אם אתם לא שורפים ומבזבזים כסף
כמו החברים שלכם
אל תהיו נבוכים מזה
ואל תתנצלו אתם לא
צריכים לעמוד בקצב
של אחרים
יש משפט שאומר
"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו
יש להבין שכאשר יבוא היום
גם אתם וגם החברים שלכם
תשאירו הכול מאחוריכם
גם עושר חומרי דירות פאר
רכבי יוקרה דולרים ותכשיטים
ובעיקר את אהובי ליבכם
ובקיצור את כל מה שיקר
לכם בעולם הזה
ומכאן באה השאלה
החשובה ביותר
מדוע אנחנו נתפסים חזק על
דברים אם אנחנו יודעים
שמתישהו הכול יעלם?
אם אנחנו יודעים בוודאות
שנשאיר את כל הכסף
במותינו אז למה אנחנו
שקועים כל כך בלצבור
יותר ממה שאנחנו
צריכים באמת?
למה אנחנו משקיעים בנכסים
חומריים שאנחנו לא צריכים היום
אם המחר אולי לא יגיע
ההשקעה היחידה
שלנו צריכה להיות בילדים
בחינוך ובערכים שלהם
הם העתיד שלנו הנכס הכי יקר
שאי פעם נצבור
הם ימשיכו את דרכינו
גם שלא נהיה פה
החיים שלנו הם משחק
סכום אפס אנחנו נכנסים אליהם
בלי כלום ויוצאים מהם בלי כלום
"עירום יצאתי מבטן אימי ועירום אשוב שמה"
כל דבר שניתן לנו לאורך החיים
גם יילקח מאתנו ביום מן הימים
אפשר לפרש את הדברים האלה בצער
או לתת לאמת לשחרר אתכם
כול החיים וכול מה שאי פעם
החשבתם לשלכם כולל הגוף
שלכם הוא למעשה לא שלכם
אלא רכוש שכור אני נהנה ממנו כשאני הבעלים
הזמני שלו אבל במוקדם או במאוחר הוא יימסר
למישהו אחר כשאנחנו נעצום את העיניים ונעבר
לעולם שכולו טוב אני אישית מוצא את החופש
בעובדה הזאת שאת החיים שלנו קיבלנו בהשאלה
בלבד תאפשרו לדברים לבוא וללכת תחוו אותם
בעוצמות גבהות כל עוד הם נמצאים אצלכם
בכל פעם שמשהו יוצא מהחיים שלי אני שמח על זה
כי אני יודע שנוצר לי עכשיו מקום לחוויות
חדשות השחרור הזה רק מעשיר אותנו
אני מתייחס איליו כמו למכוניות אקזוטיות
למבורגיני פרארי מקלארן
בוגאטי שכל אותם ישראלים שטסו לדובאי
מעלים איתם תמונות לאינסטגרם
המכוניות היפות והיקרות ביותר בעולם יכולות
להסיע אתכם בתשלום אבל הן לא שייכות לכם באמת
בגישה אתם למעשה תבטיחו לעצמכם חיים מלאים
ומאושרים כי במילא הכול פה זמני תקופות של עצב מחלה
אובדן עוני חוסר מלחמות דיכאון הכול יעבור
הצלקות שאתם מקבלים החולשה שלכם בגוף כל השיט
הזה הכול זמני שום דבר לא כאן לנצח
וכשאנחנו לומדים לשחרר אנחנו לומדים
למות לפני המוות כל החיים פתוחים לפנינו כל
האופציות על השולחן להנאתנו אבל לא לבעלותנו
עליהם אנחנו צריכים ללמוד להוקיר תודה על
המקום שבו אנחנו נמצאים בו היום על מה שיש
לנו בחיים על כול אדם שאתם מכירים שיש לו
יותר מכם אז יש גם מיליונים שיש להם פחות מכם
ואם אתם לא מסוגלים להגיד תודה על מה שיש לכם
היום למה אתם חושבים שתהיו אסירי תודה
על מה שיהיה לכם מחר
הגב עם ציטוט