העולם עובר לאנרגיות מתחדשות ומחיר הנפט בירידה, אבל מדד ת"א נפט וגז סוגר שנה שנייה כמדד שהניב את התשואה הגבוהה באחוזת בית. הפרחים להצעות הרכש לניו־מד אנרג'י ותמר פטרוליום, לדולר החזק ולעובדה ש־80 דולר לחבית זה עדיין הרבה כסף
זריקת אנרגיה מסורתית: שנת 2023 הייתה השנה של מניות האנרגיה המסורתיות בבורסת ת"א. מדד ת"א נפט וגז, שכולל בתוכו 12 חברות הפועלות בתחום, הניב תשואה של כמעט 37% מתחילת השנה — הגבוהה ביותר מבין המדדים המנייתיים באחוזת בית. לשם השוואה, ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, ות"א־35, שכולל את החברות הגדולות ביותר, הניבו תשואה של כ־3% בלבד. גם ב־2022 מדד ת"א נפט וגז היה הבולט ביותר בבורסה עם תשואה של 35%, בעוד המדד המייצג ירד בקרוב ל־12% והחברות הכי גדולות ירדו ב־9%.
על פניו, מדובר בחידה. שוק האנרגיה המסורתי ניצב לפני שורה ארוכה של אתגרים. ראשית, יותר ויותר מדינות משקיעות משאבים רבים במעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, ומעודדות את המעבר רגולטורית. כך, למשל, במדינות אירופה אנרגיה מתחדשת כבר הניבה 50% מכלל החשמל ב־2023. בפורטוגל לדוגמה, שיעור זה מגיע ל־72%. שנית, גופי ההשקעות הגדולים בעולם, דוגמת בלאקרוק, מקדמים מדיניות של ESG — השקעות סביבתיות, חברתיות ואחראיות מבחינה תאגידית — שאמורה להחליש את חברות האנרגיה המסורתיות. שלישית, מחיר הנפט ירד מתחילת השנה מכ־100 דולר לחבית לכ־80 דולר לחבית, למרות מגמות שעל פניו אמורות להעניק לו רוח גבית.
אז איך הפך הענף שספג את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הקורונה, לכוכב הבורסה המקומית, תוך שהוא מניב תשואה של 330% מאז השפל אליו הגיע ב־2020? יש לכך כמה סיבות: מחירי הנפט גבוהים ברמה היסטורית, יש משקיעים שמוכנים לשלם מחירים גבוהים על חברות אנרגיה ישראליות, המדינה עצמה מעודדת בדרכה את השוק, והחוזק היחסי של הדולר.
הצעות הרכש שגרמו לזינוק: לפי האנליסטים, הסיבה המרכזית לתשואה העודפת של מדד ת"א נפט וגז היא הצעות הרכש עם רכיב הפרמיה הגבוה שהוגשו השנה לחברות אנרגיה מסורתיות ישראליות. ההצעה המשמעותית ביותר שהוגשה היא ההצעה של הענקית הבריטית בריטיש פטרוליום (BP), יחד עם חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC). שתי הענקיות הציעו לרכוש 50% מניו־מד אנרג'י, שמה הנוכחי של דלק קידוחים, שמחזיקה ב־45% ממאגר לוויתן, מאגר הגז הטבעי הגדול בישראל. השתיים הציעו לרכוש 45% מידי הציבור ועוד 5% מידי קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, שמחזיקה כיום ב־55% מהמניות, לפי שווי חברה של 14 מיליארד שקל, ובכך למחוק אותה מהמסחר. בעת שהוגשה ההצעה בחודש מרץ האחרון, היא שיקפה פרמיה של 72% על מחיר השוק.
ביולי הגיש אהרון פרנקל הצעת רכש ל־5% ממניות תמר פטרוליום, שמחזיקה ב־16.75% ממאגר הגז תמר, בפרמיה זניחה על מחיר השוק. פרנקל מחזיק ב־24.99% ממניות החברה, ונדרש להצעת רכש כדי לעלות לנתח של מעל 25%, כך שעצם הגשת ההצעה מאותתת על כוונתו ורצונו להגדיל את אחיזתו בחברה ובמאגר, שבו הוא מחזיק באופן ישיר 11%.
