בשבועיים האחרונים התמקדנו בעיקר בתשואת אגח ארה"ב, אם תעבור 4% אם לאו, וציינו כי זהו הבלם היחיד בוול סטריט היכול למנוע המשך מגמת עליה. כל עוד התשואה היתה 3.6-3.8 ראינו דיפולט חיובי הגיוני אבל עם הזחילה מעלה ניו יורק החלה לגמגם - ברגע שהתשואה חצתה 3.9% ממוצע ארבעת הימים הללו היה 0.15% שלילי. זניח בהחלט, ועדין רמז לבאות. חציית ה 4% כל שכן 4.2% כבר היתה מהלך יורד מובהק ומי שמקשר הדברים להורדת הדירוג של מודיס חוטא לאמת.

אנו חיים בתקופה לא הגיונית בשוק ההון אבל אין מה לנסות לפרש כי אם להצטרף. למשקיעים אין אלטרנטיבה ראויה מבחינתם עם תשואת אגח סביבות 3.5 והורדת הדירוג של מודיס היא הצהרתית. כן AAּ+ זה לא נעים אבל האם יש מדינה עדיפה ובטוחה יותר? מטבע גלובאלי באופק? מרגע שהתשובה שלילית אזי הכסף ימשיך לזרום אל עבר האלטרנטיבה האטרקטיבית ביותר וזה לפחות בטווח החודשים הקרובים היה ונותר ארה"ב.
זהו גם היחס הראוי לשוק התעסוקה = אז נוספו פחות משרות מהצפי אבל האם זה משנה משהו? ברמת אבטלה של 3.5% זה בעיקר כותרת חסרת משמעות שעה לאחר פרסומה והמשקיעים מבינים שלפחות בעת הנוכחית גם אבטלה של 4.5% היא בסה"כ מצב תעסוקה מלא ובל נשכח שאנו בשני רבוענים שליליים של ירידה, קרי מיתון.

מכאן, האגח היה ונותר הסיפור ודוקא תחילת השבוע הקרוב מעמידה אותנו בפני מבחן - 4.04 זה לא לכאן ולא לשם. לפתע 3.95 נחשב כהצלחה גדולה וארה"ב תעלה ולהיפך אלא שהבעיה היא לא בתמחור הקרוב אלא ברחוק. המשקיעים לא מאמינים לריסון האינפלציה, לא מאמינים שהריבית לא תעלה במועד הקרוב ובעיקר לא מאמינים שהעליות ימשכו עד סוף השנה. אם ננסה לכנס את עקום הריבית, תשואת האגח ושאר הפרמטרים הקשיחים אנו מקבלים מצב מוזר לפיו ניו יורק תמשיך לטפס בטווח המיידי אבל היא לפי נפילה כואבת. פה נכנסת השאלה האם מדובר על מסחר לטווח קצר או ארוך כי בקצר אנו בהחלט רואים שלל פרמטרים המצביעים על ירידה מוגבלת בסה"כ של עד 2%. לא משהו שבגללו יוצאים מהשוק. משקיעי טווח ארוך, בואכה 2024 כבר מעדיפים לממש רווחים וזה הסטטוס קוו הנוכחי בשבועיים האחרונים = קצב גיוסים בקרנות זניח על גבול המאופס. רואים זאת גם בקרב סוחרי הויקס הקופאים על סביבות 16% וגם באיזור הביטקוין היציב על 29K והסחורות. אין לנו שום אינדיקטור, להוציא אגח, המלמד על תנועה ממשית למי מהכיוונים ולכן נותרנו עם הפקטור היחיד הרלונטי שבמידה רבה בגדר נבואה המגשימה את עצמה.

במעוף - הכל הפוך. מה קרה לציבור שהגיע השבוע לממוצע גיוסים של 100 מליון ש"ח לא ברור אבל נדמה כי הפירוש ההגיוני ביותר הוא תום החקיקה. תרצו, הפסקה תרצו סיום קידום החקיקה בפועל אבל מבחינת הסוחרים הרע ביותר אחרינו. זה אולי נכון בצד הפוליטי, ובכנות אנו בספק אם נתניהו עצמו יודע התשובה לשאלה, אבל בכל יתר הפרמטרים אין זה המצב. לא ניכנס שוב לכל האזהרות הכלכליות מאחר וסוכנויות דירוג תמיד מגיבות באיחור אבל גם הורדת דירוג - שבודאות עוד תגיע - היא פקטור של מה החוזים בניו יורק באותו יום. רוצה לומר מתמסמס בין יתר החדשות המעניינות את הכאן ועכשיו (ממש עכשיו) ובמידה רבה כבר מגולם.
כך יוצא שאנו מקבלים פתיחה יציבה, דיפולט שלילי בשעות הבוקר והצהרים המוקדמות ואז מגמת תיקון עקבית עד לאפס או טריטוריה שלילית אם תחילת פעילות הקרנות סביבות השעה 15. לרוב זה לא יחזיק מיים בשעה החופפת של המסחר ולכן המעוף ידעך בשנית אבל התנועה העקבית הזו, שהיתה עימנו בכל אחד מימות השבוע החולף לא תימחק באחת ולכן ניתן להניח כי מהלך יורד בשבוע החולף (לכל הפחות) ילווה בלא מעט תיקונים בדרך לעיתים עד כדי מחיקת הירידה במדד. זה כמובן נכון גם לכיוון ההופכי בשל היעדר נזילות עם עליה ובשעות הצהרים ירידה לא משום פדיונות הקרנות אלא בשל מחזורי מסחר כה דלילים עד כי לעיתים תנועה אקראית של 10 מליון ש"ח מכירה מוחקת מהלך עליות של מחצית האחוז.

