בלתי אפשרי להתחיל לסכם את השבוע תוך התעלמות מהסגירה הדרמטית ביום חמישי. מי שלא היה בחדרי המסחר באותם רגעים יתקשה להבין את זעקות השבר, ממש כך, שעלו עת נעצר המדד על מינוס 11%. אובדן התמצאות במרחב קרא לזה עמית נכבד . לא אלאה ואחזור על הררי המלים שנשפכו בכלל אמצעי התקשורת, אך אמנה שלוש נקודות הנובעות מחידוש המסחר והסגירה המתונה יחסית.
הנקודה הראשונה היא למעשה תשובה לשורטיסטים המרגישים פגועים מחידוש המסחר. הרשו לי להרגיע אתכם – לא הפסדתם. מיילים רבים זרמו וטענו כי גנבו אותם ורימו אותם עת חידשו את המסחר, שהרי עובדה היא כי המדד סיים כפי שסיים. בפועל תרגיל פשוט במתמטיקה מלמד כי אין ירידה יומית של 11% שוות ערך לירידה של אותם 11% הנמתחת על פני מספר ימים, והרי כך או כך אף שורטיסט לא היה מצליח לממש שכן המסחר הופסק (אגב, פוטיסטים, צר לי אך אתם צודקים אכן פגיעה קשה וכואבת). הנקודה השנייה היא התערבות הנהלת הבורסה במסחר. הנהלת הבורסה הפכה ספקולטיבית וחורגת מהתקנון תדירות. תקנון הבורסה מלמד כי במקרה של ירידה מעל 8%, תתקיים הפסקת מסחר קצובה בת 45 דקות. אין לבורסה שיקול דעת האם לחדש את המסחר או לאו (זה אגב קורה במינוס 12%). הנהלת הבורסה עקבה אחרי המסחר בארה"ב, ראתה כי חל תיקון חד במדדים מעלה, ו"הרשתה" לעצמה לחדש את המסחר. אין ספק שאם הירידות היו נמשכות באותה חדות כפי שהמסחר נפתח, הדברים היו נראים אחרת. הפסקות המסחר הללו פוגעות הן בעליות חדות והן בירידות חדות, שכן המטרה שלשמה הן נכנסו למסחר היא לצרכי פקיעת אופציות המעוף. בשאר ימי החודש הסיבות הן לכאן והן לכאן אינן מוצדקות, ולכן ההתעקשות המיותרת על הפעלתן בכל ימות החודש מיותרת. יתרה מזאת, היה עוד מספיק זמן למסחר בכדי שהסוחרים יזהו את הפוטנציאל ויאספו את הכסף מהרצפה. אלפי פקודות עמדו חלקיק שנייה מביצוע והשוק היה מתקן עצמו בזריזות בד בבד עם התיקון בארה"ב, ואם לא בחמישי אז בראשון. הנקודה האחרונה והחשובה ביותר: אובדן של 11% אחוז היה משמש קטליזטור אמיתי ללחץ האדיר שהיה מופעל כאן כנגד ראשי הכלכלה, ולא היה מנוס מהתערבות עוד ביום ראשון בבוקר. גלישה איטית גם אם עקבית מטה, איבדה מהדרמטיות וכעת אין עוד פריצה של מהדורות כלכליות באמצע היום ושאר תסמינים, והיעדר אלה מנמיך את גובה הלהבות. באופן פרדוקסאלי יותר נזק היה מביא בטווח הקצר יותר תועלת.
ואם בלחץ צבורי עסקינן, הרי שרשת הביטחון הפכה מושג נפוץ יותר ויותר בשיח הציבורי. כולם תומכים ללא יוצא מן הכלל, שהרי אין ספק בהגיון מאחרי מהלך שכזה. הגיון כן, הגיון כלכלי לא. אסייג ואומר עוד טרם אמשיך, כי אין ספק בנוגע לנחיצות אך בנוגע לדרך עולים המון סמני שאלה. את בסיס רעיון רשת הבטחון ניתן לסכם בצורה פשוטה: לקיחת כסף מכיס אחד והעברתו לכיס אחר. הבטחת התשואה, משמעה הגדלת התקציב ע"י העלאת המסים בד בבד עם הרחבת הגירעון. כמובן שאיש לא ייתן על כך הדעת שכן אנו טרום תקופת בחירות והנושא הכלכלי-חברתי הוא פופולארי אך ראשי האוצר יודעים את האמת המרה – לא פרקטי ולא מועיל. מעבר לכך, מדוע אין איש מסביר לאזרח הפשוט שמשמעה של התכנית היא הגדלת המסים. כיצד יוחלט מהו גיל קרוב לפרישה – 62/63, ואיך ירגיש השנתון ש"פספס", ועוד מיני סמני שאלה בוהקים.
