בס"ד
ברוח הימים הללו, כאשר שוק ההון מחפש כיוון, וכאשר העם מחפש מנהיג, במקרה או שלא במקרה, פרשתנו מתארת גדולה של מנהיג, השופט את העם ועושה משפט וצדק בוקר וליל.
עוד מתארת לנו הפרשה את התגלות ה' :"וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור.." וכמובן, את עשרת הדברות אשר אותם שומע העם מפי הגבורה.
ואולם, קשה לנו. מה טעם נקראה פרשתנו פרשת "יתרו" (שמות י"ח-כ'), שהרי לפני הנ"ל יהא יותר לקרוא בשם אחר?
שנית, אומרת התורה (שמות י"ט-ד'): "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". רש"י: כנשר הנושא את גוזליו על כנפיו..אומר מוטב יכנס בחץ בי. מה ראתה התורה ורש"י לאמר זאת?
שלישית, נאמר :" כי יבא אלי העם לדרוש אלוהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים" (שמות יח -טו, טז). ננסה להסביר את הפסוק בהמשך.
לעניין שם הפרשה, "יתרו", מתרצים חז"ל ומסבירים, כי יתרו זכה שתקרא שם הפרשה על שמו על ששמע, הבין והסיק מסקנות בה בעת שאחרים שמעו ונשארו גם להבא בשלהם. ע"י זה שהתגייר, הכיר את הקב"ה וזכה להיפך לאדם אחד מישראל. רש"י מסביר: תחילה שמו נקרא "יתר" ולאחר שנתגייר נוספה לו אות ו'. ונעשה שמו :"יתרו".
"כנפי נשרים"- כידוע, בשעת קריעת ים סוף קיטרגו המלאכים כנגד ישראל ושאלו, במה ראויים הם לישועה יותר מצרים, והלא "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה- מה נשתנו אלה מאלה"? - ושום מענה לא ניתן להם למלאכים על שאלתם זו.
ומהו באמת תירוצה של שאלה חמורה זו?
אלא, אמר הקב"ה:"מוטב יכנס החץ בי"- מוטב שתהא קושיה כנגדי ובלבד שלא יסבלו חלילה בני-ישראל..(בעל חידושי הרי"ם)
נתרץ את הקושיא השלישית, מתפקידו של מנהיג הדור לפעול בשלושה כיוונים: א) להתפלל בעד כל אדם מישראל השרוי בצרה-"יבא אלי העם לדרוש אלהים". ב) ליישב את הסכסוכים הכספיים בין איש לרעהו- "ושפטתי בין איש טבין רעהו". ג) ללמד בני ישראל תורה ודעת אלוהים- "והודעתי את חוקי האלוקים".
את כל התפקידים הללו מילא משה רבנו לבדו, ולפיכך היה כל העם ניצב עליו מבוקר עד ערב. (מובא בשם הרמב"ן). כעת אנו מבינים, מהי גדולה של מנהיג אמיתי.
יה"ר שנזכה להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד,
שבת שלום,
אודי כהן
הגב עם ציטוט
