השבוע החולף היה בהחלט שבוע חיובי, כחלק מהמגמה הגלובאלית. המעוף התחזק בצורה משמעותית ופרץ את 1130 הנקודות שהיה גבול עליון לדשדוש החודש. מעניין לציין, כי בחודשים האחרונים מרבית החודש מתנהל בדשדוש ואילו הפריצה, הן בישראל והן בעולם, מתרחשת ממש בימים האחרונים לסיומו.
הפקיעה השבוע היתה יוצאת דופן בהתנהלותה, והורגשה היטב בימים רביעי וחמישי. להזכירכם, האסטרטגיה הדומיננטית החודש היתה שוקת רחבה, שבסקירה האחרונה ציינתי כי גבולות הפקיעה הינם אמורפיים משהו, בשל כתיבה רחוקה מהסטרייק, אך התערבות תורגש במדד 1130. ואכן, עד יום רביעי לא ניכרה כל התערבות מצד השחקנים להוציא קירוב רגל ה put עד לרמת 1110 הנקודות (רביעי בבוקר). ברביעי כל הנתונים הצביעו על זינוק הצפוילהתרחש החל מחוזים, דרך אירופה וכלה בארביטראז’ חיובי ביותר. מצב שכזה היה עלול להזניק את המדד מעבר לרף הפקיעה העליון, 1140, ואף לכיוון 1150 הנקודות, ולכן נדרשה התערבות בוטה מצד הכותבים. כתוצאה מכך, ניתן היה להבחין ברביעי בשעת המסחר האחרונה בצבר מכירות אדיר שהוביל את המעוף לסיים שלילי קלות, מה שנתן לכותבים את האפשרות הן לגלגל חלק מהפוזיציה, ובמקביל להרויח את התטא המשמעותית ביותר בחודש. מחזור המסחר ברביעי היה גבוה משני מיליארד ₪ וחלקו הארי שויך לכותבים. הפקיעה בחמישי היתה חיובית בעיקרה בשל כל אותם גורמים שציינתי כחיוביים ברביעי, אך הרווח שהצטבר כל החודש מקירוב הרגליים לצד המהלכים האחרונים הותיר את הפקיעה בגבולות היעד.
החודש מטרת השחקנים היא להימנע משוקת רחבה, ולכן בעדיפות ראשונה יעדיפו הכותבים אוכף ובעדיפות שניה שוקת מצומצמת. סטיית התקן הנמוכה מעודדת לקיחת סיכון, ואע"פ שעוד מוקדם לקבוע יעדים שהרי הכתיבות רק החלו, עושה רושם כי מרבית ההתרחשות מצויה מתחת לרמת 1140 הנקודות.
האופטימיות בנגזרים נמשכה גם השבוע, והגלום באופן עקבי נסחר מעל היציג, מה שבהחלט מלמד כי כניסת הציבור לבורסה זולגת גם לאופציות ובהיקפים בולטים יותר מבעבר. הדבר ניכר כמובן גם במחזורי המסחר עצמם בנגזרים, דבר שהוא חיובי עבור הכותבים שכן הוא מאפשר בידם סחירות גבוהה יותר שמשמעה כיסוי יעיל ומהיר יותר.
ברמת המאקרו המקומית, הנתונים ברובם היו חיוביים. מבין הבולטים מביניהם ניתן למנות את מדד מלניק שעלה ב 0.8%, לצד עליה של 2.3% בייצור. העליה ביצור היא בהחלט עליה משמעותית, ומעבר לבשורה החיובית מנתונים אלה הרי שהם מאפשרים לנגיד בנק ישראל תמרון רחב אף יותר, ולכן מעלים את הסבירות להעלאת ריבית קרובה ברבע אחוז. כמובן שגם ללא נתונים אלה יש תמיכה משמעותית להעלאת ריבית, אך הם בבחינת חותמת כי צעד זה אינו רק מתבקש כי אפשרי ביתר נוחות.