עופר עיני מצידו, מציע מתווה לפיו יוחזר המצב לינואר 2008, עם הקפאת המצב לשלוש שנים. מייל שעובר כרגע בין כל קופות הגמל מפרט את החישוב המתמטי מאחרי הצעה זו. אחסוך ואגש ישר לשורה תחתונה: בור בעומק 35 מיליאד ₪ נכון לסוף אוקטובר. בנוסף, אין תעודת ביטוח לכך שבעוד שלוש שנים המצב יחזור להיות כפי שהיה. אם יש משהו שאנו צריכים ללמוד מארה"ב הוא שתכניות גרנדיוזיות לא בהכרח פותרות בעיות עמוקות.
בהקשר זה, חשוב לי לציין כאן, – טועים ראשי שוק ההון באומרם כי רשת הבטחון תחזיר את האמון המשקיעים וכספם לבורסה, וגל של עליות יצא לדרכו. הסיבה לכך, ידועה לכל סוחר מתחיל – הבורסה בישראל חסרת אישיות לחלוטין ואנו מושפעים בנעשה במסחר מעבר לים (וליתר דיוק בשעה הראשונה שלו) יותר מכל אירוע כלכלי פנימי. שום תכנית לא תחזיר את הירוק-ירוק למסכי הבורסה עת ניו-יורק תפגין יום נפילות נוסף. מעבר לכך, רשת הביטחון או בשמה הקודם תכנית ההאצה (אפרופו, חייבים לפרגן על הסמנטיקה – תכנית ההאצה נשמע הרבה יותר טוב מתכנית ההצלה), גדולה ככל שתהא אינה בהיקפי תכנית ההצלה של ממשל בוש, ואף שם ראינו כי לא חל מפנה משמעותי והשווקים חזרו לסורם במהרה. אמון שנהרס לא חוזר במוקדם והפאניקה פושה בכל. יתרה מזאת, קופ"ג וקרנות הפנסיה עסוקות בבצורים, קרי, הצגת ההפסד הנמוך ביותר. אף אחד לא ייקח סיכונים מיותרים והקפאון בוועדות ההשקעה ימשך.
שוק האג"ח מצידו אבד למראית עין כל קשר ואחיזה למציאות, והמחירים שם מספרים עד כמה המשבר עוד צפוי להחמיר .דוגמא בולטת לכך, שרבים רואים בה הזדמנות חסרת שחר, הינה בהשקעה במח"מים הבינוניים. אם ננתח את ההשקעה במדדיים בעלי המח"מים בעלי הטווח הבינוני, כחמש שנים, הרי שנכון לשעת כתיבת שורות אלה הם מגלמים תשואה של כ 10%. מדובר בתשואה חסרת תקדים הבולטת במיוחד בהשוואה לאלטרניטובות הקיימות בשוק כדוגמת המק"מים למיניהם, והאג"ח צמוד ממשלה ששניהם מגלמים תשואה של כ 4%. חישוב פשוט מגלה כי פער התשואה מבחינת המשקיעים משמעותו כי 7-8 מהחברות הנסחרות בתל-בונד 20 יפשטו רגל שאחרת אין סיבה לתשואה כה גבוהה. דוגמא נוספת היא סביבת הורדת הריביות בה אנו מצויים. בנק ישראל צפוי להמשיך בתהליך הורדת הריבית בטווח הנראה לעין, וכל סטודנט לכלכלה שנה א' יודע כי כתוצאה מכך תשואת האג"ח הארוכה (למעלה מעשר שנים) הייתה אמורה לרדת פלאים, כשבפועל לא רק שהתשואה לא ירדה אלא אף עלתה לכ 7%. הדבר מעיד, כי הציבור אינו מאמין שהממשלה תוכל לטפל במשבר ללא הגדלת התקציב על כל המשתמע מכך לרבות הוספת הנפקות לציבור מה שמוריד מהאטרקטיביות של אלו.