לפי אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, מדד ת"א נפט וגז התנתק בשנה האחרונה מהעולם: "המדד הציג תשואה גבוהה יותר גם מהמדד המקביל בארה"ב, XLE, שעלה בפחות מ־1% השנה. אין ספק שאחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הצעת הרכש שהוגשה לניו־מד אנרג'י, אבל לא רק. ב־2023 הגיע משק הגז הישראלי לקצב הפקה כפול מהצריכה של השוק המקומי, והדבר מבטיח הפקה יציבה מהמאגרים, בניגוד לחששות קודמים בנושא. הדבר גם תומך ביציבות תזרים המזומנים של החברות בסקטור".
גם רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, זוקף קרדיט משמעותי להצעת הרכש לניו־מד אנרג'י. לדבריו, "הדבר מעיד על סנטימנט חיובי. במידה וההצעה תתממש, זו תהיה בשורה חיובית עבור הסקטור כולו".
בנוסף, מחירי הנפט גבוהים ברמה היסטורית, מה שתומך בביצועים הכספיים של החברות. אמנם מחיר חבית נפט נמוך מבתחילת השנה, אבל עדיין גבוה מספיק כדי לייצר הכנסות ורווחים משמעותיים לחברות. לפי גלעד בן־צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון, "מרבית מדד ת"א נפט וגז מבוסס על גז הטבעי, שמחירו מוצמד למחירי הנפט. על אף הירידה במחירי הנפט בשנה האחרונה, המחיר עדיין גבוה מהמחירים ההיסטוריים, ולכן החברות נותרו אטרקטיביות למשקיעים".
בן־צבי מוסיף לקלחת גם את התלות של החברות בדולר, שעשתה להן טוב השנה. "החברות האלו מוכרות בדולרים ומכניסות בשקלים. גם המשקיעים חשופים אליהן לפי השקל". אז כשהדולר מתחזק זה טוב הן למשקיעים והן לחברות, אולם התלות הזו עשויה גם להיות לרועץ בהמשך.
למפת הסיכונים מצרף רונן מנחם את הגיאו־פוליטיקה: "שוק האנרגיה הישראלי חשוף לסיכון גיאו־פוליטי, ובראשו החשש מפגיעה בתשתיות. גם מודי'ס ציינה זאת בדו"ח הדירוג לאג"ח שהנפיק מאגר לווייתן. החשש ממלחמה בצפון הוא אמיתי".
אנרגיה מתחדשת מדשדשת: גורם בכיר בשוק האנרגיה מציין שגם ההליך המכרזי הרביעי לחלוקת רישיונות חיפוש למאגרי גז במים הטריטוריליים של ישראל, שהתקיים השנה, משפיע על הסנטימנט החיובי. בהליך הזה זכו שתי קבוצות. אחת שמורכבת מניו־מד אנרג'י, BP וחברת האנרגיה של אזרבייג'אן — סוקאר. הקבוצה השנייה כוללת את רציו הישראלית, דנה פטרוליום וענקית האנרגיה האיטלקית ENI. באמצעות ההליך המכרזי, המדינה מעניקה רוח גבית לשוק האנרגיה המקומי.
מנגד, ניכר שהתפתחות שוק האנרגיה המתחדשת בישראל מדשדשת. נכון להיום ישראל מייצרת כ־10% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות, ששווה ליעד שהוצב לשנת 2020. בשנת 2025 אמורה ישראל לייצר 20% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, מה שכרגע נראה רחוק מאוד מיישום. כל זמן שבישראל אין היצע מספק של אנרגיות מתחדשות, הדבר מבטיח זרימה של מזומנים לחברות האנרגיה המסורתיות.
אולם 2024 עשויה לתת לשוק הירוק את הדחיפה שהוא זקוק לה, בעיקר בשל ירידת הריבית, שמשמעותית לענף שהוא עתיר הון ונשען בצורה משמעותית על מימון. בנוסף צפויות ירידה במחירי המערכות הסולאריות וירידה בעלויות האגירה.
אבל גם זינוק משמעותי בהפקת חשמל ירוק לאו דווקא תפגע בחברות המסורתיות, משום שכושר הייצור כפול מהצריכה, כך שיש להן מספיק סחורה למכור לייצוא, שם ממילא המחירים שהם מקבלים גבוהים יותר.
כלכליסט
הגב עם ציטוט