לעומת הנתון הנ"ל, שיעור האבטלה בישראל מעט בעיתי יותר לניתוח לאחר שנותר על 7.7% כבחודש החולף. האופטימיים יראו בכך יציבות, ואילו הפסימיים ינתחו זאת כאי-התאוששות ובפרט ש"שינוי המגמה" היה של עשירית בלבד. הבעייתיות בנתון אינה בחוסר השיפור עצמו כי אם בסביבה הכלכלית השורה. נדמה כי קיימת אופוריה מסויימת, ואע"פ כן אין גיוס מסיבי של כח אדם. השאלה העולה מכך היא כמובן אם לא עכשיו אז אימתי? ברור כי האופוריה לא תיוותר עוד זמן רב, ולכן במידה ולא יהיה זינוק חיובי בנתון בחודש הבא אני משוכנע כי אחוז האבטלה ישוב לסורו ואף יטפס במהרה מעל 8%.
בשוק המניות, שתי מניות בלטו מעל כולן: אפריקה וגבעות.
אפריקה כמובן עלתה לכותרות לאחר שהושג סוף כל סוף הסדר בינה ובין מחזיקות האג"ח. ציינתי עם היוודע ההסדר כי יתכן שיש בכך חיובי עבור האג"ח אך בהחלט שלילי עבור המניה. מכיוון שהציבור הוא הדומיננטי כעת בבורסה המניה זינקה 24%, ולאחר מכן נחתכה כמעט בחצי.
ההסדר אינו באמת מקדם משמעותית את אפריקה או את מחזיקי האג"ח, וכל כולו משיכת זמן והנחה מסויימת ששוק הנדלן יתאושש בשנתיים הקרובות. זוהי כמובן הנחה בלבד שכרגע אינה מעוגנת בנתונים מהשטח. בניתוח המספרים ביחס לזמן הרי שלבייב הרויח לכל היותר שנתיים, ובהחלט יתכן שנצפה שוב באותה ההצגה פעם נוספת קרוב משהערכנו. עד כדי כך ההסדר לא משכנע, שהאגחים עצמם הגיבו באדישות בולטת אליו. כבעבר, האגחים רשמו זינוק קל, אך בימים שלאחר מכן התממשו קלות ורובם חזרו לנקודת המוצא שלהן מי יותר ומי פחות. ממוצע האגחים עודנו על 65, הרחק מתמחור "ריאלי" עפ"י ההסכם האמור להביאם לכדי סביבות 85-90. הדבר מעיד טוב מכל כי השוק פשוט מסרב להכיר בהסדר כפתרון אמיתי לבעיה, שאחרת היתה התנפלות על האגח, משום שלכאורה יש כאן כסף על הרצפה. משום שהדבר אינו מתקיים, ובפרט שלא קיימת רכישה מצד מוסדיים עצמם, איני רואה לנכון לשנות את ההמלצה בדבר האגחים ומוטב עדיין להימנע מהם. האגחים עודם נסחרים עמוק תחת ההגדרה של אגח זבל, ומשום היות שוק הנדלן חולה אנוש איני מוצא סיבה כי תרחיש זה ישתנה בקרוב.
