הודו היא מדינת ענק, עם חשיבות רבה לכלכלה העולמית ■ במיוחד כשהרוחות הצוננות בין ארה"ב לסין מחממות את השכנה ההודית — ואת מדד המניות שלה, שעלה ב–15% ממרץ


החשיבות של הודו לכלכלה העולמית היא אדירה. היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, אחרי שמספר אזרחיה עבר באחרונה את זה של סין, לפי אומדני האו"ם, והתמ"ג שלה מגיע ל–3.2 טריליון דולר. מסלול הצמיחה של הכלכלה העולמית בעשורים הקרובים ייקבע במידה רבה על פי צמיחתה של כלכלת הודו — על בסיס מיצובה כעורף תעשייתי גלובלי, וגידול מהיר של מעמד הביניים, בדומה לסין בשני העשורים האחרונים.


הודו היא השוק המתעורר השלישי בגודלו מבחינת שווי שוק — אחרי סין וטייוואן — עם 14.6% ממדד השווקים המתעוררים (MSCI Emerging Markets). מדד NIFTY 50, הכולל את 50 החברות ההודיות הגדולות, השיא תשואה של כ–9% ברבעון השני — גבוהה בהרבה ממדד השווקים המתעוררים, שרשם עלייה של כ–1% ברבעון החולף, וממדד MSCI Asia Pacific שעלה בכ–2.5%.


תעודת הסל שעוקבת אחר מדד MSCI India (סימול: INDA) במונחים דולריים עלתה בכ–15% מאז אמצע מרץ. להשוואה, תעודת הסל EEM, שעוקבת אחר מדד השווקים המתעוררים, עלתה בתקופה זו ב–7.4%.


אותנו, כמשקיעים, מעניין כמובן אם העלייה הזאת תימשך. סקירה קצרה של ההתפתחויות האחרונות בזירה ההודית עשויה לגרום לכם להתעניין בשוק המניות ההודי.


בעיני ארה"ב, מודי עדיף בהרבה משי


הודו — המדינה הדמוקרטית הגדולה ביותר בעולם — מונהגת כבר כעשור על ידי ראש הממשלה נרנדרה מודי, בנתיב קפיטליסטי למדי. למודי חסרונות רבים בעיניים אמריקאיות, והשלטון שלו נתפס כלאומני.


הרקורד שלו בתחום זכויות האדם, בעיקר כלפי המיעוט המוסלמי, גרם לארגון Freedom House לשנמך ב–2021 את הסיווג של הודו בדו"ח החירות בעולם, מ"Free" ל–"Mostly free" — על רקע הפרות של חופש הביטוי.

למרות זאת, אין ספק שהאקלים הגיאופוליטי נוטה לטובת הודו. המתיחות הגלויה בין ארה"ב לסין — על רקע המדיניות הלעומתית של הנשיא שי ג'ינפינג וחתירתה של סין להגמוניה גלובלית — גורמת לארה"ב לחפש תחליפים לעורף התעשייתי הסיני. בעיניים האמריקאיות, המשטר הטוטליטרי של שי אינו מאפשר השקעה בכלכלה הסינית — ומודי, על שלל חסרונותיו, הוא בחירה עדיפה בהרבה.


לפני כחודש ערך מודי את הביקור הרשמי הראשון שלו בבית הלבן. ראש ממשלת הודו נפגש עם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ועם בכירי המגזר העסקי — אלון מאסק מטסלה, סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, סונדאר פיצ'אי מגוגל, ועוד — שנהנו מארוחת ערב צמחונית.


בזמן הביקור הוכרזו כמה עסקאות גדולות, שמטרתן לשפר את הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין ארה"ב להודו. כך למשל, הוסכם על ייצור משותף (של GE והינדוסטאן איירונאוטיקס) של מנועי סילון מסוג 414F — ומודי הכריז כי "השמים הם הגבול" ביחסים בין שתי המדינות.


אחרי צמיחה של 6% בשנה האחרונה, הגדיר בנק ההשקעות הצרפתי סוסייטה־ז'נרל את הודו כ"כלכלה הצומחת במהירות הגבוהה ביותר" מבין מדינות G20. הבנק גם שינה את המלצתו על הודו מ"נייטרלית" ל"משקל יתר".


בסוסייטה־ז'נרל ציינו שלוש סיבות לשיפור ההמלצה: רווחי חברות יציבים (מכפיל רווח של 21 — גבוה בכ–50% מהממוצע במדינות אסיה); תנודתיות נמוכה יחסית, שנובעת מכך שמשקיעים מקומיים נכנסים בהדרגה לתמונה ומביאים יציבות לשוק המניות; וכן מגמה קבועה של השקעות חיצוניות במדינה (10 מיליארד דולר ממרץ).


ראש אסטרטגיית המניות באסיה בבנק, פרנק בנזימרה, אמר כי "התנאים הנוכחיים מאפשרים תשואת יתר בהמשך השנה" — על רקע המצב במגזרי הטכנולוגיה והייצור.


האינפלציה כבר ביעד, והריבית נשארה במקום


שוק המניות ההודי נהנה גם מרוח גבית לא אופיינית, שנובעת מההחלטה המוקדמת שקיבל הבנק המרכזי של הודו, להתחיל בקמפיין הידוק המדיניות המוניטרית הרבה לפני שהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות פתחו במאבק למיגור האינפלציה.


הנגיד ההודי, שאקטיקנטה דאס, אמנם אמר באחרונה ש"הקרב שלנו נגד האינפלציה טרם תם" — אבל מדד המחירים לצרכן (4.1%) כבר נמצא בטווח היעד של הבנק (2%–6%), שהשאיר את הריבית הקצרה על מקומה בחודש האחרון, תוך שהוא מסמן כי בכוונתו לסיים בקרוב את מחזור העלאות הריבית. השוק צופה שהריבית תתחיל לרדת בראשית 2024, מה שעשוי לסייע למניות ההודיות.


בסך הדברים, למרות גודלה העצום של הכלכלה ההודית ולמרות מצבה הגיאופוליטי החיובי, כנראה שטרם הבשילו התנאים שיצדיקו, עבור רוב המשקיעים, התייחסות נפרדת לשוק המניות ההודי ממדד השווקים המתעוררים. עם זאת, משקיעים שיבחרו בחשיפת יתר להודו בתיק ההשקעות שלהם, עשויים למצוא ברכה בסיכון שנטלו בטווח הארוך.

דה מרקר