טרם סקירת אירועי השבוע והשפעתם על העתיד להתרחש, חייבים לתת את הדעת על תופעת הניתוק שבין הבורסה שלנו לשאר בורסות העולם. מבט קצר ושטחי יגלה כי מתחילת השנה הבורסה פתחה פער אדיר בתקופה של קצת למעלה מחודש מול שאר הבורסות בעולם (בחלק מהמקרים למעלה מ 10%). בנסיוני להבין את ההגיון (או חוסר ההגיון) למצב הנוכחי אני מוצא 7 סיבות שונות שכל אחת לבדה אולי אינה מצדיקה את המצב אך חבירה של כל אלה יחדיו מצליחה גם מצליחה. אין סדר חשיבות עולה או יורד, וכל אחד יכול להוסיף עוד סיבה או להחסיר אחת. הרעיון הוא שבפרק זמן קצר התקבצו ניתוח אמיתי לצד מזל ופסיכולוגיה בגרוש.
ראשית, אופוריית הגז. מאז היוודע תוצאות הבדיקה הראשונית שורה אופוריה מוחלטת על כל מניות הגז ללא יוצא מן הכלל שחלקן המכריע זינק מאות רבות של אחוזים. אני לא אכנס שוב לתמחור המדויק רק אציין כי בהיעדר הודעה חדשה הקונים מניות אלה הינם ספקולטיביים לחלוטין. יתכן כי אכן ימצאו עוד שדות ואז הדרך מעלה ארוכה, יתכן כי השדה יהיה מה שציפו ממנו ולא מעבר לכך ואז תהא ירידה של 33% לערך, ויתכן שאבוי וכלל לא ישאב גז. כך או כך, הנ"ל משפיע בצורה חיובית ביותר על הבורסה. תא 75, המדד היחידי בעולם שזנק בחודש ינואר בצורה דו-ספרתית (למעלה מ 30% !) מושפע מתכונה זו אך לא רק הוא. ידועים מצבים בהן מניה אחת מבצעת מהלך והוא מקרין על שאר הבורסה כדוגמת המצב הנוכחי. מעבר לזה ישנם מקרים בהם אף חברה לא נסחרת משפיעה על האוירה בבורסה דוגמת מכירת ישקאר שדחפה לעליות. כנגזרת של מצב זה, לעיתים המניות הללו נקנות כתעודות סל או קרנות לשם הפיזור ואז הדבר כמובן מרים את שאר המניות בו-זמנית.
סיבה שניה היא שבוע הבחירות הקרב. הערכות הן כי נתניהו יבחר והרי ידוע כי נתניהו טוב לבורסה. כתוצאה מזה יתכן כי רבים סבורים שכניסתו תוביל לזינוק במדדים ולכן מתחילים את הקניה מעט מוקדם מהמצופה. לשאלה הקונקרטית האם יש לכך השפעה – התשובה היא לא. נתניהו לא יותר טוב לבורסה מאובמה וראינו כבר מה קרה שם. גם אם יבחר ארה"ב תתן את הטון ולכן לא הייתי מצפה לקפיצה מיוחדת ללא גיבוי בורסות העולם. אם לשפוט מהנסיון האחרון אנחנו יכולים אף לצפות לירידות בבחינת קנה בשמועה ומכור בידיעה.
סיבה שלישית היא המעבר הלכה למעשה למסחר עפ"י חוזים עתידיים. בעוד שבעבר היתה לנו שעה של חפיפה ואז היינו מקבלים אינדיקציה כלשהי (גם זה בספק) הרי שכיום המסחר מתנהל ברובו תוך מעקב צמוד אחר החוזים. לחוזים אין שום משמעות בטח בתקופה זו, אך אנו בשלנו. לעיתים קרובות מביטים גם באירופה אך שוכחים כי בפועל לאירופה יש שעתיים עד שלוש (תלוי איזו מדינה) של חפיפה עם ארה"ב ולכן יש לה היכולת להגיב ולתקן בזמן אמת ולא עפ"י חוזים שלעיתים קרובות לא מחזיקים יותר ממספר שניות. עם זאת, אנו נוטים לשכוח את האתמול ומתמקדים במחר, אע"פ שטבעי שלאחר יומיים ירידות יגיע תיקון וכך חוזר חלילה.