בעוד שעל האגח ניתן לטעון גם בחיוב, הרי שהמניה היא חסרת כל משמעות ומנופחת לחלוטין. הסיבה המרכזית לכך, הינה שעפ"י ההסדר 40 מליון מניות יצאו בקרוב לשוק במחיר 36 שקל למניה. זה התמחור האמיתי שלא אפריקה, מרחק עשרות אחוזים משוייה הבוקר. כמובן, שהמקבלים מניה בשווי 36 ויכולים למוכרה בשויי 50 (לצורך העניין) לא יהססו לעשות כן, אלו משום שחושבים שהמניה אינה כדאית, ואלו החושבים שהיא כדאית, משום שניתן יהיה לאספה במחיר זול יותר. אך מעבר למחיר המניה ולחץ המכירות הצפוי, צריך המשקיע לשאול עצמו האם בעקבות ההסדר מצב החברה-מניה השתנה בצורה כלשהי?! השוק היום הוא אותו השוק מלפני חודש, תזרים המזומנים של החברה פחת בשבועות האחרונים על אף מגמת מימוש הנכסים, ושוק הנדלן ממאן להתאושש. ניתן לטעון מנגד כי החוב אולי פחת קמעה, אך עדיין מדובר בחוב של 4.8 מיליארד דולר, ולכן ההסכם הוא לכל היותר עוד קצת חמצן לחברה מפרכסת שמאזנה היה ויישאר גם בשנה הקרובה שלילי עמוק.
כל זה ישפיע בטווח הזמן הקצר אך בשל התנודתיות יוצאת הדופן במניה, קשה לומר האם המגמה תהא עקבית, וסביר כי תיקונים חדים אף בתוך יומי יתרחשו מידי פעם בפעם, שהרי הציבור הוא הסוחר הדומיננטי (ואולי היחיד) במניה.
אחת השאלות הפופולאריות לתקופה היא עד כמה באמת הציבור שקוע עד הצוואר בבורסה, והוא המנוע מאחרי הראלי האחרון? אני סבור שהתשובה הטובה ביותר לכך, ניתנה בחמישי ע"י מעקב אחר מניית גבעות. 400 מליון ₪ מחזור במניה שכל כולה ספקולציה, ללא אף מוסדי המצוי במניה עונים טוב מכל על השאלה מיהו הסוחר כיום בבורסה. זוהי אינה מניה לטווח ארוך, אינה מניה המשמשת כחלק מארסנל קופ"ג או קרנות הפנסיה ובהחלט לא מניה נזילה עד כה המאפשרת משחקים כאלה ואחרים. ההודעה שהוציאה גבעות לבורסה הינה חסרת משמעות ולא באמת אומרת הרבה אך בתקופה כשלנו, מספקיה המלה גז/נפט בהודעה בכדי לשלוח כל מניה לזינוק של עשרות ומאות אחוזים. הציבור שרק מחפש סיבה למסיבה עט על המניה תוך כדי שהוא שוכח ארבע פעמים שונות בהן החברה הוציאה הודעה דומה על מציאת נפט (פעם אחרונה בשנת 2003). כל הודעה שכזו הזניקה את המניה ואז הובילה לקריסתה המפוארת ולהרדמות המניה למספר שנים, תוך כדי שהיא משאירה אבק של משקיעים מחוסרי כל ומאוכזבים. ההודעה בדבר מציאת הנפט לכשלעצמה אין בה כל חדש. ידוע זה מכבר כי קיים במקום הקידוח נפט, והמדינה אף נתנה גושפנקה לנושא תוך שהיא מגדירה את השטח כחזקה ולא כזיכיון. הימצאות הנפט אינה העניין אלא כדאיות השאיבה ואיכות הנפט. יהא השדה גדול ככל שיהא, לא בהכרח קיוומו יצדיק שאיבה ואילו מחיר המניה כיום משקף כבר שאיבה של כרגע מליון חביות. אני לא מתיימר לדעת אם ישאב שם נפט או לאו בסופו של דבר אך בשלב זה ובהתבסס על מקרי העבר, המניה פשוט מתומחרת גבוה מידי ולא רציונאלית. בנוסף, אם ללמוד ממקרה ישראמקו הרי שאחרי שכבר יש הודעה רשמית ומסודרת על כדאיות שאיבה והיקף השדה, המניה צפויה לזינוק נוסף ועקבי, ולכן מוטב להמתין עם קניה שלה שכן הסבירות שהמניה תיחתך במחצית שוויה גבוה פי כמה מהסבירות שתטפס עוד אי אילו אחוזים. מער לדכאיות המניה, זוהי אולי הדוגמא בולטת ביותר, כפי שציינתי, למשקיע הדומיננטי היום בשוק - הציבור.
