הסיכון לטווח ארוך לכלכלה המקומית כתוצאה מהתמשכותה של המערכה עולה. ככל שלא יחול שינוי בזמן הקרוב, הפגיעה במשק עלולה להיות עמוקה יותר וזה יבוא לידי ביטוי בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.


אפיזודות של רווחי הון בשוק האג"ח כפי שהיו בחודש יולי מסוגלות להביא לתחושה שהגיע העת להגדיל את הסיכון בשוק. אולם כל עוד תחול רגיעה אמיתית וודאית במצב הבטחוני, אנחנו סבורים שיש לשמור על פוזיציה דפנסיבית בתיק האג"ח.


ומה קורה בארה"ב? ביום שלישי ירד מדד הנאסדק ב-1.3%, עלה ב-2.6% ביום רביעי, ירד ב-2.3% בחמישי וסגר את השבוע בירידה של 2.4%. ביום רביעי הוסיפה אנבידיה 330 מיליארד דולר לשוויה, מה שהיה תוספת הערך היומית הגדולה ביותר אי פעם למניה בודדת. וביום חמישי היא איבדה 270 מיליארד מערכה. תנודה של כמעט 600 מיליארד דולר ביומיים. בהמשך, אינטל שבתגובה לאזהרת רווח איבדה 26% (!) משווייה, וכל זה אירע על רקע נתוני תעסוקה חלשים מהצפי שגרמו לירידת תשואות חדה לאורך העקום.


רוב העלייה בשיעור האבטלה נגרמה כתוצאה מעלייה בפיטורי עובדים זמניים. את ההשפעה האמיתית של הסופה על שוק התעסוקה נדע לאחר שיתפרסמו הנתונים בחודש הבא. אולם, אין עוררין על כך שהנתונים האחרונים מעידים שהמשק האמריקאי מאט.


השוק נוטה לנוע בקיצוניות רבה. בינואר השוק צפה קרוב לשבע הפחתות ריבית לאחר שנתוני התעסוקה של חודש דצמבר היו חלשים מהתחזית. התשואה על האגרת לעשר שנים ירדה ל 3.8%. נתוני התעסוקה של ינואר היו חזקים מהצפי מה שנתן את האות למהלך עליות חד בתשואות בחודשים שלאחר מכן.


זוהי התגובה החדה שמתלווה לא אחת לכל נתון שמתפרסם ולפיכך יש להיזהר בקביעה אבסולוטית של המסקנות. שורה תחתונה, ה "Chaos Trade" כאן והוא עומד ללוות אותנו לזמן לא קצר. לא רק בהיבט המקומי, כי אם גם ואולי במידה רבה יותר, בהיבט הגלובלי. זה הופך את השוק למאתגר מאוד וכן, גם למעניין מאוד. הדרך להתמודד עם השוק הזה היא לא למהר להסיק מסקנות ולפעול לפיהן ולתמחר כראוי את הסיכונים. מאחר והסיכונים נוטים כעת בכיוון מעלה, אנחנו נותרים בפוזיציה הדפנסיבית שלנו. התשואה בטווחים הקצרים מספקת מחסה ראוי גם באפיקים הממשלתיים ובעיקר באפיקים הקונצרנים.

מקור