הסקירה השבועית האחרונה נחתמה בשאלה ותשובה: לאור כל הנתונים השלילים בישראל האם הדבר יפריע לסוחרים בת"א? והתשובה – רק אם וול סטריט תרד. מספר שורות מעלה ציינו שהסבירות לירידות בוול סטריט נמוכה ביותר, קרוב לודאי שנראה שיאים נוספים, ובעקבות כך ת"א שמרה על כוחה. לא באמת התקדמה בשל ירידה בחמישי שמחקה עליה שבועית אבל נסיגה כרגע אינה על הפרק.
מכאן שהשאלה המרכזית של הסקירה היא האם משהו השתנה או שאנו צפויים לעוד מאותו דבר? חשוב לציין כי כל התיחסות לצפוי נובעת מהנחה סמויה כי ישראל טרם הגיבה / תגובתה תהא מוגבלת למדי. אין לאיש, גם בממשלה, היכולת להעריך מה עלול להתרחש עם תקיפה באיראן והפוקוס הוא על התגובה ברמת המדינה אבל מפספס למדי את פוטנציאל הנזק מכיוון לבנון, והרי שחיזבאללה נועד בדיוק לעניין זה = להגיב עמוק לעורף ישראל במידה וישראל תתקוף את מתקני הגרעין ובכלל.

תחת ההנחה שבשבוע המסחר המקוצר לא נראה תקיפה ישראלית, המאקרו המקומי שוב צפוי למנוע מת"א להתקדם. הגרעון בספטמבר הוסיף לטפס (וכי מדוע לא אם המלחמה נמשכת...) ואנו כבר ב 8.5% מהתוצר. מדובר על 18 חודשים רצופים של עליה בגרעון, וכך החל ממרץ 2023 כך שלא ניתן לשייך הדבר למלחמה.
נדמה כי הבעיה אינה בהכרח בגרעון אלא בהיעדר תגובת הממשלה (ובנק ישראל אליו נתייחס בהמשך) בכל הנוגע לטיפול. הממשלה קבעה בתקציב 2024 יעד גרעון של 6.6%. נחדד שוב, אנו ב 8.5% , המלחמה נמשכת והממשלה מדברת על 6.6% . זו בדיוק הבעיה עליה הצביעו סוכנויות הדירוג, שמאחרי הצהרות לא רק שאין פעולות ממשיות כי אם מדובר בהצהרות ריקות מתוכן, תלושות מהנתונים הכלכליים ואין רלונטיות כבר במועד פרסומן.
האוצר סבור, בדומה לנתוני האינפלציה, כי בעצם נראה תיקון מאחר ואנו עוסקים בנתונים מצטברים 12 חודשים אחורה. הזינוק בהוצאות היה דרמטי באוקטובר וחודשים בודדים לאחר מכן, ואז ראינו המשך גידול אבל באופן הולך וקטן. זה טוב למבחני סטטיסטיקה אבל בדיוק כפי שבנק ישראל מפרסם שהוא עומד ביעד האינפלציה בפרק זמן מסוים ומוגבל, אך בפועל אינו עומד בהגדרה קלנדרית כמעט באופן עקבי, כך באוצר טוענים כי כלכלית הרע ביותר מאחרינו. לנו בכל אופן לא ברור על סמך מה, ונדמה שהיקף גיוסי המילואים מלמד הפוך.

ולמה דחפנו את בנק ישראל לעניין? כי גם בבנק ישראל מעריכים פרמטרים שונים ושם צופים שהגרעון יהיה 7.2%. ונזכיר שוב 8.5% לפני התקיפה באיראן.... פעם אחר פעם אנו טוענים כי בנק ישראל זה גוף פיקטיבי ולא קיים, שמגיב לפד וגם זאת בדיליי והנה אחרי הורדת ריבית שהקפיצה שוב מחירי הנדלן (כי לגישת בנק ישראל ההורדה היא חלק ממגמה) אנו כבר כעת מדברים על העלאה של הריבית. השוק מתמחר סביבות של כ 30% לערך להעלאת ריבית ברבע האחוז במועד הקרוב ואם יש סיבה אחת שבנק ישראל לא יעשה כן (והוא חייב) היא רק בכדי שהנגיד ומחלקת המחקר "המהוללת" לא ירצו להיות הבנק המרכזי היחיד בעולם שעשה פליק-פלאק של הורדה והעלאה בפרק זמן של חודשים בודדים כשכל הנתונים נותרו זהים.

ובכלל, לקרוא את ההודעה האחרונה שעמוסה במלים רבות במקום לומר "טעינו" זה משעשע אם מתעלמים מכך שזה משפיע על כל אחד מאיתנו: "על רקע מגבלות ההיצע במשק, אנו עדים לעלייה בסביבת האינפלציה. העלייה בקצב האינפלציה היא רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נחלש מול הדולר ב-2.8% ומול האירו ב-1.5%". באמת? זה הסיפור ?? אז הנה היורו והדולר ירדו בשיעור דומה בימים האחרונים ומכאן שלגישת בנק ישראל תמו כל הבעיות...
בבנק ישראל יש PR מדהים שעובד כמו שאף חברה מסחרית לא מצליחה, וכך הצליחו לשווק את הבנק/נגיד עשרות שנים בתור המבוגר האחראי. מבוגר אחראי לא היה ממתין אלא פועל בכ"כ הרבה כלים אחרים, ודי אם נזכיר שהדולר הגבוה שמציין הבנק הוא הזדמנות נוחה להיפטר קצת מכרית של 220 מיליארד דולר שצבר הבנק והסבה נזקים של מיליארדי שקלים.

ובכל זאת, יש מאקרו מאוד חריג בשבוע החולף דוקא מכיוון שוק הנדלן. ברמה הרבעונית קיבלנו עליה של 22% אבל באוגוסט ראינו ירידה חדה ועמוקה של 19% ברכישת דירות חדשות. עכשיו, אין ספק שנראה עליה רבעונית גם ברבעון הנוכחי מאחר ואוקטובר -דצמבר 2024 פשוט לא יכולים (כולי תקווה) להיות גרועים יותר מאוקטובר – דצמבר 2023. אנו קרוב לודאי נקבל זינוק באחוזים ביחס למצב בו לא רק שהמדינה הושבתה אלא שמי בכלל התעסק עם רכישות. העניין הוא שאם גם ספטמבר יראה ירידה, והתחושה בכלל המשק היא שהמשקיעים פשוט נעלמו מהשוק בין היתר בשל תקנות מס חדשות צפויות, השוק כבר יתקרב לנתונים האמיתיים שאינם מתחשבים במבצעי 90-10 והם למעשה אופציה על הנדלן אך לא רכישה אמיתית.

בארה"ב הנתונים האחרונים הראו מגמת שיפור נמשכת וזה כבר יותר מדי אחרי הפד, ונסביר: 254 אלף משרות התווספו בספטמבר לעומת צפי של 150 אלף בלבד; שיעור האבטלה ירד ל 4.1% בלבד; העליה בשכר היתה 4% - הנתון השני בטיבו מתחילת השנה.
בפשטות – השוק האמריקני רותח ולכן להוריד ריבית לתוך שוק שכזה יכול בעיקר להסב נזק ולהקפיץ שוב את האינפלציה. אולי כדאי לנסח זאת הפוך – הנתונים האחרונים מלמדים כי השוק רותח ונדמה כי קצב האינפלציה שהואט הולך ומתקן מעלה, ולכן הורדת ריבית נוספת אינה על הפרק.
כרגע השוק מתמחר רבע אחוז בסבירות של 60% ומחצית האחוז בשיעור של 10%. לפני שבועיים היינו כבר ב 100% ביחס לרבע ו 45% ביחס לחצי ולכן המגמה הנוכחית תכניס את הפד לעמדת המתנה. הוא לא רוצה לעשות את הטעות של בנק ישראל אבל ממילא אנו מתקשים לראות כיצד האינפלציה האמריקנית חוזרת לרתוח: אין מלחמה בניו יורק, אין הורדות דירוג והגרעון דוקא נרגע ביחס לצפי.

הנחת העבודה היא שהדבר יפגע במקצת בעוצמת העליות לה התרגלנו בשבוע החולף עם שיא באחד משלושת המדדים כמעט על בסיס יומי.
ירידות? מאוד לא סביר מאחר ובסופו של יום אם איננו רואים העלאת ריבית (ואיננו) הורדת הריבית עוד תתחדש ובמצב דברים זה, בהגיון דומה לפעולות המשקיעים בישראל, 6 טריליון דולר בקרנות הכספיות יאלצו לחפש בית חדש. סביר להניח שהרוב המוחלט יופנה לאגח 2-10 ובכל זאת די ב 10% בכדי לספק דחיפה לשוק. אנו רואים כבר תחילת מגמת פדיונות שהואטה עם הנתונים האחרונים אך בו זמנית נמשכת גם אם בקצב מואט.

אין לצפות לשבוע חיובי כזה שהסתיים אך לפני רגע. יחד עם זאת גזירה לשלושה ימי מסחר בלבד בת"א, הראשון מהם נטול השפעה העולמית, תהא מוגבלת ביותר (כמובן בניכוי הארביטראז והמסחר כעת – שניהם עליה של 0.7%) והחשש המרכזי כעת בשוק צריך להתמקד בכך שסוחרים יחששו לצאת לארבעה ימים ללא יכולת תגובה ואנו מניחים, בדומה למהלך בחמישי, שנראה מכירות בשלישי בניכוי ארביטראז וחוזים.

מניות ומגזרים
מנורה – המלצת קניה ! כמובן שאם החברה תצליח הפעם לשים ידיה על ישראכרט הדבר יהיה משמעותי אך גם ללא צעד זה, מדובר על חברה מתייעלת וסולידית, ובעיקר בולטת על רקע היעדר אלטרנטיבה למי שרוצה להחזיק בחברת ביטוח.

  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
  • שימו לב כי אסטרטגית אוקטובר נחתמה ביום מסחר בודד ובתשואה של 25% . אסטרטגיה חדשה תיפתח בימים הקרובים.


שבוע טוב ומוצלח !