בשוק הסולידי חלו החודש לא מעט תמורות, ובראשן שוק ההנפקות. אם בסקירה מלפני חודשיים ציינתי את שוק ההנפקות הלוהט, הרי שדצמבר מסתמן כהיפוכה של חצי השנה האחרונה. לא מעט חברות התקשו החודש לגייס את מלוא הסכום אותו ביקשו, ואף לא מעט גיוסים נסגרו במחירי מקסימום. אין מדובר רק על חברות קטנות ובין החברות ניתן למצוא אף חברות בולטות, דוגמת אלקטרה נדלן ש 95% מההנפקה שלה לא עניינה איש מהציבור ונרכשה רק ע"י מוסדיים (המנפיקים) בלית בריריה. גם הרכישה ע"י המוסדיים לא הואילה וסכום הגיוס המבוקש גוייס רק בחלקו. בסקירה מלפני חודשיים הזהרנו כי שוק ההנפקות חזר למצבו טרם המשבר מוקדם מידי, ואכן הרוכשים בחודשים אוקטובר ונובמבר מוצאים עצמם תוך כחודש בהפסד משמעותי ביחס למחיר קנייתם. בשוק בו רוב מחזיקי האג"ח אינם מחזיקים אותו לפרעון יש בכך משום נזק משמעותי.
ברמת המח"מ עדיין יש להעדיף את הבינוני על פני הארוך, הן בשל הסיכון שעודנו גבוה והן משום שאנו בסביבת ריבית עולה מה שבהחלט הופך את המח"מ הארוך לפחות אטרקטיבי.
כמו כן, אם עד כה שמרנו על יחס שווה בקירוב בין צמוד מדד לשקלי, הרי שכעת נדמה כי יש לתת משקל יתר לצמוד מדד על השקלי ביחס של 40/60 בהתאמה, בשל הסביבה והתנאים שהשתנו בחודשים האחרונים.
אירופה בעיקרה עקבה אחר השוק האמריקני, תוך שהיא מסכמת שבוע מצויין, ואילו באסיה היתה זו סין היחידה שהניבה חדשות מיוחדות לאחר הצבת רף צמיחה של 8% בשנת 2010. מאוד קשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחר תוצאות נתוני האמת של הכלכלה הסינית, שרבים טוענים כי הם מפוברקים ע"י הממשל חדשות לבקרים. יחד עם זאת, הרף הגבוה אינו מפתיע איש משום שבחמש השנים האחרונות סין הציבה יעד של 8%, ובכל חמש השנים היא לא רק עקפ יעד זה אלא הגדילה לעשות והציגה תוצאה דו-ספרית. אם נשים לרגע בצד את מהימנות הנתונים, הרי שסין עקפה בשנת 2009 את גרמניה ככלכלה השלישית בעולם והיא שניה כעת רק לארה"ב וליפן. לאור היעד הסיני, ניתן בסבירות די גבוהה להניח כי שנת 2010 תקדם את סין מקום אחד נוסף ובפרט לנוכח הקשיים המתגלים במנועי הכלכלה היפנית. אין בהכרח אלו חדשות חיובית עבור שוק המניות, משום שהדבר עלול להוביל ליצירת בועה והממשל צפוי להעלות את הריבית בצורה חדה בכדי לצנן מעט את השוק. בנוסף, לרוב צמיחה כה חדה מובילה לבועה בשוק הנדלן והסינים שכבר כעת יש מי שטוען כי מצויים בשוק נדלן בועתי, ינסו להימנע מכך, שוב ע"י העלאת ריבית, מה שבוודאי ישפיע על המטבע המקומי.