הבעיה של המעוף = הסיבה בגינה אנו משוכנעים שנשוב לגבולות 1750-1850 הוא בדיוק את שציינו - טיב הרוכשים. הציבור קונה פעם אחר פעם בסביבות 1820 ומוכר בגבוה באמוק אל מתחת ל 1800. אנו רואים זאת לא רק במחזור ובקרנות אלא גם בתמחור הלקוי באופציות - ימי ירידה בממוצע 65 ש"ח מעל המחיר המדויק. מכירה בפאניקה לתוך שוק בורח. הפעם זה לא נעצר ב 1850 בגלל סקוויז שבועיות אימתני ממש אבל זה ענין טכני. בסופו של דבר אין הצדקה לתשואה חיובית במעוף של 5% בחודש מאחר וגם אם החקיקה הופסקה השלכותיה ישארו עימנו עוד.

בהקשר המקומי הפרמטר המרכזי מבחינתו הוא המשכורת הממוצעת - אנו מקבלים נתונים בדיליי אבל ההייטק גורר את הממוצע מטה עם ירידה של 8% במרץ-אפריל. הנחת העבודה שזה יתאזן עונתית (דמי הבראה) אבל אם נניח כי המשכורת הממוצעת תאבד עוד 5% ביחס לקריאה האחרונה נוכל לדבר על מיתון קיים וזה לא באמת מעניין מה ההגדרות של הלמס (או משחקי הלמס בכלל). התרענו שזה יגיע לנדלן והגיע אבל אנו רק בקצה הקרחון המקומי מאחר והאינפלציה אינה דועכת כבארה"ב ודולר מעל 3.7 הוא העלאת ריבית נוספת של רבע אחוז בודאות.

הירידה אל סביבות 3.62 היתה לחץ מכירות ששוב הוביל גוף ענק. בנק ישראל מוציא הודעות עקביות שזה לא הוא מאחר והשוק לא מוצא מי בכלל התעניין בדולרים בשנים האחרונות כדי למכור עשרות מליונים מדי יום אבל הרושם הוא שגוף רגולטורי גדול מקטין חשיפה. אם לא בנק ישראל אז גידורים של האוצר (שבינתיים לא הכחיש) אבל זהו עניין זמני והיעד היה ונותר דולר מעל 3.7 אל עבר 3.75 ויורו לכיוון 4.1. יעזור ללונג אם ארה"ב תרשום ירידות חדות אך גם ללא זאת מדובר על תוצאה ידועה מראש גם אם תתעכב מעט.

כדולר עבור ישראל כך הנפט עבור האינפלציה העולמית בדגש על ארה"ב. לפני חודש סגרנו פוזיצית השורט סביבות 75 והערכנו כי הולכים וגוברים הסיכויים למהלך אלים מעלה. ברמת 82$ חבית אנו כבר מקבלים קפיצה של 0.25 באינפלצית מדינות המערב והדבר בהחלט יכול לבדו לבלום מגמת ירידה. אנו לא רואים בשלב זה התפרצות אינפלציונית מחודשת ועדין מגמת הירידה באינפלציה תיבלם
ותידרשנה עוד 2 העלאות ריבית קרוב לודאי.

בת"א בגלל אינרצית המכירות של הציבור 1835-8 כבר יוביל להמשך תנועה לסביבות 1820 ומשם קצרה הדרך להמשך דשדוש ללא כיוון מוגדר או לפחות עד ששוב סוחרי השבועיות יחרבו את המסחר בשל תמחור לקוי לכאן או לכאן.

מניות ומגזרים
קוהלס (KSS) - חצי שנה מאוד סוערת עברה על המשקיעים אבל לאחר הנפילה העמוקה ניתן כעת לומר בביטחה שאנו כבר בשלב התיקון מעלה שהוא הרבה מעבר לאטרקטיביות מחיר. בסופו של דבר החששות התפוגגו ולכן היעד הוא ההתחלתי טרם המהלך היורד, סביבות 34, מה שאמור להביא לתושאה של 10-15%.

  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
  • שימו לב, לאחר שאסטרטגית אוגוסט נחתמה בתשואה של 45% ביום הראשון של החודש במהלך החודש נפרסם אסטרטגיה חודשית נוספת. מוזמנים לעקוב.


שבוע טוב ומוצלח !