התנודתיות בשוק המניות נמצאת בשיאה בשבועות האחרונים. זאת, על רקע עונת דוחות סוערת בוול סטריט, שכוללת כמה דיווחים מאכזבים של חברות טכנולוגיה, שורה של נתוני מאקרו מפתיעים וסיכוי למלחמה רב זירתית בישראל. השבוע נפתח במפולת של ממש, שכללה ירידה חדה ברמות היסטוריות במדדים המובילים בעולם ובעיקר בארה"ב וביפן.
כך, כמעט כל משקיע ראה השבוע את המניות שלו נופלות בחדות, בזמן שבכותרות עלו תחזיות קודרות לכניסה למיתון ואף לשוק דובי. השווקים אמנם נרגעו מאז, אבל הימים האחרונים הציפו את אחת הדילמות המשמעותיים של משקיעים מאז ומתמיד, ובתקופה הנוכחית בפרט: איך יודעים להבדיל בין מניה צונחת שצריך למכור, לבין מניה צונחת שצריך להחזיק חזק?
"כשאנחנו בהפסד משמעותי במניה, יהיה מעורב הרבה רגש בהחלטה איך לפעול, מה שגורע מאיכות ההחלטה" מסביר ערן קמחי שותף מנהל בקרן הגידור מימס אסטרטגיות. עו"ד ורו"ח מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות הגידור ואר מוסיף שגם "הטייה פיסכולוגית של 'התאהבות בפוזיציה' היא מסוכנת"
יאיר שני, מנכ"ל סיגמא בית השקעות אומר כי "ירידות הן לא סיבה למכור מניה, אלא לבחון מחדש את ההערכות. משקיע לא צריך להיכנס לפאניקה גם אם מניה יורדת ב־20%־30% ביום אחד כי מניות שיורדות חזק גם יכולות לעלות חזק. מצד שני, יש אינספור דוגמאות למניות שירדו ולא התאוששו".
אז מה כן לעשות? הנה מספר שאלות שיעזרו לכם לקבל החלטה מושכלת.
1 נסו להבין מה הסיבה לנפילה
"כאשר מנייה שאני מחזיק בה נופלת אני קודם חייב להבין את הסיבה", אומר פסטרנק. "יש פעמים שהתזה שבשבילה נכנסנו לא עובדת, ויש לכך ראיות, במקרים כאלה חייבים לחתוך. מנגד, ישנם עיוותי שוק (במיוחד בניירות לא נזילים) שבהם יש לחץ מכירות של מחזיקים מסוימים, באופן הנוגד את ההיגיון הכלכלי (למשל - יציאה ממדדים, מגבלות רגולטוריות בקרנות נאמנות וכן הלאה), במקרים כאלה הנפילה בד"כ תהיה נקודתית ונשקול להגדיל את ההחזקות".
ברנרד מנור, מנהל השקעות ב־IBI מוסיף כי צריך לשאול "האם תוצאות החברה השתנו מהותית לרעה, האם השתנה השוק בו החברה פועלת מבחינת תחרות או רגולציה, האם הייתה הרעה באחד משווקי היעד שלה, שינוי מהותי בהנהלה שעלול לפגוע באסטרטגיה ועוד. אם העובדות העסקיות השתנו לרעה, אפשר לשקול מכירה. אם לא, עדיף לא לעשות שינוי".
2 האם זו רק המניה או כלל השוק?
אילן רוזנברג, מנכ"ל "ארביטראז' פמילי אופיס" המתמחה בתכנון פיננסי ללקוחות אמידים ממליץ "לבחון אם הירידה במניה נובעת מאירוע פנימי בחברה, למשל אזהרת רווח המסמלת הרעה במצב העסקי, או שמא היא חלק מהמצב הכללי בשווקים".
יאיר שני, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מסכים ומוסיף כי "צריך להבחין בין מצב שבו המניה יורדת, לכזה שבו כל השוק יורד. במקרה שכל השוק יורד והמניה נחשבת תנודתית יותר מהשוק עצמו (בטא גבוה) אין צורך לבצע שינוי. למשל, משקיע שלא נרתע מהמלחמה ובטוח שהחברה שהוא משקיע בה תתאושש אחר כך ולא תושפע לטווח ארוך יכול להישאר בה.
"מנגד, אם הסקטור יורד זו נקודה בעייתית, כי המשקיע בנה על צמיחה מסוימת בסקטור. וכמובן - אם החברה לא עומדת בתחזיות, למשל נכנסה לתחום חדש ופתאום מודיעה שהיא לא מסוגלת לממש אותן, או שיש לה ביקושים חלשים, חוסר יכולת לממש את החזון הטכנולוגי או שאינה מצליחה לחדור לשווקים חדשים זו כבר נקודה הרבה יותר בעייתית. כי הנחת העבודה לא מתקיימת. אם לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא שינוי קבוע והחברה לא תוכל להגשים את מה שאמרה - אין מה להישאר שם".
3 הייתם קונים את המניה היום?
קמחי ממימס מציע את התרגיל המחשבתי הבא: "תחשוב שאתה לא מחזיק את הנייר. אם כרגע היית צריך לקבל החלטה איזה נייר לקנות, האם מתוך כל האפשרויות העומדות בפניך היית בוחר במניה הזו? אם התשובה היא לא, יכול להיות שאתה צריך לצאת מההשקעה הזו.
רוזנברג מארביטראז' מציע מבחן דומה: "נבחן האם על סמך הנתונים החדשים ועל פי המחיר הנוכחי, היינו רוכשים את המניה כיום. אם התשובה שלילית צריך למכור גם במחיר של הפסד כואב. וניתן יהיה להתנחם, אולי, בעובדה שהמכירה תיצור מגן מס כנגד רווחים עתידיים".
4 "STOP LOSS": שנוי במחלוקת
ויש כלי נוסף, שנוי במחלוקת, שהוא חלק מעולמות הניתוח הטכני, ניתוח מניות על סמך התנהגות הגרף שלהן.
בשיטה הזו, נהוג לקבוע אינדקטורים למכירה כמו למשל שכשהמניה נופלת מהמחיר הממוצע שלה בשנה האחרונה או ב־150 הימים האחרונים. או למשל, קביעה מראש של מה שמכונה "STOP LOSS" - מחיר שאם המניה יורדת ממנו היא תימכר אוטומטית. לדברי רוזנברג מארביטראז' "זה כלי ספקולטיבי למשקיעים לטווח קצר". שני מסיגמא מוסיף כי "בהחלט הייתי נעזר בזה כדי לתזמן כניסה ויציאה, אבל הוא לא נותן תשובה לטווח הארוך שבו מתייחסים לערך, האם המחיר של המניה טוב".
גלובס
הגב עם ציטוט