אז מדוע לא קונים? חוסר ההגיון באי הקניה נגזר מהטעם שהשוק היום הפסיק לבדוק מתי המחיר כדאי אלא הוא בודק האם המחיר מחר יהיה נמוך יותר? בשל הסנטימנט התשובה לכך היא במרבית המקרים חיובית, ולכן הוא ממתין בבחינת הנבואה המגשימה את עצמה. אם את/ה רואה עצמך כמשקיע לטווח של שנים ארוכות הרי שמדובר במציאות אך עם יד על הלב כמה מאיתנו משקיעים וכמה סוחרים?
פישר מצידו הוריד השבוע את תחזית הצמיחה לשנת 2009 ל 1.5%. אחסוך לכם את הסקרנות, ואציין שלכל המאוחר מייד לאחר תקופת הבחירות תחזית הצמיחה תהפך שלילית, וכבר כיום מרבית בתי ההשקעות סבורים כי אנו מצויים במצב מעין זה.
מעבר לים גלינו במהלך השבת את תכניתו של הנשיא העתידי ליצירת 2.5 מליון משרות חדשות. מעבר לכך, שאני סבור בפן האישי כי הוא טועה בהיסחפות שהוא יוצר בציבור אין שום אפשרות שתכנית מעין זו תקרום עור וגידים. לבוא ולייצר בסביבת אבטלה פי2 משרות מאשר המשק כבר אבד משמעותו פתיחת מקומות עבודה כה רבים עד שהתקציב עלול לקרוס, ואל לנו לשכוח כי אנו מדברים על תקציב שמזמן חרג מכל התכניות. אלו לא שנות ה50 שבניית גשר או כביש תגדיל משמעותית את שיעור המועסקים, שכן כל גוף שיקרוס משמעו עשרות אלפי משרות של צווארון לבן חסרי כישורים או רצון להשתלב בשוק זה (ובלתי נמנע להתייחס בגיחוך מה, להצעת האוצר שאנשי ההיי-טק יעברו להוראה...). לכן גם אם המשק יצהל לום אחד, וגם בזה אני מטל ספק, הר שבבוקר למחרת הוא יתעשת. כתבתי כאן לא פעם – אין פתרון קסם למשברים, בטח לא בסדר גודל הזה. אבסורד הוא שמדברים על יצירת משרות כשבמקביל ג'נרל מוטורס משוועת לעזרה מרחק מטר מתהום פשיטת הרגל. ההערכות מדברות על כך שפשיטה של חברה בסדר גודל כזה תוביל לאיבוד משרות הן ישיר והן עקיף בסדר גודל של כ 100 אלף ידיים עובדות, מה שמוכיח על כפל הלשון. ולמעו הסר ספק, פשיטת רגל של גנרל מוטורס תעמיד בצל את פשיטת ליהמן בראוורס ותיצור כדור שלג חדש שקשה להעריך היכן יעצר.
ואם בכדורי שלג עסקינן, הולכת ומתרחבת חרושת השמועות אודות סיטי בנק. אומר זאת בפשטות, קשה לדמיין מצב שהממשל בארה"ב ייתן לבנק שעד לא מזמן היה הגדול במדינה (כיום חמישי) לקרוס. השריר שכווץ מול ליהמן אינו יכול להישאר קפוץ מול סיטי. אם הממשל ינסה לעשות זאת, ההשוואה לשנת 1929 תהיה ריאלית מאי פעם.

כל אלה מובילים לסיכום הפשוט: אין מקום לחזור לשוק המניות, ומדד המעוף טרם הגיע לתחתית. היעד הבאה, שיתכן ותתעכב מעט בשל שבוע הפקיעה הינה באיזור 595 נקודות.
שבירת רמה זו תוביל עמוק לתוך איזור ה 500 נקודות. רק הפתעה מרעישה שכרגע אינה נראית באופק, תוכל לעצור את ההידרדרות, כשכל פעולה דוגמת תכנית זו או אחרת או לחילופן הורדת ריבית כבר מגולמת בשוק.

מניות ומגזרים
כיל וחברה – נמשכת מגמת תשואת החסר אל מול המדד אותה הערכנו כבר ממזמן. השבוע יתפרסם הדוח של כיל שילמד עפ"י ההערכות השוק על רווח פנומנאלי אך מגולם מבעוד מועד. עליה בערך המניה תהווה הזדמנות מימוש לסוחרי הטווח הקצר, שכן כיל לא הגיעה לתחתית. למשקיעי הטווח הארוך (למעלה משנתיים) הייתי מציע להמתין עוד קצת, אע"פ שבהחלט המניה קורצת כהשקעה אסטרטגית בתיק.
אפריקה - מציגה התאוששות מרשימה אך מדובר בלא יותר ממלכודת דובים. שום דבר לא השתנה בחברה, והקניה משום שהיא ירדה אינה טיעון רציני.
מדד הנדל"ן – התנודתיות שם הופכת לחריפה יותר ויותר. אחת הסיבות לכך היא ששחקן מעוף מסוים מהדרג הבינוני החליט שהמצב במעוף מסוכן מדי בשל חוסר היכולת להתכסות על כתיבה רחבה. במקביל, המחזורים בתעודות הסל הממונפות על הנדל"ן גדולים מספיק, ולכן אפשרי לפחות לתקופה הקרובה, להמיר את אופציות המעוף במניות הנדל"ן. מדד הנדל"ן טרם הגיע לשפל.
כור – עם הקניה של דנקנר בקרדיט סוויס הערכתי כאן שאם לא תתבצע מכירה בהקדם כור תידרדר לירידות, ואכן כך קרה. דנקנר הסתבך בהשקעה ספקולטיבית וכל הצגת השווא בדבר השקעה אסטרטגית אין בה בכדי להקטין מעוצמת הטעות. הבנק צפוי להמשיך לרשום הפסדים, בוודאי שבסנטימנט הנוכחי, וכור שהפכה להיות שם נרדף לבנק תמשיך בירידות.
וריפון – מי צריך את רכבת ההרים הזאת. חוסר שקיפות מצד החברה גורם להדרת רגליים של המוסדיים, ובלעדיהם החברה לא צפויה להתושש בטווח הקרוב.
נכסים ובניין – זהירות, שערורייה! המון מיילים זרמו על כך שדנקנר בצע עסקה חלומית שהרי שווי הקרקע עלה בעת שידוע כי כל הקרקעות ובפרט אחיותיה של זו בלאס-וגאס ירדו פלאים. מדובר במצג שווא עלוב, לפיו החברה שהעריכה את שווי הקרקע הקפיצה את מחיר הקרקע ללא כל קשר למציאות. אין מקום לחזור למניה כי השערוך שגוי (במכוון), ושווי הקרקע רחוק מהמוצג בדו"ח.
טאואר- פעם נוספת שאני רושם תחזור למחירי השפל שלה, אין מקום לנסות לתפוס סכין נופלת.
נייס- אינה מהווה הזדמנות קניה, תרד מתחת ל 7000 ₪ בשל היעדר חוזים משמעותיים חדשים.
בנקים – עוד קודם לכן נזהרנו, והמלצתי למכור כל אחזקה. היום עם רחשי סיטי האזהרה מקבלת משנה תוקף, ואין מקום להחזיק גם לא לטווח ארוך. ניתן יהיה לאסוף במחירים נמוכים יותר.
שורטיסטים – ההערכה לא השתנתה, המדד טרם הגיע לתחתית ולכן מוקדם לממש.
לשורטיסטים בעלי הלב החלש- שורט יתר 50 פעם אחר פעם אני רושם עליו מהסיבות שכבר מניתי. 5-8% תשואה בחודש זו לא בושה! רבים מתחילים לגלות אותו והמחזורים ההולכים וגדלים בו משמים עדות לכך.

אופציות
כהרגלי בשבוע פקיעה לא אכתוב אסטרטגיה, ואזכיר כי המסחר בשבוע זה מסוכן מהרגיל ואינו מומלץ כלל ! עם זאת, כתיבה פשוטה במרווח עולה תניב תשואה יפה שכן בשל סטיות התקן המחירים עודם גבוהים. מכירת קול 670 וקניית קול 680 תניב 5-6% תשואה וזה בהחלט "רווח בטוח". כמובן יש לבצע התאמה למדד בעת הקנייה.
נכון לכתיבת שורות אלה המדד הינו 633. מבחינת השחקנים, וזה חודש בהחלט קשה לשליטה עבורנו, הרווח מצוי בפקיעה הנמוכה מ 635. בשל כך, במידה וניו-יורק תתקן בחדות בימים הקרובים, מה שלהערכתי לא יקרה, השוק "יוחזק" בגבולות גזרה אלו עד תעבור האופטימיות או תתבצע סגירת הפוזיציות, כמו גם משיכה של השחקנים כלפי מטה בימים הקרובים.



שבוע טוב