"חודש וחצי לאחר הטבח בבארי זוהו שרידי גופת ליאל חצרוני בת ה-12. בהיעדר גופה נקברו חפציה, ואמש עודכנה המשפחה כי ארכיאולוגים מרשות העתיקות איתרו את שרידי גופתה"
אני תקוע על המשפט הזה: "ארכיאולוגים מרשות העתיקות איתרו את שרידי גופתה"
"ארכיאולוגים מרשות העתיקות איתרו את שרידי גופתה"...
"ארכיאולוגים מרשות העתיקות איתרו את שרידי גופתה"...
כל מי שהשתתף פעם בחפירה ארכיאולוגית מבין את המשמעות של שרידי גופה שנמצאו ע"י ארכיאולוגים. אלו חלקים שלא עוברים במסננת עפר, או אפר, במקרה הזה... זה כל מה שנשאר מילדה מתוקה בת 12. הבת שלי עוד רגע בת 12. אני מסתכל עליה ובוכה.
ידיעות כאלו הן השריון שלי מפני רחמים על האזרחים העזתים.
איך אומרים אצלנו: "דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד". במקום בו גדלו כל כך הרבה בני-אדם אכזריים כאלו שהקריבו את חייהם כשאהידים כדי לרצוח ילדים וילדות - כולם שותפים לפשע.
הכפר גידל. הכפר ישלם.
אחרי קריאת שורות אלה הרגשתי שכול המילים שרציתי לכתוב החלו לנוס במוחי כול אות שרציתי לתאר את ההרגשה שיש בי ברחה ומאנה להתייצב רק המשפט "ארכיאולוגים מרשות העתיקות איתרו את שרידי הגופה" ועיני היבשות זאת תקופה ארוכה מה שכולנו חשים מישיבה ממושכת מול המרקעים נפרץ מתוכם נהר של דמעות מלוחות שכיסה את השולחן............
הגב עם ציטוט