הצמד דולר-שקל הוסיף גם השבוע לדשדש ללא כיוון מוגדר, כשדווקא הזהב רשם בתחילת שבוע נסיגה משמעותית. הנסיגה אל מתחת למחיר המכירה אותו ציינו, מצדיקה את כדאיות המהלך ומצביעה כי המכירה נעשתה כמעט במחירי השיא. בהמשך השבוע הזהב התאושש מעט ויש בכך משום להטות את נדנדת הכדאיות: עד כה, כל הסימנים היו ברורים כי הזהב לפני תיקון, וכי הראלי האחרון בו מוצדק אך באותה נשימה מוגזם מה גם שנדמה היה כי הדפסת הכפים האטה. השינוי השבוע, וליתר דיוק באמצעו, היה באישור תכנית הבריאות של אובמה שעלותה 871 מיליארד דולר, קרי הדפסה חסרת גבולות נוספת של דולרים, ומייד עם אישורה הזהב רשם שינוי מגמה והחל לתקן. עדיין מוקדם לשוב למתכת אך בהחלט סופק כאן גורם היכול למנוע את המשך הידרדרות המחיר ואף להצדיק קניה. עוד מוקדם לעשות כן בשלב זה, ומוטב להימצא מחוץ לשוק אך אין ספק שהשבוע חל מפנה גם אם זמני. תכנית הבריאות הועברה לבית הנבחרים, ואישורה/סירוב לאשרה בהחלט צפויים להשפיע על מחיר המתכת.
הנפט הוסיף לטפס השבוע כחלק מגורמים נקודתיים אך כבעבר איני צופה התאוששות חדה, וקרוב לודאי שישוב חזרה לכיוון 70$ לחבית ואף מתחת לכך.
בארה"ב היה זה שבוע מסחר מקוצר וחיובי, אך חלוק מבחינת נתוני המאקרו.
ברמת הנגזרים בולט מכל היה מדד הפחד שירד אל מתחת לרף 20 הנקודות, נמוך מהממוצע שלו ב 19 השנים בהן הוא נמדד ואף נמוך מאוגוסט 2008 עם פרוץ המשבר. מדד ברמות כה נמוכות, מלבד תחושת אופוריה מוחלטת הוא סימן בחלק מקדים לא פעם לגל מכירות, אך מעבר לכך הוא מדגיש עד כמה השוק רווי בקונים הסופגים כל היצע במהירות וללא התחשבות במחיר. ירידה במדדים מרמה זו בעבר אינה דרמטית, ולרוב קיימת הידרדרות קלה לרמת 21-22 הנקודות במשך מספר ימים, ורק לאחר מכן השוק עובר למגמת מכירות מובהקת, ולכן לא צפויה נפילה חופשית במדדים בימים הקרובים לבטח.
נתון מכירות הבתים הפתיע לטובה לאחר שרשם עליה בנובמבר ב 7.4%, הקצב המהיר מזה שנתיים. כבעבר, הבסיס לעליה הינו הטבת המס שמעניק הממשל על צדדיה וגווניה השונים, ומנוצל בעיקר ע"י מי שהממון בכיסו לעשיית כן. יחד עם זאת, נתון מכירות הבתים החדשים היה מאוד מאכזב, לאחר שהציג עליה של 355,000 לעומת צפי של 442,000. קשה להסיק אם כן, האם שוק הדיור אכן מתאושש אך הדבר בהחלט בלם את מגמת התחזקות הדולר מול האירו, כשהנתון משמש פעמים רבות קטליזטור לכאן או לכאן. צריך לזכור שארה"ב מסכמת שנה בת 140 קריסות בנקים, והכסף עבור הצלת הגופים הללו במידה רבה בולם התחזקות דולר משמעותית יותר שהיתה צפויה אלמלא הם.