חשובה מכל אלה לדעתי היא כוונת בנק ישראל והאוצר בכל הנוגע לקרנות המנוף ובהתערבות במסחר ע"י רכישת אגחים קונצרניים. מהלך מעין זה עוד טרם דיון במשמעויות הכלכליות והאתיות שלו לבטח ייתן רוח גבית לבורסה שלנו.ישנן כיום חברות שהשווי שלהן אפס ולכן ללא תמיכת בנק ישראל ניתן לשער כי החברות הללו לא ישלמו את קופון האגח ומשם הדרך לקריסה קצרה. בשלב זה אין יכולת אמיתית להתיחס למהלך המתוכנן מכיוון שאף אחד (לדעתי גם בנק ישראל) לא יודע עפ"י אילו קריטריונים הוא ירכוש את האגח. רק חברות הפועלות בארץ כפי שהציע בתחילה שר האוצר לא הגיוני לרכוש, משום שמלכתחילה אלו החברות שנפגעו הכי פחות. ואילו משמעויות יהיו לרכישת חברה ששוויה ההוגן הוא אפס? אסכם זאת רק בכך שהקשר בין הון לשלטון מעולם לא היה בולט יותר עם הלובי אותו מפעילים בעלי החברות ונקווה כי ימצאו חברי הכנסת שיעשו מכל זה מטעמים. בכל מקרה, חייבים לציין לשבח שוב את פישר שגם אם פעולותיו לא תמיד טובות, מנווט את הספינה באחריות בצורה שקולה וללא טלטלות והצהרות מיותרות.
דבר חשוב נוסף הוא הארביטראז. הדולר בצע מהלך חד מאוד אל מול השקל של כמעט 10% בפרק זמן של שבועיים. הדבר כמובן סייע לרכך ימי נפילות בארה"ב, ומעבר לכך אושש לא מעט תקוות אצל יצואנים שכבר היו בטוחים כי תמו כל הקיצים. חלק מרכזי מזה בזכות פישר בעצם ההכרזה ומעבר לזה בעצם הרכישה, שלמעשה תרמו להתחזקות הדולר. אני יודע שקיים קונצנזוס בנוגע לכך, שלאחר מעבר ה 4 שקלים נראה את הדולר רץ לכיוון 4.25 אך אני סבור שעוד קודם לכן הדולר יחזור לבקר בגבולות 3.95 , ולו בשל הרצון במימוש רווחים מצד שחקני פוזיציה.
המוסדיים אף הם מצטרפים כגורם נוסף לאחר שהבינו כי צריך לעשות "משהו" עם הכסף, והדרך שלהם אינה דרך מניות כי אם דרך האג"ח. אין הגיון בכלל להשקיע כיום במניות כשאגחים נותנים תשואה דו-ספרתית ולכן (כפי שאפרט בהמשך) מתחילה התעוררות בנושא מצידם. אפרט בהמשך מעט יותר על כדאיות רכישה זהה מצד המשקיע הפרטי, תוך הבנה כי בסופו של דבר אלו הגופים הקובעים את כיוון השוק.
ומעל לכל, פסיכולוגיית השוק. כתבתי כאן לא פעם שעצם הציפיות למיתון בהכרח מובילות למיתון. השוק מתמחר מצב לפיו איזור ה660 נשמר עם ירידה עד לכיוון 620 ועליה עד לכיוון 700. מכיוון שכך מרבית סוחרי היום רואים הזדמנות קניה במדד הנוכחי וימכרו כשיגיע ל 700 וחוזר חלילה עד פריצה של אחת המגמות. השוק עייף מירידות והוא גם לא באמת מאמין שהגיע תיקון, לכן רבים מממשים רווח והדבר ניכר במחזורים המאוד לא יציבים. קיים שוני של 40% בין שבועות ואף בין ימים. ניתן להבחין גם במפת הפוזיציות הפתוחות שלא השתנתה כלל מינואר וממשיכה גם החודש לשהות באיזור 660, מה שבטח מוסיף לנבואה המגשימה את עצמה.
בכל אלה יחדיו יש לתת הסבר משכנע מדוע למעשה השוק שלנו במבט מהצד נראה מנותק. עם זאת אני חוזר שוב ואומר, בכלכלה גלובאלית הנתונה במשבר אין מקום לפערים מעין זה ולכן או שאנחנו נרד ונשלים את הפער או שנעלה פחות חזק עם בוא התיקון.
הפתעות מרעישות לא היו השבוע ומרבית הידיעות והנתונים היו שליליים. מעל לכל מה שפורסם בהקשר לישראל יש לתת את הדעת לנתוני בנק ישראל שסיפרו את סיפורה עגום של כלכלה במיתון כאשר האשראי הבנקאי בחודשים אוקטובר נובמבר עלה ב 0.6% בלבד על אף הורדת הריבית האגרסיבית. יתרה מכך רווחי המימון של הבנקים עלו וזאת משום שהבנקים הורידו את הריבית על הפקדונות בשיעור גבוה מאשר ירדה הריבית על האשראי . זהו למעשה, העתק בקטן, של משבר האשראי המתגלגל בארה"ב. עצם הורדת הריבית שם וגם כאן חסרות משמעות, ולכן מהלכים מעין אלה מיצו את עצמם עוד לפני חודשים רבים. המרויחים היחידים מהמצב הם הבנקים וחברות שלקחו הלוואות.עד כמה באמת דומה המצב? אם נביט לרגע קל על נתונים שפורסמו השבוע בארה"ב הרי שבסקר שערך הפד התברר כי למרות הזרמת הכסף האין סופית הבנקים לא מגלגלים זאת לצרכן ואף מקשיחים את עמדתם במתן הלוואות. הדבר מתבטא בעיקר בהעלאת רף ניקוד האשראי המינימלי של לקוחות לקבלת הלוואה. למי שלא בקיא ברזי ארה"ב לכל אזרח יש "דרגת אשראי" הנקבעת בנקודות וכל חריגה ולו הקלה ביותר (אף עיכוב חודש אחד בתשלום משכנתא) גוררת ירידה באותו ניקוד והורדת דירוג הלקוח מה שמקשה עליו בעתיד לקבל הלוואות. כל פעולות הפד הן למעשה הזרמת כספים וכל פעולות הבנק הן חסמים בנסיון למנוע מהכסף לצאת מהבנק.
