בסקירה האחרונה, בראשון האחרון, הערכנו כי המעוף ימשיך במגמה השלילית ולצערנו גם ניו יורק תרשום ירידות. הנחת העבודה התבססה בעיקרה על תשואת האגח, וליתר דיוק, מעקב אחר המגמה שהבהיר שהעוצמה אליה הגענו עם 3.6% תשואה היא כזו שלא סביר שתיפסק לפני הגעה ל 4% (זו גם היתה כותרת הסקירה). עבר שבוע, אנו (כמעט) ברמה זו עם 3.95% ולמעשה וול סטריט מתקשה להמשיך מומנטום חיובי. זה לא יכול להתרחש כשהאלטרנטיבה למניות כה קורצת וכיוון שהערכות אינפלציה של הפד השתנו מלפני חודש סביר כי קו זה יפרץ.
מדובר על עניין כלכלי אבל במידה רבה גם עניין פסיכולוגי שכן עבור משקיעים רבים הקודמת שחצינו קו זה וול סטריט צללה לנמוך שנתי ולכן כנבואה המגשימה את עצמה יהיו מספיק מוכרים שיבינו שגם אם מחירי המניות נוחים (והם לא) עדין אין סיבה להסתכן.
ביחס למעוף הסיפור מורכב פי כמה וכמה. אנה שלא נפנה ישנן בעיות ורק אירוע חיובי ירוק בודד וחד פעמי. בצד השלילי, המהפכה המשפטית מעכירה את מצב רוח המשקיעים שממילא מצאו אטרקטיביות מעבר לים. הנדלן צולל והנתונים הקרובים יבהירו זאת, האינפלציה חזרה לטפס ובנק ישראל איבד שליטה ובאופן כללי אין שום עניין בשוק המקומי. הדיפולט של המעוף אם כן הוא ירידה וזה לא עניין חדש אלא היעדר התמיכה מוול סטריט הוא העניין שעד כה לא נתקלנו בו.
אין מה לחפש בתמחור או במכפילי רווח, מאחר והשוק המקומי התרסק השבוע הרבה מכפי שנדמה - תמיכה של הדולר סייעה למעוף לשמור על 25 נקודות אבל המחיר הוא בצד האינפלציה וכאן אנו שבים לבנק ישראל.
ההערכות בדבר אינפלציה כזו או אחרת, כל שכן מגמת ירידה, התבססו על סטטוס קוו במשק, במחירי הנפט, היבוא וכדומה. זה נכון ומדויק אלא שאיש לא צפה זינוק של 8% בדולר ו 25% ביורו שהוא לבדו שווה ערך לעליה בעדכון הקרוב של עוד 0.25% על הצפי. כל עוד המטבעות הללו מתחזקים היבוא מתייקר ואנו מדברים ממוצרי חשמל, דרך מכוניות ועד עלויות ברזל לבנין. הדלק משפיע מהותית על האינפלציה אבל המטח הוא הפקטור היחיד שיכול באחת, ללא אירועים מיוחדים (ונזכיר שבינתיים לא קרה כלום מוחלט בזירה הפוליטית) להקפיץ האינפלציה. זה יוצר כאב ראש אדיר לבנק ישראל שרכש דולרים בטירוף מערכות ומחק עשרות מיליארדי שקלים וכעת מה - אין לו ברירה אלא ינסה למכור אותם בכדי לווסת את שער החליפין.
אלא שאם יש משהו שידענו בסופו של יום גם בנק ישראל הפנים בסופו של דבר (גם אם מעולם לא הודה בכך בבנק) הוא שמעורבות בנק ישראל אינה משפיע על שוק המטח לאורך זמן. מנגד, כאמור בנק ישראל לא יכול לתת לאינפלציה להמשיך ולברוח וכך אנו מקבלים סבירות גבוהה בה בנק ישראל יבלום את המהלך. היכן? ההערכות הן שבסביבות 3.75-3.8 בנק ישראל לא יוכל עוד לעמוד מהצד ויתערב. וכאן שוב, כרגיל בנק ישראל סינדל עצמו - מה הוא ימכור? כמובן דולרים שיש לו מהם למעלה מ 100 מיליארד אך לא יורו ונזכיר כי כ 40% מהיבוא, גם בעקיפין, מתבצע במטבע זה. מכאן שלמרות התחזקות היורו יש מקום נוסף להמשך עליות במטבע האירופאי אף מער לזה האמריקני. ביחס לליש"ט הדברים אמורים ביתר
שאת ולא בכדי ככל שהמטבע רחוק יותר מפוקוס כך מעורבות בנק ישראל לא קיימת ובין היתר בגין סיבה זו נכנסנו ללונג בלישט 3.95.
אגב, חשוב לציין כי רבים אינם מסכימים שבנק ישראל יתערב. אמנם זו הערכה בקרב בנקים זרים אבל הגופים המקומיים סבורים שבנק ישראל למד הלקוח מהעשור הקודם רכישות/כוסות רוח למת. אלא שאם בוחנים העבר הקרוב מקבלים תשובה לפי בנק ישראל אולי הבין אבל לא מיישם - מרץ 2020 עם פרוץ הקורונה השקל מתרסק ב 9% = בנק ישראל לא יודע מה לעשות אז הוא פשוט חוזר לרכישות מסיביות של דולרים שכמובן הועילו נקודתית בלבד ומחקו תוך שבועות בודדים.
