קשה לכתוב סקירה שבועית בימים אלה ולא רק בגלל המועקה הנפשית וחוסר הודאות, כי אם משום שאנו נעדרי אזימוט כלשהו ביחס למלחמות או סבבים קודמים. אנו ננסה פחות להתמקד ברמה השבועית ויותר להבין מהו הכיוון הכללי בשבועות הקרובים והכל תחת הנחה כי הסיפור בצפון נשאר בעצימות הנוכחית. בסופו של דבר לטעמנו חוטאים כל אלו המנתחים המלחמה אל מול סבבי לחימה שונים. אנשים נוטים להשוות בין תפוחים
ותפוחים אבל הפעם זה לחלוטין תפוחים ואגסים, ומכאן שמבחינתנו התקופה הראויה להשוואה היא תקופת הקורונה - הלם וסגר ראשון.
ראשית, דולר ויורו. עד כה ציינו כי הנגיד לא יתערב מאחר והוא כבר רואה פרישה מול העיניים ולכן למה לו לחטוף ביקורת על מעורבות אוילית שתוצאותיה ידועות מראש. מרגע שנגיד החליט כי ימשיך תקופה נוספת, ואולי נכון יותר לומר נכפה עליו, ברור היה כי זה יגיע. זה ולא הלחימה לכשעצמה היו הגרוש ללירה שגרמו לנגיד להתערב מאחר וגם לבנק ישראל ברור כי התעוררו מאוחר מדי – אנו מדגישים פעם אחר פעם כי מעורבות בנק ישראל בשער הדולר היא חסרת משמעות בעולם המטח הגלובאלי. זה בימי שיגרה אז בימי לחימה בהם רואים תורים בציינג' הרי שלא מדובר על מעורבות בטלה ב 60 כי אם ב 6000. ישנם גלים גלים של כספים היוצאים מישראל, בצדק מבחינת המשקיעים, ולכן גם 30 מיליארד ₪ שהקצה בנק ישראל הם טיפה בים.
אם הנגיד היה מתעורר ב 3.75, 3.8 ואולי אפילו 3.85 היינו היום בקפיצה זהה אך כזו המתחילה מ 3.5. כיוון שהנגיד נרדם בשמירה ונתן לשער הדולר לכבוש שיא אחר שיא כעת רמת 4 ₪/דולר היא לא יעד סביר אלא יעד בסיס. כל מה שמתחת ל 4.1 הוא בגדר נס מקומי ויכול להתרחש רק במידה והלחימה תהא קצרה באופן יחסי.
הערכנו כבר לפני חודשים כי 3.75 וגם 3.8 יגיעו ובין יתר השיקולים ציינו כי מדובר על חבית חומר נפץ מבחינת משקיעים שלא יודעים מאיין תיפתח הרעה. בסיוטים הכי גרועים אף אחד לא דמיין היקף שכזה אבל הרמה אותה ציינו לא הניחה מצב לחימה ממושך, ולכן 10% על תמחור זה הם פחות או יותר השווי הריאלי של הדולר.
הבורסה מצידה גם אינה מפנימה את המצב לעומקו. זו לא הנחת עבודה כי אם מתמטיקה – טרם הלחימה ירידה של 1% תורגמה לעליה של עד 1.5% לכל היותר בסטיה. לרוב, גם זה לא. מכאן התמיכה העקבית אותה ציינו ב 1820 וההבנה כי רמה זו אינה יכולה להישבר ללא אירוע חיצוני. הנפילה כעת במדדים מניחה לחימה עד חודש לערך; גרעון 8%; המשך פגיעה בקונצרני בשיעור של 5%. כל אלו שווים 1650 ~
ובכל זאת, משתי סיבות רמה זו אינה סוף פסוק. ראשית, האינפלציה שהציגה קריאה מפתיעה של 3.8% שנתי הולכת לזנק בצורה שאנו מתקשים בכלל להעריך. מחירי הירקות (מרכיב מהותי) הכפילו עצמם בחלק מהמקרים, ויתר רכיבי המדד ירשמו קרוב לודאי עליות גבוהות. ממילא הובטח להעלות מחירים לאחר החגים, ולכן יש כאן זינוק של כ 1% נכון לעכשיו. עד המדידה הסופית יש עוד זמן אבל גם אם נהיה אופטימיים אנו מתקשים לראות מצב בו המלחמה מסתיימת עד סוף אוקטובר ומכאן שכל הערכות בנק ישראל מושלכות לפח.
להעלות ריבית? שום סיכוי. ריבית על כנה סביבות 80%, וכן, ישנה גם אפשרות להורדת ריבית מצד הנגיד. זה ברור מאליו שהמשק הולך למיתון ואם הנגיד יתעכב הוא עלול ליצור דיפלציה מאוד אלימה מעלה.
הסיבה השניה שאנו רחוקים מסיום המהלך היורד, או אם תרצו ההסבר מאחרי המתמטיקה של הויקס שהזכרנו, היא שהציבור כבר ירד מהגדר והחל למכור. אנו רואים התעצמות משמעותית של מכירות בקרנות ובסל. השבוע החולף עמד על 140 מליון שח במניתיות ובמערבות. השבוע אנו כבר מצפים בערך ל 250-300 מליון ביום = משקולת של 16 נקודות על המעוף. אם וול סטריט תפתיע או הדולר יזנק ויספק תמיכה לדואליות נראה ימי תיקון מעלה אבל המגמה מטה ברורה.
נקודת אור בהקשר זה הוא הגמל והפנסיה. בינתיים הפדיונות בשוליים והציבור התבגר והפנים שאלו כספים שלא נוגעים בהם. להערתנו יש עוד כמה אחוזים, אי שם מתחת ל 1600, עד שהציבור יעבור לפדיונות של חסכונות ארוכי טווח וכמובן שאינדיקציה ראשונה לכך תגיע מקרנות ההשתלמות בשל זמינותן ולרוב היעדר מהיסוי לאחר תקופה קצרה.
ההשוואה הכלכלית הנכונה מבחינתנו כאמור היא לתקופת הקורונה. לא ברור מתי יסתיים, מה יהיה היקף הנזק, כמה הגרעון יזנק, מה יקרה עם שוק העבודה ואילו מגזרים לא יתאוששו. כמו שהקורונה תפסה אותנו לא מוכנים פי כמה וכמה המצב הבטחוני הנוכחי תפס אותנו המומים, לא מתפקדים ומתקשים לראות אופק כלכלי. ההבדל – בקורונה הכספים נותבו לכיוונים אחרים – זינוק ברכישת מכוניות, באונליין, וכן הלאה. במצב הנוכחי לא רק שאין מה לדבר על התאוששות מהירה אלא שגם אם נניח שבתוך חודש תסתים המלחמה ברור שהמצב הבטחוני עדין יהיה במוקד ואין מה לדבר על חדוות רכישות ותיקון להיעדר טיסות וחופשות בחול.
המשק יהיה מדוכדך שנה קדימה וחדוות יצירה ועשייה איין. יהיו פה ושם זרים סולידריים אבל בתרחיש האופטימי אלו הבינו שהמושג חבית חומר נפץ הוא ממשי ולא מטאפורי. ננצח את חמאס נצחון סוחף – כיצד זה שינה את המצב השברירי בצפון? האלטרנטיבה של מלחמה בלבנון היא לא יותר טובה מצידם וככה קיבלנו המשך יציאת כספים וחזרה לסעיף הפותח ביחס לדולר.
אנחנו בכלל לא מסוגלים לתמחר את נזקי המלחמה מבחינה כלכלית.
משרד הבטחון יקרוס מבחינת היקפי הפיצויים והקצבאות העתידים. זו אחת הסיבות שאנו מעריכים שלא נראה סיוע גורף לעסקים כבתקופת הקורונה, אף לא במעגלי הלחימה שהתרחבו (לעוטף בודאי יהיה סיוע אבל מאוחר מדי זו הגדרה מזלזלת למצב הנוכחי).
שוק התעסוקה יתקשה לגייס עובדים ובו זמנית 60 אלף ידיים פלסטיניות יחסרו לקבלנים. אלו גם ככה שרדו בקושי על בלימה וברור שיש לנו חודש-חודשיים בהם הכל יתעכב להוציא הריבית לבנק ולכן נראה כאן לא מעט קריסות של קבלנים שיאשימו את המלחמה למרות ששורש הבעיה נעוץ במינוף.
יציבות שלטונית – אנחנו הולכים לבחירות ואין מנוס מכך. אם מישהו סבור שמשהו מהאחדות המדהימה הנוכחית ישאר עימנו גם קדימה, לצערי הוא כנראה עולה חדש (מאוד). המשק יקרע בעוד מערכת בחירות אלימה ויקרה וכיון שמרבית השרים לא יחזרו לתפקידם, לשון המעטה, נראה בזיזה נוספת של כספים למען הבייס.
אין הרבה אופטימיות בסקירה כי מבחינה כלכלית (ולא רק אבל זה לא המקום) התרחישים הסבירים הם כולם שלילים. התרחישים הפסימים הם שליליים וכמה שאנו מנסים כלכלית לראות קרן אור אנו מתקשים לראות זאת בטווח של שבועות וחודשים בודדים קדימה.
מניות ומגזרים
סלקום – המלצת קניה. יש אובר שוטינג בשוק של ציבור שזורק מכל הבא ליד ובמצב דברים זה שופכים את המיים עם התינוק בקרנות. אפשר להבין הגיון מדוע בנקים קורסים ומדוע חברות ביטוח עתידות ליפול. חברות סלולר זה פחות מובהק ולכן ברמה הנוכחית, אם השוק אכן ימצא תחתית מגזר הסלולר עתיד להיפגע משמעותית פחות מאחרים.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגיה חודשית שניה – אוקטובר 2 .
שיהיה שבוע של בשורות טובות ותקווה.
הגב עם ציטוט