בשבוע שעבר ציינתי כי הפד יאלץ להמציא עצמו מחדש והשבוע זה קרה בדמות הקלה באשראי עבור צרכנים ועסקים קטנים. הדרך לאותה הקלה מעניינת במיוחד בשל העובדה כי הדבר יעשה ע"י רכישת ניירות ערך מגובים בהלוואות שונות מצד גופים המעניקים לאלו אשראי. יש שני צדדים למטבע, וברננקי יכול לבוא בטענות רק לעצמו. מצד אחד, מדובר על צעד מתבקש, וחיובי. יש כאן נגיעה בלקוח הקצה ולא מתן ההחלטה כבעבר בידי הבנק. מהצד השני, הבעיה היא שוב שברננקי מנסה לספק לאמריקני הבזבזן כסף לבזבוז במקום לנסות ל"למד אותו את הלקח". טוב היה עושה ברננקי אם היה מתמקד בקהל היעד של העסקים הקטנים ולא בצרכנים שכן אלו לא צפויים לבצע גדולת ונצורות עם הכסף. הצרכנים מצידם ממשיכים להקטין הוצאות ועפ"י סטטיסטיקת השבוע החולף ההוצאה פרטית, הלו היא המנוע האמריקני, קטנה אף בדצמבר ב 1%. למרות הירידה העקבית מדובר על נתון מפתיע לדעתי. הנוסחא של הפד ידועה יחסית לנוסחא של הלמ"ס ומכיוון שידוע כי חלה כמעט הפסקה מלאה של קניית מכוניות ומוצרי חשמל – רכיב מרכזי בהוצאה הפרטית, הרי שככל הנראה חל גידול בהוצאה בסעיפים האחרים...
אובמה מצידו מנסה להעביר תכנית תמריצים שעלותה עוד 780 מיליארד ₪. התכנית למי שקרא בעתונות האמריקנית היא ביחס חלוקה שווה בין קיצוץ במיסים לבין פרויקטים של בניה ושיקום. קל היה להעביר ביקורת על בוש מהאופוזיציה אבל הנה גם הנשיא החדש מבצע בדיוק את אותן הפעולות. מאכזב. לכל אלה יהיה מחיר שיקשה על ארה"ב להתאושש בעתיד הרחוק יותר והוא אינפלציה שדוגמתה לא היתה מעולם. יש עוד זמן לכך, אך ראוי היה לנסות ולנקוט בדרכים שלא מזרימות עוד ועוד דולרים ישירות לצרכנים. כרגע הכסף לא זורם משום שהבנקים מהווים סכר בין הפד לצרכן. יום אחד ארה"ב תתאושש, הסכר יפרץ ואז טריליוני דולרים יציפו את השוק.
מניות ומגזרים
אין הבדל משבוע שעבר למעט שתי קניות חדשות:
תל בונד 40 – נכון להיום מדובר על הקניה הטובה ביותר. כמנהל בבית השקעות אני מודע להתעוררות של מספר גופים המתכוונים להפנות את החלק הארי מהמזומן שברשותם לכיוון זה, ולכן בהתחשב בעובדה כי מדובר על השקעה סולידית הרי שזו קניה מצוינת. להערכתי אנו נראה עליה של 5% לפחות בטווח של פחות מחודש. הסיבה שאיני מציע לקנות אגחים בודדים אלא את כל התעודה היא שבניגוד לתל-בונד 20 כאן מדובר על מספר אגחים כפול, ולכן הפיזור גדול משמעותית וגם קריסה של מספר חברות בודדות לא תוביל לנפילה דרמטית כפי שמצב דומה יוביל בתל-בונד 20.
מניה נוספת שלדעתי צפויה להפתיע בתקופה הקרובה היא MCD. מלבד ניתוח טכני שיתמוך בקניה חזקה הרי שהדוחות האחרונים גילו כי גם בתקופת מיתון החברה יציבה, ומכיוון שהיא עוסקת בתחום נייטראלי ובטח לא תחום יוקרה הרי שהיא צפויה לצאת מהמשבר בצורה טובה. למי שתהיה הסבלנות, אני מעריך כי יהיה מדובר על תשואה של למעלה מ 25% על מחירה כיום.
* את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות פברואר.
שבוע טוב ומוצלח.
הגב עם ציטוט
שחקן יקר