמריקנית תשפיע קודם על השוק המקומי עוד טרם ההשפעה על הכלכלה האמריקנית הריאלית או שוק המניות. שני אלו נוטים להטבות ותמיכות מצד הממשל והפד אבל הדולר הוא ישות עצמאית במידה רבה ולכן הבנק המקומי, חסר המשמעות והאמצעים, לא באמת יכול לעמוד מנגד כפי שהוא עושה כעת. אין שום פעולת בלימה מוקדמת ובבנק ישראל מעדיפים להסביר כבר 5 חודשים ברציפות שהאיפנלציה היא זמנית. לא ברור אם הם מעריכים את זה או מייחלים לזה אבל די שנזכיר כי בעיות השינוע ישארו עימנו עוד חודשים ארוכים בכדי להבין כי כדאיות ההשקעה היתה ונותרה במניות וול סטריט ולא בשוק המקומי.

המצב באירופה דומה במידה רבה לזה המקומי: אין ממש כדאיות בהשוואה לוול סטריט אבל נהנים מהרוח הגבית ומהמניות הדואליות. זהו עניין מהותי מאחר וברמת היורו הנוכחית, 3.5, ותחת הנחה כי פוטנציאל החלשות המטבע מוגבל ביותר העדיפות היא להשקעה באירופה על פני תל אביב ולו משום התיקון המתבקש ביורו. יוצא שהמדד המקומי יצטרך להציג נתונים כפולים בכדי להשתוות לדאקס, הפוטסי והקאק (44-56% דואלי) ולכן ישנו יתרון להשקעה אירופאית על פני ישראלית.

בחזרה לארה"ב הסיפור שם מעורר בעיות משום שהאינפלציה הדרמטית איכשהו הולכת יד ביד עם נתוני האבטלה הנמוכים מזה 50 שנה. כל נתון מפתיע לטובה באופן ניכר, וכל קריאת ביניים רק מתקנת מעלה. ישנן כמובן תאוריות קונספירציה ביחס למעורבות ביידן על האינטרסים שציינו אבל נדמה אפשר לכרוך את הדברים: קשה להתבטל כשהכסף שלך קונה הרבה פחות ולכן כי מגזרים וגילים שהיו מחוץ לטווח שבים כעת לעבוד. זהו מצב מאוד שונה מישראל אבל לאורך זמן דוקא הוא מלבה את האינפלציה היות ועומדים במחירים הגבוהים ולכן ההיצע מקבל מענה.
כל זה אך בעיקר פגישת הפד השבוע מבטיחים דשדוש עד טווח של 1%, וטרם מועד פגישת הפד השבוע (רביעי). המשקיעים יחפשו כל רמז להאצת הקטנת תכנית הרכישות ו/או להעלאת ריבית. קשה להאמין שהשוק יקבל מפאואל "משהו" שכן אנו נושקים לרמות שיא ובו זמנית האינפלציה משתוללת אבל גם לאין חדשות יהיה מסר חיובי ובלבד שבימים הללו האונמיקרון לא יצבור תאוצה.

מניות ומגזרים
שורט פורסייט – שינוי המלצה ! מההתחלה לא אהבנו את החברה אבל לחלוטין לא הבנו את השווי המופרך בו נסחרה. לאחר 90% תשואה אין לנו יותר עניין שם וניתן לממש הרווח. זה לא אומר היפוך מגמה או כל דבר דומה שלא פשוט אין עוד עניין בחברה לכאן או לכאן ומוטב לנתב הכסף לאפיקים אחרים רוחיים.

  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
  • שימו לב כי בימים הקרובים תיפתח אסטרטגית נגזרים חדשה – אסטרטגית דצמבר.



שבוע טוב ומוצלח !