המזרחים שקלטו את העליות הראשונות.
אלפי יהודים מצפון אפריקה עלו לארץ ישראל במהלך המאה ה־19, לפני העליות הגדולות חלקם התיישבו ביפו, הקימו מוסדות יהודיים, נטעו פרדסים וקלטו עולים חדשים.
בשנת 1834 – נפתח בית הקברות. על 805 מבין הקברים נותרו מצבות עם השמות: ביטון, אמזלג, מויאל, שלוש, אלקיים. מה עשו יהודים מצפון אפריקה בארץ ישראל עשרות שנים לפני העלייה הראשונה?
הם הקימו את הקהילה היהודית הראשונה מחוץ לארבע ערי הקודש, הם התפרנסו מעמל כפיהם כי סירבו לחיות על כספי החלוקה, הם רכשו קרקעות מסביב ליפו, הם נטעו את הפרדס העברי הראשון, הם סייעו בהקמת מקווה ישראל, בהקמת פתח תקווה והמושבות הראשונות.
הם קיבלו על עצמם לדבר עברית, והם קלטו וסייעו לאנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית.
במהלך המאה ה־19, ובמיוחד בשנים 1880-1850, עלו לארץ לפי הערכות שונות כ־30 אלף נפש. מרביתם כונו 'ספרדים' משום שהגיעו מארצות צפון אפריקה, בעיקר מרוקו ואלג'יריה, מארצות הבלקן, מהממלכה העות'מאנית, מהקווקז ומארצות נוספות.
חלק גדול מהם התיישב בארבע ערי הקודש – ירושלים, צפת, חברון וטבריה – אך במקביל הקימו קהילות חדשות של מאות, ולאחר מכן אלפי אנשים, ביפו, בחיפה, בעזה, בלוד ובשכם. ביפו לבדה זינק מספר היהודים מראשית המאה ה־19 ועד ראשית המאה ה־20 מאפס ל־5,000 נפש.
מי שדחף את העולים היה הרב ד"ר יהודה אריה ליאון ביבאס, צאצאו של רבי חיים בן עטר. ביבאס נולד ב־1789 בגיברלטר.
הוא למד בישיבת 'לב החיים' בגיברלטר, ולימים הפך להיות ראש הישיבה.
הוא חזה את תהליך שיבת ציון והיה חלק ממנו.
בין השנים 1817 ל־1839 יצא הרב ביבאס לכמה מסעות ברחבי המגרב ואירופה.
האיש עובר קהילה־קהילה, בעיקר בצפון אפריקה.
הוא אומר ליהודים: חבר'ה, תפסיקו לשבת ולחכות שמשהו יקרה ותעלו לארץ ישראל.
ב־1825 מגיע ליפו רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה, מי שלימים יהפוך למנהיג
ולרב של קהילת יפו.
הוא עלה לירושלים בגיל 18 עם משפחתו, הוסמך לרבנות ודיבר שש שפות.
ב־1820 פגש את הרב ביבאס, מפגש שהותיר בו רושם עצום וגרם לו להתגייס כדי לקלוט את תלמידי הרב ביבאס.
הלוי קנה חלקת אדמה ב־1842 ובעזרת משפחת בן שימול, משפחה של פרדסנים ממרוקו, נטע את הפרדס העברי הראשון בארץ ישראל. לימים מונטיפיורי הספקן רכש ממנו את הפרדס, שכמה עצים בודדים אשר נותרו ממנו קיימים עד היום בשכונת מונטיפיורי בתל אביב".
ב־1843 קיבלה קהילת יפו הכרה רשמית והפכה לקהילת הקודש החמישית בארץ ישראל.
האנשים האלה שקבורים כאן לא עלו בגלל פרעות.
היה להם טוב במרוקו ובעיראק, בטורקיה ובאלג'יריה.
הם עלו מתוך אמונה שהגיעה העת להגשים את הייעוד והשליחות של עם ישראל – לשוב הביתה לארץ מולדתו.
* בצילום מגדל השעון ביפו.
המגדל נבנה בתמיכתו ובכספו של אחיו של אברהם מויאל, יוסף ביי שהיה נדבן חשוב מאוד.
הגב עם ציטוט