חוסר ההחלטיות המשיך בנתונים סותרים לכאורה. מצד אחד הוצאות הצרכנים עלו בפעם השישית בחצי האחוז, אך מנגד נתון התמ"ג פספס בגדול וכלכלת ארה"ב צמחה ב 2.2% בלבד. הסיבה המרכזית להוצאות הצרכנים הינה ניצול חודש דצמבר לקניות הידוע כחודש הצרכני החזק בשנה, בד בבד עם הנחות ענק לקראת הכריסמס. אין לראות בנתון זה נתון חיובי בהכרח משום שהשוואה שלו ביחס לשנים קודמות הנתון מאכזב ובגדול.
בנוגע לנתון התמ"ג, מעבר לאכזבה המשמעותית מעניין יותר לבדוק את ההבדל בין פרסומו ברעש גדול ע"י הממשל (צמיחה של 3.5%), המשך בתיקון ראשון לכדי 2.8%, ותיקון נוסף לכדי 2.2% בלבד. כהמשך ישיר לסקירה הקודמת, לא זכורה תקופה בה נתוני התמ"ג פספסו בעשרות אחוזים והדבר בהחלט מעלה לא מעט סימני שאלה בוול סטריט.
אך מעבר לנתוני המאקרו, נתון אחד בולט פוספס בקרב התקשורת והוא נתון הריבית על המשכנתאות בארה"ב. שיעור הריבית על המשכנתאות לטווח של 30 שנים רשם עלייה שבועית שלישית ברציפות וטיפס לרמתו הגבוהה ביותר מזה שלושה חודשים. הדבר כמובן עומד בניגוד גמור למטרות הממשל, ויש בו בכדי להקשות על רכישה ואף על מיחזור משכנתא. שוק הדיור ושוק התעסוקה הם הפרמטרים החשבוים ביותר ליציאה מהמשבר, וחשוב לעקוב אחר נתון זה משום שהוא עלול לבלום ניצני התאוששות אמיתית בשוק הדיור ולהאט את הבראת הכלכלה האמריקנית.
מניות ומגזרים
רבד – לרוב איני מליץ על מניות נדלן. יחד עם זאת, כניסה מסיבית של בעלי עניין למניה לצד שמועות על רכישה אפשרית הופכות את המניה לאטרקטיבית ומעניינת. אינה מתאימה להשקעה בסכום משמעותי, ובתאם מתאימה רק למשקיעי טווח ארוך אך בהחלט יכולה לשמש גיון נכון לתיק המניות. אני מדגיש שוב שהסיכון במניה אינו מועט אך למשקיעים השוריים אני משוכנע שהיא תציג תשואה עודפת ביחס למדד הנדל"ן ואף ביחס למדדים אחרים בטווח האורך.
לוול (LVLT) – חברת שירותי המידע והתקשורת מציגע עקית בארבע השנים האחרונות בשורת הנסות עולה, והצאות מימון יורדות. זו עדיין אינה חברה יציבה במלוא מובן המלה אך כזו שאם למדוד לפי האופק הצפוי לה, והחוזים העומדים על הפרק צפויה להציג איתנות בשנים הקרובות ובהחלט מהווה הזדמנות קניה לטווח הבינוני-ארוך.
לונג/שורט על מדדים בעולם – לשאלת רבים מידי פעם אני מפרסם כאן כדאיות פוזייצת לונג או שורט על מדד כזה או אחר בעולם. רוב התעודות אינן נסחרות בישראל, ואלו שכן אינן בעלות קורלציה טובה. משום כך, מוטב במקרים אלה תמיד לבחור בתעודות מ NYSE, שעל אף החשיפה למטבע מניבות תשואה עדיפה ביחס לתעודות המקומיות. כמעט אין מדד שאינו נסחר בבורסה זו, וכל שיש לעשות הוא למצוא את המדד המבוקש. ישנן תעודות רבות דוגמת EW* העוקבות אחר מדדים שונים. הכוכית מסמל את המדינה וכך EWC היא תעודה על קנדה, EWG על גרמניה וכן הלאה.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות ינואר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
