בסיכומו של השבוע רשם מדד נאסד"ק ירידה קלה של 0.2%, בעוד מדד דאו ג'ונס טיפס ב-0.8%. לעליה של הדאו תרמו תוצאות עסקיות טובות של כמה בנקים גדולים בארה"ב, שתהליך העלאת הריבית תרם רבות לרווחיותם.


באירופה שהבורסות הגדולות לקחו כיוונים מנוגדים. במילאנו ולונדון נרשמה עליה שבועית של עד 1.5%, בעוד בצרפת וגרמניה נרשמו ירידות של עד 0.8%. מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי ירד ב-0.2%. חשוב לציין עם זאת שבמהלך המסחר של יום שישי נרשמו בבורסות אירופה ירידות ומדד יורוסטוקס 50 נפל ב-1.5%.


הנתון הכלכלי העיקרי שהתפרסם השבוע בארה"ב היה מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר. המדד היה גבוה ב-0.4% ממדד אוגוסט, והוא שיקף אינפלציה של 3.7% ב-12 חודשים, בדומה לקצב שנרשם באוגוסט. זו עדיין עליה לעומת יולי אז נרשם קצב אינפלציה של 3%.


נתון נוסף שהתפרסם הוא מספר המובטלים החדשים בארה"ב שנותר מתחת לרמה של 210 אלף שבוע רביעי ברציפות. בעקבות נתוני המקרו שפורסמו התחזקו הערכות הסוחרים כי הבנק הפדרלי ישאיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי בפגישתו הבאה בנובמבר.


הנפט קפץ בשבוע החולף ב-6% וחזר לרמה של כ-88 דולר. גם הזהב שנחשב לנכס שסביבו נהוג להצטופף בעיתות מלחמה קפץ ביותר מ-5% וחזר לרמה של 1,945 דולר לאונקיה.


מדינות המזרח התיכון מפיקות כ-20% מכמות הנפט העולמית
מדד הפחד (Vix) קפץ בתוך שבוע ב-15% לרמה של 19.3 נקודות. מדד הפחד מבוסס על שקלול מחיריהם של חוזים על מדד S&P500. החוזים הללו מהווים מעין ביטוח מפני ירידה של המדד. וכאשר החשש מפני ירידות גובר, מחירי הביטוח – כלומר החוזים – מאמיר.


כלכלנים של סוכנות הידיעות בלומברג העריכו במהלך השבוע כי אם המערכה תתרחב לחזיתות נוספות באזור ותכלול גם את איראן, מחירי הנפט עלולים לזנק גם ל-150 דולר לחבית. הצמיחה העולמית עלולה ליפול ל-1.7% בלבד. מדובר במיתון שיגדע כטריליון דולר מהתוצר העולמי.


הסיבה לכך טמונה בתפקידן החשוב של מדינות המזרח התיכון בשוק הנפט העולמי. במדינות המזרח התיכון מופק חלק גדול מאספקת הנפט והגז של העולם. עוברים דרכו גם נתיבי משלוח מרכזיים. הכלכלה העולמית נמצאת במצב פגיע בגלל העלאות הריבית ועדיין מתאוששת מלחצי האינפלציה שהוחרפו עם פלישת רוסיה לאוקראינה. מלחמה נוספת עלולה לפיכך לגרום ללחצי אינפלציה מוגברים. החשש הגדול הוא שהסכסוך במזרח התיכון יגרום לאי שקט שיגרור פנימה מדינות ערביות נוספות.


במהלך פגישה של קרן המטבע העולמית (IMF) שהתרחשה בשבוע שעבר אמרה שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן כי ארה"ב בוחנת את ההשלכות הכלכליות האפשריות מהמשבר. היא הוסיפה כי אינה צופה שהמלחמה תשפיע באופן מהותי על התחזית הכלכלית הנוכחית.


כלכלני בלומברג ניסו לבחון שלושה תרחישים שונים על הצמיחה והאינפלציה בעולם. מסקנתם היא שככל שהסכסוך יתרחב לחזיתות נוספות, כך הוא ישפיע יותר על הכלכלה העולמית.


בתרחיש הראשון, המלחמה מוגבלת לגבולות עזה וישראל, כפי שהיה ב"צוק איתן" ב-2014. במקרה כזה, קרוב לוודאי שארה"ב תחריף את הסנקציות על הנפט האיראני והיצוא ממנה יקטן. כלכלני בלומברג סבורים שתרחיש כזה יגרום לעליה קטנה במחיר הנפט, כ-4-3 דולר לחבית. ההשפעה על הכלכלה העולמית תהיה מינימלית.


בתרחיש השני, המלחמה מתרחבת ללבנון ולסוריה ומייצרת למעשה עימות של ישראל מול איראן. במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006, מחיר הנפט זינק ב-5 דולר לחבית. להערכת כלכלני בלומברג, מלחמה דומה תגרום היום לעלייה של כ-10% במחירי הנפט, כלומר עד לרמה של כ-95 דולר לחבית.


בתרחיש השלישי מציירים בבלומברג מלחמה ישירה בין איראן וישראל. תרחיש שכזה עלול לדעת בלומברג להוביל למיתון עולמי. מחירי הנפט יזנקו, האינפלציה תאמיר, וכלכלת העולם תיפגע באופן משמעותי. במקרה כזה, המעצמות העולמיות יצטרכו להתייצב לצד בעלות בריתן — ארה"ב ואירופה עם ישראל, סין ורוסיה כנראה לצד איראן.


ירידות בבורסת תל אביב
שוק ההון הישראלי הגיב כצפוי בירידות לאירוע הבטחוני בדרום. מדד תל אביב 125 סיים את השבוע עם ירידה של 6.5%. השקל הישראלי איבד בשבוע האחרון כמעט 3% מערכו ועצר ברמה של 3.98 שקלים לדולר.


בסוף השבוע היתה אמורה סוכנות מודי'ס לפרסם דו"ח דירוג חדש על ישראל. ואולם בהודעה של הרגע האחרון דחתה הסוכנות את פרסום דו"ח. המועד המתוכנן הבא לפרסום הודעת דירוג אשראי הוא בעוד כחצי שנה. משרד האוצר פירסם הודעה לפיה משמעות ההחלטה בפועל היא כי דירוג האשראי של מדינת ישראל נותר על כנו אבל אין ודאות אמיתית לגבי הדירוג בהמשך.


עם זאת, מודי'ס פרסמה בשבוע שעבר עדכון מיוחד לתחזית דירוג האשראי של ישראל, בעקבות המלחמה. לישראל דירוג אשראי של A1 אצל מודי'ס, עם תחזית יציבה – לאחר שהורדה מחיובית באפריל. ב-S&P הדירוג הוא AA מינוס ואצל פיץ' הדירוג של ישראל הוא A פלוס.


במסגרת המהלכים של ממשלת החירום שהוקמה השבוע בישראל הוחלט גם להאריך אוטומטית את כהונתם של בכירים במערכת הציבורית כולל את כהונתו של נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון. הנגיד היה אמור לסיים את כהונתו בדצמבר הקרוב וטרם נמצא לו מחליף.


איי בי איי