הזכרנו אירוע חיובי בודד אפשרי - הרפורמה / מהפכה משפטית אינה משפיעה כלכלית כפי שמציגים אותה אבל הרעש התקשורתי הוא אדיר ביחס אליה. ההשפעות הכלכליות יכולות להיות כבדות אך לא בטווח המיידי וגם הוצאת הכספים היא פחותה מכפי שנדמה אלא שכפי שלא הולכים נגד המגמה בשוק כך גם לא נכון ללכת נגד הציבור. הסוחרים ואף חלק גדול ממשקיעי הקצה משוכנעים שבבלימת הרפורמה יבוא לציון גואל. זה לא נכון בגלל נדלן, אינפלציה וכדומה אבל נקודתית תחת הנחה שלפתע יקפיאו הכל לחודש כמובן שנקבל קפיצה יומית משמעותית. קצת מזל בשלישי לפני פקיעה וכבר נקבל שורט סקוויז וכן הלאה. זה לא אירוע בר קיימא אבל כזה שיכול לקנות למעוף 40-60 נקודות ואולי לצרף אותנו לגל הבא העולה בניו יורק.
למרות הפסימיות בסקירה ביחס לכיון המדד חשוב לציין כי לא גמל ולא פנסיה נפדים בינתיים. הציבור מוכר מניות אבל לא כספי טווח ארוך שהם בסופו של דבר הכספים הגדולים. בעבר הערכנו שסביבות 1700-1740 זה יקרה וכל עוד אנו בטווח המדובר (נכון לכתיבת שורות אלו 1720) נראה סבלנות ונשיכת שפתיים מצד רבים. מתחת ל 1700 אנו מתקשים לראות 84 מיליארד ש"ח נזילים, בדגש על קה"ל ופנסיה צבורה לאחר גיל פרישה, מביטים מהצד ולא בורחים החוצה אז יגיע הגל הגדול אבל לפחות בטווח של הימים הקרובים זה נדמה כבשורה שתמתין במקצת.
אגב, חשוב לציין כי בפן הפוליטי זה המהלך החשוב ביותר הגם שרובו ככולו כספי. הציבור מוכן להמון גזירות, בודאי אלו שבחרו בממשלה אך לא במחיר פגיעה מהותית בכספי חסכון וכדומה. היה זה קלינטון שטבע את הביטוי "זו הכלכלה, אידיוט" ואכן רפורמה יכולה להתנהל באמירות וקשקושים באויר עד שהיא פוגשת ציבור שמחק 20% בפנסיה בלי שום סיבה ריאלית הגיונית.
בתוך כל זה גם היתה פקיעה השבוע. פקיעה אופטימאלית בחודש מאוד לא אופטימאלי שסוחרים רבים נבעטו, אין מה אחרת, מהשוק בעקבותיו. מי שלא נצמד לכללים ומרווחי בטחון מצא את עצמו מתרוצץ 100 נקודות לכיוון שבוע אחר שבוע ובמצב דברים זה הסטיה הנוכחית גם לא הובילה לרווחי עתק. הכניסה לפקיעה מבחינת שחקני המעוף היתה שווה בפקיעה מחו לכסף סביבות 18% מהרווח החודש, פי 2 ויותר מחודש רגיל, אבל רמת הסיכון היתה כזו בה עולה הסיכון על התועלת (למרות 18%) הגם שבסופו של דבר הפקיעה היתה רגועה יחסית.
שחקני המעוף פסימיים אבל לא מאוד ביחס לשוק. אנו מתחילים את החודש בהערכה ל 1680-1720, קרי חודש שלילי קלות בלבד. משום שהדולר יזנק, משום התאוששות נקודתית בוול סטריט, משום רגיעה בזירה הפוליטית. ישנן אפשרויות רבות לנפילה אבל מפולת לא ודי בתיקון נקודתי להוציא כל האויר מסטית התקן ולאפשר להתרחק לצדדים. יתכן ואנו טועים ונגלה במהירות 1650 אבל יש לזכור כי איפשהו סביבות 1670 אנו גם ניכנס לשוק כגורם תומך ולכן זהו לא גבול תחתון אבל אפשר לראות בכל גבול תחתון בטרם תיקון ואז (אולי) חזרה למגמה השלילית.
מניות ומגזרים
זהב - שינוי המלצה ! אחזקה ישנה שלנו בתיק שגם הניבה 60% תשואה אך לא עוד. כהגנה אינפלציונית מיצינו אותה, וגם אם נניח אינפלציה של 8% בארה"ב זה עדין לא מצדיק חציית 1950 $/אונקיה, קרי גם בתרחיש קיצון אנו לכל היותר
יכולים לקבל במתכת כ 6% וזה לא מספיק אטרקטיבי כשבאגח מקבלים 4% מובטח.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !