כי ברגע שיש שופטים כאלה בבית המשפט ולא משנה איזה בית משפט ישראלי או אמריקאי אנחנו פה בישראל תושבי המדינה הזאת פשוט כלום ושום דבר בעיניהם
חשיפה: האו"ם דורש חסינות לעובדי אונר"א המעורבים בטבח 7 באוקטובר
האו"ם, בתמיכת משרד המשפטים האמריקני, טוען במסמך רשמי לבית המשפט בארה"ב כי לעובדי אונר"א שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר יש חסינות מפני תביעה • המסמך קובע כי מאחר שהאו"ם לא ויתר על חסינותם, אונר"א ממשיך ליהנות מחסינות מוחלטת ויש לדחות את התביעה נגדו • פרסום ראשון
אלמוג בוקר|אולפן שישי| פורסם 21/09/24 18:55
אל תתפלאו בישראל המצב אף יותר גרוע
בעין הסערה: כך הצליח שופט חדש להרגיז רבים כל כך בזמן קצר כל כך
לפני שנה בלבד מונה אלעד לנג לשופט שלום בעיר בהליך שנוי במחלוקת. מאז ההחלטות שלו מעוררות סערה וביקורת חריפה. כשפלסטיני צילם ישבן של לוחמות מג"ב, הוא קבע כי "התיעודים מחמיאים". כששחרר למעצר בית בעל ששבר את שתי ידיה את אשתו, הסביר: "מדובר באירוע חד־פעמי". וגם: בית המשפט המחוזי הפך החלטות שלו שוב ושוב. הרשות השופטת: "שימוש במשפט יחיד מהחלטה מבוססת ומנומקת לצרכים תקשורתיים, גורם להוצאת דברים מהקשרם"
לירן תמרי
עודכן28.02.22, 07:53
שחרור גברים מכים, קטינים שהושארו באזיקים ופסקי דין שהמחוזי הפך אותם - זה רק חלק מההספק של אלעד לנג בשנה שחלפה מאז שמונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. אומנם מאחורי כל שופט יש שורה ארוכה של עצורים, שוטרים ופרקליטים בלתי מרוצים, ובעבר היו גם שופטים שזכו לביקורת ציבורית, אבל מה שמדהים הוא פרק הזמן הקצר מאז המינוי ועד שהצטברה שורה ארוכה של החלטות אשר זכו לביקורת קשה ונוקבת.
לנג ובית משפט השלום בירושלים
(צילום: מערכת בתי המשפט ויצחק טסלר)
Empty head
מינוי בתוך 5 דקות
לנג בן 42, אב לשלושה ונשוי לעו"ד שירי לנג, שממלאת תפקיד בכיר למדי בהנהלת בתי המשפט. אחרי שסיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית הוא התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים. לאחר מכן היה עוזר משפטי של השופטת אורית אפעל־גבאי. למי שהשם נשמע לו מוכר, נזכיר כי ב־2015 נחשף דבר קיומה של 'ועדת השתיים', אשר אוספת מידע על מועמדים לבית המשפט המחוזי. אפעל־גבאי היתה חברה בוועדה הזאת, ומותר להמר כי הדבר לא פגע בסיכויי הקידום של לנג.
אחרי שסיים תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית הוא עבד כעשור במשרד עורכי הדין אברמזון ושות' הפועל בעיר. בדצמבר 2020, עשרה ימים בלבד לפני פיזור הכנסת ה־23, כונסה בבהילות הוועדה למינוי שופטים בצעד שנוי במחלוקת. בתוך כחמש שעות בלבד שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן ונשיאת העליון אסתר חיות אישרו מינוי של 61 שופטים. המשמעות היא שחברי הוועדה המכובדים התעמקו בממוצע כחמש דקות בכל מועמד עד שאישרו אותו. במחאה על המחטף חברות הכנסת מירי רגב ואסנת מארק מהליכוד וגם ח"כ צביקה האוזר החרימו את הישיבה ומחו על המינויים, מה שלא הזיז לניסקורן וחיות.
חודשים ספורים לאחר המינוי של לנג החל 'טרור הטיקטוק', שבו צעירים ערבים תקפו יהודים בעלי מראה דתי או חרדי. בהמשך היו התפרעויות במזרח העיר במהלך חודש הרמדאן ובמבצע 'שומר החומות', שהחל לאחר שחמאס ירה טילים לכיוון ירושלים.
במאי נעצרו שני צעירים ממזרח העיר בחשד שהתנכלו לצעיר חרדי, קיללו אותו וגם תלשו מפניו את המשקפיים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם, אולם השופט הטרי החליט לשחרר אותם וטען: "העימות שהתקיים היה בעצימות נמוכה".
כאשר נלכד צעיר ערבי שרכב על קטנוע וסימן תנועות מגונות לעבר השוטרים, בית המשפט התבקש להרחיק אותו מהעיר העתיקה ל־60 יום - השופט לנג סירב. במהלך הפגנה בשייח' ג'ראח הניף בן 18 את דגל פלסטין ואמר לשוטרים: "יישרפו כל היהודים. כאן זו מדינת פלסטין". השופט החליט לשחרר את העצור וקבע: "המעשים המיוחסים לחשוד הם שימוש קיצוני ומסוכן של גבולות חופש הביטוי… אני סבור כי ניתן להורות על שחרורו".
טעות והתנצלות
החלטה שקיבל השופט המתחיל לנג בחודש יוני סיבכה אותו עם ארגוני הנשים, ואז הוא גם נאלץ להתקפל. המשטרה עצרה צעיר ממזרח העיר שתיעד לוחמות מג"ב כשהצילום מתמקד באחוריהן. במשטרה טענו כי מדובר במעשה שיש בו משום "ביזוי והטרדה מינית" וביקשו להאריך את מעצרו של החשוד בחמישה ימים. השופט לנג סירב וקבע כי "הפרסומים אינם פוגעניים אלא מחמיאים לשוטרות… אין כל יסוד לטענה שמדובר בפגיעה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית או להעלבת עובד ציבור".
בערר שהוגש על ההחלטה מתח שופט בית המשפט המחוזי אברהם רובין ביקורת חריפה: "ניתן להתרשם כי לסרטונים שבהם מדובר, בצירוף השירים שמתלווים אליהם, יש לכאורה קונוטציות מיניות… בכל הכבוד הראוי, איני יכול לקבל את קביעת בית המשפט שלפיה הסרטונים לא רק שלא פוגעים לכאורה בשוטרת אלא מחמיאים לה. סרטונים שיש בהם החפצה של גוף האשה אינם יכולים להיחשב כמחמאה, ולפיכך סבורני שלקביעת בית משפט קמא אין יסוד".
ארגון 'בצלמו' מיהר להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור של מערכת המשפט, השופט בדימוס אורי שוהם. לאחר שגם ארגוני נשים הביעו מחאה נאלץ לנג להתנצל וכתב: "אני שב ומביע את התנצלותי על הטעות שנפלה תחת ידי בהחלטתי, ובמיוחד על הנוסח השגוי שבו השתמשתי, אשר לא שיקף כלל ועיקר את כוונתי או את תפיסת עולמי". בתגובה הוחלט שלא לנקוט צעדים משמעתיים נגדו.
באותו חודש הוא שחרר שני עובדי תברואה שעבדו עבור עיריית ירושלים. הצמד נעצר בחשד שיידה אבנים על יהודים בשייח' ג'ראח מתוך רכב לפינוי אשפה של הרשות המקומית. לנג החליט לשחרר אותם בטענה שהמעצר בוצע באיחור של חודש. במשטרה הסבירו אז כי העיכוב לא נבע מעצלות אלא מעומס אירועים מטורף שליווה את מבצע 'שומר החומות', אבל השופט לא השתכנע.
בחודש יולי הוגש כתב אישום נגד תושב עיסאוויה שיוחסו לו איומים על שופט בית משפט השלום בעיר אלעזר ביאלין. לטענת התביעה, הנאשם, שהגיע למשפט של אחיו, צעק על השופט: "אתה משחרר אותו עכשיו. חבל עליך". לאחר מכן הוא נגח בפניהם של שני מאבטחים, נשך מאבטח אחר וניסה לבעוט במאבטח נוסף. לאחר מעצרו הוא אמר לחוקר המשטרה: "אם הייתי יכול הייתי הורג את השופט ויושב במקומו… מחר בבית המשפט אני אקח אקדח ואירה בהם אחד אחד". השופט לנג לא התרשם והורה לשחרר את הנאשם לביתו בתנאים מגבילים.
בספטמבר נעצר בן 27 ממזרח העיר בחשד שניגש לאשה במרכז העיר, נגע באחוריה ואמר לה: "אם היה עכשיו לילה ולא היו אנשים, הייתי אונס אותך". גם כאן השופט החליט שאפשר לשחרר את החשוד.
באוקטובר נעצרו שלושה צעירים ערבים בחשד שתכננו להשליך סלעים ואבנים לעבר שוטרים באזור שער שכם. לנג שחרר אותם וגם שני אחים שנעצרו ביו"ש בגין החזקת נשק לא חוקי. הנימוק לשחרור ממעצר היה שהשניים סובלים מנכות.
זעם בימין
השופט לנג גם גרם לזעם רב בימין, בעקבות טענות שלפיהן הוא מחמיר עם חשודים דתיים וחרדים. בחודש מאי עצרה המשטרה צעיר חרדי במהלך 'ריקוד הדגלים' בירושלים. אף שהלה טען כי נעצר באלימות רבה ואין לו עבר פלילי, השופט לנג התעקש להאריך את מעצרו ב־24 שעות.
בחודש יוני נעצר פעיל הר הבית תום ניסני והסלולרי שלו הוחרם בעקבות הקריאה "הר הבית בידינו". לאחר ששוחרר ממעצר סירבה המשטרה להחזיר את הטלפון וטענה כי "סביר שבמכשיר יש ראיות שיכולות לשפוך אור על החקירה". השופט לא רק אישר למשטרה להחזיק בטלפון עד חודש ממועד המעצר, הוא כנראה גם לא הוטרד מהאפשרות של פריצה למכשיר ושאיבת מידע ממנו. הנימוק: "שיתוף פעולה מצד המבקש יכול שיזרז את הליך הפריקה והחזרת המכשיר לידיו".
בחודשים האחרונים גם נעצרו צעירים וצעירות רבים שהביעו מחאה על מותו הטראגי של הנער אהוביה סנדק ז"ל. בין השאר היו שם גם נערות בנות 14 שהובאו לדיון באולם של לנג כשהן אזוקות בידיהן וברגליהן. במספר מקרים שבהם לנג החליט להאריך מעצר הוגשו עררים ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה.
על פי חוק, איזוק עצירים בפומבי, ובוודאי כשמדובר בקטינים, מותר רק אם ברור שנשקפת סכנה מהעצור, לעצמו או לסובבים אותו. באחד המקרים שבהם הובאו קטינים להארכת מעצר, סנגור מטעם עמותת 'חוננו' טען כי האיזוק בוצע בניגוד לחוק. השופט לא הורה על הסרת האזיקים.
ידיים שבורות
בתחילת פברואר הגיע לירושלים שלג ואיתו טרור מסוג חדש - השלכת אבנים מצופות שלג. פקחי הרכבת הקלה לכדו נער בן 14 בחשד שיידה אבנים לעבר הרכבת באזור שועפאט. לטענת השופט לנג, אף שהשלכת אבן לעבר רכבת "צפויה לגרום, בסבירות גבוהה, לנזק לרכוש, כמו גם לבהלה, ספק גדול אם יש בכוחה כדי לגרום לסיכון חיי אדם".
החשודים שנעצרו בשלג לאחר שהשליכו אבנים עם שלג על מכוניות
(צילום: דוברות המשטרה)
החלטה נוספת שלו מאותו חודש עוררה סערה, לאחר ששחרר למעצר בית בעל שלטענת המשטרה חשוד כי שבר את שתי ידיה של אשתו במהלך ויכוח. "חרף התוצאה הקשה של החבלה, ניתן להורות על שחרור המשיב, וזאת בדגש על החד־פעמיות שבה, שמיוחסת למשיב", נכתב בהחלטה. "ניתן להורות על שחרור המשיב בתנאים שיאיינו את המסוכנות הנשקפת ממנו, וזאת בדגש על החד־פעמיות שבה מיוחסת למשיב התנהגות אלימה, על נטילת אחריות מצידו ועל הבעת החרטה על התנהגותו". המשטרה מיהרה לערער, והמחוזי הפך את ההחלטה והורה להשאיר את הבעל מאחורי סורג ובריח.
גם ההתנכלות השיטתית של תושבים משייח' ג'ראח למשפחתו של טל יושבייב הגיעה לשולחנו של השופט. אחרי שהמשטרה עצרה שלושה חשודים בביצוע של הצתת רכב של המשפחה, השופט לנג הורה לשחרר אותם בטענה שלא חלה התקדמות בחקירה. בעקבות ערר שהוגש על ידי המשטרה הורה השופט רמי כרמל להאריך את מעצרם של השלושה בחמישה ימים, לנוכח העבירות החמורות המיוחסות לחשודים והצורך בביצוע פעולות חקירה נוספות.
מדוברות הרשות השופטת נמסר: "החלטות בית משפט השלום בתיקי מעצר ניתנות על בסיס הדין, הראיות והנסיבות לגופו של תיק ונתונות לערר בפני בית המשפט המחוזי.
"במקרים שהובאו בפנינו בחלק מהמקרים הערר התקבל ובחלקם הערר נדחה. שימוש במשפט יחיד מהחלטה מבוססת ומנומקת לצרכים תקשורתיים, גורם להוצאת דברים מהקשרם והופך את הביקורת לאישית ובלתי עניינית. כך, הדבר גם ביחס לכל אחד מהמקרים לגביהם התבקשה התייחסות, ניתן לראות כי הביקורת המושמעת אינה נותנת דעתה למורכבות המקרים שנדונו בפני בית המשפט ולהנמקה העניינית שפורטה בהחלטות, ובכך יוצרת תמונת דברים מגמתית, שטחית ובלתי מאוזנת".
לכל העדכונים – חדשות ירושלים
[/COLOR]
[COLOR=#25262B !important]נושאים קשורים
[/COLOR]
הגב עם ציטוט